הולכת עם כמון חוזרת עם זעתר-ג.בן שמחון

גבריאל בן שמחון

הולכת עם כמון חוזרת עם זעתר

סיפורי אהבה מרוקאים

הוצאת הקיבוץ המאוחד

סיד לאחסן אליוסי

פניו כל הזמן צוחקות וגופו תמיד בתנועה, ואיפה אפשר לפגוש אותו אם לא ליד קערת קוסקוס? כשנכנסתי הוא כבר ישב שם במסעדה עם ידידים אוכלים וצוחקים ומרימים כוסית לכבודי.

הירמתי גם אני לכבודם והחלפנו כמה מלים של חיבה, כשחזרתי למלון סידי לאחסן אליוסי, היחיד בכפר, מצאתי שגם הוא מתארח שם. כמובן שהתפתחה ידידות שהלכה והתחממה מיום ליום. מסתבר שז׳אן הגיע לספרו מפאריס בעקבות אהבה לבת הכפר. סיפור אהבתו יוצא דופן, כי הוא התאהב בה דרך קסיטת וידיאו. יום אחד ישב בביתם של פועלים ערבים איתם התיידד, אכל קוסקוס וראה קסיטת וידיאו של חתונה בכפרם.

בחתונה הסתובבו הרבה אורחים, לבושים בגדי סהרה רקומים, שותים, רוקדים ושרים, ביניהם עיישה, נערה בגיל העשרה שרקדה ריקוד בטן לשמח חתן וכלה ומרגע שראה אותה נפקחו עיניו, פיו נפתח בפליאה גדולה, שאלו מה קרה, אמר: זאת האישה שלי מהחלומות, אותה חיפשתי כל חיי. עצרו את התמונה כדי לתת לו להתעמק בעיניה השחורות, בגומות החן של צחוקה, בשפתיה הטריות, ואחר כך הריצו את הסרט הלוך ושוב, בכל פעם שהופיעה, כדי שיוכל לגמוע לרוויה את התמימות, התום שהיא הקרינה אליו ממרחק אלפי קילומטרים. במשך שעה ארוכה תיאר לי בחיות רבה את חוויית ההתאהבות.

מיטב השחקניות היפהפיות שהופיעו על אותו מסך מעולם לא עשו לו מה שעשתה לו הנערה הקטנה מחתונה מרוקאית בוידיאו באיזה כפר נידח אי שם בקצה העולם, הוא לא התענין בחתונה, לא בחתן ולא בכלה, אלא אך ורק בנערה הזאת השקועה בעצמה, עיניה מושפלות, והיא רוקדת בשמחה פנימית, מוקפת קהל ובכל זאת לבדה, כמו רוקדת לעצמה ולא לאחרים, והוא החליט לטוס לכפר ולבקש את ידה.

בחיים היא היתה עוד יותר מפליאה, אגלי הזיעה על מצחה העידו שהיא אמיתית, גופה קרן חום וחיים וגם כשהסתבר שהיא לא דוברת מילה צרפתית זה לא עשה לו כלום מול הפשטות שלה, האצילות והחוכמה הכפרית הצלולה. ללה זוהרה וביתה עיישה שמעו את סיפורו וצחקו. מה אומרים לאדם שצונח עליך בעיירה בסוף העולם ואומר לך התאהבתי בבת שלך דרך הוידיאו?

אם היא היתה רואה אותו בוידיאו ספק אם היתה מתעניינת בו, נמוך, שמנמן, עגלגל, עם משקפיים במסגרת שחורה, תמיד עם נעלי התעמלות וטי שירט ובגיל ארבעים וכמה יכול להיות יותר מאבא שלה, ובכל זאת הוא חלום חייה של כל נערה באיזור הנידח הזה, שעוד שומעים בו נעירת חמורים, קרקור תרנגולות וקולות מים מהמעין. ורק מכשיר טלוויזיה בודד בקפה ״הקסקד״ מחובר לבטריה ישנה דרכו רואים לפעמים את הכוכב הרחוק והעשיר שנועד לאחרים ושאין שום סיכוי להגיע אליו והנה הוא מציע לה את הכוכב ללא תנאי, מבטיח להוציא אותה מהפינה הזאת בקצה תבל למרכז העולם.

