ארכיון יומי: 22 באפריל 2013


ממזרח וממערב-כרך ג'-מאמרים שונים-קווים לדמותו של רבי יעקב אבן צור – משה עמאר

ממזרח וממערב כרך שלישי.

3 – קווים לדמותו של רבי יעקב אבן צור – משה עמארממזרח וממערב

אף משפחתו המורחבת של היעב"ץ לא שלווה. בי"א בתמוז התע"ב – 1712, " נשרף על קידוש ה' הבחור כבוד הרב יהודה אבן צור נוחו עדן ה' ינקום נקמתו בן לאדוני דודי…כבוד הרב משה אבן צור ז"ל. ביום כ"ב סיון התע"ט – 1719, בהיותו היעב"ץ במכנאס, נפטר בפאס חתנו הרב מנחם סירירו, כבן עשרים ושש שנה.

הוא היה תלמיד חכם ואף החל ספר בדיני איסור והיתר, על הלכות הסכין בשם " סכינא חריפא ". לרבי מנחם היו בנים מבתו של היעב"ץ, מביניהם התפרסם בגדולתו בתורה ובחסידותו רבי מתתיה אשר גודל על ברכי היעב"ץ ומונה על ידיו לאחד מה " בית דין של חמש ".

חתן נוסף היה ליעב"ץ בעיר מכנאס בשם רבי יוסף בן עולו. הוא נאסר על ידי השייך ( הנגיד ) מימון בן שבת, על פי תלונת בעל גרושתו : זה האחרון טען שבאו אליו גנבים בלילה, וכי רבי יוסף בן עולו שלח אותם.

כנראה שרבי יוסף בן עולו לקח לאישה אחת מבנות היעב"ץ האלמנות. שרה בתו של היעב"ץ הייתה נשואה לרבי יהודה בן הרב יצחק בן הרב משה די אבילא מחכמי סאלי, וכנראה עלתה אתו לארץ ישראל. היא נפטרה בחיי בעלה ללא זרע, ובעלה נפטר כמה שנים אחריה.

השמועה על מותה באה למכנאס על ידי חכמי ירושלים בשנת התקכ"ה – 1765, ואחיה, רבי רפאל עובד, חלק עם יורשי בעלה בעיזבון כנוהג המבוסס על תקנות המגורשים מקאשטילייא. בת אחרת הייתה נשואה לרבי יוסף בן הרב דניאל בהלול.

במלכי רבנן, דך כט 1 כולב, שרבי דניאל בהלול אבי רבי אלעזר מחבר הספר " מראה עיניים ", היה נשוי עם בתו של היעב"ץ, והצחלף למלכי רבנן שם האב שהוא הסב, בשם הבן שהוא הנכד. וגם זה לא ייתכן מצד הגיל : שהרי רבי אלעזר בנו של רבי דניאל כבר היה בשנת התע"ב תלמיד חכם, חיבר את הספר " מראה עיניים " וכלל בו חידושים מהיעב"ץ.

וגם כתוב " חידושים מהחכם הדיין המצויין רבי יעקב בר כבוד הרב ראובן אבן צור " ולא הזכיר שהוא אביו זקנו.לכן הברור הוא שלרבי אלעזר, מחבר " מראה עיניים " היה בן בשם רבי דניאל, רבי יוסף נכד רבי אלעזר היה חתן היעב"ץ.

היעב"ץ הכין לבתה נכדתו מסעוּדה נדוניא כשנישאה בסיון התק"ב – 1742 לרבי חיים בן רבי עזריאל אמוזג, והדבר נכתב במפורש בכתובה. הנכדה נפטרה בחיי בעלה ללא זרע של קיימא, לכן הנדוניה חזרה לרבי רפאל עובד, בנו של היעב"ץ, כפי התקנה. 

