דמנאת העיר-א. בשן

2 – יהודי דמנאת במרוקו על פי תעודו חדשות – פרופסור אליעזר בשן

חיבור זה מתאר את חייה של קהילה קטנה בשם דמנאת, השוכנת בדרומה של מרוקו, עליה נרשמו על ידי הביבליוגרף אברהם הטל במהדורות תשנ"ג, שמונה ערכים, הכוללים מאמרים בעברית ובלועזית.

נעזרנו בהם ובספרים, מאמרים, כתבות המעיתונות ומקורות עבריים ולועזיים וב-130 תעודות חשות שטרם פורסמו, מהן דמנאתשבעה בצרפתית, והשאר באנגלית, שמצאתי בארכיון משרד החוץ הבריטי, בהן מידע על גורלם של יהודי דמנאת בין השנים 1864 – 

1884 – תלונתם של יהודי דמנאת על אכזריות המושל.

דרומונד האי כתב לחג' מוחמד טוראס, הווזיר לענייני חוץ ב – 7 באוגוסט 1884 את הדברים הבאים. הוא מעביר אליו תרגום של תלונה שהתקבלה מקהילת טנג'יר שהגיעה מיהודי דמנאת, בקשר למעשה העוול של המושל  ג'לאלי כלפיהם.

הדיפלומט מבקש מהנמען שיעשה ככל יכולתו ללא דיחוי להעביר את התלונה לסולטאן. ויבקש ממנו שבחוכמתו וביחסו הרחמני כלפי נתיניו ייתן הוראות למען יפסיקו את המעשים האכזריים של המושל הנ"ל.

ניסיונות המושל למנוע מהיהודים הגשת תלונה לדיפלומטים.

ב – 22 לאוגוסט 1884 פורסמו בשבועון היהודי בלונדון הדברים הבאים :

למרות שמצב היהודים במרוקו שופר – עדיין נתונים לשרירותם של מושלים שמתקוממים נגד הממשל המרכזי.בדמנאת אין נציג דיפלומטי שבפניו היו יכולים יהודי המקום להתלונן. שני נציגי הקהילה באו לקזבלנקה, כשכוונתם להמשיך לטנג'יר, על מנת להציג את מצבם העגום בפני השגרירים.

אבל מושל קזבלנקה אסר עליהם להפליג, למרות התערבותם של מספר סגני קונסולים במקום. לפי תזכיר שמסרו לסוכנים הקונסולריים בקזבלנקה, התמונה העולה ממצבם היא, כי המושל הטיל עליהם מבים כבדים, ואם מישהו מפגר בתשלום, הוא נאסר ונכבל.

עליהם לעבוד לממשל ללא תשלום, גם בחגיהם. וכן עליהם לשאת על גבם תחמושת ומשא אחר ללא כל תשלום. כשנודע למושל דמנאת שהיהודים התלוננו בפני נציגים דיפלומטיים, הדבר הרגיזו וציווה על חייליו לשדוד את בתי היהודים וחנויותיהם.

תוך איום על מנהיגיהם כי יענה אותם אם לא יצהירו בפני עדים שהמושל מעולם לא הציק ליהודים, ותלונתם הייתה חסרת בסיס.

עשרים משפחות נמכרו למושל של כפר סמוך.

עשרים משפחות יהודיות שגרות בכפר שבשטח שיפוטו נמכרו על ידי המושל לחברו המושל המקומי בדמנאת, וזה שדד אותם.

ההבטחה למשה מונטיפיורי כי ייעשה צדק ליהודי דמנאת לא בוצעה.

במכתב של משרד החוץ הבריטי ב – 24 באוגוסט 1864 התייחס למכתבו של הלורד ראסל ב – 26 ביולי לסיר גודלסמיט, בו הודיעו בקשר להמשך הפגיעות ביהודי דמנאת. הכותב קיבל הוראה משר החוץ להודיעו כי נראה מתוך מכתבו של דרומונד האי שקדמו להוראות שניתנו ושקראו באוניהם של זקני היהודים כי לא בוצעה ההבטחה שניתנה למשה מונטיפיורי שייעשה צדק ליהודי דמנאת, שסבלו מאכזריותו של המושל. 

