משפחת הלוי אבן יולי – חיים בנטוב – ממזרח וממערב כרך ב'

 

ממזרח וממערב כרך ב'

קובץ מחקרים בתולדות היהודים במערב ובמגרב

בעריכת

אליעזר בשןף אברהם רובינשטיין, שמעון שורצפוקס

הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

רמת גן, תש"מ

משפחת הלוי אבן יולי – חיים בנטוב – ממזרח וממערב כרך ב'

אברהם אחי אליהו.

אברהם אחיו היה אף הוא איש עסקים. שטר חוב לסכותו נגד אלעזר הלוי בן שטון מסך 156 דורוס די ספנייא ( סכום גדול ) לפרוע לזכות המלך, נדון בבית דין במכנאס. השטר נעשה בוודאי בתקופת המלך סידי מוחמד לפני תק"ן, ואילו תביעת גבייתו היא לאחר מולאי אליזיד.

חוב זה נבע " מפאת שנתן הרב אליהו הלוי אחיו של אברהם לכבוד הרב סעדיה עמיאל שותפו של אלעזר כדי לקנות למעדן ( מתכת ) ולשולחו לעיר טאנג'יר ". הדיין רבי פתחיה בירדוגו מניח : " שאליהו אחיו היה שלוחו של אברהם דווקא לתת הממון ביד הלוואה "

לאברהם לא היו ילדים מאשתו הראשונה, ונשא אישה שנייה, אחותו של יעקב בן עולו, שהכניסה לו כנדוניה חצר אחת. אשתו מתה בחייו, ואחיה יורשה תבע מאברהם שיתן לו שלושים אחוז מעזבונו כמנהג. אברהם טען שרובצים עליו הרבה חובות שעולים יותר מכל העיזבון, ונראה שלא היה בזה על האמת אלא רצה לפטור עצמו מחלוקה זו.

כל כנראה חשבו הדיינים. בנדון זה כתבו פסקים שונים. אברהם עמד ופנקס כל חובותיו וכל העזבון ונשבע עליהם, ובכך פטר את עצמו, בתמיכת כת דיינים שצידדו בזכותו. גם אשתו הראשונה מתה בחייו, ולא השאיר זרע אחריו.

מתעודה המתפרסמת להלן בנספח ג אנו למדים, שהיו לאברהם שני ספרי תורה : אחד עשה למנוחת אשתן שנפטרה, ואחד קנה בזמן הבולשת, כלומר בתק"ן, כאשר הגויים שדדו ספרי תורה ומכרו אותם. ספר התורה הזה היה מיוחד : " הוא היותר חשוב בכתיבתו ובגויל שלו דבר נאה ומפואר משנים קדמוניות….דבר נאה ומפואר שאומרים עליו אין כמוהו.

רבי אברהם לא רצה למוכרו " ובעת דוחקו נתרצה למוכרו בדבר מועט בתנאי שלא יוציא אותו הקונה מבית הכנסת שהוא מתפלל בו שהוא בית הכנסת הידועה לכמהר"ר מימון אדהאן " אין יודע היום לאן התגלגל ספר תורה זה.

בית הכנסת על שם רבי מימון אדהאן היה ידוע במכנאס. וייתכן שאלה שהתפללו שם עד לחיסולו של בית הכנסת – היום אין כבר בתי כנסת בעיר מכנאס, במללאח, וכולם עברו לדידי הגויים, ספרי התורה שבהם נמכרו או נלקחו על ידי בעלי בית הכנסת – ימסרו מידע שיביא לאיתורו של ספר התורה הנ"ל, שבוודאי ערכו גדול.

לפני מותו ציווה אברהם כל נכסיו לכהר"ר יהודה הלוי וכבוד הרב יצחק הלוי. יהודה זה הוא, כנראה, בן אליהו אחיו, שדובר בו לעיל ; יצחק הוא, כנראה, רבי יצחק הלוי בן רבי יוסף בן יצחק בן שמואל, שהיה בין מנהיגי הקהל.

יצחק נזכר גם בהקשר אחר : כשאשת יהודה הנ"ל רצתה מזונו, מישכנה קרקעות בעלה יהודה בידי יצחק, שהיה כנראה מקורב למשפחת אליהו. ושמא נשוי היה עם אחת מבנותיו ? הוא חתום בתקנת הבחירה בין יתר נכבדי ורבני העיר, בשנת תקע"ח ועליו אומר בנו רבי יוסף הלוי : " איש חיל רב פעלים נשיאי הלוי "

כשנפטר אברהם הנ"ל לא מתוך עושר נפטר, הנושים עטו על ירושתו, וליורשים כנראה לא נותר הרבה. היורש יהודה נאלץ לצאת למרחקים ולנסות בנכר את מזלו. דומה שעם מותו של אברהם לוי אפסו משרתי המלכים וחצרניו ממשפחת בן יולי.

בניהם כנראה לא הצטיינו ביוזמה מסחרית יתירה ולא עסקו יותר בסחר חוץ. מדיניותו של מולאי סלימאן גרמה אף היא לכך. פרישותו והסתגרותו של המלך מפני השפעות זרות הביאה לפרישתם של סוחרים בין לאומיים בכוח.

מעתה צאצאי בן יולי במכנאס ואף ברבאט הם עשירים מקומיים בעלי קרקעות  וחזקות קרקעות שהשאירו להם אבותיהם בירושה. מכאן ואילך הם מתכנסים בתוך עצמם, מפנים את תבונתם ומרצם לאוהלה של תורה, ועלתה בידם. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
יוני 2013
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  
רשימת הנושאים באתר