ד"ר י. בן-נון

ד"ר יגאל בן-נון,  טל' 0722611296 

Yigal Bin-Nun, 4 Rue de Belfort 75011 Paris, Tel 0148063288 

Université de Paris VIII

École Pratique des Hautes Études

העמוד של ד"ר יגאל בן-נון

באתר מורשת מרוקו

https://ephe.academia.edu/YigalBinNun

סרטונים של ד"ר יגאל בן-נון

השורשים של המימונה : מאבק נגד כוחות האופל

למה מסתירים מאתנו את מקורות המימונה ? 

על מקורות המימונה, ראיון אצל לונדון-קירשנבאום

המוסד הפקיר פעילי עלייה במרוקו : ראיון אצל גל גבאי

על המקורות הדמוניים של המימונה – ראיון בערוץ 10

תבניות שגויות בהיסטוריוגרפיה של היהודים במרוקו ערב עצמאותה

 

 

 

יגאל בן נון 2

 Video en Francais

La fin du judaisme en terres d'Islam

Les raisons sociales et culturelles du depart des Juifs du Maroc

Un Israelien a Nador – Hespress

 

מאמרים ופרסומים של ד"ר יגאל בן-נון 

המאבק בגילויים אנטי יהודיים בעיתונות המרוקאית  1962-1963

מי גרם לטביעת הספינה אגוז בחופי מרוקו בינואר 1961

נזקי המזרחיות

בחינה מחודשת של סוגיית הסלקציה של העולים ערב עצמאותה של מרוקו

האם המוסד גרם למעצרם של מתנדבים יהודים ממרוקו בפברואר 1961 – תיק מרוקו

חג למימונה הגבירה אשת שד המזל

המימונה יגאל

דמותה של הקהילה היהודית במרוקו העצמאית בעיני שליחי ישראל 

על מקורה היהודי, המרוקאי והאוניברסלי של המימונה

 

יגאל...הרצאה

 יהדות צרפת : בין ייחודיות לאוניברסליות בעת החדשה ובזמננו

עברים כשם גנאי במקרא

 

 

 Articles en Francais

Les détails sur l’implication du Mossad dans la mort de Ben Barka

BEN BARKA

 Les raisons politiques et culturelles du depart des Juifs du Maroc

Les causes politiques et sociales du depart des juifs du Maroc 1956-1966

Le Maroc et le Mossad, les relations secretes israelo -marocaines

Revelations en Israel sur l'implication du Mossad dans l'affaire Ben-Barka 

  Un historien israelien provoque l'audience a Nador et pousse Salah Elouadie a la colere

שמעון פרס

Juifs marocains – le prix de l'exil 

L'immigration arabe est la meilleure chose arrivee a l'Europe

Les agents du Mossadet kes circonstences de la nort de Mehdi Ben-Barka

  Chouraqui diplomate-Debut des relations secretes entre le Maroc et Israel

L'origine des Juifs d'Afrique du Nord entre mythe et realite

CHOURAKI

La negociation de l'evacuation en masse des Juifs du Maroc

NEGOCIATION

Les vérités gênantes d’un professeur israélien sur les relations entre Hassan II et Ben Barka avec le Mossad

 

مقالات باللغة العربية

الموساد قتل اليهود بالمغرب وأغرق سفينة للمهاجرين

يغآل بن نون- الموساد نفدة أعمال

مؤرخ إسرائيلي يتهم الحسن الثاني

בן ברקה

خبير إسرائيلي: هذا ما توصل إليه اشتغالي على مقتل بنبر َكـة

מהגרים יהודים

 

خبير إسرائيلي: هذا ما توصل إليه اشتغالي على مقتل بنبر َكـة

Articles in different languages

The ghosts of Saint-Germain forest

 The Reasons for the Departure of the Jews from Morocco 

מלך חסן השני

 

Arab migration has been the best thing that's happened to Europe

Mimouna : Shoshana Kordova – Haaretz
יגאל תמונה 001

 הפנתרים השחורים…..

