רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן-לוּלָב וּמִינָיו לְעָם אֱמוּנִים

לוּלָב וּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִים

    לארבעת המינים. שיר מעין אזור בן יג מחרוזות ומדריך דו-טורי. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור מעין אזור. חריזה: אא בבבא גגגא וכו׳.

משקל: עשר הברות בטור.

כתובת: פיוט בנוי ומשוכלל על טעמי הלולב ומיניו כפי הטעמים שנאמרו בהם, מהם – נעלמים, ומהם ־ מפורסמים. ונרמז בו מה שנאמר ב׳תיקוני הזוהר׳: אמרתי אעלה בתמר ־ ראשי תיבות – א׳תרוג ע׳רבה ל׳ולב ה׳דס.

 נועם: ׳סוכה ולולב׳.

מקור: א-לח ע״ב; ק-מה ע״א.                

 

לוּלָב וּמִינָיו לְעָם אֱמוּנִים

אָבוֹא בָּם אוֹדֶה שׁוֹכֵן מְעוֹנִים

 

אַזְכִּיר חַסְדֵי אֶל וְנִפְלְאוֹתָיו

אשר שָׂם בְּמִצְרַיִם אוֹתוֹתָיו

5- וְגַם קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו

וְצִוָּנוּ עַל אַרְבָּעָה מִינִים

 

נוֹדַעַת לָנוּ חִבָּה יְתֵרָה

כַּאֲשֶׁר נִשְׁמֹר מִצְווֹת הַתּוֹרָה

כְּדִבְרֵי אֶל חַי נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה

10- אֶל הָאִישׁ מֹשֶׁה פָּנִים בְּפָנִים

 

יִקַּח אִישׁ לוּלָב בַּיָּד יְמִינוֹ

פְּרִי עֵץ הָדָר בִּשְׂמֹאל דִּינוֹ

עֲצֵי יַעַר אָז יְרַנְּנוּ

מִלִּפְנֵי אָדוֹן כָּל הָאֲדוֹנִים

 

15- דְּעוּ לָכֶם יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים

דִּין אַיֵּהוּ הָדָר מְחֻבָּרִים

נֵר מִצְוָה וְאוֹר תּוֹרָה מְאִירִים

טַעַם וְרֵיחַ שְׁנֵיהֶם חוֹנִים

 

וּלְעֻמַּת לוֹמְדֵי דָּת יקותיאל

20- כַּפּוֹת תְּמָרִים חֹק לְיִשְׂרָאֵל

עֲנַף עֵץ עָבוֹת שׁוֹמְרֵי מִצְוַת אֶל

עַרְבֵי נַחַל אֲנָשִׁים רֵיקָנִים

 

  1. 1. עם אמונים: כינוי לישראל, על-פי ׳שלמי אמוני ישראל׳ (שמ״ב כ, יט). 2. שוכן מעונים: כינוי לה׳, על-פי דב׳ לג, כז. 4. אשר… אותותיו: תה׳ עח, מג. 6-5. וגם… וצונו: על-פי מטבע הברכה המקובל. 7. נודעת… יתרה: על-פי מסכת אבות ג, יד: ׳חביביך ישראל שנקראו בנים למקום, חבה יתרה נודעת להם…׳. 10. אל משה… בפנים: על-פי דב׳ לד, י. 11. יקח: רומז אל ׳ולקחתם לכם ביום הראשון׳ (וי׳ כג, מ). לולב… בשמאל: הוא סדר נטילת לולב. הלולב בימין והאתרוג בשמאל. 12-11. ימינו… דינו: על-פי ההסבר בזוהר, שהאתרוג ניטל בשמאל כנגד הלב והלולב – בימין. ימין מציין חסד ושמאל מציין דין, ועל כן השתמש בלשון ׳בשמאל דינו׳. 13. עצי… ירנגו: על־פי תה׳ צו, יב. 16. דין איהו הדר: זה הוא הדר, וכוונתו לאתרוג. 17. נר… ואור: על-פי מש׳ ו, כג. 18. טעם וריח: שהאתרוג יש בו טעם ויש בו ריח, והוא כנגד אלה שיש בהם נר מצווה, כלומר מעשים טובים וגס תורה, אור תורה, והוא על-פי המדרש בויק״ר ל, יא. 19. לומדי דת יקותיאל: יקותיאל הוא כינוי למשה, על-פי ויק״ר א, ג, ודת יקותיאל כינוי לתורת משה. 20. כפות… לישראל: כפות התמרים שיש בהם טעם, הם כנגד לומדי התורה. 21. ענף עץ עבות: ההדס הוא משל לשומרי המצוות. 22. ערבי נחל: בדי הערבה הם משל לאנשים ריקים שאין בהם לא טעם תורה ולא ריח מצוות.

