ברוכים הבאים לאתר מורשת יהדות מרוקו

אתר  " מורשת יהדות מרוקו "  הינו אתר שמספר את סיפורה של יהדות צפון אפריקה בכלל ושל יהדות מרוקו בפרט, מאז ומקדם ועד ימינו אלו. מטרתנו היא להפיץ את המורשת המופלאה הזו אשר לא זכתה לחשיפה הראויה לה, ולהנחיל את המורשת, המנהגים, הפולקלור המוסיקה ועוד, לדורות הבאים, ובעיקר לדור הצעיר שלא ידע את ארץ מולדתו  אין להתעלם מכם שמרוקו היא ארץ אסלאמית עם כל המשתמע מכך, ולכן נבחן גם מעמדו של היהודי תחת שלטון אסלאמי, לעתים מתון ולעתים אכזרי. הגולש באתר יגלה שלל נושאים, ולבטח נושאים שיעניינו אותו במיוחד…במידה ויש למן מהגולשים, בקשה מיוחדת אודות נושא שלא הועלה באתר, הוא מוזמן ליצור קשר דרך האתר, המייל שלי או הנייד שמופיעים כאן בדך הזה….גלישה נעימה

יש לציין שהפרסומים באתר זה בניהולי – אלי פילו – הינם בבחינת  " שימוש הוגן " 

בברכה

אלי פילו

epilo@012.net.il

058-6556902

קישור לפייס בוק

 

           אורות יהדות המגרב

מכון לחקר יהדות מרוקו בראשותו של הרב הפרופסור משה עמאר הי"ו

משה עמאר 22222

maroc_2

לדף הפייסבוק של מורשת יהדות מרוקו- לחצו כאן

אנו משתדלים כאן באתר לחדש ולהתחדש כל הזמן….לאחרונה הוכנסו שינויים לתועלת ונוחיות הגולש באתר הזה…השינו הראשון, הוא לשונית התרגום לשפות רבות כל אחד ושפתו הוא…בתחתית הדף של כל קטגוריה, הוספנו מספור של הדפים, שיעזור לגולש לגשת לדף המבוקש, מבלי לעבור את כל הדפים ודף אחרי דף……אינדקס הכללי על יהדות מרוקו…מתכונתו שונתה וכיום יופיע כל נושא בדף אחד בליווי תמונות וכתבות בכל השפות ומכל העולם….זו עבודה שתדרוש ממני,  עבודה רבה וסזיפית, אך מעניינת ביודעי שזה לתועלת הגולשים…האתר אינו מסחרי….כל הפרסומים הינם למטרת " שימוש הוגן " 

בברכה

אלי פילו

 מפה אינטראקטיבית של ערי מרוקו לפי שמותיהםAmazigh woman

מפת האתר לפי נושאים – Plan du site

היסטוריה

נר המערב-י.מ.טולידנו     

תולדות היהודים באפ' הצפונית -הירשברג

קורות היהודים באפר"הצ – א. שוראקי

הברברים המתייהדים-הירשברג

הד'ימים – בני חסות – בת – יאור

הפזורה היהודית ספרדית אחר הגירוש

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

ארבעים שנות יישוב-בעזה.ד.אלקיים

התנועה השבתאית במרוקו-א. מויאל

ויהי בעת המללאח- י.טולדאנו

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראלהירשברג

יהודי צ. אפרקיה במלה"ע ה-2-מ.אביטבול

יהודי צ.אפר. וארץ ישראל – מ.אביטבול

ישראל בערב – ח.ז.הירשברג

כי"ח – אליאנס – תיעוד והיסטוריה

כתבים נבחרים – שמואל רומאנילי

מארץ מבוא השמש – הירשברג

מורשת יהדות ספרד והמזרח- י.בן עמיkessoua kbira

מחקרי אליעזר – אליעזר בשן

מחקרים בתרבות יהודי צפון אפריקה

נשות חיל במרוקו – אליעזר בשן

עבודת שורשים לתלמיד

פגיעות בחיי הדת אצל יהודי מרוקו-א.בשן

 

הרב אברהם אסולין-הלכה ומאמרים מאת חכמי ורבני מרוקו

מראכש העיר-חביב אבגי

 מראכש 000000

 

 

 

 

 

?


