ש"ס דליטא – יעקב לופו-ההשתלטות הליטאית על בני תורה ממרוקו

ש"ס דליטא –ההשתלטות הליטאית על בני תורה ממרוקו – יעקב לופו

הוצאת הקיבוץ המאוחד

רבים בישראל מזהים את ש׳יס כתופעה חדשה, תוצר של משבר עדתי ומחאה נגד זרמים חרדים אשכנזים, דתיים לאומיים, וחברה אשכנזית חילונית ועויינת. אולם הסבר זה הוא חלקי בלבד. מקורותיה של ש״ס עמוקים ושזורים בתהליך של השתלמות האסכולה הליטאית על שס דליטאעולם התורה של מרוקו, כבר מ-1912, עם כיבוש מרוקו על ידי הצרפתים.

א. האולטרה אורתודוקסיה במאבק מול ״אליאנס״

יש לראות את חדירת ההשפעה הליטאית למרוקו בתחילת המאה ה־20 בהקשר הרחב של המאבק הכולל שניהלה היהדות החרדית נגד ״אויבי היהדות״. בתוך ההגדרה ״אויבי היהדות״ מצויה גם ״אליאנס״, חלוצת המודרניזציה היהודית בצפון אפריקה ומחלוצות החינוך המודרני בארץ־ישראל וב״יישוב הישן״. המפגש של יהודי מרוקו עם המודרניזציה נערך תחת חסותה של צרפת הקולוניאלית ותחת כנפיה של התרבות הצרפתית, שראתה את עצמה בעת ההיא כציוויליזציה המתקדמת ביותר ביקום. סוכנת התרבות הצרפתית בקרב היהודים היתה חברת ״אליאנס״.

רשת ״אליאנס״ הוקמה על ידי יהודים צרפתים בפאריז בשנת 1860. מטרתה המוצהרת היתה לשפר את מצב היהודים בעולם באמצעות עזרה פוליטית, תרבותית וכלכלית. היהודים בצפון אפריקה לא נשארו אדישים ל״קסמיו של המערב״ והגיבו בחיוב רב לסיוע יהודי צרפת התרבותיים. גולת הכותרת של שליחות תרבותית זו היתה הקמת רשת בתי ספר ומוסדות חינוך בכל הפזורה היהודית בארצות האסלאם ואגן הים התיכון. סגל ההוראה של ״אליאנס״ דבק במשימתו בקנאות, והשליחות להפצת תרבות צרפת הפכה למעין פולחן. בית הספר הראשון של ״אליאנס״ בצפון אפריקה נפתח במרוקו בעיר תיטואן ב־1862, כשנתיים לאחר הקמת החברה. עוד לפני כינון הפרוטקטורט (1912) פתחה ״אליאנס״ עשרים וחמישה בתי ספר בשלוש־עשרה נקודות יישוב, ולאחר כינונו נפתחו עוד עשרים ואחד בתי ספר בתשע־עשרה נקודות יישוב נוספות. בשיאה היתה רשת ״אליאנס״ פרושה בשלושים ושניים יישובים במרוקו כשבבעלותה פעלו ארבעים ושישה בתי ספר.

מאז ש״אליאנס״ החלה את פעילותה החינוכית במרוקו נוצר קונפליקט בינה, כמטפחת החינוך האירופאי המודרני, לבין מטפחי החינוך היהודי המסורתי. הקונפליקט שהיה מובן בנסיבות ההיסטוריות והתרבותיות ששררו בקהילה היהודית במרוקו, קיבל תפנית והקצנה לאחר שהרב זאב הלפרין התיישב בה. הקונפליקט באופיו החדש נמשך לאורך כל המאה ה־20 עד ימינו, ולמעשה לא הסתיים גם לאחר היציאה הגדולה של יהודי צפון אפריקה מארצותיהם. לטעמם של החרדים ״אליאנס״ כרוכה עד היום בעבותות היסטוריים עם מה שהם מכנים ״אוייבי היהדות״, והיא משמשת נושא שרבנים שואבים ממנו דוגמאות ל״נזקים״ שנגרמו ליהדות הספרדית. הקונפליקט ההיסטורי היה בלתי נמנע מעצם מטרותיה הכוללניות של ״אליאנס״, אשר שאפה ליצור שינוי מהותי בחברה היהודית המסורתית, כשמולה עמדו מטפחי החינוך היהודי הדתי הלוחמני ושמרו בכל מחיר על הקיים.

הערת המחבר : ראו להלן בפרק הרביעי את התבטאותו של הרב שך לגבי אי בשלותם של יהודים ספרדים להנהגה. יש לציין שלא כל מטפחי החינוך המסורתי ראו ב״אליאנס״ אויב וכמי שגרמה נזק ליהודים ממוצא ספרדי. הרב יעקב משה טולדנו, כותב דברי שבח ל״אליאנס״ בספרו(תשמ״ט),נר המערב – תולדות ישראל במרוקו. ירושלים: הספריה הספרדית. עמי רפ״ח.

״אליאנס״ ביקשה להקנות בקהילות היהודיות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון השכלה באמצעות רשת בתי ספר. מפעילי בתי הספר התכוונו לחרוג ממשימת ההוראה כבלעדית וחתרו להפצת ערכי הציוויליזציה המערבית כפי שנתפסו באידיאולוגיות של האמנציפציה. כך ניסחה ״אליאנס״ את מטרותיה: ״משיהפוך היהודי לאיש המערב ולבן תרבות, יהיה לאזרח הגון וישר של הארץ שבה הוא חי. המודל הוא היהודי המשוחרר המודרני של אירופה המערבית״.

לחברת ״אליאנס״ לא היו ספקות לגבי עליונות התרבות המערבית בכל שטחי החיים. הנחלת תרבות זו היתה לתפיסתה הדרך לקדמה והאמצעי היחיד לרגנרציה של היהודי המזרחי ה״מנוון״. קריאת תיגר זו על היהודי ״המזרחי המנוון״ היא גם קריאת תיגר על החברה המסורתית ודרך החינוך שלה.

״אליאנס״ ביקשה באופן מוצהר, למצוא לפי הבנתה את שביל הזהב בין תביעות החיים המודרניים לבין התחשבות במסורת העתיקה. אולם עצם הרגנרציה שביקשה לחולל התבססה על ביקורת קשה של החברה המסורתית, על האמונות הטפלות שדבקו ביהודים המקומיים ובקנאותם החשוכה של הרבנים. בין המורים של ״אליאנס״ לבין הרבנים שררה יריבות על עיצוב נפש הדורות הבאים כאשר כל צד מאמץ לו אידיאולוגיה שונה לחלוטין.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
אוקטובר 2013
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  
רשימת הנושאים באתר