ארכיון יומי: 28 ביוני 2012


הברברים המתייהדים

לשם השלמת התמונה נעיר, כי יש ידיעות נוספות על המתייהדים אצל מחברים שחיו במאות הבאות, ונצביע כאן על אחדות מהן.

על היהודים בסודאן המערבי מספר ואלנטיס פרנאנדס ( 1506 – 1507 ), יש בארץ ג'ילופה – Gyloffa – ובמאנדיגה – Mandigha – יהודים הקרואים גאול – Gaul – והם שחורים כיתר הילידים. אכן אלה אינם יודעים דבר על בתי כנסת ועל מנהגים של יהודים אחרים, אבל הם חיים בכפריהם, והכושים בזים להם. הם נוהגים לשחק, לנגן ולשיר כדי להשתכר למחייתם.

סופר אחר כתב בסוף המאה השש-עשרה מסופק אם אלו היו יהודים אמיתיים. לדעתו הם כושים הנחשבים בעיני אחרים ליהודים. הם גזע יפי תואר, ובייחוד הנשים, ורגילים לנוד עם נשיהם ממלכה לממלכה, בדומה לצוענים. עיסוקם כאורגים, סנדלרים, חרשי ברזל.

במלחמה עם החצוצרנים , המעודדים את הלוחמים, לפי חוקיהם אסור להם להיכנס לבית מי שאינו בן שבטם ולהשתתף בסעודה. אם אחד מהם מתקשר עם אשה שאינה משבטם, מוכרים את בני הזוג או ממיתים אותם.

לאחר מותם אין קוברים את הגאול באדמה, אלא מטמינים אותם בעצים חלולים או תולים אותם על עץ, הכושים מאמינים כי קבורתו של יהודי באדמה תגרום שלא ירד גשם באותה שנה והאדמה לא תצמיח דבר, כי הם שבט ארור.

פרנאנדס מספר בוולָאטה חיים יהודים עשירים , אבל הם סובלים מאוד תחת עול האדונים המוסלמים. הם סוחרים עוברי אורח צורפי זהב ותכשיטנים. מעיר זו מייצאים את המלח לתימבוכתו. גם בפותה נמצאו לפנים יהודיםשישבו שם מימים קדומים. לפי ליאון האפריקאני היו האפריקאים מאמינים ביהדות, לאחר מכן פנו לנצרות, ולבסוף התאסלמו

אם נבוא לסכם את הידיעות שאפשר להפיק ממקורות הללו, ניווכח כי מבחינת תוכנן הן דלות ביותר, וכשלעצמן מחוסרות משקל היסטורי. אולם אי אפשר לבטלן, כי הן מרובות ובאות מאזורים שונים. על כן יש לבקש את הגורמים להתהוותן ולחדירתן לספרות היסטורית.

דלות המקורות להיסטוריה של הברברים והעמים הכושיים בסודאן אינה מאפשרת לגשת במישרים לפתרון הבעיה של מקורות הסיפורים על המתייהדים, ויש להסתפק בחשיפת הרקע העובדתי והרומנטי שכנראה מסתתר מאחריהם.

אחת התכונות האופייניות בהתפשטות היהדות בין אומות העולם הייתה, שהיא לא התנהלה אף פעם על ידי שליחים מיוחדים שנשלחו לארצות רחוקות, כדי לעשות לה נפשות. בניגוד לשיטות התעמולה של המיסיון הנוצרי והמוסלמי, נעשתה פעולת הייהוד והגיור ממילא ואגב אורחא, בהשפעתן הבלתי אמצעית של עדות גדולות וקטנות, שהיו פזורות בקרב האוכלוסייה הפאגאנית.

בצורה זו פעלה ההשפעה היהודית בארץ חמיר שבערב הדרומית, וזו הייתה דרך התפשטות היהדות בין הכוזרים. לכן יש להניח, כי רק במגע בלתי אמצעי עם עדות יהודיות, גדולות או קטנות אפשר היה שאמונות ומנהגים יהודיים יתפשטו בקרב האוכלוסייה היציבה באפריקה, ברברית או כושית.

אי לזאת עלינו לבקש את העדות היהודיות, אפילו הן קטנות בכמות, שעשויות היו לשמש מקור השראה בשביל שכניהן.

