ארזי הלבנון-אנציקלופדיה לחכמי הספרדים

מבוא מאנציקלופדית " ארזי הלבנון "ארזי הלבנון - אנציקלופדיה - כרך 4

נקבצו ונערכו בסיעתא דשמיא לפי שמות בסדר א-ב על ידי

שמעון ואנונו

ב.  מצרים

בראשיתה של התקופה בה אנו עוסקים, תקופת הגאונים, קמה קהילה יהודית גדולה בעיר פוסטאט, ובשאר הערים גדל היישוב. כיבושי האיסלאם בארצות רבות – במזרח ובמערב – אפשרו ליהודים לעסוק במסחר בין לאומי ולהתמיד במגע עם ישיבות בבל – מרכז התורה בעת ההיא. רב סעדיה גאון – מחשובי ומגדולי הגאונים – רכש את רובי תורתו במצרים, בעת ההיא. עם התפוררות השלטון העבאסי בבבל, היגרו יהודים רבים מבבל למצרים, והקימו מרכזי תורה רבים, תוך שהם שומרים על קשר עם גאוני בבל. הגירה למצרים היתה גם מארץ ישראל ומסוריה, ואף מהגרים אלו הקימו קהילות משלהם, אך שמרו על קשר של סמכות עם גאוני ארץ ישראל.

בראש יהודי מצרים, במשך כחמש מאות שנים, עמד ׳נגיד׳, שהיה נציגם הפוליטי של יהודי מצרים בפני השלטון. בתפקיד זה כיהנו גדולי תורה רבים, מהם מפורסמים: הרמב״ם, בנו רבי אברהם ובן בנו רבי דוד (משרה זו המשיכה בירושה במשפחת הרמב״ם עד למאה ה-14), רבי יצחק הכהן שולל, רבי אברהם די קאסטרו ועוד.

עדות לפעילות תורנית רחבת היקף במצרים, מעידה הגניזה הגדולה בת אלפי דפים, המכילה תשובות מתקופת הגאונים, קטעים מן הספרות העתיקה ועוד. אוצר זה נחקר עד היום, ותוצאותיו מסייעים בפענוח קשיים רבים בספרות התורנית ותעלומות היסטוריות.

עם עליית הממלוכים לשלטון – במחציתה השניה של המאה ה-13, החל להדרדר מצבם של היהודים במצרים, ונותרו בה רק מספר מאות של משפחות יהודיות.

בעקבות גירוש ספרד בשנת רנ״ב(1492), החלה שוב הגירה של יהודים למצרים, שהביאה לפריחה חדשה של היישוב היהודי שם. בדור זה מפורסמים החכמים: רבי יעקב בירב, רבי דוד בן זמרא (הרדב״ז), רבי משה אלשקר, רבי יעקב קאסטרו, רבי בצלאל אשכנזי(עורך השיטה מקובצת), רבי יצחק לוריא ועוד. במאות האחרונות, עם עליית משטר עריצים במצרים, החלה הירידה במעמדם של הקהילות במצרים. מחכמי מצרים האחרונים מפורסם הרב רפאל בן שמעון, שאף סיכם בספרו ׳נהר מצרים׳ את כל מנהגי ארץ זו.

ג.  לוב

ארץ ומדינת לוב יושבת בצפון אפריקה, כאשר במערבה אלג׳יר ובמזרחה מצרים. גבולה הצפוני הוא הים התיכון.

מעטים הם הידיעות שבידינו על הקהילות היהודיות שבלוב. במחצית השניה של המאה הי״א היה בעיר טריפולי בית דין שלא היה כפוף לזה שבארץ ישראל. במאה הי״ב סבלו הקהילות היהודיות מנצחונם של המוחדין, על אף שלא נאלצו להמיר את דתם ולא פגעו בנפש. במשך כארבע מאות השנים הבאות – אין על יהודי לוב שום ידיעות.

לאחר הכיבוש התורכי במאה הט״ז התחזק היישוב היהודי בלוב. ובאותו זמן התיישב בטריפולי הרב המקובל רבי שמעון לביא, מגולי ספרד. הוא האיש שקומם את מצבם הרוחני של יהודי לוב.

חכמי לוב יש לציין את הרבנים: רבי מוסה בוג׳גאח – פייטן ומשורר גדול; רבי מסעוד חי רקח, מחבר ספר ׳מעשה רקח׳ על משנה תורה לרמב״ם; רבי אברהם חיים אדאדי בעל ׳ויקרא אברהם׳ ועוד.

ד. תוניסיה

ארץ ומדינת תוניס שוכנת על חוף הים התיכון הדרומי, בין אלג׳יריה ובין לוב.

