אוצר גנזים – מאת יעקב משה טולידאנו

אוצר גנזים-מאת יעקב משה טולידאנו

הרב יעקב משה טולידאנו

הרב יעקב משה טולידאנו

אוסף איגרות לתולדות ארץ־ישראל מתוך כתבי־יד עתיקים עם מבואות והערות

מאת יעקב משה טולידאנו

במבואי לשריד ופליט קובץ ראשץ, תל־אביב תש״ה, הראיתי על הצורך באיסוף זכרונות ותעודות משרידי כתבי־היד, שיש בהם הומר לתולדות הקהילות בחוץ לארץ, הקיימות ושאינן קיימות, ובייחוד אלו שהיו להן זיקה ליישוב בארץ־ישראל. זעל אחת כמה וכמה זכרונות ותעודות, שיסודם בחולדות היישוב בארץ־ישראל וחקר גלגוליו בדורות ובזמנים שונים, כי יש עוד הרבה מה למשש ולמשמש ולמצוא דברים, שלא נגלו ולא נחקרו. חושבני שהחומר המוצג מעיד על עצמו. לכל המסמכים והתעודות שנתפרסמו כאן, ימצא הקורא מבוא, שיבהיר את תוכן המסמך והערות עליו במקום הצורך.

בהרבה איגרות, בייחוד של השד״רים מארץ־ישראל, ראשי תיבות שלא מצאתי צורך לבארם, כי כל מי שרגיל בחומר זה של האיגרות והמכתבים שנכתבו על־ידי רבני ארץ־ישראל בעבר או שנשלחו להם, יכול לפענחם בעצמו. איגרות כאלו כידוע פורסמו כבר על־ידי חוקרים שונים: רא״מ לונץ, ד׳ קויפמן, י׳ ריבקינד, פ׳ גראייבסקי והחותם מטה. עיי ״שלוחי ארץ ישראל״ לאברהם יערי, עמי יג. והרבה אור הפיצו איגרות כאלו על המצב בארץ־ישראל ועל היחסים בין ארץ־ישראל והתפוצות. בייחוד מתגלים באיגרות אלו שהוחלפו בין רבני ארץ־ישראל ורבני חוץ לארץ, רגשות אהבה וחיבה לארץ־ישראל, רגשות היוצאים מלב חם וזיקי אש הכיסופים לארץ המיועדת והמבוטחה. דוגמאות כאלו רבות הן גם באיגרות והמכתבים היוצאים לאור בקובץ זה.

כמו ב״שריד ופליט״ כן גם כאן הוקצע מקום למדור ביבליוגראפי עם כמה קטעים מספרים כתבי־יד בלתי ידועים.

והנני מקווה שדורשי קדמוניותינו וחוקרי עברה של ארצנו בארץ, ימצאו עניץ רב בקובץ זה.

תודתי מובעת בזה לידידי היקר והנכבד נודע לשם ולתהלה מר משה בנין מנחם משה הי״ו, לידידי מר שמעון שלום לוי הי״ו, לבני שמואל מויאל ז״ל ולמר אמיל חמווי, העסקן המסור, — על עזרתם בהכנת הספר לדפוס.

יעקב משה טולידאנו הרב הראשי לתל־אביב־יפו והמחוז ושר הדתות

איגרת רבי הלל השני הנשיא למר עוקבא׳ ראש הגולה׳ ולרבה, ראש השורה בפומבדיתא

פומבדיתא הייתה עיר בבבל, בה התקיים יישוב יהודי בתקופת התלמוד, ובה פעלה ישיבת פומבדיתא מהמאה ה-3 לספירה ועד למאה ה-11 לספירה. העיר ממוקמת על חופו המזרחי של הפרת, ליד מוצא תעלה גדולה שחיברה בינו ובין החידקל. פירוש השם בארמית "פומא בדיתא" לאמור "פי התעלה".

על חורבותיה של העיר פומבדיתא קיימת כיום העיר פלוג'ה (الفلوجة.