 האמא לא יכולה לדחות את זה על הסף, הבת כנראה לא יכלה להגיד כן, כך קרה שהוא הפך לאורח קבוע במלון סידי לאחסן אליוסי לרגלי קברו של הקדוש באותו שם, בכפר שלא נמצא במסלולם של התיירים ואם טועים ומגיעים לא שוהים בו יותר מלינת לילה, הוא יושב פה כבר חודשיים, כולם ידידיו, כולם מחכים יחד איתו בקוצר רוח להחלטה של המשפחה, מזדהים עם אהבתו, מחייכים לתמימותו, לעקשנות הילדותית שלו, יום יום הוא מבקר את האם וביתה בבקתה, מביא להם מתנות, בגדים ותכשיטי זהב וכסף, לוקח את האם והבת למסעות וטיולים בלנדרוור מלווים בחברים וחברים של חברים, הגיעו כבר עד דאר בופול, מולאי אידריס, עין סבו, עין לוח, אזרו ואיפראן, לא נעים להן לקבל את המתנות והמחוות ולא לתת לו תשובה חיובית, אבל הבת בפירוש אינה יכולה להגיד כן, הוא נחמד וטוב לב ונוהג כלפיה כמו אב רחום וחנון, אבל כשהוא מנסה לגעת בה, היא נרתעת, הוא חושב שזה יעבור, עניין של בושה, של מסורת, ומקווה שהנישואין יתגברו על המכשולים, עוד מעט יקבל ניירות בקונסוליה בעיר הקרובה, שם יאשרו את הנישואים ויוציאו לה ולאמה תעודת אזרחות צרפתית.

 בקונסוליה עושים קשיים, מעכבים את מתן האישורים, כשלחץ, צעק ותבע את זכויותיו שלחה הקונסוליה את האם ובתה למסדרון ובארבע עיניים אמרה לו שהנישואין האלה הם בלתי אפשריים, חסרי עתיד, מה הוא יעשה עם אנלפביתית בעיר זרה? עם מי היא תדבר? ועם מי הוא ידבר אחרי ליל האהבה הסוער? היא לא תוכל אפילו להקשיב לרדיו או לראות טלוויזיה, בלי שכנים, בלי חברים, בלי משפחה, איזה חיים הוא מועיד לה בפאריס? איך ירגישו הילדים שלה בין הילדים הצרפתים? את מתערבת לי בחיים הפרטיים, אני דורש ממך לכבד את החוק ואת הזכויות שלי.

 בסופו של דבר, לאחר הרבה עיכובים היא נאלצה לספק לו את האישורים, אבל הנערה עדיין מהססת, כבר שנתיים הוא יושב במלון היחיד בעיר, יום אחד הנערה אומרת כן ולמחרת לא, חשב שהיא לא רוצה לעזוב את הכפר שלה ואמר שהוא מוכן להשתקע פה לנצח. כשאני היגעתי לספרו, היינו האורחים היחידים באותו מלון יחיד, הוא שבא מפאריס לחפש את אהובתו, ואני שבאתי מירושלים לעלות לרגל לקבר אבי, כולם חשבו שגם אני באתי לחפש אהובה.

 מי יודע? להגיד שלא? לא פעם חשבתי לעזוב הכל ולחזור הנה, להיעלם ולמחוק עקבות, אמנם במללאח אין כבר שום דבר יהודי, לא בית כנסת ולא בית אורחים, אבל אבותי ואבות אבותי קבורים פה והבית שלנו עוד עומד במקומו, לא פעם אני מתארח אצל המשפחה המתגוררת בו, זוג צעיר עם שלושה ילדים קטנים בגילים שלנו כשעזבנו, לפעמים אני חושב לקנות מהם את הבית ולחזור להתגורר בו, לעתים הם מזמינים אותי ואת ז׳אן לקוסקוס ובוקר אחד קרה לי מקרה מוזר כשהתעוררתי אצלם, לקחתי את תיק בית הספר של אחד הילדים, שמתי על הגב והלכתי לבית הספר שלי, נכנסתי לכיתה, ישבתי על הספסל שלי, לפליאתם של הילדים שלא זיהו אותי, עד שז׳אן נכנס וביקש ממני לפנות את המקום לילד שחיכה בצד ולהתלוות אליו לבית הקפה, הסיפור שלנו יצא מבית המלון לבית הקפה, לשוטר בצומת, למסגד, זיהו אותנו כשהלכנו להחליף כסף בסניף הבנק הקטן, כשעצרנו טקסי, כשעלינו לאוטובוס, וכשהיינו ערומים יחד עם כל העיר בחמאם וכולם רואים שאין לנו מה להסתיר, שם, בין האדים, הצטופפו לידנו וביקשו לנחם, לעודד, להביע הזדהות, לאחל הצלחה.

יום אחד שותפו של ז׳אן למשרד התיווך של נכסי דלא ניידי בא לחפש אותו כדי להחזיר אותו הביתה והתאהב בעצמו בחברה של אהובתו. תוך שבוע נשא אותה לאישה ונסע איתה חזרה לפאריס.

ואילו אצלו זה התקדם בעצלתיים, ובכפר סוף סוף יש נושא ציבורי לוהט, הצעירות מזדהות עם עיישה, המבוגרות צוחקות להן על התמימות שלהן, גם הבחורים רוצים שהיא תישאר פה ואילו המבוגרים עומדים לצידו של האורח, האיש הזר, שמציע לה את החלום של כולם. מה היא יכולה לקבל מצעיר מקומי חוץ מעוני ומצוקה? מה תעשה אחרי האהבה? איך תפרנס את ילדיה?

