רבי ש.משאש ז"ל-אורה של ירושלים

ובחסד אל בזכות אבותיי הקדושים הגדיל ה׳ את רחמיו וקיבצני. בזאת ידעתי כי חפץ ה׳ בי, וכל הזכות מגעת למור אבי ז״ל שלא נתפתה לזה, כי ההצעה היתה אליו, לא לי, כי הייתי אז צעיר לימים כבן יד׳ שנה, ובראותו אותי נער תמים רך וטוב שרגליי מוליכות אותי לבית המדרש וספרי קודש תמיד בידי השתדל להושיבני על כני בין ברכי דרבנן הוא מו״ר הרה״ג החריף פחד יצחק אסבאג״.

הגאון רבי יצחק כשלעצמו לא היה מחזיק ישיבה, אך כיון שרבי מימון נכנס לרבי יצחק והתחנן אליו שילמד את בנו תורה, בתקוה שכשיראו ההורים והתלמידים שיש רב ומסגרת מסודרת ללימוד יצטרפו אליהם עוד תלמידים לחבורתם ובעתיד תהיה חבורתם ״ישיבה״ ואכן כך היה. וגם רבנו כשסיים את לימודיו בבי״ס והחליט להמשיך בלימוד התורה, נכנס לבית המדרש וראה לגר״י סבאג, בקשו ואמר לו רבנו, שחייב הוא ללמדו, שאם למדת תורה הרבה, אל תחזיקנה לעצמך, כי לכך נוצרת ־ גם ללמדה לאחרים.

וכך זכה רבנו למה שכתוב ״ויעל האיש ההוא״ שנתעלה מעל כל בני גילו, בכוחות על טבעיים, שהרי האדם טבעו להיות נמשך אחר סביבתו. ואכן כבן יד׳ שנה התחיל ללמוד לפני רבו המובהק הגאון כמוה״ר יצחק סבאג זצ״ל. וכשמונה שנים הסתופף במחיצתו. רבי יצחק שפתח לפניו את שערי ההבנה בש״ס הגדול, ושממנו שאב את דרך הלימוד הישר ועומק הלימוד הנפלא, ודרך עבודת ה׳ הישרה והתמימה, הי' גאון אמיתי חריף ובקי בחדרי הש״ס והפוסקים וארבעה טורים, ועד זקנה ושיבה היה מזכירו רבנו בהערצה רבה.

ואף שבאותם הזמנים לא היה בישיבה לימוד בלילות, המשיך רבנו מרצונו ללמוד בישיבה אף בלילות. וכך זכה שתוך שנים מועטות נעשה בקי מופלג בש״ס ופוסקים, ונתגלה כעילוי שמועטים כמותו, והשיג מדרגה גדולה בתורה, וגם זכה לחדש חידושים עמוקים, תוך כדי שהוא חותר לחשוף תמיד את האמת

משפחת משאש    

משפחתו של רבנו, שהאירה את שמי מקנס, היתה מן הגולים מספרד, ונקראת משפחה זו, בשם זה, על שם העיר משאש הסמוכה לעיר הבירה מדריד שכנראה שבעיר זו גרו משפחת משאש בספרד, והיתה העיר נקראת כך על שם עשב המרפא משאש הגדל שם בריבוי. בתחילה היתה נקראת המשפחה אבן משאש כדרך משפחות החשובות שקדם להם השם אבן כמו אבן עזרא, אבן דנאן, אבן שושן. במשך הדורות נתקצר השם לבן משאש כמו בן שושן בן חיים, ואח׳׳כ  וקראו לעצמם רק בשם משאש. שם זה נמצא בשותי״ם רבים, בשטרות, ובמצבות קברים, כבר מתקופת גלות ספרד.

ועד היום ישנה תרופה באמריקה בשם משאש, ונקראת העיר כך על שם העיר שבה ניתן  ניתן להשיג תרופה זו ברבוי. (מתוך דברי הגאון רבי יוסף משאש זצ״ל בקונטרס תפארת בנים אבותם שבראש ספרו שו״ת מים חיים ח״א)

בנם של קדושים

כאשר אנו מתחקים אחר שורשיו של רבנו הגדול, רואים שרבנו היה נצר למשפחות דיינים וחכמים שהיו בעיר מקנס בדורות האחרונים, ושהוא בנם של קדושים אראלים ותרשישים, מן הגזע ומן השורשים, גם מצד אביו וגם מצד אימו המיוחסת למשפחה הרוממה ׳בירדוגו׳, אזי אנו מתחילים להבין כיצד ומהיכן צמח ועלה אילן רב פארות זה שנשא ענפים ופירות מרובים.

