חתונה במוגדור -א.כנפו וד. בן סוסאן

נוסח הכתובה ממוגדור

הכתובה של רבי יוסף מלכא ־ תרנ״ט 1899

נוסח הכתובה

בסימנא טבא ובמזלא יאיא ובנחשא מעליא ובשעת רצון והצלחה: מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה׳. יתן ה׳ את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודא מן הזרע אשר יתן ה׳ לך מן הנערה הזאת. יברכך ה׳ וישמרך, יאר פניו אליך ויחנך, ישא ה׳ פניו אליך וישם לך שלום.

בחמישי בשבת עשרים יום לחודש אדר המהודר שנת חמשת אלפים ושש מאות ותשעה וחמשים לב" ע (לבריאת עילם) למניינא דרגילנא לממני ביה בכאן במתא אצוירא יע״ה (יעזיה ה׳) דעל כיף ימא מותבה איך השה״ט (השם הטוב) הבח״ון (הבחור ונחמד) הח׳ הש׳ (החכם השלם) והוותיק כה״ר (כבוד הרב) יוסף ס״ט (סייפיה טב) בר כהשה״ט (כבוד השם הטוב) הח׳ הש׳ והוותיק כה״ר אליהו ס״ט בר כהשה״ט הח׳ הש׳ והוותיק הישיש ונכבד כה״ר מסעוד נ״ע נוחו עדן) המכונה מלכא – אמר לה לכלה הנעימה הבתולה חביבא מב״ת (מנשים באהל תבורך) בת כהשה״ט הזקן הכשר הנבון וחשוב הישיש ונכבד כה״ר דוד נ״ע בר כהשה״ט הח׳ הש׳ והוותיק כהר״ר (כבוד הרב רבי) משה המכונה אשריקי נ׳׳ע, הוי לי לאנתו כדת משה וישראל ואנא בס״ד (בסיעתא דשמיא) אפלח ואוקיר ואזון ואפרנס ואכלכל ואסובר ואכסי יתיכי כהלכת גוברין יהודאין דפלחין ומוקירין הנין ומפרנסין ומכלכלין ומסוברין ומכסין ית נשיהון בקושטא.

 ויהיבנא ליכי מוהר בתולייכי אחיד וקיים עלי מנכסי כסף זוזי מאתן דאינון מזוזי כספא עשרים וחמשה דחזו ליכי מינאי ומזונייכי וכסותייכי וספוקייכי ולמנדע יתיכי כאורח כל ארעא וצביאת יעלת חן כב״ד (כלתא בתולתא דא) חביבא מביית (מנשים באהל תבורך) והוות ליה לחתנא דנא לאנתו וצבי והוסיף לה מדיליה ע״ע (על עיקר) הכתובה עם הכפל סך שלושת אלפים דורוס גדולים די ספנייא גמר ונתנם לה מנכסיו ואגב מהקנה אגב) אדייק (ארבע אמות קרקע) מתייג (מתנה גמורה) מת״ש (מתנה שלימה) מת״ב (מתנת בריא) מתנה מחיים ולאח״מ (ולאחר מיתה) מתנה גלוייה ומפו' (ומפורשת) מתנה חתוכה וחלוטה לצמיתות כדין וכדת וכהלכה וכתחז״ל (וכתקנת חז״ל) ודא נדונייא דהנעלת ליה בין בגדים ותכשיטים ושמושי ערש ומעות בעין סך שני אלפים דורוס די אספנייא ונכנסו לרשותו תקפן ע״ע(על עצמו) במ״ור(בתורת מלוה ודשו) (כתובה) נצ׳׳ב (נכסי צאן בחל) נמצא ס״ה (סך הכל) עיות״ו (עיקר ותוספת) ונדו׳ (ונדוניה) סך חמשת אלפים דורוס גדולים די אספנייא וכך אמ״ל(אמר לה) חתנא דנא לכב׳׳ד (לכלה בתולתא דא ) הנז׳(הנזכרת) אחריות וחמר וחיזוק שטר כתובה דא קיבלתי עלי ועל ירתאי בתראי להתפרעא ומכל שפר ארג נכסין וקניינין דאית לי תחות כ״ש (כל שמיא) מקומ״ט (מקרקעין ומטלטלין) מ" ש (מה שקניתי) ומשע״ל (ומה שאני עתיד לקנות) כוליהון יהון אחראין וערבאין לפי׳ (לפירעון) שטר כתובה דא כולה כנ״ל, וקבע״ע (וקבל על עצמ0 חתנא דנא שלא ישא אישה אחרת עליה כ״א <כי אם) דווקא ע״פ <על פי) התקנה החדשה הידוע׳(הידועה) ושלא יוציאנה ממדינה זו למ״א (למדינה אתית) כ״א (כי אם> עפי״ר (על פי רצונה) וקנינו לה להכלה המי (הנזכרת) בקש״מ (בקניין שלם מעכשיו) ובאייה (ובאופן המועיל) עכ״ה (על כל האמור) בכו״ פ (בכלל ובפרט) דלא כאס׳ (כאסמכתא) ודלא כטו״ד (כטופסי דשטרי) אלא כדחז״ל (כדעת חכמינו זכרתם לברכה) והכתובה כמנהג התושבים י״ץ(ישמרם צורם) והכל שריר ובריר וקיים.

