נוהג בחכמה- רבי יוסף בן נאיים זצ"ל

וראה מה שכתוב בספר המעלות לשלמה מעניין גירוש קאשטילייא שהיה בשנת רנ"ב ורנ"ג. וראה גם כן מה שכתב גראטיץ בזה, ומהגירוש הזה באו כמה וכמה משפחות רבנים וחכמים גדולים אשר עד היום אור תורתם מופיע בבני מערבא, והמה המשפחות המיוחסות הנמצאים במערב, ובידם מסור כל ענייני הרבנות והשררות והמשרות ועל פיהם יצאו ויבואו כל אנשי המערב אחרי דבריהם לא ישנו.

ורוב חכמי המערב חברו ספרים למיניהם כל אחד מה שאיוותה נפשו ומה שהשיגה נשמתו כמו שתראה בתוך הספר בהזכרי איזה חכם שידעתי שחיבר איזה ספר, אבל אשמים אנחנו שלא נותרו לנו חיבוריהם, לשתות בצמא את דבריהם, ולהחיות נפשנו באור תורתם שכיסה ענן אורם.

וספו תמו בלהות הזמן, וחשך משחור תארם, ונשארו נפזרים בכתבי יד ונשכחים כמה מאות שנים, ונקברו במחשכי בתי עק'ד הספרים מטושטשים ומשובשים, הן מצד העניות שלא היו מוציאים כדי חיותם והתפרנסו בדוחק ובצער להשיג להם לשבר את רעבונם.

ושרא דעניותא רדף אבתרייהו עד זיבולא בתרייתא, וקיימו תורתם מעוני, וחייהם היו מלאים מרורות ופגעים רעים, ופרנסתם לא הייתה מצויה להם ברווחה עד כאן.

שעבדו את עצמם לחכמה ועשו עצמים משרתים לה ולא החכמה משרתת להם, וכיסם היה ריקם ופניהם כסו חרולים 

חָרוּל

(ז') [אכדית: hִalluru; ערבית: חֻלַּר] קוֹץ, שֵׁם כּוֹלֵל לַקּוֹצִים לְמִינֵיהֶם; יֵשׁ סוֹבְרִים כִּי הוּא זֵהֶה לַסִּרְפָּד (Urtica): "כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה" (משלי כד לא). מילון אבן שושן.

שעבדו את עצמם לחכמה ועשו עצמים משרתים לה ולא החכמה משרתת להם, וכיסם היה ריקם ופניהם כסו חרולים, וירד עפר כבודם, והלכו מחיל אל חיל, על פת לחם, וסיבות איומות ורדיפות עצומות מעם לו-עז חמת תנינים שתה רוחם, ולא השיגה ידם  במה להדפיס את ספריהם להשאיר שמם בעולם. 

הן מצד שלא נמצא בארצות המערב מכבש הדפוס כי אם בארצות הרחוקים מעבר לים, וכל הדרכים בחזקת סכנה, כי מעולם לא היינו אזרחיים בארצות המערב, ואף בהיותנו בארץ לא לנו ונדחים מהסתופף בנחלת ה' וגלינו מעל שלחן אבינו עוד אהבתו מתרפק עלינו ומציץ מן החרכים בכל עת ובכל שעה להשיב שבותינו לקבץ נידחנו.

ותמיד אנחנו לישועתו מקווים ומייחלים לשוב לשבת לארצנו ונחלת אבותינו ארץ הקדושה, ואין אנחנו בארצות העמים כי אם גרים ולא תושבים נפוצות אגודות אגודות בין הישמעאלים וזולתם, ובגאווה ובוז יביטו למרחוק בעם הישראלי ואנחנו בתוכם כטלה בין זאבים.

וכרחל לפני גוזזיה נאלמה, המלך נלחם עם איזה שבט של גויים שמרדו עליו והמרו את פיו אזי מי שהיה תפוס ביד אנשי צבאו היו חותכים את ראשו בסייף וכל הראשים הנחתכים מביאים אותם לעיר לרחוב ידוע ותולין אותן ב'וג' ימים להטיל אימה על העם וישמעו  ויראו, ותליית הראשים תהיה על ידי סבלים יהודים לחרפת התלויים להתבזות בפני הרואים שנתלו על ידי אנשים בזויים.

