משפחת אביחצירא

כי שם ביתו. ראה בתיך דוד. יושב תמיד בישיבת תחכמוני. נבון לחש כעדינו העצני. דעת אלוהים קנה להוכיח לאיש כמוני. הכל שוים לטובה כדל כעשיר כעני. מקרב רחוקים מתשובה ואומר חנוני חנוני. שובו בנים שובבים טרם אלך ואיננו. ארפא משבותיכם אלוהים יענה.

שלום שלום לרחוק ולקרוב אם תהיו כמוני. וידבר דוד. יראת ה' לנגד עיניו. נקי כפים בכל ענייניו. מסוה הבושה היה על פניו. והאיש משה מאד ענו. טוב לצדיק טוב לשכניו. כמו מרדכי אחד מבניו. צדק ושלום הלכו לפניו. השם יראה בעיניו ויירא דוד אהבה רבה הייתה עבודתו.

לשם שמים הייתה כוונתו. הייה ממעט בכל יד הנאתו. להשתתף בצער שכינתו. לרווחה הייתה פתוחה ביתו. לעובר אורח שם מנוחתו. מאכיל ומשקה גל ללוותו. מימיו נאמנים רבים שתו. ויברך דוד. אני הצעיר ונבזה בן דודתו. רוע ומשתחווה לה' על מצבת קבורתו.

יבקש רחמים על עמו ועדתו. להנצל מפח יקוש מזעמו ועברתו. לעשות נקמה בגויים באפו ובחמתו. וכל שונאים ואויבים מהרה יכרתו. ומלכות הרשעה יעקור וישבור ויכניע וישפיל ממכון שבתו. בזכות אבותיו וזכותו. ויכס דוד.

דודי צח ואדום מאור חכמתו. פניו כפני חמה כשמש בגבורתו. ישב פתח האוהל להסתר מחמתו. ויחבר את האוהל לעומת מחברתו ויטע בו מפרי אדמתו. כאוהלים נטע ה' בגנתו. לשמור את דרך עץ החיים בלכתו. ליראה ולאהבה אותו . אהבת דוד.

הנותן ליעף כוח בגבורתו. יהיב חכמתא לחכימין מחכמתו. כבוד חכמים עושרם אמר שלמה בחכמתו. בשלושתם זכה רבנו מרוב הבטחתו. וישקול בדעתו מה יעלה במצודתו. ועשה שכל טוב בתבונתו. ועלה חשבונו לדוד אביחצירא כמתכונתו. לעתים ידועים דבר מה טוב בעתו. ויוסף עוד דוד. 

את דברי התורה הזאת כתב על ספר וחתם. ראש כל פרשה וסופה חותם בתוך חותם. נעץ סופה בתחילתה ותחילחתה בסופה. על דבר אמת וענוה צדק טבע וחתם, ויקרא שמו רישא וסיפא יעקב איש תם. ובא עד חציו והן עוזר לו. והקץ ממנו נסתם. כי גבר אויב בענינו ובאו בנים עד משבר ועלה שמים בענן נעתם. ואנחנו נבוכים בארץ סגר עלינו המדבר בנים עם אבותם. עד ישקיף וירא ה' משמים עד חיותם. על כסא דוד.

נקמת ה' יתן במדין. הוא העד הוא הדיין. יצן ויחזור ויתן בלי כלי זין. חרבם תבוא בלבם עיר ועיר תחרב וייבש המעיין. למען אבותינו הקדושים שישבו על המעיין. יראנו בנקמת אדוננו הדיין המצוין. ולמען שמו הגדול והקדוש שהוא ראש כל מנין. יחיש גאולתנו ויתקיים יסוד הבניין. היא עיר דוד.

חלינו פני אדוננו.הוא אבינו. הוא מלכנו. הוא מושיענו. יושיענו ויגאלנו. וירחם עלינו ויחננו. ויוציאנו ויצילנו מן הגויים אויבינו. כי לך תלויות עינינו. עד שתחננו ותוציא לאור משפטנו. בעבור אבותינו. הוא ישי אבי דוד.

זה קני קרא. למשגב בעתות בצרה. גדול אדוננו ורב כוח בעוז וגבורה. לך לבדך חטאתי בגלוי ובסתרה. והרע בעיניך עשיתי בזדון ובעברה. כל המצוות עברתי גם על בטול תורה. שהיא שקולה ככל המצצות וחמורה. ועל הכל נפשי עלי מרה. על כן באה עלי זאת הצרה. ושפחה ירשה גבירה. הוא שטן הוא יצר הרע שקלקל את השורה.

ומצא פתח פתוח לגרור את העברה. ואני בער ולא אדע מה אענה על זאת הצרה.לכן חנני והקימני ופדני מכל חטא ועוון ופשע ועברה. ומתחת כסא כבודך חתור נא לי חתירה. והחזירני וקבלני בתשובה למען שמך הגדול והנורא.