גאוני משפחת אביחצירא- שלמה מיארה

גאוני אביחצירא 3גאוני משפחת אביחצירא

כתיבה, עריכה וסגנון שלמה  מיארה

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

בתאור מרטיט מתאר הגה״ק רבי אהרן אביחצירא זי׳׳ע, בנו השני של מרן רבי יעקב, את ראש המשפחה רבי שמואל, וכה כותב:

…ולרום מעלת ראש חניכת אביחצירא רבנו שמואל זלה׳׳ה, לספר קצת מן הקצת בשבחו זחלתי ואירא, שמו כשם רבו שמואל הרמתי שקול כבי תרי אריה שבחבורה על כן אני מורה מקום איה הוא מקומן של ש׳בחים, לך נא אל שם הגדולים… ושם תראה קצת משבחו. ועוד בספר שעשועים גם הוא הביא קצת משבחו ממה שספר עליו בספרו הק׳ רבנו מהרחי׳ו זיע״א, וכמה נסים עשה לעדת בני ישראל הקרובים והרחוקים הציל אותם מכל דוחקים, וכל ימיו היה מתבודד עם קונו בחדרי עלייתו שבנה לו בבית הכנסת של ג׳ובר הלא היא בדמש׳ק אליעז׳ר כי שם ביתו, ובתוכה היתה עליית נשמתו ושם הוא ציון קבורתו זלה״ה, זאת נחלת עבדי ה׳ וצדקתם יראת הי טהורה קדמה לחכמתם..

בתאור אחר שמעולם לא התפרסם, מוצאים אנו עדויות חדשות אודות מעשיו ואשיותו של הק׳ רבי שמואל, ראה בספר גלות תימן.

רבי שמואל אבו חצירה, כל ימיו אבל על ירושלים וזה צדיק גמור אין כמוהו בעולם.. הקב״ה גוזר והוא מבטל הוא גוזר והקבי׳ה מקיים אח הוא לשמים ומדבר עם הקב״ה כאשר ידבר איש אל רעהו ומה שישאל ממנו נותן מבלי איחור… וידוע כי רבי שמואל אבו חצירה לא היה כמותו לא נביא ולא חוזה ולא תנא ולא גאון צדיק וישר וחסיד ועניו ונאמן כי ה׳ אתו. ונתענה ק׳׳כ יום בסיגופים ובתפלות ובקש לקרב הגאולה, וירדה פתקא מן השמים וכתוב בה: אל תטריחני בני, אל תרגיזני לבטל הגזירה כי גזירה היא מלפני על ישראל להשלים גלותם ולהשלים ניצוצות הקדושים אשר נתפזרו בעוונם אז ושבו בנים לגבולם.

על גדלותו של רבי שמואל, העומד בראש האילן הגדול – משפחת אביחצירא. ניתן לשפוט מתוך ידיעה על זמן חיותו. לפי המסורת המשפחתית רבי שמואל היה מתלמדיו של רבנו המהרח״ו זי״ע. אולם, מתוך המקורות נראה, שרבי שמואל חי בראשית שנות השי, כדלהלן:

בשן"ת רבי בצלאל אשכנזי, הובאה צוואה אודות אשה שעלתה מדמשק לירושלים, כעד על הצוואה הנ״ל, חתום הר׳׳ר עבדיה ן׳ נאציר נ״ע, שהיה ממלא מקומו של רבי שמואל בדמשק. תאריךהצוואה ׳׳יום ראשון כ״ג לניסן ה׳ של״ט ליצירה פה דמשק״. הרי עדות לפנינו, ממנה ניתן ללמוד שקודמו של הרב נאציר – רבי שמואל הנז', חי בערך בראשית שנות השי. אותה תקופה כאמור העיר דמשק היתה עשירה בגדולי וחכמי ישראל ארזי התורה בנגלה ובנסתר.

ידיעה זאת, שופכת אור על זהות גדלותו האמיתית, של ראש המשפחה, רבי שמואל. שכן גם בדור של גאוני עולם וקדושי ה׳ כאלו זכה וקנה לו שם של ״איש אלוקים קרוש״, והיה מוכר בעזוזו ונפלאותיו כלשונו של החיד״א (עוד ראה לקמן). ואין לך עדות גדולה מזו על גדלותו האמיתית.

