ארכיון יומי: 1 בספטמבר 2013


הרב אברהם אסולין-הלכה ומאמרים מאת חכמי ורבני מרוקו

דבר המערכת – דו"ח לשנת תשע"ג (2012 למיניינם)

בשנת תשע"ב הופצו שיעורים של הרב אברהם אסולין ברשת האינטרנט. לאור התגובות ובקשות הציבור , הוקם האתר "אור חדש".

לאחר שזכינו בס"ד ונכנסו מספר אלפים, הוחלט בישיבת צוות האתר , לפעול ולהגיע אל קהל רחב יותר. בין היתר, הוחלט לשדרג את הוויזואליות של האתר הנוכחי , ולהפכו לידידותי יותר .  וב"ה, זכינו עד כה ללמעלה מ 54,500 כניסות , כן ירבו .

בניתוח הכניסות ופילוח גיאוגרפי , אנו עדים לצפיות באתר מכל רחבי הגלובוס .

מאז הקמתו , בוצעו שינויים ושיפורים באתר לנ

הרב אברהם אסולין היו

הרב אברהם אסולין היו

וחיות הגולשים :

שו"ת אור חדש

המקום בו ניתן לקבל מענה הלכתי ומנהג לכל דורש על ידי רב האתר.

 עד כה ענה הרב על כמאה שאלות , כ"י.

 פורום

במטרה להרחיב את קהילת "אור חדש",

הוקם פורום גולשים  בו יכול כל חבר לעלות על הכתב את הגיגיו… . וזו ההזדמנות לברך ההרכץ ישר כח את כל הכותבים, ובעיקר לשלשת הכותבים המוכשרים שמואל כהן, הרב משה אסולין שמיר ויוחאי. נשמח להשתת, בדיונים נוספים שיועלו ע"י בעלי כשרון נוספים – לתועלת כל הציבור.

דיסקים

ב"ה מדי שבוע מועלים שיעורים חדשים על פי פסקי ומנהגי רבני צפון אפריקה, הנמסרים על ידי הרב אברהם אסולין שליט"א. בשלב זה , בכוונתנו להפיק דיסק ובו כעשרה שיעורים על שבת, וכן על תפלות ימי החול, ועוד. כמו כן , אנו רוצים להתחיל לתרגם את השעורים לצרפתית ואנגלית. מכאן אנו קוראים לכל מי שחפץ לזכות לתרום להפקת הדיסקים. ניתן לתרום להצלחה, לרפואה, פרנסה ולעילוי נשמה.

גיליונות  תורת אמך – מועדים

בס"ד בשנה החולפת הפצנו בעשרות אלפי עותקים ובכל רחבי הארץ את הגיליונות המיוחדים לחגים. מטרת הפצת הגיליונות  הינה להגיע לקהל יעד ק"ק יוצאי צפון אפריקה, מרוקו, תוניס, אלג'יר ולוב. וכאן המקום להודות לחברים הרבים אשר הורידו מהאתר את העלון והפיצו אותו בבתי הכנסת בערים ובישובים בארץ. התקבלו בקשות רבות למשלוח עלונים, אולם מפאת חוסר תקציב, לא יכולנו להעתיר לבקשות הרבות , עמכם הסליחה.

קונטרסים – תורת אמך

בעקבות הפצת העלונים, הגיעו אלינו פניות רבות בבקשה לכלול מנהגים נוספים שלא הובאו בעלונים או בקשות לקבלת הסברים מפורטים יותר. לאור זאת ,הושקע מאמץ רב , והוצאו חוברות תורת אמך פסח (64 עמודים), בין המצרים, תשעה באב, והלכות אבלות (81 עמודים). בשעה זו ,  אנו נמצאים  בעריכת הקונטרס תורת אמך – אלול , ימים נוראים וחג הסוכות.