עוד יש להם מנהג שכל בהמה טמאה שתמות נגררת למקום הקבורה על ידי סבלים יהודים שאין כבוד לגויים שתקבר הבהמה על ידם. ה' יסיר חרפת עמו ישראל. ומפני חומר התלאות שעברו עליהם נשארו ספריהם בכתב יד טמונים בחיקם, כעוללים לא ראו אור, עד שדור אחר דור נתיישנו ונאבדו ואכלם עש והיו כלא היו.

ומעט מזער נמלט משרידי ספריהם משטף שבולת הזמן, ורובם ככולם היו נאבדים ברדיפות ולחיצות ודחיקות אשר ידחקונו מכל צד מגיו הארצות, מזווית לפינה וממקום למקום, והשחיתו עץ חייתנו.

דרך אגב נרשום כאן מה שראיתי בעלה אחד בכתב יד הרב הגאון מורנו הרב ידידיה מונסונייגו זצ"ל וזה לשונו בקיצור, בפאס אלבאלי יש גוים שנקראים אנדלוס והוא חלק שלישי מן פאס אלבאלי ולא ידענו טעם השם הזה של אנדלוס.

אחרי זה זיכני ה' וידעתי שאנדלוס היא עיר אחת מערי ספרד אשר גלו ממנה יהודים רבים וחלק מהם באו לפאס וכשבאו למחזוינו הקדוש הרבה מישראל מריבוי היסורין והצרות מאין ספורות ומה גם שהיו מעונגים הרבה המירו דתם ונשאר שם אנדלוס על שם העיר שנתגרשו ממנה עד כאן לשונו בקיצור.

ועד היום יש להם בית תפילה שנקרא " זאמע לאנדלוס ". ועל הגלות ומגרשי הערים היו בעוכרנו לאבד ממנו כל הון יקר ונעים תורתן של ראשונים כמלאכים. ואחר כמה הרפתקי דעדו עליהם וכל חייתם בקדישים תלוים בשערה, ורדפום עד חרמה, וירדו על לעפר, ושבעו עמל ותלאות בנדודיהם.

ועל כל גל וגל נענעו ראשם, ולא נשאר להם כי אם גויתם דווקא, גם עמודי גויתם ומצב בריאותם התמוטט, כמעט שכנה דומה נפשם, גם הותר דמן מחסדו הגדול שנותר לנו שריד, לולא ה' שהיה לנו.

ואף על פי הכל חשקה נפשם רק בחכמה, ולא הקדישו עתותי מרגועים גם בהרביצם תורה ברבים וחיו בצלה כל ימי חלדם, ומעט מהמעט מסופר כבר בכתבי הראשונים של המערב נ"ן, בספר דברי הימים למוהר"ש אבן דנאן זיע"א.

ובספר דברי הימים למורנו הרב שאול סירירו זיע"א, ובספר סכרון לבני ישראל למהריב"ע השני זצ"ל, ובספר יחס פאס למורני הרב אבנר ישראל הצרפתי זיע"א, ובקונטרס כתב יד למורנו הרב עמנואל מאנסאנו זצ"ל.

וכמה טלטלו עם בני ישראל טלטלא גבר ועינו אותם באדבם קנייניהם ובניהם ובנגעי גופם באופן מחרי מאוד, כגון הגירוש אשר היה בפאס אלבאלי לקהל התושבים לתפ"ץ בשנת תקצ"ח ליצירה וסימן כמספיק צ"ח וכמון.

והגירוש השני שהיה בהאלמללאח בשנת הרכ"ה וסימן הרכ"ה בך והענוגה, ומשנת תפ"א עד שנת תפ"ב הייתה עצירה גדולה וגלו כל היהודים שבפאס למקומות אחרים ואינן מוציאין עשרה לבד דבר שבקדושה ונתקיים בהם בעוונות ארצכם שממה וכו'…..

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 130 מנויים נוספים

ספטמבר 2012
א ב ג ד ה ו ש
« אוג   אוק »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  
רשימת הנושאים באתר