ארכיון יומי: 5 באוקטובר 2012


שושלת לבית פינטו-אהוד מיכלסון

הצנע לכת עם אלוקיך

גם לאחר פטירתו של הרב משה אהרון פינטו זצ״ל,

אין אנו יכולים לספר אלא מקצת שיבחו. שכן,

רוב מעשיו ועיקר מסכת חייו נעלמו אף מילדיו. וכל כך, מכיוון שמידת הענווה והצניעות היתה שלטת ברב זצ׳׳ל. כאב, לא שיתף הרב את בניו בסודותיו הכמוסים, ואלה, אם התגלו, נודעו מגורם שלישי. אולם, את מידותיו והליכותיו לא יכול היה הרב להסתיר, ובנוסף לצניעות ולענווה בלטו אצלו אהבת השלום ורדיפת השלום, בין איש לאשתו ובין אדם לחברו.

״הווה מתלמידיו של אהרון הכהן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה״. מילים אלה, שנאמרו בפרקי אבות על אהרון הכהן, מתאימות גם לרב אהרון משה פינטו. שמו היה יאה לו, והוא היה יאה לשמו. מאמרים רבים נכתבו על ידי חז״ל בנושא קביעת שמו של האדם והשפעתו עליו. שלושה שותפים יש בקביעת שמו ומהותו של האדם, והם הקב״ה, האב והאיש עצמו. לא בכדי החליט אביו, הרב חיים פינטו הקטן, לקרוא לו אהרון משה, כדי שיגלם באופיו ובתכונותיו את שני גדולי ישראל אלה. ואכן, ברב הצדיק היו מתכונותיהם של שני האישים הדגולים.

מעניינת ההקבלה שבין הרב לבין משה רבנו. משה רבנו נשא בעול הנהגת בני ישראל במדבר במשך 40 שנה, סבל את תלונותיהם, העלה אותם משערי טומאה ושימש כסניגורם. ״למה יאמרו מצרים לאמור ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים ולכלותם מעל פני האדמה, שוב מחרון אפך והינחם על הרעה לעמך״ – מבקש משה מהקב״ה בעקבות חטא העגל, והקב״ה אכן ניחם ״על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו״. (פרשת כי תשא).

רבי משה אהרון פינטו ישב בהסגר מרצון במשך 40 שנה, במצוותו של אביו, הר״ח זצ״ל, כדי להיות סניגורם של ישראל בעולם הזה. כל מעשיו וכל הווייתו היו לשם שמיים, והוא לא מצא עניין חומרני והנאה תועלתנית מחיי העולם הזה. הוא ברח מהכבוד, וענייני שררה היו אצלו ככפירה בעיקר. ״הפסוק ״תמים תהיה עם אלוקיך״ שימש נר לרגליו.

בתום מלחמת העולם השנייה הופיע בחלום הרב חיים פינטו הקטן זצ׳׳ל וציווה על בנו, הרב משה אהרון, כי ייצא מההסגר. כך תמו להן 40 שנות התבודדות והסתגפות, תפילה ולימוד. כשעמד הרב לצאת לראשונה לרחוב, התלבט איזה בגד יעטה על עצמו. לבסוף החליט, כי מכאן ולהבא ילבש חליפה.

כששאלו בנו, הרב חיים, לפשר הדבר, הסביר לו הרב: ״בפרקי אבות נאמר ׳אהב את המלאכה ושנא את הרבנות,. הגלימה המסורתית, שבעבר נהגתי ללבוש אותה, הפכה בתקופה זו ללבוש רבני. ואני אינני לא רב ולא צדיק ולא חסיד, אלא אחד מעמך ישראל. ומכיוון שחליפה היא לבוש הרבים, ואני אחד מהם – משום כך החלטתי ללבוש חליפה״.

