משפחת הלוי אבן יולי – חיים בנטוב – ממזרח וממערב כרך ב'

ממזרח וממערב כרך ב'

קובץ מחקרים בתולדות היהודים במערב ובמגרב

בעריכת

אליעזר בשןף אברהם רובינשטיין, שמעוןשורצקופ

הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

רמת גן, תש"מ

קסאר אולאד אסולטאן

משה הלוי אבן יולי.

משה הלוי אבן יולי, כתב יד הנמצא בספרייה הלאומית, מוצאו מספרייתו של רבי שמואל, והוא ספר פירוש המלים הלטיניות שבספרי הרפואה. בסופו נמצא מכתב, המתפרסם להלן בנספח ד, והמיועד ללא ספק לרבי שמואל שלנו.

הכותב מכיר את כל בני המשפחה ומקורביו של רבי שמואל. הוא דורש בשלום אמו של רבי שמואל, בשלום נחלא וזהרא, כנראה אחיותיו או בנותיו של רבי שמואל ; בשלום אשתו, מכאן שנכתב לאחר חתונתו ; בשלום אחיו " תפארת בחורים " רבי חביב, מכאן שהיה אז עדיין בחור ; ובשלום רבי יעקב הכהן הנזכר למעלה.

הכותב הוא קרובו של רבי שמואל ונמצא ברבאט או אצווירא, הוא משבח לאל על החלמתו ורפואתו של רבי שמואל, ומבשר לו שהאהובים שלו כולם דורשים בשלומו ומאחלים לו רפואה שלמה.

לרבי שמואל היא אפוא ידידים אוהבים ומכרים גם בערים אחרות. משה הלוי אבן יולי הכותב הוא ודאי אחד מהמשפחה, שגר אולי באחת מערי החוף, ויש לו עסקים גם במכנאס. הוא מבקש ממנו שיעשה במהרה את העניין שביקש ממנו לעשות.

זיקתו לארץ ישראל : בני חוג זה, ששמואל כנראה הוא צירו המרכזי, מגלה זיקה עמוקה וחזקה לארץ ישראל. בחלקם עלו לארץ והשתקעו בה והגשימו שאיפתם, כמו רבי משה בהלול בחלקם מטפלים ומטפחים את הקשרים עם ארץ ישראל. הם משגיחים על קופות הכוללים, כגון קופת רבי מאיר בעל הנס בטבריה. שלום אדרעי הנ"ל, שמואל הלוי דילן, ואברהם בן איטאח ( בנו של הנגיד יצחק ) מתמנים כגבאיה על ידי השד"ר רפאל ארזי הכהן.

רבי יצחק בן גיגי : שהיה ממונה לפניהם על הקופה הנ"ל עוד בחיי אביו רבי מסעוד, אף הוא מחוד מקורביו של רבי שמואל. לאחר מותו של יצחק, נתמנה רבי שמואל אפוטרופוס על בניו הקטנים, מסעוד ויעקב, וכנראה נתגדלו בביתו.

מאהבתו לארץ ישראל הוא דבק באלה שבאו משם. את רבי יהושע מרדכי אשכנזי מצפת, שבא לאסוף נדבה לעצמו, הכיר היטב ויכול היה למסור עדות על מנהגיו והתנהגותו לאחר הריגתו. נראה שהוא עצמו עזב את מרוקו כדי לעלות ארצה אלא דלא אסעתייעא מילתא, שהרי רבי יעקב בירדוגו בהקדמה הנ"ל, אומר עליו " חד מינן דסליק להתם " – מליצה הנאמרת על העולים לארץ ישראל בלבד.

זיקתו לספרים ולכתבי יד : בספרייתו של רבי שמואל נמצאו כתבי יד קדומים רבים ; כנראה חלקם באולךו בירושה, דומה שהנגיד אהב כתבי יד וקנה מה שנזדמן לידו. על כל פנים, לרבי שמואל היה אוסף נכבד של ספרים וכתבי יד.

באוסף זה היה מצוי ספר " הדר נקנים ", פירוש על התורה לבעלי התוספות והרא"ש, שהוציא לאור רבי שמואל בליוורנו בשנת ת"ר.

בהקדמה לספר זה הוא מתפלל שיזכה להדפיס ספר הראשונים אשר נמצאו תחת ידי מרבנן קשישא, ואת ספרו שלו " קול כלה ", פירוש על הגמרא מסכת כלה, וממשיך : " והגמרא הנכרת נמצאת אתי בכתב יד ישן נושן וחמתי עלה רבנן באשרתייהו.

מאוסף הספרים שלו נמצאים היום כתבי יד בספריות שונות. בספריה הלאומית יש שישה כתבי יד משלו : ספר הצרורות לרבי דוד תלמיד הרשב"א ; פירוש אבות לרבי יצחק ישראל ; פירוש אבות לרבי יוסף אלאשקר ; פירוש הגדה לרבי יהודה חאדיא ; פירוש המלים הלטיניות שבספרי הרפואה ; אלפא ביתא דבן סירא וסיפורי ישו ועוד.

כתב יד מספר 921 באוסף ששון הוא משלו. ביד רבי יעקב משה טולידאנו היה " ספר התמיד " לרבי ראובן בר חיים, רבו של המאירי, בהעתקתו. בספר " מלכי רבנן " מביא את קובץ דרשות רבי יהודה הכהן משנת השמ"ט שהיה ברשות רבי שמואל.

את זיקתו לכתבי יד רואים גם בהערתו שנדפסה בספר " ראש משבי"ר " בסוף עירובין : " אמר שמא"י הלוי זכורני שראיתי בכתבי החכם כמה"ר יעקב עטייא ז"ל כי בעיר פאס יע"א הובא לידו ספר אחיה השילוני וכתוב בו פסוק זה וזה לשונו " ויאמר שלמה אל כל העם שפטו איש את אחיו בצדק איש מכם בצר אל יורה…וזאת תהיה לעדה כי הן בעון עול הגלות ומגרשים בערים היו בעוכרינו לאבד ממנו כל הון יקר ונעים תורתן של ראשונים במלאכים ואף גם זאת דברי הנביאים פה אחד "

בני משפחתו : בנו, שלמה ברוך : הוא מזכיר אותו ב " ראש משבי"ר " ומברכו : " גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל והיה כעץ שתול על פלגי מים על התורה ועל העבודה " בכתיבת ההקדמה בשנת ת"ר היה עדיין צעיר לימים.

אחיו, רבי חביב הלוי אבן יולי, גם הוא מוזכר בהקדמה הנ"ל בתואר " החכם הוותיק , וכנראה שהיה אז נשוי. לא ידוע לנו עליו ולא כלום. רק זאת אנו יודעים שרבי חביב נפטר בשנת תרי"ג, בליל שמחת תורה אחר תפילת ערבית.