פנתר שחור

 

 Gohar & Bin-Nun Black Panther 

gohar

הפנתרים 16 מסמך

פנתרים 2

חשיפה: השיחות בין גולדה לפנתרים השחורים

פנתרים שחורים....00002222
 הפנתרים-מכתב
פנתריפ 5
פנתרים 3
פנתרים 00005
 הפנתרים מודעה
פנתרים 6
פנתרים 7
המאבק_המזרחי(4)
סרט באורך מלא על הפנתרים השחורים…צפייה חובה
https://vimeo.com/71662328
יש להעתיק את הכתובת, ולבצע חיפוש בגוגל

המאבק המזרחי בישראל 2003-1948 

ספרו המחדש של הד"ר סמי שלום שטרית מבוסס על מחקר אקדמי מעמיק ונרחב ומציע אופני התבוננות ביקורתיים בסיפורם של המזרחים בישראל. החיבור מתחקה אחר שלביו של המפגש התרבותי המתמשך בין הציונות ומדינת ישראל לבין המזרחים ועומד על השלכותיו החברתיות והפוליטיות המורכבות. ראשיתו של המפגש המתואר בימי הבאתם של יהודי ערב וארצות האסלאם לישראל, וסופו בהתגבשותו של שיח מזרחי ותרבותי מחד גיסא, וצמיחתו
של קולקטיב פוליטי דתי-עממי בדמותה של ש"ס מאידך גיסא. במוקד הספר סיפור פעולות העימוד, תנועות המחאה והארגונים החברתיים והפוליטטים והיחסים בתוכם וביניהם לבין הפוליטיקה של המרכז: מרגעי המחאה הראשונים במחנות העולים, במעברות,
ברמלה, ביפו, בבית-שאן, בקריית-שמונה, במגדל העמק ובמושבי הנגב, מרד ואדי סאליב בחיפה, בהתקוממות "הפנתרים השחורים" בשנות השבעים ומרד הקלפיות בעקבותיה, ועד עלייתה של ש"ס והקמת "הקשת הדמוקרטית המזרחית".

הספר מתאר את התפתחותו המרתקת של השיח המזרחי החדש, אשר יצר למעשה את השיח החברתי בישראל בכלל, והשפיע על עיצוב השיח הסוציולוגי הביקורתי ואל אופיה של המערכת הפוליטית בישראל. ספרו של סמי שלום שטרית הוא מחקר חלוצי אשר מספר בלשון ביקורתית ומשוחררת את סיפורם המלא של המזרחים בישראל, מהקמת המדינה עד היום. הספר עצמו מצטרף במעשה זה כחוליה נוספת בדרכו הארוכה של המאבק המזרחי בישראל.

הודעה חשובה לגולשים היקרים…..
העמוד הזה עובר שינוי מהותי וחשוב בתכניו ובאופן הצגת הדברים בו….
עמכם הסליחה……

כמו כן ניתן לצפות בחלק ממאמריו בקישור הבא של אתר מורשת מרוקו

בקטגוריה 

גלישה מהנה

אלי פילו

באדיבות ובהמלצתו ובאישורו של ד"ר יגאל בן נון 

 

 

Recent Posts

  • חלוצים בדמעה- אברהם מויאל האיש ופועלו-חנה רם-מצוקת גדרה ויסוד המעלה

    מצוקת גדרה ויסוד המעלה לעומת פתח־תקוה שיצאה למרהב, נותרה מושבת הביל״ויים גדרה באותו מצב בו השאירה מויאל טרם מונה לתפקידו. למעשה מצבם אף הוחמר, כי על־פי הנחייה ויסוצקי נשללה מהם גם התמיכה החודשית. עוד בהיותו בארץ העדיף ויסוצקי את פתח־תקוה על־פני גדרה בטענה, כי איכרי פתח־תקוה הם בעלי משפחות ואילי הביל״ויים, שהם רווקים, ימצאו את דרכם בכוחות עצמם. עוד מצא ויסוצקי פסול בגדרתים שאין ביניהם, כמקובל לחשוב, סטודנטים ובעלי השכלה גבוהה. ומשנותרו הביל״ויים בחוסר כל, אף לא עיבדו את אדמתם מהעדר ציוד לכך, הציע ויסוצקי תחילת לפזרם כפועלים שכירים במושבות ולהושיב במקומם מהפליטים שהגיע׳ ארצה ב־1882. כעבור זמן קצר כתב

  • עלית יהודי אטלס (מרוקו)-יהודה גרניקר-ברית יוצאי מרוקו

    יצחק בן שמש משדה חמד מספר : " הייתי נציג המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית במרוקו. עבדתי מחודש מאי ועד יוני 1956. בראש מחלקת העלייה במרוקו עמד אז עמוס רבל, חבר קיבוץ דוברת. אברהמי היה הגזבר, ווילנר – הקשר עם השלטונות הצרפתיים ברבאט. זכיתי לעבוד במחיצתו של יהודה גרינקר אשר בין יתר התפקידים שהוטלו עליו במרוקו, בא לטפל בכפרי האטלס ולארגן מהם גרעינים להתיישבות. יחד פעלנו, יחד רשמנו ויחד נדדנו…. בפנקסו של גרינקר היה רשום כל כפר וכפר ואפילו הנידח ביותר שמימינו לא שמעונו עליו. בנדונינו הרבים לא נתן לפסוח על אף כפר ואפילו היו בו משפחות בודדות. הוא קיים

  • מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון

    פרק שני המקהלה ב״שירת הבקשות״ את מעמד הבקשות מלווה מקהלה שציינתי בפרק הראשון. המקהלה מורכבת מהפיטן הראשי הנקרא ״אל מקדם אל כביר״, הפיטנים המשניים, חבורת הבקשות והקהל. המקהלה ב״שירת הבקשות״ פועלת באופן שונה מהמקהלה המוכרת לנו מהתקופה העתיקה. אז המקהלה הופיעה כגוף העומד מן הצד ואינה משתתפת בפעילות העלילה (אם מדובר במחזה). היא מביעה הרהורים, מסיקה מסקנות של ״מוסר השכל״, מביעה את רחשי הנפש והתגובות של הציבור או של הגיבורים במחזה, מייעצת לדמות הראשית ומשמשת לו פה, אם הוא מתלבט. המקהלה גם משמיעה את דעת המחבר ומציגה את עמדתו לגבי הקורה במהלך המחזה. המקהלה שאני מציג מורכבת מקבוצת גברים המבצעים

  • סטלה קורקוס, מנהלת בית־ספר לבנות במוגדוד, מבקשת אזרחות בריטית (1904־1905)-אליעזר בשן

    סטלה קורקוס, מנהלת בית־ספר לבנות במוגדוד, מבקשת אזרחות בריטית (1904־1905) תעודות 38-35 סטלה דוראן קורקוס (1858 — קזבלנקה 1948) היא מהדמויות הבולטות במרוקו בתחום החינוכי והציבורי. אביה, אברהם דוראן, היה סוחר מצליח באנגליה ואמה רבקה מונטיפיורי (לונדון 1929-1831), אחיינית השר משה מונטיפיורי. סטלה היתה אשתו השנייה של משה קורקוס, יליד אלג׳יר (1845), ונישאה לו בלונדון. היא רכשד ניסיון בתור מורה, והחזיקה בית־ספר פרטי בצפון לונדון. ב־1884 הגיעה עם בעלה למוגדור. הוא היה סוחר מצליח ופעיל בתחום החינוך, ב־1888 נזכר שמו כחבר ההנהלה של בית־הספר בעיר זו. אביו, ר׳ אברהם, היה רב בקהל הפורטוגלים בלונדון. הודות ליוזמתו של הרב יוסף אלמאליח

  • נשות חיל יהודיות במרוקו  אליעזר בשן-נשים עובדות, המשאירות את ההכנסות לעצמן.

    זמרת החצר אצל מוחמד החמישי. בפאס הייתה זמרת ורקדנית מפורסמת בשם שברה בן חמו, שכונתה זוהרה אלפאסייה. האישה, שהייתה גם ראש להקה וכונתה " א-שיכה זוהרה " או " למעללמא זוהרה " חיברה שירים הלחינה אותם והייתה גם זמרת החצר אצל מוחמד החמישי ששלט בין השנים 1927 – 1961. לעת זקנתה עלתה ארצה, חיה באשקלון ושרה בטלביזיה. ארז ביטון הקדיש לה שיר, שקטע ממנו מובא להלך : שיר זוהרה אלפסיה זוהרה אלפסיה / זמרת החצר אצל מוחמד החמישי ברבת במרוק אומרים עליה שכאשר שרה / לחמו חיילים בסכינים, לפלס דרך בהמון להגיע אל שולי שמלתה / לנשק את קצות אצבעותיה

  • יהדות מרוקו עברב ותרבותה-אליעזר בשן-מס פרוגרסיבי: לפי ממון ותקרת המס

    מסים החובה להשתתף בעול המסים לקהילה חלה לפי הדין לאחר י"ב חודש של מגורים במקום, ואם אדם קנה בה דירה הוא נחשב מיד כאנשי העיר (בבא בתרא, פרק ראשון משנה ה, בתלמוד, דף ז, ע״ב), חלו עליו החובות והוא נהנה מהזכויות של שאר חברי הקהילה. בענייני מסים היה צריך ללכת אחרי מנהג המקום. הקהילה נקטה אמצעים נגד המתחמקים מתשלומי מסים. המנהג הפשוט בכל הגולה שכל מי שמחריב מס לקהל, חובשין אותו בבית הסוהר ואין מביאין אותו לבית דין אלא טובי העיר דנים אותו כפי מנהגם ואינו יוצא משם עד שיפרע או יתן ערב או ישתעבד בשטר. (יצחק אבן דנאן, 1836־1900,