וכך נהג. בשנים האחרונות לחייו נהג הרב משה אהרון פינטו ללבוש על החליפה מעיל ארוך, והסביר שהמעיל, בצבע שחור, גורם לו ליותר יראת שמיים וליותר שפלות רוח

הערצת הקדושים -יהודי מרוקו – י. בן עמי

ה. סיכום

הקדוש ר׳ דניאל אשומר אשכנזי הוא דמות מעניינת ואף יוצאת דופן במסכת הקדושים כפי שזו קיימת אצל יהודי מארוקו. הראינו לעיל, שהשם אשומר מצוי במארוקו והיה אפילו מלאח או שבט בשם זה. ייתכן, כמובן, שר׳ דניאל אשכנזי היה שד״ר שבא מאשכנז, וכיוון שנקבר באיית־שומר, צורף לו השם הזה. עצם הידיעה, כי אמו של ר׳ דניאל קבורה על־ידו מרמזת על שייכותו למקום ולשבט זה. הצירוף של השם אשכנזי עדיין מהווה חידה שלא נפתרה.

התקופה שלפני בואם של הצרפתים לא היתה תמיד נוחה מבחינת הבטחון האישי של העולים לרגל, ובכל־זאת לא מנע דבר זה מן היהודים לצאת לקברי קדושים שונים

אין ספק, שהיהודים שאבו הרבה מבטחונם מאותה תחושה עמוקה, שהקדוש שומר עליהם, מגן על המקום וקשוב לכל בקשותיהם. הזכרנו את גורם ההרתעה של כוחו של הקדוש ביחס למוסלמים. הנסיונות מצד המוסלמים לפגוע בקברי הקדושים היהודיים היו מרובים, אבל הם תמיד הסתיימו בהענשה, וזו בוטלה לפעמים הודות להתערבותם של היהודים.

כדאי להוסיף שהזייארה נתנה ביטוי גם לרצונם של היהודים לצאת ממסגרת חיי היום־ יום ולבלות כמה ימים בחיק הטבע. האווירה אצל הקבר הקדוש היא אווירה של שמחה ועליזות. משהו מן השמחה החסידית מצוי כאן. לא ידוע לנו על שום מקרה של הפרזה בשמחה זו, וגם לא של מעשים שליליים, דבר שאי־אפשר לומר ביחס למבקרים המוסלמיים המקיימים את הזייארה.

ההזדקקות והקשר לקדוש אינם מתחילים ומסתיימים בביקור אלא הם נמשכים כל ימות השנה. היהודים נשבעים בקדוש ומנשקים את היד כל־אימת שמזכירים אותו. האימרה השגורה היא ״בללאה וברבי…״ (בשם ה׳ ובשם הקדוש פלוני…). בכל מצב של משבר, בין אסון, בין מחלה ובין פגע אחר, פונים מיד לקדוש ומבקשים את עזרתו.

 עובדה זו מתאשרת על־ידי המשך הערצת הצדיקים כאן וקיום ההילולא לזכרם. הנהירה לקברותיהם של ר׳ מאיר בעל הגס ור׳ שמעון בר יוחאי, למערת אליהו הנביא, לכותל, לקבר רחל אמנו, למערת המכפלה ועוד מצד האוכלוסייה היהודית המארוקנית בארץ היא עצומה, ובמקומות הדומים מבחינת התנאים לאלה שהיו במארוקו (כגון במערת אליהו הנביא) מתפתח הווי דומה. אנו עדים גם להתקדשותם של קברים חדשים במציאות הישראלית היום.

מותו הטראגי של ר׳ י׳ אבוחצירא הוא דוגמה מאלפת. מיד עם מותו נפוצו אגדות קדושים עליו; לפי אגדות אלו מותו של הצדיק בא לכפר ולשמור על קיום חיי העם.

במרחבי־תרבות רבים רווחת הערצת קדושים, ואין ספק שיש קיבוצי אנשים שבהם מספר קדושים רב מזה של יהודי מארוקו, אבל ייחוד התופעה הנדונה כאן היא האינטנסיביות של הקשר בין האדם כפרט אל הקדוש, עד שהמקום שבו קבור הצדיק שימש כמעין מקדש מעט.

סוף המאמר " מעשה נסים, רבי דניאל השומר אשכנזי, מתוך ספרו של יששכר בן עמי " יהדות מרוקו – פרקים בחקר תרבותם. 

תאג'ר אל סולטאן- מיכאל אביטבול

למרות מלחמתו נגד אירופה שקד מולאי עבדל רחמאן לפתח את הסחר עם אירופה וחשב שמוטב שסחר זה יהיה בידי יהודי המדינה מאשר בידי הסוחרים הנוצריים. הוא חזר לרעיון סבו, סידי מוחמד שהוזנח תחת קודמיו והעניק פריבילגיות לסוחרי הסולטאן במוגאדור. תואר נכסף זה ניתן למספר נציגים מהמשפחות המכובדות במראכש, בעיקר משפחות קורקוס, אפריאט ולעסרי.