אגוז - הנספים

 

 

 

 


l'avenir illustre

 

 

ביבליוגרפיה

הספרייה הפרטית של אלי פילו

 

 

עליית יהודי האטלס-יהודה גרניקר

יהודי האטלס 1

 

הסלקציה – חיים מלכא

 

הערצת הצדיקים ונפלאותיהםהרב דר משה עמאר היו

 

 

 


 

 

 

 

Yigal Bin-Nun- יגאל בן-נון

 

ממזרח וממערב-כרך ב'- מאמרים שונים

%d7%9e%d7%9e%d7%96%d7%a8%d7%97-%d7%95%d7%9e%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%91-%d7%9b%d7%a8%d7%9a-%d7%91

 


סעדים...קברים

 

 

 

 

 

 

 

סיפורים מחיי יהודי מרוקו – ח.דהן ז"ל%d7%a2%d7%99%d7%9f-%d7%a8%d7%95%d7%90%d7%94


חוברת 5

 

 

 

 

 

 

 

עליית הנוער 6

 

 

רבי אליהו- קזבלנקה

רבי אליהו- קזבלנקה

 

 

 

 

 

קבר אור החיים הקדוש

קבר אור החיים הקדוש

 

 

الجهاد والكراهية يهودي-ג'יהאד ושנאת יהודים

 

 

Recent Posts

  • תנועה השבתאית במרוקו-אליהו מויאל-

    לאחר שמנה את כל התלאות, היסורין והסבלות שעברו על היהודים בתפוצות שונות, מביע התלמיד תמיהה על דברי בן־סעדון, על איזה עובדות הסטוריות הוא מסתמך כאשר הוא קובע באגרת: ״ומזה יצא לנו טוב טעם לבני מערבנו(מרוקו) ומכל שכן לבני אמסטרדם והמבורג שאין שמד״ ותלמידו של ששפורטש שואל: ״האם זה וכיוצא לא יספיקו לקרות זמן זה איכה שמד במקום ידוע לקבעו צום וחובה?״ במלים אחרות אומר התלמיד, האם המאורעות, הרדיפות והנגישות שצוינו לעיל, אין בהם די כדי לקבוע שבזמן זה יש אכן שמד במקום מסוים, וחייבים לקבוע את צום תשעה באב בחובה? את מכתבו מסיים התלמיד בהערה כאילו צדדית, אך נוקבת, המתיחסת

  • יהודי המזרח בארץ ישראל חלק א'- מ.ד.גאון – מבוא

    מבוא: כליון הגעגועים לציון ולארץ הקדושה, תסס במשך כל ימי הגלות הארוכה בלבות יהודי ארצות הקדם, וילמדם להתקומם באף ובחימה נגד דורשי רעתם, וכן נגד כל אלה שנסו לשלל מהם את חופשתם האישית והלאומית. השעבוד המדיני החיצוני לכאורה – גדר בעדם, והוא הועיל לבצר את עמדתם הרוחנית שנתרופפה. בעטיו של זה, הם הפנו תשומת לבם אל עולם האצילות גדל המרחבים, המלא אור ודרור ונוחם, ובו מצאו את החפש והמרגוע שאליהם ערגה נפשם הנהלאה. תוך כדי חפושיהם המתמידים איך לשחרר את העם מעבדותו הגו והרגישו, כאלו רקעליהם בלבד הוטל התפקיד המסובך, האחראי ורב הכובד, להיות לשומרי גחלת האלהים באומה, לדאג ולהשגיח