2 – יהודי דמנאת במרוקו על פי תעודו חדשות – פרופסור אליעזר בש

חיבור זה מתאר את חייה של קהילה קטנה בשם דמנאת, השוכנת בדרומה של מרוקו, עליה נרשמו על ידי הביבליוגרף אברהם הטל במהדורות תשנ"ג, שמונה ערכים, הכוללים מאמרים בעברית ובלועזית.

נעזרנו בהם ובספרים, מאמרים, כתבות המעיתונות ומקורות עבריים ולועזיים וב-130 תעודות חשות שטרם פורסמו, מהן שבעה בצרפתית, והשאר באנגלית, שמצאתי בארכיון משרד החוץ הבריטי, בהן מידע על גורלם של יהודי דמנאת בין השנים 1864 – 1894.

מחאת השגרירים במרוקו.

השגריר הבריטי התקשר לחבריו נציג צרפת, איטליה, פורטוגל וארצות הברית, ואלה יחדיו הביעו זעמם בפני הווזיר על האכזריות בה נוהגים השלטונות כלפי היהודים. הוא גם שלח העתק פטיציה של יהודי דמנאת לווזיר, בצירוף בקשה שזו תועבר לסולטאן. הווזיר התקשר לדרומונד האי במספר מכתבים.

הסולטאן קיבל משלחת של יהודים.

הסולטאן ניאות לקבל משלחת של יהודי דמנאת. התברר ללא ספק כי היהודים סבלו מאכזריותם של המוסלמים, אבל ייתכן שהפריזו ביחסו של המושל.

דרומונד האי מסר כי קיבל מהווזיר מסמך חתום על ידי מנהיגי היהודים ובו נאמר, שהם שבעי רצון מהדרך של רדיפת צדק בה נקט הסולטאן…….. הייתה אפוא הפרזה בתיאור ההתנהגות של המושל בדמנאת.

היהודים שבעי רצון מהסולטאן.

דקומונד האי דיווח שקיבל מווזיר מסמך חתום על ידי מנהיגי היהודים בדמנאת, בו הביעו שביעות רצונם מהסולטאן שנהג עמהם בצדק. הסולטאן ימנע פגיעות ביהודים. אבל הכותב הביע חשש מפני ניסיון לאלץ את הפקידים לבצע את הט'אהיר של הסולטאן שניתן לפי בקשתו של מונטיפיורי, וכי יש חשש שהדבר יסכן את חיי היהודים.

ההתקדמות בהשפעה האירופית היא ערובה ליחס נאות כלפי היהודים.

הכותב הוסיף כי התקדמות ההדרגתית בציביליזציה, המסחר והשפעת הסוכנים האירופאיים במרוקו, כל אלה עשויים להשפיע לטובה על מצבם של יהודי מרוקו, יותר מאשר רפורמות חפוזות שיוטלו על אנשים קנאים.

קריאה ליהודי אנגליה וארצוץ הברית לסייע ליהודי דמנאת.

קריאה כזו יצאה כבר ב – 25 באוגוסט 1884. פרטים על מר גורלם של יהודי דמנאת פורסמו בשני עמודים בכתב העת Times of Morocco ב – 18 בדצמבר 1884.

מושל קזבלנקה התיר צאתה של משלחת לטנג'יר. הוא אילץ יהודים להכחיש את ההאשמות נגדו. שבוע לאחר מכן פורסמו הפרטים הבאים בהמשך למידע הנ"ל : בתחילת החודש נערכה פגישה של הסוכנים הקונסולריים בקזבלנקה בדירת הנציג הצרפתי, כדי לטכס עצה כיצד להקל את מצבם של יהודי דמנאת.

