דבדו עיר הכהנים-א. מרציאנו
דבדו – עיר הכהנים
תולדות קהילה במרוקו של חכמים וסופרים ממגורשי סיביליה ומורסיה שבספרד – אליהו מרציאנו
פרק 6: הלשון הערבית־יהודית בדבדו
הבדלים לשוניים בין דבדו ובנותיה לבין קהילות אחרות במרוקו
כללי
המבטא של יהודי דבדו וסביבתה מיוחד להם ואינו דומה למבטאם של יהודי פאס, מכנאס, צפרו, רבאט, ולא למבטאם של בני קהילות מרוקו הספרדית, תיטוואן וטנגיר, ולא למבטאם של יהודי דרום מערב מרוקו מוגאדור או מאראקיש.
הבדל ניכר גם באוצר המילים:
עברית בדבדו בפאם
תפוז לים לתין
אגוז לגרגאע לגוז
רטוב מרוויי מבזג
אימתי פיווק איימתא
ביטויים בשימוש אצל יהודי דבדו וסביבתה שאינם נוהגים בשאר קהילות מרוקו: סווא סווא (כמו, כמו) עלא כאטר (מביון)
עלא סאייר לייאם (על שאר הימים)
ביטויים אלה הם בשימוש בקהילות אלג׳יריה הסמוכות לדבדו (תלמסאן, ווהראן, תמושנת)
ב. דברו לעומת באם, מכנאס, צפרו, רבאט:
ו) הגיית ק׳; כ׳:
בפאס – תקנה היא תאנה (א׳ במקום ק׳)
בדבדו — תקנה היא תקנה (מבטאים ק׳ ו3)
בפאם — כבוד הוא אבוד (א במקום כ)
בדבדו — כבוד הוא כבוד.
ההבחנה בין ש׳(ימנית) לס':
בפאם אין מבדילים לרוב בין ס׳ לש׳ (ימנית)
ואילו בדבדו מבדילים בין ש׳ (ימנית) לס׳.
בפאס — שופר הוא סופר, שבוע טוב הוא סבוע טוב.
בדבדו — שופר הוא שופר, שבוע טוב הוא שבוע טוב.
א׳ תחילית:
בפאם משמיטים לרוב את העיצור הבא בראש מילה.
בפאס — מי שם? זה סקון?
בדבדו — מי שם? זה אשקון?
דבדו לעומת מאראביש:
הגיית ק/ ב׳ — בקהילת מאראכיש והאיזור יש הבדל בין הגיית ק׳ לב׳.
במאראכיש — ביטוי ק׳ יותר חזק מביטוי האות כ׳ כי הוא מתבטא גרוני כאותיות אחה״ע.
בדבדו — אין הבדל בין ביטוי ק׳ לכף. כי בדברו אין מבטאים ק׳ גרונית.
קהל, כבוד מתבטאים ביטוי דומה מה שאם כין במאראכיש.
הגיית ד׳ — במאראכיש והאיזור ביטוי ד׳ הוא קרוב ל־ד׳ז.
במאראכיש — תלמידים זה כמעט תלמידזים.
בדבדו — ביטוי ד׳ הוא ד׳.
בתאפילאלית העיצורים ב׳, פ׳ מתחלפים ביניהם.
בדבדו אין תופעה כזו.