ואמנם יש בידינו מספר ניכר של מקורות היסטוריים ומסמכים אחרים, המעידים על קיום שרשרת רצופה של יישובים יהודיים בנקודות מפתח של אזורי הספר בין הארץ הנושבת ובין הצחרה, לכל אורכה, למן הרי נפוסה בטריפוליטניה, עבור על פני ביצות המלח של תוניסיה הדרומית ועד לוואדיות שבמורדות הדרומיים של האטלס הגבוה, המגיעים עד אזור הצחרה.

והרי רשימת המקומות האלה ממזרח למערב : נפוסה, ג'דואה, מִסִין, גדאמס, אל-חאמה, נפזאוה, קפצא, וַרגלאן, סג'למאסה, דרעה, מלאל, תאלוית, קובא, סוס.

נפוסה.

במדינת טריפולי שבאפריקה, דרומית לעיר טריפולי, מתרוממות פסגות הרריות שטוחות, שחצובות בהן מערות בעומק של כמה מטרים. מעין חלון מרובע מכניס אור מלמעלה לתוך החצר, שחצובים בה חורים, שמובילים לתוך החדרים-המערות, בג'בל גריאן גרים בכמה ישובים כאלה אלפי יהודים, ודרומית מג'בל גריאן בג'בל איפרן, ולמערב בג'בל נפוסה ומעבר לגבול הטריפוליטני, במדינת טוניס, בסהרה, בג'בל מטמטה.

בטריפולי 10-12 ערים בעלות ישוב יהודי של 2000-6000 נפש, וגם מספר כפרים, שבהם שוכנים יהודים במערות. במרחק שלוש שעות מטריפולי כפר טיגרנה ובו 700 תושבים, גרים ב- 20 מערות. יש להם שם תלמוד תורה ושני בתי-כנסיות. בג'בל-איפרן גרים כ- 2000 נפש, שמעונותיהן חלקן מתחת לאדמה וחלקן ממעל לה. גם בג'בל-נפוסה לציבור היהודי בית-כנסת ובית-קברות.

לדעת החוקרים מתגוררים הם שם מאז המאות הראשונות למניין הנוצרי, והדיאלקט המיוחד בג'בל-גריאן מוכיח על קדמותם. יהודים אלה מדברים בלשון, שיסודותיה הן עבריות, אלא שנכללו בלשון זו מלים ארמיות רבות ומלים ערביות.

הפרופ' סלושץ סבור ("מסעי בארץ לוב"), שהיהודים נתגוררו בגריאן מימי הרומאים והם מהווים חלק מאותו הגזע היהודי, היושב בין הברברים בהררי האטלאס, שנזכרים באגרת המיוחסת להרמב"ם. גם שמותיהם, השגורים אצל יהודי שאר חלקי לוב, מעידים על כך. ואלה ראשי האבות שלהם: בני עבאס (על שם מקומם בהר-גריאן), בני טיגרנה, בני חג'אז, בני חסאן, בני רחום, בני צרור, בני בעדאש, בני סכואב, בני שינאנא, ועוד אחרים, שספו תמו בגריאן, אבל יש מבניהם בטריפולי וערי-המערב. כל שם ושם מתייחד לבית-אב גדול, ורבים מהם יצאו לערי החוף וישבו שם, ויש מהם שזכו לעושר ולגדולה.

במרוצת הימים נוספו על יהודים אוטוכטוניים אלה פליטים יהודי מכל הארצות שמסביב לים התיכון, ואף על פי שיהודי המערות אינם יודעים ספרדית כלל, מתייחסים רבים על גולי ספרד, וכנראה נטמעו יהודים ספרדים אלה בתוך יסוד יהודי מסתערבי זה. 

Une histoire de familles-Rabbi Shalom Abensour

Rabbi Shalom Abensour.une-histoire-fe-familles

Fils de rabbi Moshe, considere comme le plus grand grammairien de sa generation a fes ou il mourut vers 1717. Son traite de grammaire " Shir Hadach " – Chant nouveau fut publie pour la premuere fois avec le chef d'oeuvre de son parent, rabbi Yaacob Abensour " Et Lekol Hefets " – Alexandrie 1893, Un de ses fils Yehouda, fut condammne a mort et brule a chaux de Meknes sous le regne du cruel empereur Moulay Ismael en 1712 en meme temps que itshak Benamara et son fils Aharon egalement de fes.

