ממזרח וממערב-כרך ג'-מאמרים שונים-קווים לדמותו של רבי יעקב אבן צור – משה עמאר

ממזרח וממערב כרך שלישי.

3 – קווים לדמותו של רבי יעקב אבן צור – משה עמאר

בדומה מסכם רבי אבנר הצרפתי את הרעב של הצת"ח – 1738 :

" נחרבה פאס מתוקף הרעב….והיו שכנינו הרעים עם פריצי עמנו מחריבים בתים וחצירות ומוכרים לוחות ארז וקורות וכו…ומתו בעוונותינו הרבים רוב אנשי המדינה ברעב והנשארים הרה נסו. והרבה גלו לתיטואן. ולא נשאר בעיר רק כמו ארבעים בעלי בתים ונתקבצו כולם במבוי הנקרא אלצאבא "

נציין שדווקא תקופה קשה זו הייתה תקופת פריחה ושגשוג רוחני ליהדות מרוקו בכלל, וליהדות פאס בפרט. זו היא, למעשה, תקופת הזוהר של הקהילה היהודית בפאס במאות השנים האחרונות. בתקופה זו פעלו מאות רבנים בערי מרוקו ועשרות בעיר פאס.

היצירה הרבנית במרוקו הגיעה לשיאה. יצירות רבות ומגוונות התחברו בכמה מערי מרוקו באותה עת בכל מקצועות היהדות : פרשנות המקרא והתלמוד, פרשנות ההלכה ושאלות ותשובות, דרוש ומוסר, השירה והקבלה.

מתקופה זו ישלנו יצירות רבניות רבות ומגוונות, מכל אזורי הפזורה היהודית במרוקו. לדוגמא פאס : " מנחת יהודה " , מכנאס, דרושים על התורה, " דברי שמואל , אמשטרדאם , תנ"ט ( חישושי ש"ס. " נימוקי שמואל " , אמסטרדם תע"ח, חידושי ש"ס וביאורים על רש"י ורמב:ן ועל התורה, שניהם לרבי שמואל הצרפתי.

" פרי עץ וגן ", ירושלים, תרס"ד, חידושים על התורה ודרושים, " גפן פוריה, ירושלים תרס"ד, חידושי ש"ס, שניהם לרבי שמואל בן זקן. מכנאס, " ראש המשביר ",  ליוורנו ת"ר, חידושי ש"ס, " כנף רננים " , דרשוים כתבי יד, " דברי משה ", מכנאס, התש"ז, כולם לרבי בירדוגו.

" זובח תודה ", קושטא, תצ"ג, מניין המצוות בדרך וידוי, לרבי מרדכי אצאבאן. על אלה ישל להוסיף את החיבורים לרבנים ממשפחת טולידאנו ובירדוגו ועוד אחרים.

תיטואן : " משמרת הקדש ", ליוורנו, תקפ"ה, " חסד אל ", ליוורנו, תקפ"ו, שניהם לרבי חסדאי אלמושנינו. חידושי ש"ס, חלקם נדפס בספר " ברית יעקב " לרבי יעק פיטוסי, ליוורנו, ת"ק\ לרבי אברהם בן מוסא, היאור על האדרות לרבי יעקב מראג'י – על " אדרא זוטא " נדפס בווין התרמ"ז.על אדרא רבא נמצא ברשותי בכתב יד.

צפרו : " קבוץ גלויות ", פאס התשכ"ג, לרבי מאיר די אבילה. כמה קובצי שאלות ותשובות מרבי משה בן חמו ורבי ישועה בנו, שחלקם נדפסו בספרי שאלות ותשובות של חכמי התקופה.

סאלי : " אור החיים " פירוש על התורה, " חפץ ה' ", אמסטרדם, תצ"ב חידושים על הש"ס, " פרי תואר " , אמסטרדם, התק"ב, םירוש וחידושים על שולחן ערוך, יורה דעת, שלושתם לרבי חיים בן עטר.

" מערת שדה המכפלה, ירושלים תר"ע, קיצור ספר " אוצרות חיים " לרבי חיים ויטאל, בדרך שיר, " צלצלי שמע ", נא אמון, תרנ"ב, שניהם לרבי משה אבן צור.

" מגן גבורים " ב"ה, ליוורנו, התקמ"א – תקמ"ה, חידושים לש"ס, שאלות ותשובות " באר מים חיים ", ליוורנו, תקס"ה חידושים לטור שולחן ירוך – כולם לרבי אלךיעזר די אבילה.

מראכש : " חידושי דינים " לרבי שלמה עמאר, חלקם נדפסו בספר " גושפנקא דמלכא " , ליוורנו הת"ר, " הגהות לספר אוצרות חיים ולכתבי האר"י " לרבי אברהם אזולאי, ליוורנו, תריד, " מקדש מלך " פירוש על הזוהר לרבי שלם בוזאגלו, אמסטרדם, תקכ"ו – תקכ"ט.

תאפילאלת : " בנאות דשא ", מוסר והליכות לרבי שלמה אדהאן, נדפסו ממנו שש מהדורות, האחרונה בירושלים תש"ס.

דמנאת : " מר דרור ", איזמיר, ת"ץ, חידושי ש"ס לרבי מרדכי עטייא.

אללקצאר : שאלות ותשובות מרבי מסעוד בן מוייאל, חלקם נדפסו בספרי רבני התקופה.

אגאדיר : " כף נקי " פירוש על התפילה, כתב יד, " רך וטוב " , שאלות ותשובות, כתב די שניהם לרבי כליפא בן מלכא.

ספרים אלה שהבאנו הם רק מדגם ליצירה הגדולה ולגווניה, שהתחברה בתפוצה היהודית בערי מרוקו וכפריה. הזיקה ההפוכה שבין היקף היצירה הרוחנית ללחץ על החברה היהודית, הובעה כבר על ידי צ"ה גרץ, " דרכי ההיסטוריה היהודית ", ירושלים, תשכ"ט עמוד 78 ואילך.