ארכיון יומי: 7 בנובמבר 2012


גולה במצוקתה – יהודה בראגינסקי. ראש מחלקת הקליטה ביקור בצפון אפריקה, 1955.

גולה במצוקתה – יהודה בראגינסקי. ראש מחלקת הקליטה

ביקור בצפון אפריקה, 1955.

הספר ראה אור בסיוע הוצאת הקיבוץ המאוחד ומשק יגור – נדפס בישראל שנת 1978

לידם ניצב בקבוק והם לוגמים ממנו מזמן לזמן. יהודים, ערב שבת היום. יש ללכת למקווה, לבית כהנסת….מובן שאן זאת התמונה כולה. ישנם בתי כנסת, ישנם מתפללים.

בערבים ובלילות מוארת העיר באור קלוש. פה ושם נשמעות התפוצצויות, ולכן מעטים המהלכים ברחובות. בעיר הצרפתית היו אז כבר מקלטי טלביזיה, ואנשי הצוותות נהגו לשבת במלונם ולצפות בהם. ערב אחד רציתי ללכת לקולנוע שנמצא במרחק עשרות מטרים ממלוני.

הזמנתי עובדת סוציאלית מאנשי הצוות להלוות אלי. בצאתנו שמענו התפוצצות חזקה, כנראה של חזיז. הדבר קרה שוב גם לפני דלת הקולנוע. לא ראינו את המתנכלים. הקולנוע היה ריק כמעט והיו בו רק צופים בודדים. יצאנו באמצע ההקרנה וחזרנו למולננו כשהתפוצצויות מלוות אותנו. 

אני אוכל את ארוחותיי במלון או במסעדה הצרפתית הסמוכה. יום אחד רציתי לקנות לי תפוחים ונכנסתי לחנות ברחוב הסמוך. הערבי הצעיר שעבד שם התייחס אלי בבוז, זרק את העודף בפני על השולחן, ולא הואיל להשיב על ברכת השלום בצאתי. ודאי ראה בי צרפתי אויב.

פתחתי בביקורי במוסדות היהודים. תחילה בג'וינט, המוסד המממן את כל הפעולות הציבוריות של היהודים. סיפרתי למנהל, ד"ר היבנר, על מטרת ביקורי.

 חזרתי בקיצור על התוכנית שהבאתי בפני המנהלים הראשיים בפאריס – הקדמת עלייתם של יהודים מן היישובים הקטנים והמבודדים, ריכוז אלה שלט יעברו את הסלקציה בערים הסמוכות, וכמובן – להגיש להם את העזרה הדרושה.

מר היבנר היה תמים דעים אתי בהערכת המצב הפוליטי, הביטחוני והכלכלי במרוקו, והבטיח תמיכה מלאה בתוכניתי.

מרוקו היא ארץ ללא חינוך חובה, אבל כל ילד וילדה יהודיים יכלו לקבל חינוך יסודי אם הרשה זאת מצבם הכלכלי של הוריהם, ואם לא נזקקו ההורים שיעבדו ילדיהם לפרנסת המשפחה. הלינוך היהודי מסועף.

הרשת  העיקרית והגדולה היא " אליאנס ". ביקרתי ברשת החינוך הדתי, בהנהלת " המזרחי ", התרשמתי לטובה. ישנם גם בתי ספר דתיים קיצוניים יותר אך לא עלה בידי לבקר בהם בגלל סירובם של המנהלים. היו גם בתי ספר במסגרת " תפארת ישראל " של אני חב"ד. גם בהם לא עלה בידי לבקר.

גם במוסד " אורט " לא ביקרתי אולם נפגשתי לשיחה עם המדריך הראשי בבית הספר. נערים לומדים נגרות, מסגרות וכו'…… התעניינתי בכושרם ובתפיסתם, כיוון שבארץ שררה דעה שילדי העדה המרוקנית אינם מסוגלים לקלוט חומר לימוד עיוני וגם מקצוע אינם תופסים……

המדריך, איש יהודי מפולין, שעבד גם בארץ מוצאו ב " אורט " ובאורח פלא התגלגל למרוקו, לא מצא בהם שום פסול וקבע שהילדים הנם ככל ילדי היהודים בעולם, והוא משוכנע שיצליחו במקצועם וירוויחו לפרנסתם.

אוז"ה – " חברה לשמירת בריאות היהודים ", שמקורה ברוסיה, התגלגלה על גלי ההיסטוריה היהודית למרוקו. בסוף מלחמת העולם הראשונה הגיעה קבוצת רופאים יהודים מרוסיה לצרפת. הם לא נקלטו שם במקצועם ובאו למרוקו.

הבולטת שביניהם הייתה ד"ר סופיה מויסייבנה רובלייבה. אישה נכה, צולעת, אך פעילה ובעלת מרץ בלתי נדלה. בנה נשא אישה יהודיה מרוקנית, ושלושתם שואפים לעלות לארץ. עקבתי אחריה גם בארץ. הייתה רופאת הילדים הראשונה בקריית שמונה והתגוררה בכפר סולד.