Rabbi Moche Abensour

Fils de Itshak. Rabbin a sale, propietaire d'une synagogue qui portair son nom. Mort en 1727. Il vecut longtemps a Meknes et Fes d'ou sa famille etait originaire/ Aoteur de poemes liturgiques non encore publies et d'un commentaire surla Kabbale, resume du livre classique du grand kabbaliste rabbi Hayim Vital, " Otsrot Hayim ", publie seulement en1910 aJerusalem sous le titre : " Mearat sde Hamakhpela ".

Son traite vers des regles de calcul du calendrier hebraique perpetual " Tsiltsele Shema " a ete joint au livre de son parent, le célèbre Yabetz, " Et Lekol Hefets ", lors de sa premiere publication a alexandrie en 1893.

Rabbi Reuben Abensour

1638 – 1713. Rabbin ne aMeknesd'une famille originaire deFes, descendant a la sixieme generation du patriache de la famille, rabbi Moche. Disciple du plus grand enseignant de l'epoque rabbiMordekhay Assaban,ilcomposa deux livres qui n'ont jamais ete publies : " Sefer derouchim " ( sermons ) et " Mayim Hayim ". En1673, l'annee meme de la naissance du pkus illustre de ses fils, Yaacob, il quitta precipitament sa ville natale avec son frere Itshak a la suite d'une obscure querelle avec les rabbins locaux et s'installa a Fes.

D'une profonde piete et d'une grande rigueur. Il refusait par exemple de consommer du riz a Pessah contrairement au reste de la communaute.

Rabbi Yaacob Abensour

1673 – 1753. Fils de Reuben. Plus connu sous ses initiales de YABETZ, il fut sans conteste la plus grande autorite en matiere dela Halkhadans tout le Maghreb au XVIIIeme siecle, dominant le siecle de sa stature de juriste, decisionnaire, commentateur, poete, predicateur, authentique continuateur de la grande tradition espagnole, parlant et ecrivant parfaitement l'hebreu,l'arameen, l'arabe et l'espgnole.

Rabbi Shelomo Shemouel

Fils de Obed, petit fils de rabbi Yaacob, ne aMeknesen 1792, il fut rabbin aFes. Son fils, Raphael, mort en 1826,  fut le grand rabbin de la ville, auteur de nombreux ouvrages non edites, dont un traite su la femme " Simhat olam " – La joie etrnelle, qui conclut " qu"un homme sans femme ne connait pas la joie, et la femme – c'estla Torah!

Itshak Abensour

Riche commercant deSale, etabli dans la ville voisine et rivale'Rabaten 1740. Dix ans apres, le tresorier de la communaute de sa nouvelle ville, Itshak Calderon, lui reclama sa quote part de l'impot par la communaute alors qu'il s'etait deja acquitte de sa dette aupres de sa communaute d'origine.

Comdanne par le tribunal rabbiniquede Rabat,ilinterjeta appel devant le tribunal de sale qui lui donna rsison.

Fila d'Isaac ne a Tetouan d'une branche de la famille immigree deFes. Il quitta sa ville natale pour s'installer aGibraltarou il fonda une nouvelle et prospere branche de la famille. Mort en 1780.

Isaac Abensour

Notable, negociant banquier ne a Tetouan, dans une famille originaire de Fes, il passa a Tanger, devenue la capitale diplomatique, ou, outre son prospere negoce, il ouvrit le chapitre diplomatique dans l'histoire de la famille.

Interprete du consulat general anglais a Tanger, il fut le premier juif promu en 1818, vice consul de Sa Majeste britannique a Tanger. Il joua un role actif dans la lutte contre l'epidemie qui ravagea la ville la meme annee.

En recompense des services rendus a la couronne, il obtint la protection anglaise et depuis lors, tous ses descendants furent au service du Royaume Uni. Il fut de1820 a1850 president de la communaute juive de Tange

Aharon Abensour

Fils d'Isaac, il succeda a son pere comme interprete ala Legationd'Angleterre a Tanger. En reconnaissance des services rendus par sa famille, il fut en effet en 1893 citoyen anglais par un acte special dela Chambredes Communes.