  • פגיעות בחיי הדת והתאסלמות במרוקו-אליעזר בשן

    שיכור התאסלם בביוגרפיה שחוברה על ר' משה ויזגאן (1996-1906) שכיהן כדיין במוגדור החל בשנת 1946 עד 1963 ומאז במראכש במשך עשרים שנה, מסופר כי במראכש קרה ב-1983 שיהודי השתכר, כמעט השתטה והתאסלם. והחכם ביודעו את צער המשפחה, השתדל אצל המושל והקאדי כדי להחזירו ליהדות, אבל הם סירבו. רק אחרי מאמצים ועריכת מגבית, בה השתתפו כל יהודי מראכש, ויחד עם משפחתו נשלח לארץ, וכך חזר ליהדות. המתאסלם אינו מקובל על ידי המוסלמים נהוראי מאיר שיטרית בן המאה ה-20 מספר על שני מקרים של יהודים במרוקו שהחליטו לעזוב את היהדות ולהתאסלם, 'עזב את עירו ועבר להתגורר בעיירה גוראמה, לבושתם וצערם של יהודי

  • הערצת הקדושים- אולאד זימור

    ר׳ אהרון הכהן(דמנאת) נקרא בפי היהודים גם סייד אהרון כהן, וסייד אהרון, ובפי המוסלמים סידי הארון או סירי מול לברכאת, היינו, אדוני בעל הברכות. באותו מקום קבורים גם מוואלין אל־גומרא.157 נערץ גם על־ידי המוסלמים. עדות של מר דוד א׳ (מראכש) ואחרים: פלאמאן-דמנאת, עמי 108, כותב שההילולה שלו נערכת במחצית ינואר, ומביא מסורת שלפיה ביקש הרב לפני מותו שיעשו את הרחיצה במקווה לפני קבורתו. בשעת הרחיצה, עמד והתרחץ בעצמו אפילו שהיה כבר מת. כאשר נשאו את גופתו דיבר וציווה שהתהלוכה תעצור במקום מסוים וששם יקברו אותו, במקום שהיה בית־הקברות העתיק של דמנאת: מאושאן עמי 178, מציין שהתמחותו של הקדוש היא ריפוי

  • אנוסים-זהות כפולה ועליית המודרניות-ירמיהו יובל

    ח׳ליפות קורדובה במאה העשירית הגיעה התרבות המוסלמית בספרד לשיא כוחה. בימי עבד א־רחמן השלישי הייתה מדינתם של בני אומיה לח׳ליפות רבת עוצמה, שהתחרתה עם גדולתו של האסלאם במזרח ועם עוצמתן של שתי האימפריות הנוצריות, הביזנטית והלטינית. עבד א־רחמן השלישי היה אוטוקרט מתוחכם, תקיף, סובלני בענייני דת ומוכשר ביצירת שיווי משקל בין ידידים, אויבים ובייחוד מיעוטים. מבירתו הזוהרת קורדובה, שהמבקרים בה כיום עדיין יכולים להתפעל מיער הקשתות שבמסגד הגדול, שלט א־רחמן השלישי חמישים שנים תמימות(961-912) והעניק לאל־אנדלוס (ספרד המוסלמית) יציבות פוליטית, ממשל יעיל, כלכלה משגשגת, יוקרה בינלאומית, עוצמה צבאית וברק תרבותי. ״מעולם לא הייתה קורדובה משגשגת כל כך, אל־אנדלוס עשירה כל

  • הראשונים לציון, אברהם אלמליח

    מבוא קשה מאד לקבוע בדיוק מתימטי, את התאריך בו התחילו רבני ירושלים להעניק לרב־הראשי הספרדי בא״י את התואר ״ראשון לציון״, בשעת הכתרתו למשרה רמה זו בירושלים, מחוסר מקורות ומסמכים רשמיים על כך. כותבי־התולדה מהתקופות הראשונות עד היום לא השאירו בכתב שום דבר ברור על כך, מלבד כמה ידיעות מקוטעות וקלושות שאי־אפשר לסמוך על אמתותן ודיוקן, ולקבוע על פיהן כי משנה פלונית ואילך התחילו להעניק את התואר ״ראשון לציון״ לראש רבני אה״ק, ומה היו סמכויותיו, תפקידיו וערך תוארו זה. יש אומרים שהתואר ״ראשון לציון״ לא היה תואר רשמי שהוענק אך ורק לראש־הרבנים בא״י, אלא אחד מהמון התוארים שבהם היו מתארים את


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 117 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

אוקטובר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031