בביתה בקזה, הייתה מתאספת לעתים קרובות הקבוצה הזעירה של הרופאים מרוסיה. אנשים מזוקנים לרוב. פה ושם נשמעת השפה הרוסית. הוזמנתי לעתים קרובות לפגישותיהם שהיו מלוות ארוחת ערב בטעם המטבח הרוסי, מבושלת בידי עוזרת בית מרוקנית. רופאה זו התיידדה עם קבים מהשליחים השליחות מישראל שהיו אותו זמן בקזבלנקה, וסייעה בידם להיקלט במקום.

ד"ר סופיה מויסייבה עבדה בחברת " אוזה ". ביקרתי בבית הגדול בן ארבע הקומות ששימש כמרכז בריאות ליהודי קזבלנקה. הצצתי לחדרה של הרופאה וראיתי לראשונה בחיי איך מרפאים גזזת. היא החזיקה ילד קטן בידה השמאלית וביד ימין שרטטה בגיר לבן קווים על ראשו.

יום שלם סביקרתי בבית הזה, מלווה על ידי אנשי ההנהלה. שמעתי על תפוצתם של מקרי הגזזת, הגרענת והגרדת. ראשי היה סחרחר מההליכה בעשרות החדרים שבהם טיפלו בחולים. נעשתה שם עבודה עצומה.

בסיכום שיחותי עם הרופאים ובשיחות נוספות עם ד"ר סופיה מויסייבנה הגעתי למסקנה ברורה שכל המחלות הטיפוסיות הנ"ל מצויות לא רק בקרב יהודי מרוקו אלא בכל מקום בו מצויות הבריות בתנאי צפיפות גדולה, המקילה על ההידבקות.

ראיתי בעבר חולים רבים במחלות כאלה בסמטאות המפותלות והצפופות בוורשה היהודית. היה אפוא בידי נשק להזים את טענות אלה שהתנגדו לעליית יהודי מרוקו מטעמי בריאות. כל אלה יתרפאו במרוקו לפני עלותם לישראל, ובארץ יהיה עלינו לשמור על תנאי חיים יותר נוחים ובידוד מתאים.

היכרתי כמעט את כל השליחים מהארץ ששהו אז בקזבלנקה, לסוגיהם : שליחים לעלייה, לנוער, מורים, גננות ועוד. הדתיים עסקו גם בעבודה תרבותית בין בוגרים, בעיקר בשטח לימוד הדת. היו שם אנשים ממפלגות שונות. כולם התייחסו אלי בהגינות למרות הבדלי הדעות המפלגתיים.

ואני הלא השתייכתי לאגף השמאלי בתנועה הציונית – אחדות העבודה. לתנועות הנוער היו מועדונים משלהם ושליחים מהארץ עסקו בהדרכת הנוער בקבוצות וגם בהכשרת מדריכים מקומיים להדרכה בעתיד. פעם קיימנו פגישה לכל השליחים.

סיפרנו, אנו הישראלים שמקרוב באו, על הנעשה בארץ, על ענייני העלייה ועל תוכנית העבודה הציונית בצפון אפריקה. באותה פגישה נטל חלק גם חבר הכנסת ואחר כך שר בממשלת ישראל – מ. חזני ז"ל.

ביקרתי גם בגני הילדים בהדרכת גננת ישראלית. עם כולם קשרתי יחסי חברות טובים, והם עזרו לי להכיר וללמוד דברים רבים שבדרך אחרת לא הייתי מגיע אליהם.

מדי פעם בפעם היינו יוצאים עם שליחי הנוער, בעיקר, לבלות ערב בבית קפה. מטעמי ביטחון לא יכולנו להתרכז ליד שולחן אחד. הייתי עובר משולחן לשלוחן ומשוחח עם קבוצה זאת או אחרת.

יום אחד נפגשנו במסגרת מצומצמת יותר והוצע לי לראות משהו מרוקני טיפוסי. נכנסנו למסעדונת ובה שולחנות מעטים, קהל לקוחות קטן ומחירים זולים. בחוץ עמד מתקן לגריל, דלי מים ואיש אחד היה מעלה נתחי בשר מאיזה מקום ומניח אותם לתליה על גבי הרשת.

זול מאוד ונוח. אם נתאווית לצלי בשר היית יוצא מבית הקפה, קונה נתח בשר צלוי ומביאו לשולחנך. הכל נעשה כמובן בידיים. ידעתי שהדבר נוגד את כל כללי ההיגיינה, אבל נהגתי כמו הצעירים.

הייתי נפגש עם אנשים מחוגים שונים, יום אחד הלכתי לבקר בביתה של משפחה ששתי בנותיה כבר עלו לארץ. אחת מהן, בקיבוץ המאוחד, הכרתי מקרוב והיא ביקשה ממני לפרוס בשלום משפחתה. הוזמנתי אליהם ל " סחינה של יום שבת ".

המשפחה גדולה – סבתא, הורים בגיל העמידה, ילדים בגילים שונים ועוד איזו אישה בשנות השלושים, רווקה, לבושה בהידור רב ובתכשיטים. השולחן היה ערוך כיד המלך. לסחינה המרוקאית קדמו מנות מרובות, מיני בשר – צלוי, מטוגן, קצוץ ; מיני תבלינים, ירקות טריים בשפע, ונוסף לאלה – תבנית עצומה של ביצים רשות ומטוגנות ברוטב רותח.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
נובמבר 2012
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930  

רשימת הנושאים באתר