Rabbi Raphael Abensour 1830 – 1917 

Fils de Rabbi Shelomo, rabbin deFes. Bibliophile averti, il enrichit la bibliotheque familiale, en en faisant une des plus riches du Maroc avec des milliers de livres et des centaines de manuscrits dans lesquels puissa largement rabbi Yossef Benaum poue ecrire son dictionnaire biographique des rabbins marocains, " Malke Rabanan ". 

Il fonda avec rabbi Raphael Bensimon l'association " Debebe shifte yechenim " pour la publication des chefs d'oeuvres des rabbins marocains du passe. Son fils, Shelomo riche negociant a Fes, fit un don pour l'impression du receuil des poemes se son illustre ancetre rabbi Yaacob " Ey lekol Hefetz ", pour commemorer le miracle de son sauvetage de la terrible unondation qui endeuilla la communaute de Sefrou ou il s'etait rendu en 1889 por accompagner l’emissaire de Jerusalem, rabbi Raphael Bensimon   

Isaac II Abensour 

1861 – 1937 : Fils de Aharon, un des grands notables de Tanger a la fin du siècle dernier. Negociant, banquier, il fut en 1884 parmi les fondateurs dela Commissiond'Hygiene qui devait devenir le Conseil Municipal de la capitale diplomatique. 

Presudent dela Juntade la communaute juive pendant trente ans, il fut parallelement drogman d'honneur dela Legationd'Autriche-Hongrie. Ayant herite de son pere la nationalite anglaise' il representa la communaute anglaise de Tanger aux premieres negociations pour l'octroi d'un statut international por la ville qui s'ouvrirent en 1913. 

Il fut elu delegue dela GrandeBretagnea la premiere Assemblee Legislative en 1923 conformement a l'accord de Paris octroyant un statut international a Tanger. Il en fut le premier president. 

Rabbi Raphael Abensour 

Rabbin juge a Meknes a la fin du XIXeme siecle. Il fut le premier President du Tribunal rabbinique de Meknes apres la reforme des tribunaux rabbiniques instauree par le marechal Lyautey en 1918.

Aaron Abensour

Fila de Isaac II, il succeda a son pere a la tete de la banquet et comme delegue de l'Angleterre a l'Assemblee Legislative de la ville internationale. Il fut directeue de la plus ancienne banquet juive du Maroc,la BanquePariente, fondee a al fin du siecle dernier.

Ave l'annulation en 1960 de la Chartede Tanger qui, après l'independence avait conserve un statut particulier en matiere economique a l'ancienne ville internationale, il fut constraint de transferer le siege de la banquet a Geneve ou il mourut en 1964.

Son filsStanleyet ses frères Joseph et Aaron continuent a diriger la banquet devenue Suisse. Son epouse, Esther Hassan de Abensour fut active dans la vie de la communaute et fit don avec ses frères de la maternite Salvador Hassan

Moses Abensour

1896 – 1949 : Fils d'ISAAC ii. Il fut un des gestionnaires de la banquet Pariente et member du comite de la communaute de Tanger,la Junta

Dr Philipe Abensour

 Medecin aParis, ne a Tanger. Secretaire dela Societedela Genealogiejuive deFrancequi a organize en juillet1997 aParisun congres international de genealogie juive. Passionne de genealogie, il a etabli l'arbre genealogique complet de la famille Toledano dont sa mere est issue.

Autre source

ABENSOUR Chalom (?-1727?). Originaire du Maroc. Rabbin, poete et grammairien, il est l’auteur de Sefer Chir hadach (Livre du nouveau cantique) qui comprend les regles du calendrier juif redige en vers, des chants et des elegies.

ABENSOUR Chelomo Eliahou (1822-1873). Originaire du Maroc (Fes). Rabbin, il est l’auteur de Pene Chelomo (Le visage de Salomon), une compilation de textes juridiques anciens.

ABENSOUR Chemouel (XVes.). Originaire d’Espagne. Rabbin et dirigeant communautaire, il fut chef spirituel de la communaute de Valladolid. est une ville du nord de l'Espagne, capitale de la province de Valladolid et de la communauto autonome de Castille-et-Leon. Elle est situee à la confluence du Pisuerga et de l'Esgueva. Elle a une population de 334 820 habitants (1995), les Vallisoletans (espagnol : vallisoletanos).