בינתיים המושל של קזבלנקה הסיר התנגדותו שהמשלחת תפליג לטנג'יר. הוא הסכים שיישלחו שני שליחים לסולטאן עם דין וחשבון מהמושל של דמנאת. יהודים הוכרחו להצהיר שההאשמות נגדו חסרות בסיס.

הרב הראשי בטנג'יר – רביע מרדכי בן יוסף ג'ו – 1825 1917, והאגודות היהודיות בפריס ובלונדון קיבלו מידע על מצבם של יהודי דמנאת. ייתכן שהסולטאן יורה על מתן פיצויים ליהודים שנפגעו, אבל לפי הניסיון, הוראותיו לא בוצעו על ידי המושלים.

2 – יהודי דמנאת במרוקו על פי תעודו חדשות – פרופסור אליעזר בשן

חיבור זה מתאר את חייה של קהילה קטנה בשם דמנאת, השוכנת בדרומה של מרוקו, עליה נרשמו על ידי הביבליוגרף אברהם הטל במהדורות תשנ"ג, שמונה ערכים, הכוללים מאמרים בעברית ובלועזית.

נעזרנו בהם ובספרים, מאמרים, כתבות המעיתונות ומקורות עבריים ולועזיים וב-130 תעודות חשות שטרם פורסמו, מהן שבעה בצרפתית, והשאר באנגלית, שמצאתי בארכיון משרד החוץ הבריטי, בהן מידע על גורלם של יהודי דמנאת בין השנים 1864 – 1894. 

משלחת של יהודי דמנאת הגיעה לטנג'יר.

בסוף אוגוסט 1884 הגיעה משלחת של יהודי דמנאת דרך קזבלנקה לטנג'יר. בראשה עמד הרב דוד עמר. פילנתרופ בשם חיים קנסינו עזר להם להפליג באונייה בריטית מקזבלנקה, למרות ניסיונו של המושל המקומי למנוע זאת מהם.

סגן הקונסול של בריטניה בקזבלנקה שהוא גם סוכן של אונייה, דיווח על המצב בדמנאת. ראשי הקהילה בטנג'יר מסרו דין וחשבון לשגריר בריטניה ואיטליה. אלה הציעו להם לא לפנות לשגריר צרפת, כי הם היו ביחסים מתוחים אתו.

השבועון בצרפתית שיצא בטנג'יר שאל מדוע אין תיאום בין השגרירים. השגריר הנ"ל נעלב מהדברים ואמר כי היות ויהודי דמנאת סירבו לחזור לבתיהם על סמך הבטחת הווזיר לפתרון בעייתם – הוא לא יתערב יותר.

ב – 5 בספטמבר 1884 פרוסם בשבועון היהודי בלונדון בעמוד 7, כי  נציגי קהילת דמנאת הגיעו לטנג'יר באוגוסט על מנת להתלונן על המושל. שגריר בריטניה ג'והן דרומונד האי העברי את התלונות לסולטאן. שגריר איטליה בשם סקובסו  Scovasso שיחסיו עם היהודים טובים, הבטיח לדרוש רשמית בשם הצדק וההומאניות לפטר את המושל, שמעשיו האכזריים משפיעים לרעה על היוקרה של ממשלת מרוקו.

ב – 7 בספטמבר 1884 נשלח מברק ממקין Meakin מהשגרירות של בריטניה בטנג'יר לנשיא " אגודת אחים " הבארון וורמב בלונדון, ובו נאמר כי המושל בדמנאת מתאכזר ליהודים. הנמען מתבקש לפנות לשר החוץ הלורד גרנויל שיעניק לו ייפוי כוח להגן עליהם.

בו ביום פנתה " אגודת אחים למשרד הלחוץ הבריטי, וצירפה לו את המברק. הודיעה לו, כי ברגע זה הגיע המברק הרצוף, והוא מועבר אליו לפי בקשת השולח. ניתן לשלוח הוראות במברק, כדי לקבל פרטים על המצב, שנראה להיות דחוף. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
אוקטובר 2013
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  
רשימת הנושאים באתר