אי"ה נזכה גם להעלות על מכבש הדפוס גם קונטרס מורחב על ברכות, וכן אגודת מאמרים שהתפרסמו באתר תחת הקטגוריות  אקטואליה ומעשה רב. יש בידנו בס"ד כמות חומר המספקת לשני קונטרסים. וכאן המקום לברך את ידידנו הדגול רבי ברוך סבאג המנצח על מלאכת עריכת החוברות. גם כאן – מי שחפץ לזכות לתרום להפקת החוברות ניתן לתרום, להצלחה, רפואה, פרנסה ולעילוי נשמה.

תורת אמך – פרשת שבוע

לאור הביקוש הגדול מאד – לא רעב ללחם ולא צמא למים, – כי אם לשמוע דבר ה', התחלנו מזה מספר שבועות להפיק מדי שבוע, עלון מיוחד לפרשת השבוע. אמנם כולנו יודעים שכיום מופצים אלפי עלונים של פרשת שבוע, אך עלוננו תורת אמך – יחודו בכך שהוא מבוסס על תורת רבותינו חכמי מרוקו. קיימים כיום למעלה ממאתיים ספרים מרבותינו אשר נכתבו על התורה, וזוהי  הזדמנות פז לזכות ולהכיר את הרבנים לקהל הקוראים. כמו כן אנו משתדלים לכתוב על מנהג והלכה מהפרשה, וכן מעשיות העוסקות בענייני הפרשה. וב"ה ישנם אנשים שמדי שבוע מדפיסים כמה עשרות עלונים עבור קהילתם  – כן ירבה וכן יפרוץ. אי"ה אנו מתכננים בשנה החדשה להסריט את שעורי פרשת השבוע מפי הרב אברהם אסולין רב האתר "אור חדש".

אולפן

בס"ד לאחר שהפקנו קרוב למאה שיעורי הרב, ברצוננו להקים אולפן איכותי, הכולל מסרטה מקצועית, ציוד תאורה ותוכנות משוכללת לעריכה וידאו. נשמח אם יש בין הקוראים והצופים באתר אור חדש, היכול לסייע בכל דרך.

יום עיון

לאור הרוחות המנשבות מפני הזמן, הגיע הזמן להקים גוף רבני (וכן אברכים), המעוניין לקיים מפגש אחד לחודש ולדון בעינינא דיומא וכל חכם בתורה יתפוס סוגיא הלכתית כשיטת ופסיקת רבותינו . אין ספק שמפגשים פורים אלו יובילו לכבוד שמים ושמירת המסורת.

בנוסף , נרצה לקיים מפגש לגבאים. מפגישותינו עם גבאי בתי כנסת ,מועלים זיכרונות מהעבר בקיום הפסקים עד שהחלו רוחות אחרות לנשוב בבית הכנסת. יחד עם זאת ,ראינו שיש לגבאים כח רב בהבאת רב מהעדה, אירגון יום עיון בתורת רבותינו , בהקמת חבורת בקשות עם טעמי מקרא לצעירי הצאן והמבוגרים , בהקמת ספריות של רבותינו ועוד.

לכן פנייתנו שטוחה לרבנים או לגבאים המעוניינים במפגשים אלו ליצור עימנו קשר במייל orhadash26@gmail.com

שלושה ימי עיון

עקב עיסוקנו בעולם הישיבות במרוקו, בדרך העיון, במגורשי ספרד והתושבים במרוקו, במנהגים ובכתבי יד, אורגנו מספר אירועים . האירוע הראשון התקיים בבית המדרש מגן אברהם באלעד בשיתוף מכון אורות המערב בראשות הרב משה עמאר, האירוע השני התקיים בהר חומה בירושלים , ובמסגרת האירוע השלישי קיימנו ערב במשנתו של אור החיים הקדוש, בהשתתפות הגאון הרב יצחק כהן שליט"א  – רב שכונת שמואל הנביא, הרב ד"ר מאיר ניזרי מחבר הספר תאפילאלת , הרב פרופסור משה עמאר, והרב אברהם אסולין רב מוסדות תפארת מיכאל ורב האתר אור חדש.

