תנועת שרל נטר-הלכה למעשה

הנוער בעלייה 

תנועת " שרל נטר " במרוקו 

יוסף שרביט

תיאור מרנין לב של היציאה למחנות הקיץ מופיע ב " נוער ". ויש בו כדי להעביר את הניתוח המיוחד המצוי ביציאתם של מאות בני נוער לחופשה בטבע ובאווירה יהודית. מאמר זה מעביר את ההתרגשות המחשמלת בקרב בני הנוער, ובד בבד את המורכבות הלוגיסטית הכרוכה בארגון המחנות.

" ה – 7 ביולי 1947 : השעה 20.30. תחנת הרכבת של קזבלנקה מלאה המון ילדים מכל הגילים, במכנסיים קצרים תכולים וחולצה לבנה. זו קבוצת ביל"ו, מתנועת הנוער " שרל נטר ", בדרכה למנות  הקיץ באזור עזרו Azrou. הרבה סדר, הרבה משמעת, אלה הדברים הניכרים, גם אצל הזאטוטים שבהם. הרכבת שורקת, יוצאת לדרכה להרפתקה הגדולה שלה מייחלים כל ימות השנה…..כבכל שנה, " שרל נטר "מוציאה מחנות נוער בחסות " השירות לנוער ולספורט ". במשך שלושה שבועות נשמו ילדינו את האוויר הצח של עין קרזוזה, של טומלילין ובן סמין. אליהם הצטרפו בני הנוער של " שרל נטר " מרחבי מרוקו : צפרו, מראכש, פאס, מכנאס – וחברו יחד למחנה אזורי רווי חברות וידידות, תוך חלוקה למחנות נפרדים של בנים או בנות, בחיק טבע בראשיתי…….השכם בבוקר מתחיל יום בהתעמלות בוקר ושטיפת פנים במעיין מפכה, תפילת בוקר וארוחת בוקר בחיק הטבע סביב שולחנות מעץ. במרוצת שעות הבוקר מתחילה פעילות הבוקר – מלאכת יד, משחקי חברה ; אחר הצהרים – טיולים בחיק היערות ומשחקי " חיפוש מטמון ". הערב – הכול חוזרים עייפים ויגעים למקלחת חמה ושינה עריבה. ראש המחנה לן באוהל לבן, סמוך לסמל " מגן דוד " המעוצב מאבנים לבנות. כל בוקר מניפים את דגל המחנה…….מצויים שבעה מחנות נודדים מסביב למחנה המרכזי. לכל מחנה נודד אוטונומיה משלו ומשותפת לכולם התוכנית החינוכית : הקמת מחנה אוהלים, משחקי אינדיאנים ופרשים ולבסוף לימוד הפולקלור של יהדות מרוקו ושורשיה. קומזיצים ועינוגי שבת משותפים מחזקים את המשותף לכל המחנות…….

גם בשלהי שלטון הפרוטקטוראט הצרפתי במרוקו – 1955 – בעת שהביטחון האישי ליהודים הלך ודעך, ויותר יותר יהודים התדפקו על שערי העלייה לארץ – הוסיפו לקיים במסגרת " שרל נטר", ביוזמתם של אשר אוחיון ואדגר גדג', מחנות נוער. אמנם מספר הילדים המשתתפים פחת בשל צמצום תקציב הג'וינט, אולם מעורבות " שרל נטר " לא פחתה. מספר אשר אוחיון : " החלטתי להתרכז במיוחד במחנה של הצופים, שריכז שבעה גדודים מערים שונות. להתאים את תוכניותיי לתוכנית הכללית שהייתה מלאה וגדושה. הפכתי למדריך צופי והשתתפתי בהנהלת המחנה. פשוט חייתי עם הילדים חיי יומיום, בזמן האוכל, בלימוד קשרים במחנאות, בתפילה, במשחקים. בזמן המנוחה שוחחנו, העלינו בעיות חברה וקיבוץ, יהדות והשקפה דתית, קיום מצוות במחנה ובחברת הצופים. נוצר קשר אינטימי יותר, שלא יכולתי בעיר ליצור בקלות…….עונגי שבת כלליים אורגנו פעמיים וגם תפילות בשבתות.