  • הרפורמה במוסדות היהודיים במרוקו-דניאל שרוטר ויוסף שטרית

    פקיד אחר, שאינו חותם את שמו, טען גם הוא נגד צירוף שני נכבדים לשלושת הדיינים: ראשית, משום שמבחינת ידיעותיהם בהלכה אין הם מסוגלים לעזור לליבון הבעיות המשפטיות שיידונו בבתי הדין; שנית, ובעיקר, משום שלשיטתו של סלושץ הרכב מעורב כזה של בתי הדין היהודיים אמור לדון בבוא הזמן גם בעניינים אזרחיים ובעניינים פליליים הנוגעים ליהודים במטרה להוציאם מן השיפוט של בתי הדין המוסלמיים של המח׳זן, ולכך, סבור היה הפקיד, יש להתנגד בכל תוקף. ההצעה נשלחה גם לחוות דעתם של אישים ידועים בקרב יהדות מרוקו, וביניהם שתי דמויות בולטות במיוחד. הראשון היה יחיא זגורי, נשיא ועד הקהילה היהודית של קזבלנקה מאז ייסודו

  • יהודי המזרח בארץ ישראל-משה דוד גאון

    יהודי המזרח בארץ ישראל משה דוד גאון… אל הקוראים. בטרם עלותי לא״י מבוסניה ארץ מגורי לפנים, לא ידעתי פירושה של ההגדרה -יהודי המזרח״, אם כי הנני ספרדי מלידה אף גדלתי בסביבה מרובת אוכלוסים יהודים׳ שרב בה היסוד הספרדי הלשאנן והשלו, על האשכנזי התוסם והקודח. אלה עם אלה דברו ביניהם על פי רב שפה אחת, ובנוסח ובסדור משותף ערכו תפלותיהם לאל מרום. לעתים רחוקות קלטה אזני איזה ניב והגה על דבר ההבדל במנהגים שבין יהודים ליהודים, הבדל שיסודו בהרגלים ומסורות בלבד׳ אשר בשום פנים אינם עשויים כדי להרחיק ולפלג. רק בבואי לירושלים הקדושה, שלפני כך דמיתיה וחזיתיה בעיני רוחי כמקום הנועד

  • La création de la Misguéret et l’activité du Mossad au Maroc 1955-1964-Michel Knafo

       Deuxieme partie Dans les structures de l'autodefense et de l'immigration clandestine  La création de la Misguéret et l’activité du Mossad au Maroc 1955-1964 Une nouvelle phase du rassemblement des exilés Eliezer Shohani Eliezer Shoshani est né en 1905, en Russie, et a immigré en Erets-Israël avec ses parents en 1912. La famille s'est installée à Tel-Aviv, et Eliezer a été élève du gymnase Herzliya. En 1917, les autorités turques ont exilé la famille a Ségéra (A) où elle a vécu un an et demi. En 1927, Eliezer a fait partie du groupe fondateur de Kfar Yéhochoua où il a

  • אוצר המנהגים לקהילות תאפילאלת וסג'למאסא"- מאיר נזרי

    ארבעה מינים אתרוגים מהודרים מגיעים לתאפילאלת מערי מרוקו: אגאדיר, צווירה, תארודאנת ופגיג. האתרוגים אינם מורכבים, הם צהובים כמו לימונים, בעלי פיטם וחלקים ללא כל פגם. לאחר העלייה לארץ הנטייה של חכמי אביחצירא היא להעדיף אתרוגי ארץ ישראל על אתרוגי מרוקו המהודרים. באשר להדס, אין מקפידים בכל קהילות תאפילאלת על שלושה ענפים במדויק, ולא על הדס משולש, אלא לוקחים כמה ענפי הדס שוטים. ביום א׳ של סוכות המתפללים נוהרים בכל קהילות תאפילאלת, וביניהם נוער רב, לחצר בית הכנסת כדי לעסוק באגידת ארבעת המינים. את הלולב מקשטים בחוטי רקמה רחבים או ברצועות בד מצוירות שכורכים מסביב ללולב מראשו לסופו, וסימנך ׳זה אלי