היהודים שלטו בכל סחר החוץ כאשר מוצרי היבוא העיקריים היו התה (שנהפך מאז המאה הזו למשקה הלאומי) והסוכר (מרוקו חדלה לגדל כני סוכר), מוצרי הלבשה ונרות (בעבר הייתה מרוקו כזכור יצואנית גדולה של שעווה). היצוא כלל בעיקר מוצרי חקלאות: שקדים, חיטה, ענבר, עורות לא מעובדים, נוצות בת יענה וכו…

עושר משפחות ספורות אלו לא היה נחלת כלל האוכלוסיה היהודית במוגאדור שגדלה עד מאד והיתה לאחת מהקהילות הגדולות. הנדידה של יהודי הפנים לערי החוף החלה אז וכבר בתקופה זו נקודת הכובד הדמוגרפית של הקהילה היהודית עוברת מפנים הארץ לרצועת החוף, תהליך אשר יזורז עם כניסת הצרפתים ופיתוח קזבלנקה.

אולם תרומה למסחר לחוד וזכויות אזרח לחוד. גם מלך הנחשב לחסיד כעבדל רחמאן לא היה לא בכוחו ולא ברצונו להסכים לשינוי כל שהוא במעמד היהודי. לפנייתו של קונסול צרפת בתנז'ה להטיב עם בני חסותו השיב המלך בשנת 1842 (מובא על ידי ד"ר מיכאל אביטבול בקובץ "יהודי צפון אפריקה במאות הי"ט, כ'):

"יהודי ארצנו המבורכת הם בחינת מעאהדון אשר קיבלו עליהם את תנאי חוקנו הדתי בכל הקשור למעמד העמים הנהנים מחסות (ד'מה). כל עוד הם מקיימים תנאים אלה אסור לשפוך את דמם ואסור לפגוע ברכושם. אך אם אינם נשמעים אפילו לאחד מהתנאים האלה, חוקנו המבורך מתיר לשפוך את דמם ולנשלם מרכושם. דתנו המפוארת אינה מעניקה להם אלא אותות קלון ונחיתות. לכן תיחשב כעבירה נגד תנאי החסות אפילו הרמת קול של יהודי בפני מוסלמי. יבושם לכם אם במדינתכם היהודים הם שווים לכם. אך אצלנו אין הדבר כך…"

הפרצה כידוע קוראת לגנב וחולשתה וחוסר יציבותה של מרוקו היו הזדמנויות פז למעצמות אירופה להכביד את ידיהן על האריה הפצוע. מרוקו יוצאת בעל כרחה ובתנאים הגרועים ביותר מהסתגרותה. מול אירופה המתעצמת לא מצליחה מרוקו להנהיג הרפורמות הדרושות להתמודדות עם העולם החדש.

העדר שלטון מרכזי חזק ומקובל המוביל את המדינה ליעד ברור מפצל את גורלה של יהדות מרוקו. אם הקהילה חיה תחת השפעתו של שליט נאור הוא נותן מנוח ליהודים ובאשר רשע הוא ממרר את חייהם ברדיפות ובהשפלות. באין ישועה מהשלטון המרכזי שאינו שולט עוד ביד רמה על כל המדינה, מפנים היהודים את מבטם ותקוותם לעבר ההתערבות הזרה.

גם מעצמות אירופה ידעו לנצל ציפייה זו כדי לקדם את האינטרסים שלהן באימפריה השריפית. נציגי המדינות מרבים בפניות למלך למען להטיב עם בני חסותו היהודיים. התענינות זו והתקוות שתולים בה היהודים מגבירים את חשד ושנאת המוסלמים המאוחדים רק בדבר אחד: התנגדותם למעורבות זרה, נוצרית, בעניניה של מדינה מוסלמית. נוסף על כך המפגש עם יהודי אירופה הנהנים מהאמנציפציה מגביר את תחושת התסכול אצל העליתה היהודית המרוכזת בערי החוף והופך לבלתי נסבלות את ההשפלות היום-יומיות. החשש מהתערבות זרה מגביר ההתנכלות ליהודים, אבל ההתערבות אין בכוחה להושיע וכך נמשך מעגל הקסמים. הדרמה של יהדות מרוקו אינו; עוד עניין פנימי בלעדי של המדינה.