לפי המסורת המשפחתית הנזכרת, רבי שמואל היה תלמידו של מהרח״ו. מסורת זו אינה עומדת מול שבט הביקורת ההסטורית, שכן מתוך המקורות (ראה להלן) עולה, שבתקופת מהרח״ו, רבי שמואל כבר היה אדם גדול בעל שעור קומה. מה עוד שקשה לעמוד על זמן מדוייק אודות מקום מגוריהם של מהרח״ו ורבי שמואל, שכן שניהם התגוררו גם בדמשק וגם בארץ ישראל. מה גם שבזמן שלגבי מהרח״ו עוד ניתן לשער על מקום מגוריו מתי בדמשק ומתי בצפת, אודות רבי שמואל קשה לברר ולאמת את הדבר, שכן פרשת מקום מגוריו כולה מבוססת רק על מסורות, ואף המה לשלושה מתחלקות. לאור זאת קשה להחליט ולהכריע בברור כפי אותה מסורת שרבי שמואל היה תלמידו של מהרח״ו.

ושמעתי מזקנים עזוזו ונפלאותיו

אודות נפלאותיו, של הק׳ רבי שמואל זי״ע, אשר חולל בכח קדושתו. כתב הגה״ק רבי אהרן זי״ע.

״ממשפחת אבימלך החסיד והעניו המקובל האלהי המפורסם בניסים כמוהר״ר שמואל אביחצירא זלה״ה, ומעשה תוקפו וגבורתו הנה הינם כתובים בספר הקדוש מהרח״ו זלה״ה״.

בס׳ דברי יוסףלמוה״ר יוסף סמברי ( מחכמי מצרים ) הכולל דברי ימי ישראל מאחר דור האמוראים ועד לתקופתו, כותב אודות ממעלותיו של רבי שמואל:

ראיתי לכתוב קצת ממעשיו הנאהבים והנעימים מתוקים מדבש ונופת צופים, כפי מה ששמעתי מפי קדוש בר אוריין ובר אבוהון שלשלת היחס והמעלה רמה, בנן של קדושים ה"ה כמוהר״ר שמואל ויטאל נר״ו, ששמע מפי מגיד אמת שראה וידע אותו הייה החכם השלם כמהר״ר עבדאללא ן׳ נאצר ז״ל, שהיה ממלא מקום הרב הנז׳ בק״ק גובאר לאחר פטירתו ז״ל וכו׳ עכ״ל.

אחר הקדמה זאת ממשיך הרב סמברי ז״ל ומעתיק כמה ממעשיו של הרב ז"ע וז"ל

בימים ההם היה ערל אחד טמא שפתים, הוא יושב בבית אחד על אם הדרך, ומארי ג׳ירג׳יס שמו. והיה מכשף גדול, והיה מצפה בכל עת, שיעבור עליו מת מצוה היה לוחש בכשפיו, עד שהיה הארון כמשא כבד ואינם יכולים לזוז אותו ממקומו, עד שהיו מפייסין אותו ברצי כסף, ותהי חק לישראל אם דל ואם עשיר.

ויהי היום נתבקש בישיבה של מעלה רב ועצום בישראל, ויקבצו לו ויספדו לו כל ישראל ובתוכם הרב הנז׳ לגמול חסד עמו. ויהי הם קוברים איש וישקף הערל בעד החלון וירא והנה ארון האלוקים עובר, ויצעק הערל בקול גדול ולא יסף לאמר: מדוע אינכם מחזיקים את חוקי? ולחש בכשפיו כמנהגו ונעשה הארון כבד.

ויחר לזה החסיד מאוד כי היו מזלזלים בכבוד הנפטר, ויקרא לה׳ אלוקיו, וידבר אתו טובות לאמר: אדני שמעני פתוח תפתח את החלון קדמה ותשקיף עליו לטובה ולא לרעה ולמה תעשה כה לעבדך? וישקף הערל בעד החלון לראות מה יקרא לו. וכוון כוונה אחת הרב ז״ל משמות הקדושים, וצמחו לו(למכשף) שתי קרנות אשר לשתי הפאות והיו מושכות ועולות לשני צדדיו עד כי לא היה יכול להכנס בראשו מן החלון ואז נשאו את ארון האלוקים בנקל והספידוהו בכבוד גדול כדין וכשורה, והטמא מתאונן על המראה כי השיאוהו ויכלו לו.

והקול נשמע במדינה לפני השרים והשופטים אשר היו בימים ההם מה שאירע להערל, ויחרד כל העם אשר במדינה, וילכו כל העם וזקניו ושופטיו ושוטריו תחת החלון של הערל לראות את המראה.