  • מועדי ישראל – חג הסוכות.   מאת: הרב משה אסולין שמיר

    מועדי ישראל – חג הסוכות. מאת: הרב משה אסולין שמיר "חג הסוכות תעשה לך…              ושמחת בחגך… והיית אך שמח" (דב' ט"ז, יג-טו). "ולקחתם לכם ביום הראשון… ושמחתם לפני ה' אלוקיכם…" (ויקרא כ"ג מ). מהות השמחה בחג הסוכות.  "אור זרוע לצדיק – ולישרי לב שמחה" (תהלים צז יא).  האור המסמל את הצדיק, והשמחה המסמלת את ה-ישרי לב, מסמלים את חגי תשרי: בעקבות אור התשובה אותו זרע הצדיק  בראש השנה וכיפור, {הפס' הנ"ל פותח את תפילת כיפור}. הוא זוכה לשמוח בחג הסוכות – בבחינת "והיית אך שמח". הקשר הפנימי בין חגי תשרי:  "תקעו בחודש שופר בכסה {ר"ה וכיפור} – ליום חגינו"

  •  לוּלָב וּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִים-פִּיּוּט יְסַדְתִּיו עַל טַעֲמוֹ שֶׁל הַלּוּלָב- רבי דוד בן אהרן חסין

     לוּלָב וּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִים                     פִּיּוּט יְסַדְתִּיו עַל טַעֲמוֹ שֶׁל הַלּוּלָב   לוּלָב וּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִים אָבוֹא בָּם אוֹדֶה שׁוֹכֵן מעונים   אַזְכִּיר חַסְדֵי אֶל וְנִפְלְאוֹתָיו אשר שָׂם בְּמִצְרַיִם אוֹתוֹתָיו וְגַם קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אַרְבָּעָה מִינִים   נוֹדַעַת לָנוּ חִבָּה יְתֵרָה כַּאֲשֶׁר נִשְׁמֹר מִצְווֹת הַתּוֹרָה כְּדִבְרֵי אֶל חַי נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה אֶל הָאִישׁ מֹשֶׁה פָּנִים בְּפָנִים   יִקַּח אִישׁ לוּלָב בַּיָּד יְמִינוֹ פְּרִי עֵץ הָדָר בִּשְׂמֹאל דִּינוֹ עֲצֵי יַעַר אָז יְרַנְּנוּ מִלִּפְנֵי אָדוֹן כָּל הָאֲדוֹנִים   דְּעוּ לָכֶם יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים דִּין אַיֵּהוּ הָדָר מְחֻבָּרִים נֵר מִצְוָה וְאוֹר תּוֹרָה מְאִירִים טַעַם וְרֵיחַ שְׁנֵיהֶם חוֹנִים   וּלְעֻמַּת לוֹמְדֵי דָּת יקותיאל כַּפּוֹת תְּמָרִים

  • אוצר המנהגים לקהילות תאפילאלת וסג'למאסא"- מאיר נזרי – סוכות ושמחת תורה

    סוכות ושמחת תודה הימים שכין יום כיפור לסוכות מנהג ייחודי בקהילות דרום תאפילאלת אצל חלק מהמשפחות שלא לבשל מאכלים בין יום כיפור לסוכות, ואלו שנהגו לבשל העבירו אוכל מבושל לאלו שלא נהגו לבשל. ייתכן שהעניין קשור בייחודיות של הימים האלה. הערות המחבר: דוגמאות לכך הן מסעודה אשת אברהם סבאג מארפוד, שנהגה לבשל והעבירה אוכל לבית סבי שבו לא נהגו לבשל(מפי אדוני אבי), ובני משפחת באשי בן חיון מריסאני, שהביאו חמין לבני משפחת ר׳ מכלוף ב״ר יצחק שטרית שלא נהגו לעשות חמין(מפי ר׳ יצחק שטרית). אלה הם ימים המחברים בין יום כיפור לבין חג הסוכות, בבחינת פתיחת דף חדש. לפנים בישראל

  • Roots-racines-Kippour-Moche Gabbay

      KIPPOUR Le tableau est divisé en deux parties: la prière et ce qui la précède. En bas à droite une femme enceinte apporte trois poulets: un pour elle, un coq et une poule pour le bébé qui est dans son ventre; la flagelation au bain rituel; bénédiction des petits-fils par les grands-parents avant le jeûne; alluamge des cierges par les femmes. YOM KIPPUR This painting is divided into two sections: The spiritual — the prayers, and the preparatory stages leading up to Yom Kippur day. On the bottom right a pregnant woman is bringing three fowls for slaughter —


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 121 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

ספטמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« אוג    
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30