ובזכות הצדיקים היושבים בשורה. ובזכות אדוננו מרבה המשרה. לעבד ה' לדוד. קול ארים ואשא עיני לאל עליון ירחם על עם דל עני ואביון. ויציל כל ישראל מזה הבזיון. היושבים ללעג וקלס עובדי כוון. בכל יום עושים עמנו רעה בפועל ורעיון.

משלו בנו ובממוננו. כשה לטבח יובל בלי רפיון. וכרחל לפני גוזזיה נאלמה. לא ואכל נקיון. סבבוני ככלבים כי הנה אויביך יהמיון. מהרה יבוא להם חרץ וכליון. ממרום יפול שרם ויהיו לחרפה ולביזיון. ואז עוולה תקפוץ פיה. וישארו ברעב ובצמא ובצָיון.

ויקבץ נדחי ישראל לתוך עיר ציון. ויבנה בית המקדש במהרה בימינו הוא שפריר חביון. ואז נאמר בטוב מאמר. מזמור שיר חנוכת הבית לדוד. ואקוד ואשתחוה ואפיל תחינתי. כעי ואביון ודל דופק על דלתי שערי רחמים מן השמים ביקשתי. מאתך צור ישועתי. כי לא תבזה ענותי.

בזכות אותו צדיק בטחתי. ובזכות אבותיו הקדושים נשענתי ונתליתי. להשאיר ברכה לשארית נחלתי. יכתבו לחיים טובים וארוכים על אדמתי. יבלו ימיהם בטוב התורה ומצוותיה לשם יחוד שכינתי. המה הגיבורים הכובשים על יצרם התפללתי. על שני אחים הנעימים שלא יתפרדו עד קץ ישועתי.

ראשון בקודש. כזה ראה וקדש. לטובה יחדש. קודש על קודש. אב בחכמה ורך בשנים. חוקר ודורש. בכתבי קודש. הולך צדקות ודובר מישרים. כולל כל אישורים. ירא השם מרבים מנעורים. זה שמו הטוב החסיד העניו אספקלריא מאירה. מנורה טהורה.

אני לדודי – לרבינו המקובל האלקי חסידר קדישא ופרישא.

כמוהר"ר יחייא אדהאן זצוק"ל וזיע"א 

רבי יחייא אדהאן זצוק"ל

דרוש לתפילין שיסד כמוהר"ר יחיא אדהאן נרו יאיר.

יגדל הבורא ויגיל הקורא. בתורת ה' חפצו חזק ובריא. יהגה בה יומם ולילה כמצות גואלי וצורי. לשם השם ברוך הוא הודי והדרי. ולקים מצותיה מאין יבוא עזרי. ללכת בדרך ישרה בהצנע לכת עם יוצרי. טרם כלות עצמי ובשרי.

להכין צידה לדרכי בעוד נשמתי בי תאיר נרי. לתקון אשר עויתי בגופי ונפשי ושארי. בכל מכל כל כאשר ירצה הבורא. לעשות רצונו בלב שלם להכניע יצרי. ולדבק ביצר הטוב שהוא חפץ בתשובתי ויושרי. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' גואלי צורי.

חסד וצדקה עשה עמנו מצות ה' ברה. היא מצות התפילין כתר ועטרה. אשר נשתמש בה עוטה כשלמה אורה. להשתמש בשרביטו של מלך בקדושה ובטהרה בזריזות ונקיות ומחשבה טובה זכה וברה. גם בדבור ומעשה ושפה ברורה. אשר בחר בנו מכל אומה זרה. והעלנו מטומאה לטהרה. ויראה ורוח נשברה. ולעבדו שכם אחד כחשכה כאורה. יראת ה' טהורה.

יפחד האדם ויתר לבבו. בהיותו בבית אלהים נהלך ברגש כי שמי בקרבו. מעוטף בציצית ומעוטר בתפילין. כל אדם חזו בו. יראה ויבין ויסתכל בלכתו ובשובו. כי ה' אלהי ישראל בא בו. יכנע וישפיל עצמו וידע שהוא מרכבה לשכינה ימס לבו בקרבו.

ויתפלל אל אלהיו אשר ברא ונפח נשמתו בו. ולא יערב בתפלתו שום דבור חול חס ושלום בפגעו בו. כי אם תורת אלהיו בלבו. והייתה עמו וקרא בו.

יוצר הכל ברוב חסדו. שהכל ברא לכבודו. יצר את האדם לירא ולאהבה אותו ולעבדו. בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו. לכן יתגבר כארי בעודו. בימי חיי חבלו וחלדו. שלא יעבוד עבודה נכריה בלתי לה' לבדו. בכוחו ואונו כאשר תמצא ידו.