דבדו עיר הכהנים-א. מרציאנו
קירבה לשונית בין יהודי דבדו ליהודי מערב אלג׳יריה: אלג׳יר, ווהראן, תלמסאן, מידיאה, תיארת, ועוד, קהילות ידועות לנו מאז גירוש קנ״א בשאלות ותשובות חכמים שבאו אחרי גירוש קנ״א לאלג׳יריה.
מבטא יהודי דבדו קרוב לזה של יהודי מערב אלג׳יריה. יש מילים וביטויים בשימוש. במיוחד, אצל יהודי קהילות גירוש קנ״א של מרכז אלג׳יריה ומערבה עד דבדו במזרח מרוקו. נראה שתופעה זו היא אחד מהאיפיונים של יה
ודי גירוש קנ״א שיסדו קהילות הנ״ל אשר להם מבטא קרוב ביותר ואוצר מילים בשימוש מיוחד להם
ניגון הקריאה בתורה ובנביא של דבדו ושל הקהילות הנ״ל זהה כמעט ואינו דומה לזו של שאר הקהילות במרכז מרוקו, דרומה או מערבה.
ביטויים שבעל פה או שבכתב המצויים אצל יהודי מערב אלג׳יריה ויהודי דבדו:
עלא באטר:
עלא כאטר באש יאטילהום שי אדרהם
עלא כאטר קאן צלטאן עדים ווקווי
שאיין:
ומן בעדו יאקל שאיין יחד
שאיין עמלת אהנא, תציבו פלגנא וכו'
עלא סאייד:
עלא מאייר למייתין
עלא סאייר לייאם
יהודי דבדו בקיאים בפיוטי ר׳ אפרים אנקוואה או ר׳ סעדיה אדאתי או פיוטי יהודי תלמסאן מאשר בפיוטים על ר׳ חיים פינטו, הצדיק ממוגדור הרחוקה אגדות עממיות על הריב״ש והרשב״ש, חכמי יהודי גירוש קנ״א הראשונים שהתיישבו באלג׳יר, מוכרים מאד באוג׳דה הסמוכה לדבדו, לא פחות מאשר בקהילות מערב אלג׳יריה. יש ניב ומנהגים שיביליאנים הקיימים מדבדו ועד קהילת אלג׳יר במרכז אלג׳יריה הנותנים סימן היכר לקהילות גירוש קנ״א. ובפיוט על ר׳ סעדיה אדאתי (לקמן בפרק הפיוטים) מוזכרת דבדו עם תלמסאן בתוך האגדה הנפוצה אצל יהודי גירוש קנ״א, על בריחתם בדרך נס של עשרה צדיקים מספרד לאלג׳יריה.
קוים נוספים בלשונה של קהילת דבדו,
הגייה
כּ׳ נהפך לפעמים לת':
יום כפור הוא יום תפור
כּפרה היא תפרה
קמל (לסיים) הוא תמל
ההבחנה בין ט׳ לת׳ ניכרת היטב במבטא הדבדובי (דבר קיים במיוחד בקהילות מערב אלג׳יריה), וכן בכמה קהילות מרוקו (מליליה, תאזה, פאס ועוד).
מילים ספרדיות
מכיון שדבדו היא סמוך לאזור מרוקו הספרדית חדרו ללשונם של יהודי דבדו מלים ספרדיות. חלק מן המילים נשתיירו כפי הנראה בלשון יהודי דבדו עוד מתקופת ישיבתם בשיבילה.
מגינא היא פשטידת תפוחי אדמה וביצים.
אלמריו הוא ארון (בספרדית ארמריו)
בוניא הוא אגרוף (בספרדית פוניא)
פישטא היא חגיגה (בספרדית פייסטא)
טינפו הוא זמן (בספרדית טיינפו)
לקמזא היא חולצה (בספרדית קאמיזא)
סולדי הוא מטבע אגורה (בספרדית סוולדוס)
שנוגה היא בית כנסת (בספרדית סינאגוגה)
מטינפוראדא לטינפוראדא — מזמן לזמן — (מספרדית טיינפו)
ביין די מאל עליה — לשון נזיפה
ביין די ניגרו — לשון נזיפה (מספרדית ניגרו)
כרינגו — סוג מופליטה (מספרדית טכהרינגו)
לגנדור — בעל יכולת, מלאדינו גאנאדור
גאנא — תיאבון מלאדינו גאנא
סוגי ברכות ואיחולים המצויים אצל יהודי דבדו.
אללאה יתוון מנת (ה׳ יחזקך ויאמצך)
אללאה יעטית דעוות לכיר (ה׳ יתן לך ברכת טוב)
לא יכרז מנת דוו ודלאלא (שיצא ממך אור ותועלת)
לא יזרע מנת ויתמר מנת (שתפרה ותרבה)
ביטוי שבועה
חק דין שמע ישראל — נשבע בדין שמע ישראל
ברבי מייר! ברבי משעון — נשבע בשמו של ר׳ מאיר בעל הנס! ר׳ שמעון בר יוחאי!
עדות ה׳!
אנא בללאה ובשרע!
קראוו עליה שמע! סימן שאדם נפטר
. יא באנו ישורון! בני ישראל.
שימשדי! בשם שדי.
מפתגמים יהודי דברו"
לילת טחאיין (ליל ששי, הכנת תבשילי שבת)
ליל ת טכאיין (ליל שבת, ליל החמין)
לילת לגבאיין (ליל מוצש״ק, ליל האנחה)
די בן חגארנא עבאוו כבארנא (הנפטרים נזהרים שהחיים לא יאזינו להם).
מא תוולד וויעשלך (על בן חכם, זריז, פקח).
גוואג׳ לבדא שווארו עאם (יש לפקוח עין היטב עם מי להתחתן).
די מה ענדו בנאת מא ערפולו פיווך מאת (מי שאין לו בנות אין יודעים מתי הלך לעולמו).
מה תעדם ראס מא תעדם שאשייא (אם הראש לא נזוק והאדם נשאר בחיים, אל תדאג לראש).
די משא בעד ראם, מכלוף (בנ״ל).
מן קלא גחגוח ובאת ינוח, מן קלא הברא ידווי קי לגמרא (אכל דבר קשה יעבור לילה בכאב אכל דבר רק יעבור לילה בשלוה).
צאם עאם וופטר עלא גראדא.
מא נאדר מא חאדר (לא ראיתי לא נכחתי).
דאר רג׳אל וולא דאר למאל (בן אדם עדיף על פני ממון).
דאר למבארכּא, מה יטכולהא לא מבארך ולא מבארכּא(בית של תורה ודרך ארץ לא זקוק לא לעבד ולא לשפחה).
חרוק בטאנהא וולא כרוג׳ ווטאנהא (עדיף לו לנחש שריפת בטנו מנטישת ביתו).
אללאה כלאף מאשי תלאף (אלקים עוזר).
די יסקר ימאל (בשבח הסבלנות).
מללאה סלאמא וולא נדאמא (בשבח השלום).
לכיר מרא וושר מרא (הטוב והרע מהאשה).
לוואד די עבאק מא יכלילי אוראק.
כתב ידו של אדם חצי פניו(בשבח קבלת מכתב מיקירים)(כ״י סבא).
ועיין באריכות נוסח הערבית יהודית של יהודי דבדו באגדת נמרד ואברהם.