الجهاد وكراهية اليهود-ג'יהאד ושנאת יהודים-על שורשיה הנאציים של מתקפת 11 בספטמבר.
ג'יהאד ושנאת היהודים – מתיאס קונצל.
על שורשיה הנאציים של מתקפת 11 בספטמבר.
חיל החלוץ האיסלאמיסטי
מצרים של שנות העשרים הייתה חברה בהשתנות רבת פנים. במלחמת העולם הראשונה הביסו האליטות הערביות, בסיוע בריטי, את העריצות העותמאנית. הח׳ליפות האחרונה באיסטנבול בטלה בשנת 1924. אידאולוגיות אירופיות, כגון הליברליזם והלאומיות, זכו לתגובה אוהדת בחוגים משפיעים במצרים, הספרות המצרית החלה לאמץ דגמים אירופיים, המשכילים נפתחו להשפעות מערביות, ונשות מצרים הסירו את רעלותיהן.
בריטניה הבטיחה בשנת 1922 להעניק עצמאות למצרים, שהייתה אז מושבה בריטית, אולם העצמאות שניתנה לא הייתה מלאה. היחסים בין מצרים העצמאית למחצה ובין בריטניה היו מתוחים על סף קרע. התנגדותם של חוגים לאומיים מצדים לבריטניה חוזקה בשל קונפליקטים חברתיים־כלכליים. מלחמת העולם הראשונה יצרה שגשוג תעשייתי ותעסוקתי במצרים, אך זה היה שגשוג התלוי בדבר, והוא התרסק עם תום המלחמה. בקהיר, באלכסנדריה ובאזור תעלת סואץ הוכרזו סכסוכי עבודה. המשבר הכלכלי העולמי של שלהי שנות העשרים החריף את המצב המתוח ממילא. מחירי הכותנה, מוצר הייצוא החשוב ביותר במצרים, צנחו בשנים 1931-1928 מ־26 ל־10 דולרים ליחידה.
על הרקע התרבותי, הפוליטי והחברתי הרגיש הזה הקים בחודש מרס 1928 המטיף הכריזמטי חסן אל־בנא, עם שישה עובדים בחברת תעלת סואץ, את אגודת האחים המוסלמים. לאחר תקופתה של בניית מסגרות, האגודה ״צמחה משוליות ובינוניות להיות הקבוצה הגדולה ביותר בכל המזרח הקרוב והמזרח התיכון, קבוצה שביכולתה להפעיל מידה רבה של לחץ על דעת הקהל ועל חוגי השלטון״. מספר חבריה זינק מ־800 בשנת 1936 לכדי 200,000 בשנת 1938, ובתום עשור נוסף, בשנת 1948, הגיע לשיא: חצי מיליון חברים, המשתייכים ל־2,000 תאים, ולצדם כחצי מיליון אוהדים. האגף הצבאי־למחצה של האחים, שנועד להוביל התקוממות איסלאמית מזוינת, מנה באותה שנה 40,000 חברים.
מצד אחד, זו הייתה תנועה דתית: אל־בנא היה תלמידם של אנשי זרם הסלפיה באיסלאם, מוחמד עבדו ומוחמד רשיד רידא, וככזה הטיף לשוב אל האיסלאם המוקדם: דת האמת היחידה, וככזו, בהכרח, גם שליטה על הדתות האחרות. אל־בנא סבר שאובדן יוקרתו של האיסלאם בן זמנו נבע מהשפעה מערבית שהשחיתה את רוב המוסלמים ופיתתה אותם לנטוש את אורח החיים הדתי. הקוראן והסונה ציידו את המוסלמים בחוקים אלוהיים התקפים בכל זמן ונוגעים בכל מעגלי החיים – משגרת היומיום של הפרט ועד אופי הממשל במדינה המוסלמית ובעולם כולו. אל־בנא האמין שרק שיבה אל האיסלאם האורתודוכסי תוכל לשים קץ למצבו הבלתי־נסבל של העולם המוסלמי ולהשפלות שהוא חווה, ולייסד סדר איסלאמי חדש וצודק.
הסונָה הוא אוסף אמרות של הנביא מוחמד וסיפורים על מעשיו, שהתבססו מאורח יותר כתקדימים מחייבים משפטית.
טכס התחדיד – רפאל בן שמחון
פרק רביעי – טכס התחדיד – מתוך הספר " יהדות מרוקו – הווי ומסורת " רפאל בן שמחון
6 – דו שיח בין בחור לאהובתו, ובו הוא מונה את מעלות יופיה
רפד דאך לעזין יא כמאלת אזין, פי גאראדך יא לאללא נכ'דם טרראח
עיוניך מכחחלין וואתאהום אזין, וכ'דודך מוורדין עליהום סי תפפאחא
דאוויני יא זין ראה עקלי ענדך זאח.