מן החשובות שבקהילות ישראל שבתפוצה היא קהילת תוניסיה. על פי מסורת יהודי ג׳רבה, הגיעו היהודים הראשונים לתוניס עם חורבן בית ראשון, דהיינו במאה השישית לפני הספירה. יוסף בן מתתיהו מספר שטיטוס – במאה הראשונה לסה״נ – הגלה כשלושים אלף יהודים לקרתגו(שבצפון מערב תוניס). מאז הכיבוש הערבי, במאה השביעית לסה״נ, התקיימו בתוניס קהילות יהודיות ומרכזים רוחניים: בקירואן, מהדיה ובגאבס.

חכמי תוניס נודעו ברחבי התפוצה היהודית ועמדו בקשר עם הגאונים – חכמי בבל. מחכמי תוניס בראשית האלף בו אנו עוסקים, חיו ופעלו: דונש בן תמים, חושיאל בר אלחנן, יעקב בן נסים(אבן שתהין), רבנו חננאל, משה בן לבראט ועוד.

מהתקופה החאפזית(1574-1234), מצויות בידינו ידיעות מעטות על תולדות היהודים בתוניסיה. לאחר גידיש ספרד בשנת רנ״ב(1492), החלו להגיע מחכמי המגורשים גם לתוניסיה, ביניהם ידועים: רבי אברהם זכות, רבי אברהם אבוקראט ורבי ישמעאל כהן טנוג׳י.

במאה הי״ח, עם הגירה של יהודים מאיטליה ועוד, החלו להתרחב הידיעות על יהודי תוניס. בתקופה זו מפורסמים הרבנים: רבי עוזיאל אלחאייק (מח״ס ׳משכנות הרועים׳), רבי מסעוד אלפאסי (מח׳׳ס ׳משחא דרבותא׳), רבי נתן בורג׳יל, רבי ישועה בסיס ועוד.

כידוע היתה הקהילה היהודית בתוניס מחולקת לשתי קהילות. האחת ״תואנסה״ והשניה ״גראנה״. התואנסה הם תושביה היהודים הוותיקים של תוניס, והגראנה הם התושבים החדשים שהגיעו לתוניס החל מהמאה הט״ו. שתי קהילות אלו הקימו לעצמם מערכת קהילתית נפרדת: בתי כנסת, מסגרות חינוכיות, רבנים ובתי דין עיקרה של היצירה הרוחנית היתה בעיקר בערים תוניס וג׳רבה.

עם הקמת מדינת ישראל היגרו רובם של יהודי תוניס, וכעת נותרו בה כאלף וחמש מאות יהודים בלבד המקיימים קהילה יהודית לתפארת.

הבולטים בחכמי תוניס היו: רבי אברהם הכהן (שכונה: ״באבא רבי״), רבי צמח צרפתי, רבי אברהם טייב (שכונה ״באבא סידי״), רבי עוזיאל אלחאייק, רבי יצחק טייב ועוד. ידוע הפתגם המצוי בפי יהודי תוניס: לולא אמרה התורה ׳כי מציון תצא תורה׳, היינו אומרים ׳כי מתוניס תצא תורה״, ואכן רבה היא התורה בקרב יהודי ­­וחכמי תוניס.

אי אפשר שלא להתפעל מריבוי החכמים והיצירה הרוחנית של קהילת תוניס. מספרי הפרשנות על התורה ראוי להזכיר את הספרים: ׳קרני ראם׳ לרבי יצחק חדאד; ׳תועפות ראם׳ לרבי מרדכי ברוך קאראבאליו; " בגדי אהרן "  לרבי אהרן פרץ; ׳חולת אהבה׳ לרבי צמח הכהן; ׳ירך יעקב׳ לרבי יעקב פיתוסי; ׳מנחת כהן ' לרבי רחמים חי חויתה הכהן ועוד.

בתחום פרשנות התלמוד – שהיה עיקר לימודם של חכמי תוניס – ראוי להזכיר את הספרים הבאים " חק נתן " – פירוש על סדר קדשים לרבי נתן בורג׳ל; ׳מזבח כפרה׳ – לרבי יעקב פיתוסי; ׳לימודי ה״ – לרבי יהודה נג'אר ;  ׳אהלי יצחק׳ – לרבי יצחק בונאן, ׳ווי העמודים׳ – לרבי יצחק טייב; ׳משמרות כהונה׳ – לרבי אברהם הכהן יצחקי ועוד.

בתחום ההלכה מפורסמים בעולם הפסיקה הספרים הבאים: ׳ערך השלחן׳ – לרבי יצחק טייב; ׳אבני צדק׳ – לרבי יהושע בסיס; ׳בגדי שש׳ – לרבי שלמה שמאמה; ׳משחא ררבותא׳ – לרבי מסעוד אלפאסי; ׳משכנות הרועים׳ – לרבי עוזיאל אלחאייק; ׳שואל ונשאל׳ – לרבי כלפון משה הכהן ועוד.

שפר חלקם של חכמי תוניס, שהודות לקשר ההדוק עם העיר ליוורנו שבאיטליה, התאפשר להם לפרסם את רובי תורתם בדפוס.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
רשימת הנושאים באתר