החזון : "אור חדש העולמי"

נשאלת השאלה – מה הלאה? אכן הזמן קצר והמלאכה מרובה… מבין מגוון הפעילויות המתוכננות , נראה כי נכון יהי להתחיל בהקמת ספריה עולמית שבה יהיו כל ספרי רבני צפון אפריקה, הכוללת חנות לספרי רבותינו במחירים שווים לכל נפש ,אולם הרצאות – שבו יתקיימו ימי עיון לרווחת הציבור, ובו יהיה גם בית דין לק"ק יוצאי צפון אפריקה. אין בכוונתנו לבנות בנין אלא כאשר בס"ד יתאפשר כלכלית, ירכש מבנה קיים ובו יוגשם המפעל החשוב.

 תלמודי תורה לעדה מרוקו

קיימים בתי כנסיות  המקיימים לימוד לצעירי הצאן, טעמי המקרא ולימוד שירת הפיוטים. אולם כאשר יגדלו הנערים – יפנו כל אחד ללמוד בישיבתו , ושם כאשר ינהג כמנהג אבותיו יוכח על כך , ויחדל מדרך רבותיו… ונראה שהגיע הזמן לאחר 65 שנה מקום המדינה להקים תלמודי תורה משלנו , בהם ילמדו קריאה בהגיה המקובלת מאבותינו, ילמדו כמאמר המשנה באבות "בן חמש למקרא, בן עשר למשנה" וכו'. כפי שעולה מתיעוד מנהגי דרום מרוקו וברוב המקומות , שאכן כך למדו  , ועוד אמרו שם  (אבות פרק ד משנה כ) – הלומד ילד למה דומה? – לדיו כתובה על ניר וכו' , ולכן הזקנים שלמדו בשיטה זו יודעים על פה משניות תנ"ך ועוד.

ישיבות בדרך רבותינו

הגיע הזמן להקים ישיבות נוסח "ישיבת כסא רחמים" .סיפר לי הרב טובול רב ק"ק אהל יצחק בעיר פ"ת חתן האדמו"ר רבי יצחק אבוחצירא זצ"ל , שבצעירתו למד חברותא אם חמיו. לימים למדו מסכת מכות והחל לקרוא , כשתוך כדי לימוד התקשו בהבנת הגמרא, רצה הרב טובול לעיין ברש"י, אולם הרב מיד העיר לו ודרש שקודם יאמץ את הראש ורק אחר כך יעיין ברש"י… וכשלמדו דברי התוספות, התעקשו לדעת מדוע תוספות לא הבין כרש"י …ואם ישנם שני תירוצים בתוספות – מדוע יש שני תירוצים? והרי  די היה בתירוץ אחד… וכן עברו ללמוד את הרא"ש והמהרש"א והמהר"ם שיף.

פעם אחת , היה כנס בישיבת "כרם ביבנה" והגיעו רבנים ושופטים לבדוק האם הייתה דרך עיון במרוקו והנבחן היה הגאון הרב אברהם חפוטא אשר בארץ למד אצל הליטאים. והנה החל הרב להרצות דף גמרא בדרך הלימוד הליטאית , ואח"כ לימד את אותו עמוד בדרך העיון שמקובל היה במרוקו מתקופת בית שני…

הישיבה המתוכננת , תהיה העתק לישיבה שהייתה במראכש בראשות הגאון כמוהר"ר רבי דודו שלוש זצ"ל ואחריו כמוהר"ר אלעזר הלוי ואח"כ כמוהר"ר יעקב אדהאן זצ"ל  , אשר בה כל תלמיד ישיבה ידע את דרך הלימוד בעיון ולימוד תנ"ך, וכן ישלוט בכל מקצעות הקודש – החל משחיטה, ספרות סת"ם, חזנות ועוד.

ישיבה זו תצמיח דורות של מרביציי תורה בדרך המסורה לנו.