גברתי, לעבוד כשוליית נחתום ( הרימי נא את הבצק
אלישבע שטרית
הוי כלילת יופי )
עיניך מפורכסות בכחל ובחן, ומתאים להן היופי והחן
לחייך כוורדים, עליהם כמעין תפוחים
רפאני נא כלילת יופי, כי שכלי אליך עף, ועתה הוא צף
7 – אבי הנערה מתערב בשיח ועונה לבתו :
גאללהא בוהא, יאמנא, גאללהא בוהא. מא תאכל ג'יר לכ'בז דסמיד ולקרפאנייא
כ'יר להא מן כ'בז למעייאר. סעלי לפנאר יאמנא, סעלי לפנאר
כ'תתרו למזמר בלעפייא ולפאכר לכתאר, ועדונא יתרמא פננאר.
קרא לה אביה ואמר, יאמנא, אמר לה אביה, תאכלי רק לחם סולת ובו קינמון
ורק עזבי את לחם הריב והמדון, הדליקי הפנס יאמנא הדליקי הפנס
בכרו ( הביאו ) לכאן הכירה עם הגחלים, ובה הרבה פחמים, ואויבנו יושלך אל תוך הכבשנים
8 – עתה מגיע תורה של האהובה והיא גם כן עונה לאהוב לבה :
אסארי קםיל בלהווא תחללו, מפתאחו יאנ נאס לא תקררבלו
לא תאמן פיה אמא קאסא רביע קלבי באס אחללו. מה קדרת אנא נזאזעו.
וואעססאך נתי תלוויה, וקלב חביב ירסא וטאל אזזמאן עליה
הוי קונה מנעול בהבל פיו במה תפתחהו
מפתח שלו הו אנשים אל תקרבוהו
לא תאמין עד כמה הזיע אהוב לבי כדי לפותחו
לא יכולתי אני להזיזו, אז אתה תצליח לעקמו ?
ומקור לב יקירי יסתדר ויחזיק מעמד עלימו.
9 – האהובה מוסיפה ואומרת בפנותה הפעם לאביה.
יא מול אזין, סקסי על לפעאל , אמא זין סמתו פיה פעאלו\אוללי חב אזין, יסקסי וויסאל, ומול אזין יא באבא מתבוע פי פכ'ייאלו
הוי מחפש היופי, קדם מפעליו, שאל, הרבה חן ויופי עברו ובגדו בו פעליו.
ומי שירצה את היופי, יחפש וישאל עליו, ובעל היופי הו אבא, עוקבים תמיד אחר תווי פניו/
אהובת לבו מסיימת דבריה ומודה כי רק החן והיופי הם שמחלישים גם אותה
אזין, אזין, מא הלכני ג'יר אזין, אזין אילא יכון אספי וכחל לעיו
האדיך נזאהתי עלא די יפינוני, וואס מן לילא מבארכא, יבאת מומו פי סוני.
החן הו החן, ומה שהרס אותי אם לא רק החן והיופי
היופי אם יהיה מושלם, ובעל העין השחורה, זאת היא הנאתי ובה אמונתי
ליל מבורך זה, בו יישן תינוקי בחיקי
המסיבה העליזה הזו הסתיימה תמיד בפיוטים, ובדברי אגדה ומעשה נסים.
Alliance Israelite Universelle..Joseph Chetrit..Les Juifs de Taroudant, leurs metiers et leurs saints
Brit
La revue des juifs du Maroc
Redacteur : Asher Knafo
Les 150 ans de l'Alliance Israelite Universelle
Les nombreux rapports d'instituteurs et la multitude de lettres et de rapports adresses par les directeurs des ecoles au siege central de l'Alliance renferment une mine inepuisable d'informations, de commentaires et d'analyses sur les communautes juives durant le dernier siecle de leur presence au Maroc. A ce titre, ces archives forment une source ethnographique incontournable pour tous ceux qui s'interessent au devenir de ces communautes, a leurs formes de vie quotidienne, a leurs croyances et a leur habitus culturel dans de tres nombreuses communautes, urbaines, rurales ou semi-rurales.
Pour l'historien et l'ethnographe avises, il y a la une quantite innombrable et diversifiee de documents et d'analyses produits par des observateurs, qui se voulaient presque tous exterieurs tant humainement que culturellement aux communautes qu'ils decrivent. Cependant, ce reservoir archival ne saurait etre dechiffre et exploite au premier degre de !'argumentation qui y est developpee et des convictions qui y sont affirmees. Les voix profondes et multiseculaires de ces communautes qui ont survecu a la penurie, aux spoliations et aux humiliations, qui allaient avec le statut protecteur de dhimmis, y manquent cruellement.
