הספרייה הפרטית של אלי פילו-הגדת אגדיר – העיר ושברה אורנה בזיז

הגדת אגדיר – העיר ושברה

אורנה בזיז

מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח

ירושלים תשס"ח

בראש חודש אדר, בלילה שבין 29 בפברואר ו-1 במרס 1960 (הלילה השלישי לרמדאן וערב mardis gras-n), בשעה 23:40:14 רעדה האדמה בדרגה 6.7 בסולם ריבטר. 12 שניות הספיקו למחות עיר שלמה על יושביה. בין 12 ל-15אלף איש קיפחו את חייהם. רובם נקברו חיים. 20 אלף איש נותרו ללא קורת גג. הקהילה היהודית אשר מנתה כ-2,300 נפש איבדה ב-1,500 מבניה.

אגדיר – עיר הולדתי, עיר חולות הזהב של ילדותי, עיר חלומותיי, עיר שהשמש זורחת בה 365 ימים בשנה, עיר המשתזפת לאורן אחד החופים היפים בעולם, עיר שחוף ימה הנפלא נמתח לאורן תשעה קילומטרים לרוח המבושמת של עצי אורנים, אשלים ואקליפטוסים, עיר חדשה ומודרנית, עיר קיט ששדרותיה רחבות, וגניה פורחים, ובתי המלון בה משופעים בתיירים, עיר השפע הגדול של הדגה ושל התוצרת החקלאית. בעולם כולו מדברים על אודות נועם החיים באגדיר. עיר האתגר הגדול של שיקום והתחדשות, עיר שנולדה שנית מתוך הריסותיה, עיר ברוכת אל, עיר מקוללת אל. אגדיר – עיר חלומותיי ועיר סיוטיי.

אורנא בזיז היא ילידת אגדיר שבמרוקו, אם לארבעה ומרצה בבירה במכללה לחינוך ע״ש דוד ילין בירושלים. ב-1996 הוכתרה עבודת הדוקטור שלה בציון ״ הצטיינות יתרה ״ באוניברסיטת הסורבון בפריס. ספרה הראשון הבלים לעולם לא יובלו להביל את השפע, חייו ויצירתו של דוד שחר ראה אור בהוצאת כרמל.