ישיבת פומבדיתא היא ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11. הישיבה נוסדה על ידי רב יהודה, בדור השני לאמוראים והתקיימה עד תקופת הגאונים, כ-800 שנה כישיבה מרכזית ומשפיעה, במקביל לישיבת סורא.

לאחר פטירתם של רב ושמואל, בסוף הדור הראשון של האמוראים, במקביל למינויו של רב הונא כראש ישיבת סורא, הלך רב יהודה לעיר פומבדיתא והקים שם ישיבה חדשה, ישיבת פומבדיתא, שהתקיימה כ-800 שנה, במשך תקופות האמוראים, הסבוראים והגאונים, עד לימיו של רב האי גאון. העיר פומבדיתא הייתה מיושבת ביהודים זמן רב קודם לכן, עוד מימי בית המקדש השני

. העיר ניצבה על חופו המזרחי של הפרת, ליד מוצא תעלה גדולה שחיברה בינו ובין החידקל. פירוש השם בארמית "פומא בדיתא" לאמור "פי התעלה". פומבדיתא מזוהה היום באזור העיר העיראקית פלוג'ה.

ישיבת פומבדיתא וישיבת סורא היו לישיבות הדומיננטיות בעולם היהודי, ומהן יצאה תורה והוראה לכל תפוצות הגולה. ישיבת פומבדיתא העמידה בראשה במהלך הדורות גדולי תורה לדורותיהם, בהם רבה ורב יוסףאביי ורבארפרם (בדור חתימת הגמרא), רב יוסי הסבוראי, רב סימונארב רבא גאוןרב פלטוי גאוןרב שרירא גאון ובנו רב האי גאון. בתקופת הדור השלישי והרביעי של האמוראים הייתה ישיבת פומבדיתא בתפארתה. בתקופתו של רבא עברה הישיבה למחוזא, ולאחר פטירתו חזרה לפומבדיתא.

עם חיתום התלמוד הבבלי בידי רבינא האחרון (בסורא) החלה תקופת הסבוראים (ד'ר"ס – ד'שמ"ט499589), שברובה לא התקיימו לימודים סדירים בסורא, בגלל פרעות כנגד היהודים, אלא רק בפומבדיתא. כשהגיעו הרדיפות גם לפומבדיתא, הוצרכו חכמי הישיבה להעביר אותה לעיר פירוז שבור למשך כ-50 שנה, עד לפתיחתה מחדש בפומבדיתא בשנת ד'שמ"ט (589) בידי רב חנן מאישקיא.

גם במהלך תקופת הגאונים התקיימו שתי הישיבות זו לצד זו.

 גאון פומבדיתא, רב האי בר רב דוד (ד'תר"נ– ד'תרנ"ח890– 898 לערך), העביר את הישיבה לעיר בגדד, מפני שבתקופתו התמעטו היהודים שעסקו בחקלאות, ורבים עסקו במסחר והיגרו לערים הגדולות, בעיקר לבגדד (מלבד תופעת ההגירה אל מחוץ לבבל). ברם, שמה של הישיבה לא השתנה ונשאר "ישיבת פומבדיתא". תקופת פריחה אחרונה הגיעה לישיבה בימיהם של רב שרירא גאון ובנו רב האי, בסיומה של תקופת הגאונים. אלפי מכתבים ובהם שאלות בכל תחומי היהדות הגיעו לראשי ישיבת פומבדיתא מכל תפוצות הגולה, והגאונים עמלו להשיב לשואליהם. עם פטירת רב האי גאון, בשנת ד'תשצ"ח (1038), באה לסיומה תקופת הגאונים. לראש הישיבה התמנה ראש הגולה רב חזקיה בר דוד, אולם 20 שנה לאחר מכן הוצא להורג בעינויים בידי הח'ליפה המוסלמיאל-קאא'ם הראשון, וישיבת פומבדיתא נסגרה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 120 מנויים נוספים

יוני 2013
א ב ג ד ה ו ש
« מאי   יול »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  
רשימת הנושאים באתר