משפחת הלוי אבן יולי – חיים בנטוב – ממזרח וממערב כרך ב'

משפחת הלוי אבן יולי – חיים בנטוב – ממזרח וממערב כרך ב'

לא נטעה אפוא אם נניח, ששמואל היה מקורב עוד בחיי מולאי איסמעאיל, לבנו מולאי מולאי עבד אללאה, וכשמלך הלה, מינהו לנגיד כנראה בשנת ת"צ – תצ"א. עבד אללאה, בשנותיו הראשונות כמלך, מסוכסך היה עם תושבי פאס, הפסיק להם את אספקת המים והפגיז את העיר.

גם במכנאס הסתכסך עם אודאייא " וציווה עליהם להרוס את שכונתם " מדינת ארייאד " הסמוכה למללאח של היהודים. שרי המלך, שזממו לשלול את המללאח, כנזכר בתעודה הנ"ל, ייחסו כנראה ליהודים כוונות מרידה כמו האודאייא שכניהם.

טיב הסכנה שהכניס עצמו שמואל בה, לא נודעה לנו. שמא הצליח להפריך את חשדותיהם לפני המלך, ושכנעו כי היהודים נאמניו. בכל אופן, הקהילה הכירה לו תודה על כך והוסיפה להעריצו.

על דרך התמנותו של שמואל לנגיד מספר לנו הרב אליעזר די אבילה : " לא הביא עצמו לידי מדה זו אלא כשהלך עם הקהל לפני המלך על ענייני הציבור ציווהו לנגיד עליהם ", לאמור, לא ביזמת הקהל ולא על פי הצעתם נתמנה, אלא מלמעלה במצוות המלך. דבר זה מחזק את השערתנו, כי מוכר היה למלך מלפני כן. כשנתמנה לנגיד , נעשה מיועצי המלך ופעל כאחד מחצרניו.

מתעודה שבספר " באר מים חיים " המובאת להלן, אנו עומדים אף על מידת מעורבותו של אחיו יהודה, הבא מכוחו, בענייני החצר. האירוע הוא בתשרי תצ"ה, שלהי שנת 1734, על סף סילוקו של המלך עבד אללאה מן המלוכה בפאס ובצפון הארץ.

יעב"ץ מספר לנו, כי בשנים תצ"ה וחצי שנת התצ"ו נתחלקה הארץ לשתי מלכויות : בצפון ומכלל זה הערים תיטואן וסאלי היו פורעים את המס למולאי עלי ( אלערז ) שהוכרז כמלך על ידי ה " עביד ", ואילו בדרום ומכלל זה אגאדיר, היו פורעים את המס למולאי עבד אללאה, שישב אז בעיר תרודאנת, אשר במחוז סוס.

נראה שאף בהעדר המלך עבד אללאה הוסיף שמואל למלא את תפקיד הנגיד תחת המלכים מולאי עלי, מוחמד בן ערבייא ואל מוסטדי, שמלכו בין השנים תצ"ה – ת"ק – 1735 – 1740. שנים אלו היו שנים קשות ליהודי מרוקו. בהן חל הרעב הגדול של שנת תצ"ז – תצ"ח, שכליה חלק גדול מהקהילות לדלדול היישוב היהודי במרוקו.

שמואל הוא מהנגידים המועטים, שהקהילה העריכה והעריצה אותם. איננו שומעים מישהו מטיל בו שמץ דופי, וכולם מציינים אותו לשבח. אף יעב"ץ, שיחסו לנגידים שבזמנו היה שלילי ביותר, אומר על שמואל, בשנת תצ"ד " דהניחא כל עוד שהנגיד שמואל הלוי עומד על משמרתו הנה הוא עושה שלום ואמת ".

בשנת תצ"ה חיבר לכבודו הפייטן רבי יצחק בן אברהם אסאבאג, שיר ידידות במתכונת אזהרות רבי יצחק בן ראובן, וכולו שבח ותהילה לשמואל. בהקמתו לשיר זה, מספר הכותב על חלום שהיה לו, בערב שבת וראש חודש זיו משנת התצ"ה, שהניעו לחבר את השיר.

" עקרן של דברים כמו שגלוי לפני אדיר אדירים שאדוננו הרב….יהודה בן עטר זצוק"ל היה דורש בתוך הקהל….והיו יושבים סביבו הנגיד המעולה נר"ו וסיים הרב ז"ל….ואמר קדיש…והוציא ספר תורה וקרא כהן ראשון ואמר ויעמוד לנגיד המעולה, והייתי מפייט לכבודו כמנהגי …והנה אדם אחד קדוש ונורא …בא ואמר לי בזו הלשון " ואס בהאד לפיוט כא תחב תכון יוצא ידי חובה מעא סיד שמואל……למעלה דייאלו ענד הקב"ה מא תקדרסי תסמעהו, ונתין קום כתב ואחד שיר עלא תרחיב לאזהרות

תרגום : האם בזה הפיוט אתה רוצה לצאת ידי חובה עם הנגיד שמואל…המעלה שלו אצל הקב"ה לא תוכל לשמעה ואתה קום חבר שיר אחד במתכונת האזהרות.

אמרתי לו : למען ה' מה שמך ? אמר לי רבי יוסף בן זכרי צאחב צדיק למדפון פאזרו

תרגום : חבר הצדיק הקבור באזרו – בכפר אזרו קבור צדיק, שהיו הולכים להשתטח על קברו גם חכמים גדולים. רבי יעקב בירדוגו בספר " קול יעקב " שיר יב, שר לכבודו, ושם הוא אומר כי מקובל בידינו שהצדיק הנזכר נפטר בחור. רבי יוסף בן זכרי – לא מצאתי זכרו במקום אחר. על הצדיק באזרו השתטח וחיבר שיר גם רבי יוסף הלוי בן יולי, שנדבר בו להלן.

מחלום זה נוכל אנו לדמות לעצמנו כמה חשוב היה הנגיד שמואל ומתאר מקצת מדרכי התנהגותו, אהבתו הגדולה לתורה וללומדיה, כיצד היה מחלק צדקה בעצמו בכל יום שישי, ועוד. ערכו האמנותי של השיר אולי אינו גדול, ולא יהא אלא כתעודה המבליטה את פועלו של שמואל.