סאלי וחכמיה-חכמי סאלי

כך היתה העיר סאלי, עיר קודש של השראת שכינה. עיר שהיו בה תלמידי חכמים רבים, והמפורסם שבהם אור החיים הקדוש, אשר בפירושו לפרשת בלק בפסוק ״ מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל״ כתב – שתי כתות יש בישראל. האחת כנגד ״אוהליך יעקב״ – יהודים הקובעים עיתים לתורה, אך לא באים אליה בכל עת.

 הכת השנייה ־ ״משכנותיך ישראל״ ־ כת הקבועה כמשכן, כת יתד התקועה, הלומדים תורה בכל עת. ניתן לומר כי העיר סאלי הייתה עיר של כת יתד התקועה ומה שמח ליבי בראותי ״פירוש הזוהר הקדוש לפסוק ״לה׳ הישועה על עמך ברכתך סלה״:

אומר רשב״י על פסוק זה, שבכל מקום גלותם של ישראל, השכינה גלתה עימהם ואימתי באה ישועת ה׳ להוציאם מן הגלות, כאשר ישראל שרויים במדרגה של ״על עמך ברכתך סלה״ כלומר, כאשר הקב״ה משגיח בברכות של ישראל, להוציאם מן הגלות (הזוה״ק ויקרא צ:).

רמז לשני המאורות הגדולים המפורסמים בסאלי – אור החיים הקדוש ורבי רפאל אלנקאוה ניתן למצוא בסידור התפילה: ״ועל מאורי אור שיצרת המה יפארוך סלה״, ״אור״ ־ זהו אור החיים הקדוש, ״יפארוך״ ־ רומז לרבי רפאל, ״סלה״ רומז לעיר סאלי. בתחילת השלטון הצרפתי, לפני כמאה שנה היו במלאח של סאלי כמאתיים בתים, כעשרים חנויות ושתי טחנות קמח.

המלאח היה שדרה מרכזית, לאורכה היו חנויות, בתים, בתי כנסת וישיבות וממנה נסתעפו תשע סמטאות. את המלאח תחמו שני שערים:

באב למלאח – שער המלאח.

אע למלאח – (השער הפנימי של המלאח).

בגלל המבנה שלה היה שגור בפי יהודי מרוקו פתגם בערבית ובתרגומו:

" זאת סאלי, אלו חנויותיה ".

בני הקהילה חשו מאוחדים באמונתם ובאורח חייהם וכעדות זקן מאותה תקופה:

"אנו היהודים חתרנו לדבר אחד בלכה לקייס את מעוות ה' ותורתו, אנו קיימנו בקפידה את המצוות״.

חכמי סאלי

רבי אברהס כן סוסא

רבי אברהם בן מוסא בר שלמה חי במאה החמישית לאלף השישי. רב מקובל, חיבר הגהות על ספרי האריז"ל, שיטות על מסכתות, פירוש על ההגדה ועל פירוש רש״י על התורה, שירים וקינות. ידוע ומפורסם שירו הנפלא " נרדי נתן ריחו ".

ב ״שם הגדולים״ נכתב עליו ״רב מובהק, מקובל גדול, אחד מרבני מערב הפנימי״. רבי אברהם נולד בתיטואן והיה גר בסאלי כמצוין בשאלות ותשובות ״משפט וצדקה ביעקב״ – ״רבי אברהם בן מוסא דמיתטואן ודר בסאלי יע״א, תלמידו של רבי מנחם עטייא״.

בשאלת חכמי סאלי לרבי יעקב בן צור בפז, חתום רבי אברהם בראש שישה מחכמי העיר לפני שנת התע״ג. שהה תקופת מה במראקש ולמד עם רבי אברהם אזולאי, תלמידו של רבי יצחק דילויה.

את תורת הקבלה למד אצל רבי יעקב מארגי ( בתיטואן ) שנודע בפירושו לזוה״ק ״אמת ליעקב׳ ). מורו ורבו אף ביקרו בעיר סאלי ״ושמעתי מאלופי ומיודעי אשר יחדיו נמתיק סוד… רב הכולל כבוד מורינו הרב יעקב מאראגי ז״ל… וכאשר בא יעקב מעיר טיטוואן יע״א לעיר האלקים סלה (סאלי) יע״א בהיותו מתאכסן בביתי ובחומותיי׳(מנחת סוטה תלד׳).

שם מבאר רבי אברהם על פי  דברי מו״ר את עניין גלות השכינה, על פי דברי האריז״ל.

מאוחר יותר נמלט רבי אברהם ממרוקו לתוניס, ב״מעשה הצדיקים״ מסופר שלאחר שעשה מעשה בקבלה מעשית נגד אשת המלך שהציקה ליהודים, נתקנאו בו הגויים וחייו היו בסכנה ולכן נמלט.

בתוניס העמיד תלמידים בתורת הקבלה ויש האומרים שהוא יסד את תשתית לימוד הקבלה בתוניס, לימוד שיתפרסם רבות מאוחר יותר ועדות לו נמצא בהתכתבויות חכמי תוניס עם הרש״ש ובדברי הרחיד״א. בתקופה זו פעל בתוניס חכם נוסף מחכמי מרוקו, רבי מסעוד רפאל אלפסי הטמון גם הוא בתוניס העיר.

מתלמידיו של רבי אברהם נודעו, שני בניו ־ רבי שלמה ורבי משה, רבי מרדכי ברוך קארבאליו ־ אב בית דין תוניס ורבי יעקב לומברזו ־ ממקובלי תוניס.

רבי אברהם זצוק"ל, נפטר בעיר תוניס ב-כ״א באדר התצ״ג בבית העלמין הישן ופלא גדול היה שרצו לפנות את קברו בתקופת השלטון הצרפתי ולא הצליחו. יהודים רבים מתונים נהגו להשטח על קברו ולספר סיפורי נפלאות. אני המחבר זכיתי להשתטח על קברו, לאחר חיפושים רבים בהם איתרתי את קברו במוסך בעיר.

בעל המוסך – ערבי, סיפר לי שהוא שומר בקנאות על המקום, ביודעו את גדולתו של הרב הטמון בחדר הסמוך למשרדו.

זה המקום לפנות אל היהודים בתוניס ולבקשם לפעול לשיקום האתר. יש בכך גם משום הכרת הטוב וגם זכות להתעסק בקברו של צדיק גדול.