אנוסים בדין האינקויזיציה-ח.ביינארט

אנוסים בדין האינקויזיציה – חיים ביינארט.

האנוסים בקסטיליה במאה הט"ו

הוצאת ספרים עם עובד בע"ם – תל אביב

נסדר ונדפס בשנת התשכ"ה בדפוס דבר בע"מ – תל אביב

מחקר זה עיקר כוונתי בו לתאר את תולדותיה של עדת־אנוסים אחת, לחדור לנבכי עברה ולמצות מתוכה את דרכם של יהודים שנאנסו לצאת מן הכלל. עדה זו נתקיימה ב״תנאי־מחתרת״, ואם נשיל מתנאים אלה את מעטה הנצרות על כל גינוניה החיצוניים, כפי שסיגלום לעצמם בניה של עדה זו, תעמוד לפנינו עדה יהודית בכל גדולתה, על כל גוני אורח החיים היהודיים הערים ומלאי הערגה לכל דבר קטון וגדול שנתקדש בחיי האומה.

. נסיונות־ההתנגדות האחרונים לשיטתה של האינקויזיציה – עמוד 35

מכל התיאורים שהגיעו לידינו על הימים שאנו עומדים בהם חשוב ביותר תיאורו של פולגאר לימיה הראשונים של האינקויזיציה. הוא עד־ראיה וסיפורו הוא רב־מתח. ממנו אנו לומדים שרק עם בואו של טורקימדה למוסד זה נפתחה בו תקופה רבת־תנופה. מלכתחילה הטילו עליו פרנאנדו ואיזבל את החקירה בכל שטחי הריבונות ובכל המלכויות של המלך והמלכה, והוא־הוא שמינה לו ממלאי־מקום, שאחד מהם היה חואן די מדינה, שהוסמך לפעול בסביליה.

 תיאור זה סותר את תכנן של הבולות הראשונות על מינויי אינקויזיטורים ראשונים ואת תיאור מינויו הרשמי של טורקימדה בשנת 1482, כאחד מקבוצה גדולה של אינקויזיטורים שעליהם הוטלה הנהגת האינקויזיציה. אך נראה שבעצם אין סתירה בין תיאורו של פולגאר לבין המינוי הרשמי. תיאורו מלמד כי כבר בראשית ימיה של האינקויזיציה הקסטיליאנית לא היתה אישיות אחרת אלא זו של טורקימדה שכיונה את רצונה של המלכה, ואת רצונו של פרנאנדו, במלחמה נגד הכפירה, מסתבר שהוא עמד להם בעצה ובמעשה לארגון אשיות השלטון במדינה המאוחדת. לא בא פולגאר אלא לתאר את העובדות כפי שהן היו ידועות לו, כאיש היושב בחצר המלכות וכתיבת האנאלים הוטלה עליו.

הדעת נותנת, כי מי שנתמנה לשמש את האינקויזיציה. בסביליה (ולימים כמובן גם בסיאודד ריאל) לא נתמנה אלא לפי בחירתו או בהסכמתו של טורקימדה. המלכים הקתוליים הם שהעבירו את ההצעה הזו לאישורו של האפיפיור. מינויו הרשמי של טורקימדה לחבורת הסופרימה, המנהיגה את עניני האינקויזיציה, נעשה בימים שבהם נתחוור שיש צורך באישיות מרכזית ומוכרת שתעמוד בראשה של הסופרימה ותפקידה יהיה לשמש אינקויזיטור־גנרל לכל המלכות. משנתאשרד. רשימת האינקויזיטורים שהוגשה לסיכסטוס מינו פרנאנדו ואיזבל את טורקימדה למשרה רמה זו.

מכאן שיש לראות את מינוים של מוריליו ומדינה בסביליה ובסביבתה כמינוי קודם ומקומי גרידא. נראה שסיכסטוס ידע על התפקיד שיוטל על השנים באזור סביליה, שהיא אזור־ספר למלכות גרנדה. יש בכך הוכחה לדרך המלכות בשאלת האנוסים: תחילה הקמת בית דין מחוזי אחד לצרכים מקומיים! הצעד הבא-פנייה למינוי אינקויזיטור מקומי במלכות אראגון, והכנסת האינקויזיציה האפיפיורית שבמלכות אראגון לתחום עניניה של הממלכה המאוחדת! ומשנתגברו על היסוסי האפיפיור באה הצעה להקים מועצה עליונה לצרכי המלכות כולה! משנתמנתה מועצה זו הובלט בה טורקימדה, שהיה בין האחרונים ברשימת המתמנים וגעשה ראש וראשון בהנהגה זו. ואף כי דרכו של השלטון היתה ברורה בהקמת מוסד־מדינה זה בראשותו של טורקימדה, עדיין נשמעו טענות נגד דרכו של המוסד גם בחוגי־כנסיה עליונים בספרד. ועד שלא הוכרעו אלה ונתקבלה שיטתו של טורקימדה עוד נשמעו הדים אחרונים ונסיון של זעקת שבר וכאב מפי אנשים שענין האנוסים נגע ללבם.

פרנאנדו דיל פולגאר, מזכירה של המלכה, פעל כנראה בחצר המלכות עד 1482. מאותם ימים נשארה לנו ממנו חליפת־מכתבים מאלפת שניהל עם הקרדינל דון דיֶגו אורטאדו די מנדוסה, ארכיהגמונה של סביליה וראש הכמורה במלכות כולה. המיוחד שבחליפת־מכתבים זו הוא המען שאליו פנה פרנאנדו דיל פולגאר כדי להתאונן על העוולות שנעשו לאנוסים. פולגאר יצא לעשות את חשבון נפשם של אנוסי ספרד לאחר דורות של חיים בנצרות ונוכח פעולתה של אינקויזיציה, העושה לעקירתה של הכפירה שפשתה בין האנוסים.

 וחשבון נפש זה נעשה בודאי לפני אדם שפולגאר קיוה שתהיה לו אוזן קשבת לצרות בני עמו-האנוסים-ואולי יעשה למענם! אל אחרים לא פנה. הוא התלונן לפניו על הוראה אחת שניתנה בגיפוסקואָה, ולפיה אסורים אנוסים בהתישבות בין נוצרים במקום ובהתחתנות עם בני חבל־ארץ זה. ההוראה השניה שנגדה יצא לטעון ניתנה בטולידו, והיא אוסרת על סתתים ללמד את מקצועם לשום אנוס. הוראתם־גזירתם של בני גיפוסקו׳אה מביאה אותו לומר שהם עצמם באים לטולידו ולמקומות אחרים ויושבים ומשרתים בבתיהם של קונברסום רבים.