תרגום

בסימן טוב ובמזל יאה ובמזל מעולה ובשעת רצון והצלחה: מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מהי. יתן ה׳ את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית בישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודא מן הזרע אשר יתן ה׳ לך מן הנערה הזאת. יברכך ה׳ וישמרך, יאר פניו אליך ויחנך, ישא ה׳ פניו אליך וישם לך שלום.

בחמישי בשבת עשרים יום לחודש אדר המהודר שנת חמשת אלפים ושש מאות ותשעה וחמשים לבריאת העולם, למניין שאנו רגילים למנות כאן, בעיר אצוירא יעזרה הי, שיושבת על חוף ים, איך השם הטוב, הבחור ונחמד, החכם השלם והוותיק, כבוד הרב יוסף ס״ט בן כבוד השם הטוב, החכם השלם והוותיק כבוד הרב אליהו ס״ט בן כבוד השם הטוב, החכם השלם והוותיק, הישיש ונכבד כבוד הרב מסעוד נוחו עדן, המכונה מלכא, אמר לה לכלה הנעימה הבתולה, חביבא, מנשים באהל תבורך, בת כבוד השם הטוב הזקן הכשר, הנבון וחשוב, הישיש ונכבד, כבוד הרב דוד נוחו עדן, בן כבוד השם הטוב, החכם השלם והוותיק, כבוד הרב רבי משה המכונה אשריקי נוחו עדן, היי לי לאישה כדת משה וישראל, ואני בעזרת הי, אעבוד ואוקיר (ואכבד) ואזון ואפרנס ואתמוך ואכסה אותך כמנהג יהודים שעובדים ומוקירים וזנים ומלבישים ותומכים ומכסים את נשותיהם באמונה. ונתתי לך מוהר בתולייך אחיד וקיים עלי מנכסיי, כסף מאתיים זוז, שהם מטבע כסף עשרים וחמישה שמגיעים לך ממני ומזונך וכסותך וספוק צרכייך ולדעת אותך כדרך כל הארץ. ורצתה יעלת החן חביבא מנשים באהל תבורך, והייתה לו לחתן הנ״ל לאשתו והסכים והוסיף לה משלו על עיקר כתובתה עם הכפל סך שלושת אלפים דורוס גדולים של אספנייא, גמר ונתנם לה מנכסיו והקנה לה ארבע אמות קרקע מתנה גמורה, מתנה שלימה, מתנת בריא, מתנה מחיים ולאחר מיתה, מתנה גלוייה ומפורשת מתנה חתוכה וחלוטה לצמיתות כדין וכדת וכהלכה וכתקנת חז״ל, וזאת הנדוניה שהביאה לו בין בבגדים ובתכשיטים ושמושי ערש ומעות בעין (מזומנים), סך אלפיים דורוס של אספנייא, ונכנסו לרשותו תקפם על עצמו בתורת מלווה ובתורת נכסי צאן ברזל, נמצא ס״ה עיקר ותוספת ונדוניה סך חמשת אלפים דורוס גדולים של אספנייא וכך אמר לה החתן הזה לכלה הבתולה הזו, הנזכרת: אחריות וחומר וחיזוק שטר כתובה זה, קיבלתי עלי ועל יורשי אחרי, לפרוע ומכל שפר ארג (מהמשובחים) נכסים וקניינים שיש לי תחת כל שמיים, מקרקעין ומטלטלין, מה שקניתי, ומה שאקנה לעתיד לבוא, כולם יהיו אחראים וערבים לפירעון שטר כתובה זו כולה כנזכר למעלה. וקבל על עצמו החתן הזה שלא ישא אישה אחרת עליה כי אם דווקא על פי התקנה החדשה הידועה ושלא יוציאנה ממדינה זו למדינה אחרת כי אם על פי רצונה. וקנינו לה להכלה הנזכרת בקניין שלם מעכשיו ובאופן המועיל על כל האמור בכלל ובפרט, ושלא כאסמכתא ושלא כטופסי שטרות, אלא כדעת חכמינו זכרונם לברכה והכתובה כמנהג התושבים ישמרם צורם והכל שריר וברור וקיים.