עם ערב באים אליו למלון, מנתחים את המצב, מעודדים אותו שלא להיכנע, הצעירים מפגינים מול חלונו, ושרים לו שירי ליצנות על אהבת זקנים לצעירות.

פעמים אחדות ביום עוברות חתונות ליד החלונות שלנו, אכן זאת עיירה של חתונות, תהלוכות החתונה לא מפסיקות, גם כשאתה יושב רחוק ממקום האירוע, אתה שומע את השירה ואת הריקודים ואם התהלוכה עוברת לידך, אתה יכול לראות את הכלה מוסתרת בתוך אפיריון הנישא על הכתפיים של קרובי משפחה, דגלים מונפים מסביבו, להקת מנגנים שחורים מרקדת, מנגנת ושרה יללות שמחה מפי המלוות, והחברות הצעירות שרות ורוקדות בהתלהבות שאין יותר ממנה. החתונה היא שיא שאיפותיה של כל נערה בספרו, פסגת החלומות, מייחלים לה ומתכוננים לקראתה כל השנים. כל הזמן יושבות, אורגות וסורגות ורוקמות וטוות ותופרות וכשמגיע היום כל העיר מתחתנת, אופה ומבשלת, שמחה ורוקדת, זאת חתונה של כל העיר, כפי שהלידה היא לידה של כל העיר, אדם בכפר הזה לא נולד לבד, לא חי לבד ולא מת לבד, אורחים באים מכל הארץ וגם אם הבית צר, הוא מכיל את כולם, קרובים ורחוקים ישנים על המרבדים והשטיחים, עומדים צפופים ושוכבים רווחים, ומתחת לשמיכות יחד עם והחתן והכלה שוכבת חצי עיר.

לאחרונה חידשו מנהג בכפר להעניק לחתן ולכלה חדר במלון סידי לאחסן אליוסי לליל ההתייחדות הראשון. לאט לאט התחילו גח אורחי החתונה לשכור להם שם חדרים לליל ההתייחדות. בלילה הראשון שלי במלון הוא היה תפוש כולו על ידי אחת החתונות, וקולות האהבה של החתן והכלה שישנו בדיוק בחדר מעלי לא נתנו לי לישון. במשך הלילה החלו להישמע קולות אהבה משאר חדרי המלון ואט אט בקעו אנקות רמות דרך כל החלונות, בית המלון כולו היה אפוף בסערת אהבה, וקולות של יצרים אפלים הסתערו מכל העברים והמלון היה כמו אוניה טרופה  בתוך ים עצום וסוער, החדר של החתן והכלה היה חדרו הקבוע של ז׳אן, אותו היה מפנה לזוג לליל ההתייחדות, היה זה החדר המפואר ביותר במלון הפשוט, רחב מאוד עם מיטה גדולה  בצבע זהב וחופה מעליה, בחדר היתה גם פינת ישיבה עשירה ושירותים מרווחים עם אמבטיית חרסינה גדולה וברזים מוזהבים, צחוק הגורל הוא שכמה פעמים בשבוע היה עליו לפנות את מיטתו לזוג צעיר ללילה לוהט של אהבה ראשונה, כשהוא נאלץ לישון בחדר סמוך, להקשיב לקולות ולחזור לישון למחרת באותה מיטה עצמה, שלילה קודם טבלה בים של אהבה וריחפה בתוך ענן של חלומות מוגשמים.

כשחזרתי אחרי שנים מצאתי אותו עדיין באותו מלון ובאותו חדר, לא משנה שבינתיים התחתנה וילדה ילדים, הוא עדיין מחכה לאהובתו, עדיין מתארח שם, לן באותו חדר כלולות, שוכב לבד באותה מיטה, שגם עיישה אהובתו התייחדה עליה עם בעלה, בערבים היה עובר ליד בית האהובה לשמוע את קולה או לראות את צלליתה דרך החלון, לפעמים נכנס פנימה לכוס תה, התיידד עם הבעל והילדים וכבר הפך לקרוב משפחה שמסייע בכסף ועצה. בביקורי האחרון חיפשתי אותו במלון. פקיד הקבלה בישר לי בצער שהוא מת לפני כמה שנים, ונתן לי את הכתובת לקברו, כשהיגעתי מצאתי שם אחוזת קבר גדולה ולהקה של נשים צעירות וזקנות מקיפות אותה בתפילות ושירים וזורקות לתוך מדורה נרות דולקים. שאלו אותי אם אני מחפש בת זוג, כי הצדיק נענה גם לתפילות של גברים, מאות זוגות כבר התחתנו בזכותו. הדלקתי שני נרות וזרקתי אותם למדורה לזכרו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 120 מנויים נוספים

ינואר 2013
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ   פבר »
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  
רשימת הנושאים באתר