 

תקציר
על מאמציהם של יהודי אנגליה ויהודי צרפת לבוא לעזרת הקהילה היהודית במרוקו, בתקופת מלכות סידי מוחמד, ועל מסעו של משה מונטיפיורי וההבטחות שקיבל מהשליט.

מלכות סידי מוחמד (1873 – 1859)
מחבר: יוסף טולדנו

שלטונו של סידי מוחמד נפתח בסימן ההתערבות הזרה כאשר בשנת 1860 פורצת מלחמה מלאת היקף עם ספרד שחמדה להגדיל את נתחה בצפון המדינה. הצבא הספרדי שהיה מצוייד בנשק חדיש יותר גבר בקלות על צבא המלך. תיטוואן נכבשה לאחר שכל תושביה המוסלמיים נטשוה ונשארו רק היהודים שקיבלו בברכה את כניסת הספרדים.

 המלחמה התפשטה עד תנז'ה ובכל מקום היתה יד הספרדים על העליונה. מאורעות אלה הביאו לגל של בריחה של תושבים יהודיים שמצאו מקלט בגיבראלטאר ובאלחזירס. האנגלים פתחו בפני הפליטים היהודיים את שערי הצוק.

אנגליה החרדה לנתיב הימי להודו לא יכלה להשאר אדישה לגורל המדינה המחזיקה בעבר השני של מפרץ גיבראלטאר, בלמה את הכיבוש הספרדי וראתה בעין יפה ההתערבות של הקהילה היהודית האנגלית בגורל אחיהם שבמרוקו, כי בדרך זו קיוותה להגביר את השפעתה.

הפלישה הזרה, במקום לאחד את המדינה, הגבירה הפירוד כאשר הקנאים המוסלמים מנצלים את חוסר האונים של בית המלכות מול הנוצרים כדי לעורר מהומות ומרידות.

פורים דל מעגאז

ההסתה נגד הנוצרים החלה בקריאה להלחם באויב הפנימי, הם היהודים. על מסר כפול זה קיווה מטיף דתי קיצוני לסלול את דרכו לכס המלכות, ושמו פילאלי אל מעגא"ז בן מוסתפה. לאחר שהצליח לגייס תומכים רבים במזרח המדינה ולהביס צבא ששלח נגדו המלך, הוא החליט בשנת 1862 להתקדם לעבר מכנאס ופאס.

הוא שילהב את לוחמיו בהבטחה שיתן בידם את יהודי המדינה ורכושם "אמש בחלומי נגלה אלי אלוהים וציווה עלי להשמיד תולעת יעקב. את שללם, נשיהם ובנותיהם נתן אלוהים בידכם וכל המכה בנפש יהודי יעמוד בעדן גן אלוהים". קהילת מכנאס שהיתה אמורה להיות תחנתו הראשונה עמדה באין אונים ורק תפילה בפיה. והנס אמנם קרה:

"בש' תרכ"ב לפ"ק, קם מורד אחד בעל כספים וכשפים, והדיח כל הערביים יושבי ההרים והמדברות, והמליכוהו עליהם, שם רשעים ירקב אזילאל"י אלמעגא"ז, והיה צורר היהודים כהמן וגזר להשמיד ולאבד את כל היהודים ח"ו, ואמר להתחיל בהעיר עז לנו מכנא"ס יע"א, והיתה עת צרה ליעקב, וכמה יהודים מתו בדרכים, ונשלל כל רכושם, ואך זממו לא הפיק, ושב גמולו בראשו, כי בהגיעו לכפר הסמוך לעיר, הנקרא ע"ש מולאי אדריש אזרהוני, פרשו אויביו רשת לרגליו, וחתכו את ראשו, ואת ראשי שריו ועבדיו, וביום ט"ז אדר ב' של שנה הנז', הביאו עבדי המלך את ראשיהם תקועים על חרבותיהם למכנא"ס. ותלו אותם על מגדל גבוה מיוחד לכך, והתולים היו יהודים מיוחדים לכך, כדי להגדיל חרפתם, ואותו היום עושים אותו יום טוב במכנא"ס בכל שנה ושנה, וקורין אותו "פורים דלמעגא"ז".