ABENSOUR Itshak (?-1605?). Originaire du Maroc. Rabbin a Fes, il fut l’un des codificateurs de Takkanot hamegorachim (Ordonnances des exiles de Castille). Il mourut assassine, suite a l’une de ses decisions juridiques.

ABENSOUR Moche (XVes.). Originaire d’Espagne. Rabbin, il se convertit au christia-nisme pour echapper a l’Inquisition puis s’enfuit au Maroc et s’installa a Fes ou il revint au judaisme.

ABENSOUR Moche (XVIIes.). Originaire du Maroc. Rabbin et poete de Sale, il est l’auteur d’un commentaire surla Cabale.

ABENSOUR Moche (XVIIIes.). Originaire du Maroc. Rabbin a Meknes puis a Fes, il est l’auteur d’un resume en vers d’une oeuvre de Rabbi Haim Vital ainsi que de nombreuses autres oeuvres encore manuscrites.

ABENSOUR Raphael (1830-1917). Originaire du Maroc. Rabbin, notaire, president du Tribunal rabbinique a Fes et bibliophile, il est l’auteur d’un recueil de décisions juridiques et de commentaires.

ABENSOUR Reouven (1673-?). Originaire du Maroc. Rabbin et cabaliste, il est l’auteur de deux ouvrages sur les bains rituels.

ABENSOUR Yah’acov (YABETS) (1673-1753). Originaire du Maroc. Fils de Reouven Abensour. Rabbin, cabaliste, grammairien, astronome et poete, il s’installa successivement a Fes, Meknes et Tetouan avant de revenir a Fes ou il reconstitua un Tribunal rabbinique. Il est l’auteur de H’et lekhol hefets (Un temps pour toute chose), un recueil de chants et de poesies liturgiques, de recueils d’epitres, de commentaires, de sermons de meme que de nombreux responsa edites sous le titre de Michpat outsdakah beyah’acov (Loi et charite dans Jacob). Une de ses elegies sur la destruction du Temple fait partie du rite marocain du neuf Av, date anniversaire de la destruction des deux Temples de Jerusalem.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-יהדות מרוקו – הווי ומסורת במחזור החיים – רפאל בן שמחון

יהדות מרוקו – הווי ומסורת במחזור החיים – רפאל בן שמחון

בהוצאת אורות יהדות המגרב – לוד תשנ"ד

בשערי ספר – המנהג ומקומו בספרות ההלכה – משה עמאר

החברה האנושית מטבעה מפתחת בסביבתה מנהגים והסכמות לסיבה כל שהיא שהזמן גרמא. והם מקובלים ומקוימים על ידיה, ובמרוצת הדורות מנהגים אלו מקורן לוט בערפל, הוד של קדושה חופף עליהם והאוכלוסייה מקיימת אותם בדחילו ורחימו.

גם בקרב עם ישראל עתיק היומין, התפתחו מנהגים והנהגות הן בעודו בארצו וביתר שאת עם חרבו הבית ופיזורו לארבע כנפות תבל. באלפי שנות גלותו, שעה שכל פזורה פיתחה מנהגים משלה, שנוצרו כתוצאה מהשפעת הסביבה ומתנאי המקום: חברתיים, מדיניים וכלכליים

חכמי ישראל ראו בעין יפה, בקיומם של המנהגים שהתפתחו, ודרשו לשומרם ולבלתי שנותם, את דרישתם זו הסמיכו על פסוקים בתורה ובכתובים.

על הפסוק : " לא תסיג גבול רעל אשר גבלו הראשונים ( דברים יט, יד ) פירש פילון האלכסנדרוני שחי בסוף ימי הבית השני :

איסור זה מכוון גם לשמירת מנהגים העתיקים. כי המנהגים הם חוקים שלא נכתבו, תקנות אנשים מימי קדם…ילדים מן הדין שינחלו מאבותיהם מלבד נכסיהם, גם מנהגי אבות שגדלו וחיו מעריסת ילדותם ולא יבוזו להם משום משנמסרו בלא תעודה שבכתבה

כלומר רואה פילון במנהגים, תקנות והנהגות שהונהגו בתקופה קדומה לסיבה מסויימת שהשתכחה במשך הדורות. פרשנות זו שבפי פילון לפסוק, מקורה בריתא קרדומה המצוטטת בשם רבי שרירא גאון " חייב כל אדם לבלתי שנות מנהגותיהם דאמירן מנא לן גמנהגא מילתא היא דכתיב לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים.