Cela est du principalement aux partis- pris et au zele modernisateur et civilisateur des fondateurs et des enseignants de l'Alliance, qui se sont investis pleinement dans ce qu'ils consideraient comme une oeuvre ou une mission de regeneration sociale et de transformation culturelle et humaine de ces communautes.
Mais cela est du aussi a la fragmentation et a l'autarcie communautaires, qui etaient de regie depuis le Moyen Age au moins et qui ont empeche les communautes judeo- marocaines de prendre en main leurs destinees et de gerer ensemble les bouleversements internes et externes, les transformations souhaitees et non souhaitees, ainsi que les amenagements et reorientations qu'il etait necessaire d'introduire dans leur habitus socioculturel en fonction de ces changements.
Lorsque des conditions favorables se sont imposees d'elles- memes apres la Seconde Guerre Mondiale et ses terribles souffrances et a la suite de l'extenuation du pouvoir colonial de la France, ces communautes ont connu une renaissance culturelle et une action economique et sociale qui semblaient les remettre sur la voie de 1'auto-determination et de l'auto- gouvernance.
Mais cette periode fut de tres courte duree, une dizaine d'annees a peine, de 1946 a 1956. L'independance du Maroc et l'appel obsessionnel d'Israel et de ses promesses messianiques ont fait de ces "dix glorieuses" une courte etape seulement dans la dispersion des centaines de communautes juives du pays et de leur regeneration ou leur extinction sous d'autres soleils et en d'autres continents
Il etait une fois le Maroc Temoignage du passe judeo-marocain David Bensoussan
Il etait une fois le Maroc
Temoignage du passe judeo-marocain
Bensoussan
L'EDUCATION TRADITIONNELLE MUSULMANE
Sur quoi reposait l'education musulmane traditionnelle?
L'enseignement etait essentiellement religieux, non seulement en ce qui a trait a la foi proprement dite, mais aussi parce que de nombreux aspects de la vie courante dont la justice, etaient bases sur l'islam. II y avait avant tout l'etude du Coran et des Hadiths qui sont des traditions relatives aux actes et aux paroles du Prophete et de ses compagnons. L'enseignement primaire etait coranique et l'etude du Coran par coeur etait obligatoire. Les eleves etaient assis par terre les jambes repliees. Les punitions corporelles etaient particulierement severes. L'ecriture se faisait avec une plume de roseau sur une petite planchette de bois dur. Une fois la phrase ecrite et apprise, la planchette etait effacee et l'on passait a la phrase coranique suivante. Le jeudi etait journee de conge et les classes reprenaient apres la priere du vendredi. L'ecolier qui avait appris tout le Coran par coeur – sans necessairement le comprendre – etait reconnu comme Taleb, c'est-a-dire un erudit.
Une minorite des finissants du primaire accedait au niveau secondaire. Des ouvrages de poesie etaient etudies, afin d'apprendre la grammaire, les bases fondamentales de l'islam et le droit. L'enseignement superieur se donnait dans les grandes villes mais avait fini par se donner essentiellement dans les prestigieuses Medrassa de Fes. On y etudiait le droit, la grammaire, la prosodie, la rhetorique, la theologie, la metaphysique et l'arithmetique. Toutefois, il semble bien que la vitalite de l'etude des sciences profanes etait loin d'etre ce qu'elle avait ete au Moyen Age, jusque sous la dynastie des Merinides au XVe siecle et que Ton se soit replie sur un enseignement plus conventionnel et dogmatique.
Les etudiants etaient loges et nourris et les professeurs vivaient grace a une subvention gouvernementale et a de dons offerts periodiquement. Les femmes n'etaient pas instruites. En 1952, 160.000enfants musulmans etaient scolarises dans des ecoles primaires et secondaires, sur une population totale de huit millions et demi d'ames.
Comment les critiques frangais jugerent-ils l׳education traditionnelle donnee au Maroc?
Aux yeux des observateurs, l'education traditionnelle etait deficiente en plus d'un point. Ainsi, dans un rapport sur l'enseignement primaire indigene d'Alger, on pouvait lire : « Les enfants ne lisent et n'ecrivent que quelques versets du Coran… Leur maniere d'etudier est fort bruyante… II n'y a ni composition, ni production, ni recherche, ni tension d'esprit… Les ecoles juives ne valent pas mieux: tout ce qui s'applique aux unes s'applique aux autres. II suffit de remplacer le Coran par la Bible. » Cette vision des choses rejoint celle du Dr d'Anfreville qui ecrivait en 1916:«Les memes murs enferment, sous leur illusoire protection, la Medina encore impregnee d'un islamisme etroit, et le Mellah israelite que remplit un fanatisme analogue. »