רבי זכרי

רבנו היה נין לרבי זכרי משאש זלה״ה. המכונה ׳רבי זכרי השני׳ רבי זכרי היה מפורסם לגדול בתורה ובצדקות. רבי זכרי, היה נינו של רבי זכרי, המכונה רבי זכרי הראשון, שהיה ידידו של המלומד בניסים רבי עמרם בן דיואן זצ״ל. רבי דוד בן חסין בספרו תהילה לדוד עמוד סו׳ כותב: (קינה מס׳ קנג׳) שרבי זכרי הראשון היה קדוש מבטן ולידה והיה חריף ובקי בחכמת האר״י ז״ל, וזאת בנוסף לבקיאותו בתלמוד בבלי ספרא וספרי. נפטר ביום שבת כח׳ לחודש אלול בשנת באו בנים עד משב״ר. (בשנת 1782 למנינם)

להלן קינתו של רבי דוד בן אהרן חסין על רבי זכרי בן משאש, מתוך ספרו " תהלה לדוד ".

227 – פָנָה הוֹדִי הֲדָרִי /  זֶה שְׁמִי וְזֶה זִכְרִי

 

קינה קוננתי לפטירת החכם השלם כבוד הרב הגדול רבי זכרי בן משא ז"ל וקוננתי בשם אביו המדבר.

 

ארים קולי ביללה / אהה עלי אויה לי

כבודי גלֹה גלה / משושי שמחת גילי

אור חשך באהלי / נדעך וכבה נרי

פָנָה הוֹדִי הֲדָרִי /  זֶה שְׁמִי וְזֶה זִכְרִי

נפעמתי לא אדבר / הֻגד חזות קשה

איך נגדע נשבר / מקל תפארה יָבְשָה

באפר אתפלש / ושק אשית חגורי

פָנָה הוֹדִי הֲדָרִי /  זֶה שְׁמִי וְזֶה זִכְרִי

יחרד לזאת לבי / ויתַר ממקומו

בזכרי על משכבי / אמריו כי נָעֵמו

על יומו השתוממו / אָחַי בְּכו על שברי

פָנָה הוֹדִי הֲדָרִי /  זֶה שְׁמִי וְזֶה זִכְרִי

דמעה יזלו עיני / אמאס גיל וגם ששון

יום יצא מִלְּפָנַי / מת וקראהו אסון

לקוח מבחר הצאן / אף גדול זה מה חֳרי

פָנָה הוֹדִי הֲדָרִי /  זֶה שְׁמִי וְזֶה זִכְרִי

ועמלו בתורה / לא ימוש מן האהל

כחשכה כאורה / נרו לא ידעך יהל

מי מנוחות ינהל / בעיון שקֵיל טרֵי

פָנָה הוֹדִי הֲדָרִי /  זֶה שְׁמִי וְזֶה זִכְרִי

דבר טוב רחש לבו / בחר דרך ישרה

כגבור חגר חרבו / במלחמתה של תורה

במשנה בגמרא / תוספתא ספרא ספרי

פָנָה הוֹדִי הֲדָרִי /  זֶה שְׁמִי וְזֶה זִכְרִי

חכם בני וְשִׂמַּח / לבי וּמִלֵּא חשקי

גבור ובידו רמח / משנתו קב ונקי

בחדרי תורה בקי / בסתרי גורי ארי

פָנָה הוֹדִי הֲדָרִי /  זֶה שְׁמִי וְזֶה זִכְרִי

זהיר היה ביותר / במוראי וכבודי

בו הייתי מתעטר / כסות עיני ורדידי

החציף פניו נגדי / שומע אל דבָרי

פָנָה הוֹדִי הֲדָרִי /  זֶה שְׁמִי וְזֶה זִכְרִי

קרא אותי כאלה / במר רוחי אשיחה

לא נצרכה אלא ל / קַבּוּלִינְהוּ בשמחה ( זהו ביטוי להצדקת הדין ולקבלת היסורין בשמחה על פי ברכות .

כזבח וכמנחה / יֵרָצֶה לפני צורי

פָנָה הוֹדִי הֲדָרִי /  זֶה שְׁמִי וְזֶה זִכְרִי

נרו הָהֵל לא ידעך / בעולם שטוב כֻלו

תוריד עליו טוב שפעך / בנעימים שים חבלו

יעמוד לגורלו / חזק אמיץ ובריא

פָנָה הוֹדִי הֲדָרִי /  זֶה שְׁמִי וְזֶה זִכְרִי

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 132 מנויים נוספים

אוקטובר 2012
א ב ג ד ה ו ש
« ספט   נוב »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
רשימת הנושאים באתר