 (בחורים המעוניינים יפנו בטלפון 0527145147  – אחר השעה עשר בערב).  

ולסיום נברך

ועל כולם למורנו הרב אברהם אסולין שליט"א על התמסרותו לציבור , במסירת השיעורים וכתיבת השו"ת ועוד מאמרים חשובים, וכן לידידנו אברהם מקייס – מנהל האתר. ויבורכו מפיצי השיעורים , בהם הראשון לכל דבר שבקדושה – אשר פרץ וב"ב מנהל האתר "דרכי אבותינו מן המערב", נפתלי אזולאי וב"ב מנהל האתר YOUTube  "מורשת מרוקו" ואליהו (אלי) פילו וב"ב – מנהל האתר "מורשת יהדות מרוקו".

בברכת שנה טובה,

 הנהלת האתר

משפחת הלוי אבן יולי – חיים בנטוב – ממזרח וממערב כרך ב'

 

ממזרח וממערב כרך ב'

קובץ מחקרים בתולדות היהודים במערב ובמגרב

בעריכת

אליעזר בשןף אברהם רובינשטיין, שמעוןשורצקופ

הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

רמת גן, תש"מ

קסאר אולאד אסולטאן

קסאר אולאד אסולטאן

משה הלוי אבן יולי.

משה הלוי אבן יולי, כתב יד הנמצא בספרייה הלאומית, מוצאו מספרייתו של רבי שמואל, והוא ספר פירוש המלים הלטיניות שבספרי הרפואה. בסופו נמצא מכתב, המתפרסם להלן בנספח ד, והמיועד ללא ספק לרבי שמואל שלנו.

הכותב מכיר את כל בני המשפחה ומקורביו של רבי שמואל. הוא דורש בשלום אמו של רבי שמואל, בשלום נחלא וזהרא, כנראה אחיותיו או בנותיו של רבי שמואל ; בשלום אשתו, מכאן שנכתב לאחר חתונתו ; בשלום אחיו " תפארת בחורים " רבי חביב, מכאן שהיה אז עדיין בחור ; ובשלום רבי יעקב הכהן הנזכר למעלה.

הכותב הוא קרובו של רבי שמואל ונמצא ברבאט או אצווירא, הוא משבח לאל על החלמתו ורפואתו של רבי שמואל, ומבשר לו שהאהובים שלו כולם דורשים בשלומו ומאחלים לו רפואה שלמה.

לרבי שמואל היא אפוא ידידים אוהבים ומכרים גם בערים אחרות. משה הלוי אבן יולי הכותב הוא ודאי אחד מהמשפחה, שגר אולי באחת מערי החוף, ויש לו עסקים גם במכנאס. הוא מבקש ממנו שיעשה במהרה את העניין שביקש ממנו לעשות.

זיקתו לארץ ישראל : בני חוג זה, ששמואל כנראה הוא צירו המרכזי, מגלה זיקה עמוקה וחזקה לארץ ישראל. בחלקם עלו לארץ והשתקעו בה והגשימו שאיפתם, כמו רבי משה בהלול בחלקם מטפלים ומטפחים את הקשרים עם ארץ ישראל. הם משגיחים על קופות הכוללים, כגון קופת רבי מאיר בעל הנס בטבריה. שלום אדרעי הנ"ל, שמואל הלוי דילן, ואברהם בן איטאח ( בנו של הנגיד יצחק ) מתמנים כגבאיה על ידי השד"ר רפאל ארזי הכהן.

רבי יצחק בן גיגי : שהיה ממונה לפניהם על הקופה הנ"ל עוד בחיי אביו רבי מסעוד, אף הוא מחוד מקורביו של רבי שמואל. לאחר מותו של יצחק, נתמנה רבי שמואל אפוטרופוס על בניו הקטנים, מסעוד ויעקב, וכנראה נתגדלו בביתו.