במדרש משלי דרשו עניין זה מהפסוק " אל תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך ( משלי כב, כח ) אמר רבי שמעון בר יוחאי, אם ראית מנהג שעשו אבותינו אל תשנה אותו.

במסכת ברכות ( נד, ע"א ) למדו מאת זה מהפסוק : "וְאַל-תָּבוּז, כִּי-זָקְנָה אִמֶּךָ ( משלי כג, כב ) רש"י מפרש : למוד מדברי זקני אומתך לעשות מה שראית שעשו הם.

במסכת פסחים ( נו ע"א ) למדו את החובה לשמור על המנהגים מהפסוק " שמע בני מוסר אביך ואל תתטוש תורת אמך " ( משלי א, ח ) וכן מובא בשאילתות דרב אחאי, ומלנן דמנהגא מילתא היא, אמר רב שמן בר אבא אמר רבי יוחנן דכתיב שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך, וכן הלכתא.

גם רבנו נסים בן רבי יעקב מקירואן מביא יסוד וקיום למנהגים מהפסוק " אל תטוש תורת אמך ", וראיתי לצטט לשונו שהובאה בתוך דברי רבינו מימון אבי הרמב"ם, כפי שכתב רבי דו הסבעוני ז"ל, מאחר ומוזכרים מנהגים רבי שנהגו אז במרוקו ועודם נוהגים עד היום

אין להקל בשום מנהג ואפילו מנהג קל. וכך כתב רבינו מימון בר יוסף אביו של הרמב"ם ז"ל, בעניין חנוכה והעתקותיו מלשון הגר"י, ויתחייב אל נכון לו לעשות  משתה ושמחה ומאכל לפרסם הנס שעשה ה' ב"ה עמנו בהם באותם הימים. ופשט המנהג לעשות ספגנין, בערבי אלספאנז. והם הצפחיות בתרגום האסקריטין,מנה הקדמונים משום שהם קלויים בשמן זכר לברכתו.

וכתב הרב רבינו נסים במגילת סתרים, כי כל מנהגי האומה באלו המנהגות כמו זה, טהראש בראש השנה, וחלב בפורים, ובליל מוצאי פסח, והפולין ביום הושענא רבה, ואותן המנהגות אין ראוי לבזותם, ומי שהנהיגם זריז ונשכר הוא.

כי הם מעיקרים נעשים, ולא יבוזו במנהג האומה. וכבר אמר הנביא עליו השלום, ואל תטוש תורת אמך, דת אומתך אל תעזוב. ובקבלת הגאונים ראשי הישיבות, מנהגות כמו אולי יזכרו בהנהגותיהם ובסיפוריהן, ולא יתבזה דבר ממה שעשו הקדמונים עליהם השלום. וסיימן הרב הנזכר, וכן הביא יונתן בן עוזיאל בתרגום ישנו עם אחד ( אסתר ג, ח ) שהלשין המן לאחשורוש. ומכלל התפוחים שמשליכין בשבועות מגג בית הכנסת לוקטין אותן התינוקות. וכן מנהגינו בדר"א להשליך החתן על הכלה בשבועות התפוחים.

וגם נוהגים לזלף מימם קצתם על קצתם. וכן נוהגים לאכול מאכל עשוי מבצק החטים שקורין אלפדאווש בערבי. וכן מניחין עוגות מפסח עד עצרת ואוכלים אותם בסעודת הבוקר בשבועות. וכן מנהגינו לאכול הראש ומאכל מעשה קדירה הנעשה מקמח, כגון גרעיני האפונים שקורין אותו ברכוכס בערבי, עם חמאה וחלב בסעודת הבוקר ביום פורים.

ועושים לשבת הגדול הריפות מחטים, וכלים חדשים לפסח, וקדירה חדשה לראש השנה, וראש כבש ודלעת הנקרא קרעא ודבש. ומסדרים בטבלא רימונים ותמרים, ורוביא והוא תלתן ובלשון ערבי חלבא. ופולין בזולתן. ומתקנים עופות ותרנגולים מלויים לסעודת יום הכיפורים לפניו מאחוריו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 132 מנויים נוספים

יוני 2012
א ב ג ד ה ו ש
« מאי   יול »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

רשימת הנושאים באתר