ברם מרוב טרדות זכרו של פורים זה נשכח במהרה, סימן שתלאות היום משכיחות את אלה של אתמול.

ברית- בעריכת אשר כנפו

נפטר זקן ושבע ימים והוא בן 112 שנה.

כה"ר יצחק בוגאנים : מעשיו הטובים רבים על הזמן בא בימים ובשנים וחיה ימים קי"ב שנים.

הנפטר היה מצאצאי הנשרפים של אופראן.

כה"ר נפתלי בן יעקב אפרייא נ"ע נין ונכד להרב כמוהר"ר יהודא בן נפתלי זלה"ה אשר נשרף על ק"ה האופראן. ( את השם יהודה לא כתבו עם ה בסוף, על נמת לא ליצור את שם ה' הנבלעת בתוכו )

הנפטרת השתייכה לברות נשים שטיפלו בנפטרות.

קבורת הזקנה הכשרה אחת מחברת חסד ואמת זה שמה הטוב זוהרא אלקאים.

משורר היה בעיר.

אז שר דוד את שירותיו במשקל ובמידה הלא הם כתובים בספרו, וקראם " שירי דודוים " ( רבי דוד אלקיים )

ועוד משורר היה בעיר

אזן וחקר ותקן ספר רוני ושמחי ושדיר ידידות ) רבי דוד יפלח )

פייטן היה בעיר.

" נעים שמירות ישראל, המנוח, כה"ר אברהם אוחיון "

שוחט ובודק היה בעיר

שוחט ובודק, שופט בצדק, החכם השלם, ענוותן כהלל, כמה"ר מרדכי אלתית

שליח ציבור ומוהל היה בעיר

איש חיל רב פעלים…שליח ציבור ומוהל מובהק – רבי דוד בן דהאן

סופר היה בעיר.

סופר מהיר כשמש מזהיר עסק עם הציבור באמונה רבי אברהם מאמן

מילדת הייתה בעיר.

עד בגל הזה ועדה המצבה על האישה המילדת מן הנשיםהצדקניולת מרת רחמים עמר.

נדבן היה בעיר

משלם שכר לומדי תהלים דבר בעתו, וחלק לעניים ככרות לחם מדי שבת בשבתו, בחייו ואף כי אחרי מותו – רבי יעקב קורקוס

סוחר היה בעיר

סוחר בארץ מתחת, וסוחר בשמים ממעל דחיל ומוקיר ורחים רבנן – ישועה אלוב

איש עסקים היה בעיר.

בחר בסחורה ובעסקים – מאיר אבן חיים

להלן כתובת על קבר שממנו אפשר ללמוד ייחוס משפחתי ותולדות משפחת רבנים וחיבוריהם. מדובר על משפחת קוריאט :

בן בתו של ה"ה כמהר"ר יצחק מחבר ספר נחלת אבות בן לאו"צ הרה"ג מע"י אחד היה אברהם מחבר ספר ברית אבות.

בן בתו לאו"צ המק"ו האלקי רב יהודה מחבר ספר מאור ושמש. בנו של הגאון המפורסם רבנו אברהם מחבר ספר זכות אבות. נין ונכד להגאון רבנו יצחק קוריאט זיע"א מחבר פחד יצחק ומעשה נסים – פנחס טובי

פתגמים ואמרות ממקורות שונים

141 – תסמיא ל-מומו-מומו,ול-חלוואל־אומו.

החגיגה לכבוד התינוק, והממתקים לאמו.

142 כבר אל – פלוס, ורבא א־ריום.

 גדל האפרוח, ורבו נוצותיו

.

143 אידא כ׳נז א־לחם, ירפדוה מוואליה

. בשר כי יסריח, בעליו יסלק אותו

.

144 אלי כּל מאל בוה וג׳דו,מא תקטע ידו.

האוכל הון אבותיו, לא קוטעים ידיו.

 

145 – אנא בוכּום,ונדוז עליכּום.

 אני אביכם, ואעבור עליכם.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 132 מנויים נוספים

אוקטובר 2012
א ב ג ד ה ו ש
« ספט   נוב »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

רשימת הנושאים באתר