מאהבתו לארץ ישראל הוא דבק באלה שבאו משם. את רבי יהושע מרדכי אשכנזי מצפת, שבא לאסוף נדבה לעצמו, הכיר היטב ויכול היה למסור עדות על מנהגיו והתנהגותו לאחר הריגתו. נראה שהוא עצמו עזב את מרוקו כדי לעלות ארצה אלא דלא אסעתייעא מילתא, שהרי רבי יעקב בירדוגו בהקדמה הנ"ל, אומר עליו " חד מינן דסליק להתם " – מליצה הנאמרת על העולים לארץ ישראל בלבד.

זיקתו לספרים ולכתבי יד : בספרייתו של רבי שמואל נמצאו כתבי יד קדומים רבים ; כנראה חלקם באולךו בירושה, דומה שהנגיד אהב כתבי יד וקנה מה שנזדמן לידו. על כל פנים, לרבי שמואל היה אוסף נכבד של ספרים וכתבי יד.

באוסף זה היה מצוי ספר " הדר נקנים ", פירוש על התורה לבעלי התוספות והרא"ש, שהוציא לאור רבי שמואל בליוורנו בשנת ת"ר.

בהקדמה לספר זה הוא מתפלל שיזכה להדפיס ספר הראשונים אשר נמצאו תחת ידי מרבנן קשישא, ואת ספרו שלו " קול כלה ", פירוש על הגמרא מסכת כלה, וממשיך : " והגמרא הנכרת נמצאת אתי בכתב יד ישן נושן וחמתי עלה רבנן באשרתייהו.

מאוסף הספרים שלו נמצאים היום כתבי יד בספריות שונות. בספריה הלאומית יש שישה כתבי יד משלו : ספר הצרורות לרבי דוד תלמיד הרשב"א ; פירוש אבות לרבי יצחק ישראל ; פירוש אבות לרבי יוסף אלאשקר ; פירוש הגדה לרבי יהודה חאדיא ; פירוש המלים הלטיניות שבספרי הרפואה ; אלפא ביתא דבן סירא וסיפורי ישו ועוד.

כתב יד מספר 921 באוסף ששון הוא משלו. ביד רבי יעקב משה טולידאנו היה " ספר התמיד " לרבי ראובן בר חיים, רבו של המאירי, בהעתקתו. בספר " מלכי רבנן " מביא את קובץ דרשות רבי יהודה הכהן משנת השמ"ט שהיה ברשות רבי שמואל.

את זיקתו לכתבי יד רואים גם בהערתו שנדפסה בספר " ראש משבי"ר " בסוף עירובין : " אמר שמא"י הלוי זכורני שראיתי בכתבי החכם כמה"ר יעקב עטייא ז"ל כי בעיר פאס יע"א הובא לידו ספר אחיה השילוני וכתוב בו פסוק זה וזה לשונו " ויאמר שלמה אל כל העם שפטו איש את אחיו בצדק איש מכם בצר אל יורה…וזאת תהיה לעדה כי הן בעון עול הגלות ומגרשים בערים היו בעוכרינו לאבד ממנו כל הון יקר ונעים תורתן של ראשונים במלאכים ואף גם זאת דברי הנביאים פה אחד "

בני משפחתו : בנו, שלמה ברוך : הוא מזכיר אותו ב " ראש משבי"ר " ומברכו : " גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל והיה כעץ שתול על פלגי מים על התורה ועל העבודה " בכתיבת ההקדמה בשנת ת"ר היה עדיין צעיר לימים.

אחיו, רבי חביב הלוי אבן יולי, גם הוא מוזכר בהקדמה הנ"ל בתואר " החכם הוותיק , וכנראה שהיה אז נשוי. לא ידוע לנו עליו ולא כלום. רק זאת אנו יודעים שרבי חביב נפטר בשנת תרי"ג, בליל שמחת תורה אחר תפילת ערבית.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 134 מנויים נוספים

ספטמבר 2013
א ב ג ד ה ו ש
« אוג   אוק »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  

רשימת הנושאים באתר