 

דּוֹמֶה הַהֲדַס אֶל הָעֵינַיִם

וְהָעֲרָבָה לַשְּׂפָתַיִם

25- לוּלָב צְלָעוֹת וְשִׁדְרָה בֵּינְתַיִם

וְאֶתְרוֹג כַּלֵּב בְּתוֹךְ מַצְפּוּנִים

 

בַּדֵּי הַהֲדַס הֵם לְזִכָּרוֹן

שְׁלוֹשָׁה אָבוֹת יַשְּׁנִי חֶבְרוֹן

עֲרָבִי נַחַל הֵם מֹשֶׁה אַהֲרֹן

30- נְבִיאֵי אֱמֶת צִירִים אֱמוּנִים

 

נִרְמַז בָּהֶם עוֹד שְׁמוֹ יִתְעַלֶּה

שֵׁם הַמְּיֻחָד בההי"ן מָלֵא

בָּם נֶאֱמָר, אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה

בְּתָמָר אוֹחֲזָהּ בְּסַנְסַנִּים

 

35- חָכְמַת שְׁלֹמֹה בְּאֶתְרוֹג נִקְבַּע

מַלְכוּת בֵּית דָּוִד נִקְרֵאת בַּת שֶׁבַע

הֵ"א אַחֲרוֹנָה מִשֵּׁם בֵּן אַרְבַּע

וְזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל מִלְּפָנִים

 

23 דומה … חעינים: כאן מציג המשורר טעם אחר לארבעת המינים, על-פי ויק״ר ל, יג, ועל-פי מדרש תנחומא אמור, יט, שהמשילו את ארבעת המינים לאיבריו של אדם, והוא על-פי צורתם של המינים. עלי ההדס דומים לעינים, עלי הערבה – לשפתים, הלולב – לצלעות ולשדרה, והאתרוג ללב. 26. מצפונים: במקום נסתר. 30-27: בדי ההדס… אמונים: משל נוסף. שלושת בדי ההדס ־ כנגד שלושת האבות, שני בדי ערבה – כנגד משה ואהרון, והוא על דרך הזוהר, ויסודו בויק״ר ל, י. 31. נרמז… יתעלה: נרמז הקב״ה בארבעת המינים, והוא על-פי המדרש הנזכר (ויק״ר ל, ט) ׳פרי עץ הדר – זה הקב״ה שכתוב בו ׳הוד והדר לבשת׳ (תה׳ קד, א), כפות תמרים ־ זה הקב״ה שכתוב בו ׳צדיק כתמר יפרח׳ (שם, צב, יג)׳ וכר. 32. שם המיוחד בההי״ן: שבשם ארבע אותיות כנגד ארבעת המינים. 33. בם נאמר: בשה״ש ז, ט. אעלה; ודרשו אנשי הקבלה ראשי תיבות – א׳תרוג ע׳רבה ל׳ולב ה׳דס. 35. חכמת… נקבע: את האתרוג מחזיקים על-פי הדין ביד שמאל המסמלת בזוהר את מידת המלכות ואת מידת הגבורה. יוצא שהאתרוג כנגד הלב ־ מושב החכמה. הביטוי ׳חכמת שלמה׳ מציין את התורה שבעל-פה. 36. נקראת בת־שבע: שמלכות ספירה שביעית היא במניין הספירות התחתונות (חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות), ויש כאן רמז קבלי לקשר בין דוד לבת שבע. 37. ה״א אחרונה: כל המידות והספירות אחוזים ורמוזים בשם הוי״ה ברוך הוא, ושם הוי״ה מיוחס למידת תפארת, שהיא המידה המרכזית. ספירת מלכות העומדת כנגד דוד ושלמה, מלכי ישראל, ומידה זו רמוזה בה״א האחרונה שבשם בן ארבע אותיות יהו״ה. 38. וזאת בישראל מלפנים: על-פי רות ד, ז, ורמז לקשר בין השם למידותיו.