" התקיימו גם שני כינוסים של ראשי הקבוצות – בני 15 – 18, שבהם הנחיתי שתי פעולות : 1 – דע לפני מי אתה עומד ( בתפילה ) ; 2 – שיחה כללית על דרכינו כתנועה צופית יהודית. 

" נקודה אחרת שנראית חשובה בעיניי היא " ההבטחה הצופית ". אפשר לומר שבתנועות הצופים ההבטחה היא ה " בר מצווה " של הצופה. עד כה לא היה לטקס ההבטחה אופי יהודי מיוחד, ועל זה עמדתי כבר לפני המחנות. כעת נתקבלה החלטה המחייבת את כל הגדודים במרוקו, והחידוש העיקרי היה שהצופה מתעטף בטלית, מברך שהחיינו לפני ההבטחה, וקורא קטע נבחר מספר תהלים. בשתי המדורות שהתקיימו במחנה הדגשתי את חובות המבטיח לשמור על ערכי היהדות ולקיים את המצוות כדי לשמש דוגמה לאחרים. בסיכום, ההבטחה לבשה כיום צורה יהודית והתחייבות יותר דתית מאשר צופית. " עבדתי על משחק גדול שהקיף את כל הילדים, על הנושא " כובשי כנען " עם קריאת פרקים שונים גם מספר דברים ויהושע.

הפעילות החינוכית " בבני עקיבא " ובבח"ד בשנים 1946 – 1956 הייתה מקור השראה לתנועת " שרל נטר ", ולא פעם התקיימה פעילות זו ביוזמת " שרל נטר " וקברניטיה, שפעלו בד בבד ב " הפועל המזרחי ", כאמור לעיל. היעד החינוכי, הכנת החניכים להגשמה חלוצית דתית בארץ ישראל ולקליטתם בה – היווה את הציר המרכזי של העשייה החינוכית ש " בני עקיבא ". יעד זה קיבל משנה חשיבות לרגל העלייה הגדולה ממרוקו, החל משנת 1948. לצורך הגשמת יעדים אלה התקיימה בתנועה פעילות חינוכית מגוונת, שהתקיימה על ידי שליחי " בני עקיבא " שליחי " הפועל המזרחי " במחלקת העלייה ובמחלקה התורנית שבהסתדרות הציונית.

לימוד הלשון העברית : שיחות בתולדות הציונות ובמשנה הציונית הדתית ; העלאת מחזות עבריים ; קיום מקהלה ומניין לצעירים ; טיולים ופעילות ספורטיבית ; מסיבות " שאלו שלום ירושלים " לקהל הרחב – בעיקר בשבתות, שבהן הוקראו ידיעות מעיתונות ארץ ישראל ולעתים נדונו בהן רעיונות " תורה ועבודה ". שיעורים תורניים בשבתות, ולקראת החגים – הרצאות בענייני דיומא ; חגיגות ימי העצמאות לאחר הקמת המדינה, במתכונת חגיגות התנועה הציונית הדתית בארץ ; פעילות הקשורה בהכנתם הרוחנית של הקבוצות העולות לרגל העלייה בשנים 1948 – 1951 ; כינוסי נוער ואירועים בסניפי בני עקיבא בעקבות ביקורי אנשי התנועה מארץ ישראל. מחנות וסמינרים ארציים ובין ארציים, שניתנו בהם הרצאות ושיעורים על ידי רבנים, אנשי רוח ופעילי תנועת הקיבוץ הדתי – כל אלה היו תכנים חינוכיים שהושפעו מתנועת בני עקיבא על " שרל נטר " ולהיפך.