ויאמר אליהם לאמר: ראו הביאו לנו איש עברי לצחק בנו ומשחק עמי בכשפיו שאין בהם ממש, ואם בא יבא ולא יאחר כל אחד יעשה מלאכתו ונראה מה יהיו חלומותיו ומאין לו כל זה.

ויענו כל העם ויאמרו: טוב הדבר. ובבוא הרב הנז׳ כתבו אלו התנאים עליהם, שכל אחד יעשה מה שלבו חפץ ואין לו עליו דמים. ויתבונן מה שעתיד לעשות בו הערל, ואז מסר לו כוונותיו לאיש א׳ מתלמידיו לשמור בריתו ועדותיו וילמדהו דעת ודרך תבונה הודיעהו.

והתחיל הערל לעשות מעשהו, זר מעשהו החל וגמור, והיה קושר קשרים לתלמיד, הרב מתירן. ובכל זאת לא שלו ולא שקט ולא נח הערל עד כי עשה את הרב ככלב והיה סובב סובב, ויצא יצוא ושוב הולך ונובח ככלב.

ויקם תלמידו ויקרא עליו כוונה אחת וישלך אדרתו עליו כמו שעה ונהפך לאיש אחר ויתמהו האנשים איש אל רעהו, ויאמרו לו(למכשף): אם יש לך פעולה אחרת עשה, ואם לאו הננו.

ויתנו לו רשות לעשות הרב מעשהו, וקם קימה שיש בה הידור והתפלל אל ד׳ אלקיו ואמר: היום יודע כי יש אלוקים בישראל, ויקח סעיף תמר אחד אורך הערל, ויכתוב עליו מכתב פיתוחי חותם קודש לה׳, ומקצה אחד בידו ועמד לו מנגד הערל, ויהיה מכה בקורנס על העץ והערל משקע בקרקע עד ארכובותיו.

ויאמר לו הרב: שוב לה׳ אלוקי ישראל ותן לו תודה ואני אעלה אותך מן הארץ לאכול מפריה ולשבוע מטובה. ויען הערל לפני השרים והשופטים: עשה מה שתחפוץ.

ויכה פעם שנית, ונשקע בארץ עד חציו, ויאמר לו הרב: ראה העברתי מעליך חיציך ופעמיים שלש עם גבר. ולא שת לבו גם לזאת.

ויך פעם שלישית ונשקע כולו תחת הקרקע. כן יאבדו כל אויבך ה׳ ועשו הערלים אותו מקום במה היא במה של מר ג׳ירג׳יס עד היום. עכ״ל.

ויצאו השלוחים בכללם הלך שליח אחד לכפר ג'ובר והתפלל בבית הכנסת פעם ושתים להקביל את פני החכם של בית הכנסת להראות לו את הכתבים כדי לעשות לו נדבת ידם ולא מצא אות7 כי לא היה מכירו.

בנוסח אחר יש שמייחסים את המעשה הנ׳׳ל למהרח"ו זי״ע. אולם, סביר להניח שביד הנוסחא הנ״ל לפיה המעשה מתייחס למהרח״ו קיימת טעות והשמות הוחלפו בשגגה.

״- ראה בס׳ שערי ירושלים, רישר, שער י׳ מעשה הארץ, ז״ל: מעשה בזמן רבינו האריז״ל ותלמידו הקדוש רבי חיים וויטאל ז״ל הנה יש עוד היום הזה טומאה בדמשק הנקראת בית רימון… והמכשלה הזאת היתה צער גדול לישראל… גם כשהיו מוליכין מת דרך שם נלקח פתאום מהארון ע׳׳י כישוף… והרב מהרח״ו ז״ל היה בצפת ולמד עם הרב הקדוש רבינו האריז״ל וגילו מן השמים להאריז״ל לשלוח את מהרח״ו לשם לעשות נקמה בזאת הקליפה… ויהי היום וימות א׳ וקראו למהרח׳׳ו המה הולכים עם המת המונח בארון עץ… והרח״ו הלך עמהם ללוותו ויבואו עד מקום בית רימון ויצעקו הנושאים בקול מר צורח להרח״ו עתה הנה הוקל הארון מאוד בלי הרגש כלל אם מת בתוכו…

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 130 מנויים נוספים

אפריל 2013
א ב ג ד ה ו ש
« מרץ   מאי »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  

רשימת הנושאים באתר