 

סוֹדוֹת עֲצוּמִים וְגַם גְּדוֹלִים

40- בְּאַרְבַּע מִינִים הֵמָּה כְּלוּלִים

וְאֶל יוֹדְעֵי חֵן הֵמָּה מְגֻלִּים

שִׂפְתוֹתֵיהֶם שׁוֹשַׁנִּים – שְׂשׂוֹנִים

 

יַעֲשֶׂה בָּהֶם אָדָם בִּתְבוּנָה

נִעְנוּעִים מִסְפָּר עֶשֶׂר וּשְׁמוֹנָה

45- בִּקְרִיאַת הַלֵּל, הוֹדוּ וְאָנָּא

לְשֵׁשׁ קְצָווֹת הָעוֹלָם פּוֹנִים

 

נוֹדֶה וּנְהַלֵּל יָהּ צוּר עוֹלָמִים

אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִן הָעַמִּים

לִשְׁמֹר אֶת מִצְווֹתָיו כָּל הַיָּמִים

50- לְחַיּוֹתֵנוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים

 

חַי דָּר שָׁמַיִם צוּר מָגִנֵּנוּ

זְכֹר לָנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ

קַבֵּל בְּרָצוֹן תְּפִלּוֹתֵינוּ

יִתְגַּדֵּל שִׁמְךָ בְּשִׁיר וּרְנָנִים

 

 

39. סודות עצומים: כפי שהביא המשורר בשירו, רמזי קבלה וסודותיה. 41. יודעי ח״ן: אלה היודעים את חכמת הנסתר. 42. שפתותיהם שושנים: על-פי שה״ש ה, יג. ששונים: אל תקרי שושנים אלא ששונים, שדברי תורת הסוד יוצאים שמחים ומשמחים מפי לומדיהם. 43. בהם: בארבעת המינים. 44. נענועים: מנענעים את הלולב שלוש פעמים לששה צדדים – לארבע רוחות השמים ולמעלה למטה. סך כל הנענועים שמונה עשר, והם כנגד י״ח ברכות בתפילת עמידה וכנגד י״ח חוליות בשדרה, שהיא רמוזה בלולב המשול לשדרה, וכנגד י״ח אזכרות, שנזכר שם שמים בקריאת שמע ובמזמור כט בתהלים. הודו ואנא: אלה פסוקי ההלל שבהם מנענעים את הלולב, וראה סוכה ג, ט. 46. לשש… פונים: ששת הכיוונים בנענועי הלולב כנגד שש קצות העולם – ד׳ לרוחות, מטה ומעלה. והם שש קצות שבהם מסודרות הספירות על-פי הזוהר. 48. אשר בחר בנו: על-פי הנוסח בברכת התורה. 50. לחיותנו בקרב שנים: על-פי חב׳ ג, ב. 54. יתגדל שמך: רמז לקדיש

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 227 מנויים נוספים
ספטמבר 2012
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  
רשימת הנושאים באתר