ארכיון יומי: 16 בנובמבר 2013


מיהו מוחמד – נביא או מייסד תנועה לוחמת ?  – דורון חכימי

מיהו מוחמד – נביא או מייסד תנועה לוחמת ?  – דורון חכימי

במשך אלפי שנים חיו בני השבטים היהודים בשכנות טובה עם שבטי המדבר בחצי האי ערב, ללא מלחמות וללא שפיכות דמים. הס חיו עמם בשלום ובשיתוף פעולה מלא בכל תחומי החיים.

שבטים רבים מבני העם היהודי התיישבו בחבל חיג׳אז והקימו את העיר יתר׳ב וישובים גדולים אחרים בסביבתה.מיהו מוחמד - נביא או מייסד תנועה לוחמת

ההיסטוריונים חלוקים בדעותיהם לגבי תחילת ההתיישבות היהודית בחבל חיג׳אז. חלקם בדעה שההתיישבות היהודית בחצי האי ערב החלה אחרי יציאת מצרים בדרך אל ארץ ישראל. חלקם טוענים שההתיישבות היהודית בחבל חיג׳אז החלה בתקופת מלכות דוד ושלמה או מאוחר יותר, אחרי חורבן בית המקדש הראשון.

על פי תיאוריו של אבן-הישאם שלמעשה מסתמך בכתביו על ספרו של אבן-אסחאק ׳תולדות מוחמד/ היגר מוחמד ליתר׳ב בלויית חותנו אבו-בקר על פי הזמנתם של נציגי השבטים אווס וחזרג׳ לשמש כבורר וכמשכין שלום בין שני השבטים, אולם על פי מחקרים מאוחרים יותר התברר שאין כל ודאות ששבטים אלה חיו ביחסי עוינות או ביריבות ולא הזדקקו למשכין שלום ולבורר ביניהם.

יתרה מזו, מוחמד לא היה איש מוכר ביתר׳ב וכידוע, מנהיגי שבטי הנוודים מעולם לא בחרו בזרים אלא במכובדים מוכרים מקרב השבטים עצמם שהכירו היטב את מנהגיהם ואת תורתם.

להוכחה יש להדגיש כי מיום שהגיע ליתר׳ב, השקיע את מירב מאמציו באיסוף תומכיו ממכה ה׳מהאג׳רון ובגיוס כוחות מקומיים ה׳אנצאר׳, לגיבוש כוח לוחם בניגוד לרצונם של מנהיגי השבטים באזור.

מוחמד הגיע ליתר׳ב בתאריך 24/9/622 שייקרא לימים שנת ההיג'רה המהווה את תחילתו של הלוח המוסלמי.

שנת ההיג׳רה מתייחסת לתחילת ייסודה של האיסלאם והשנה בה היגרו מוחמד ומלוויו ליתר׳ב לאחר שגורשו מהערים מכה וטאיף.

בתחילת דרכו באל-מדינה פנה מוחמד אל שבטי היהודים במקום וביקש לגייסם לשורותיו. הוא אימץ וכיבד את תורתם, את מסורתם ואת חגיהם, הוא שמר על השבת והתפלל כשפניו פונים אל ירושלים, הוא צם  יום הכיפורים ונהג בכל נושאי האמונה הדתית ממש כאחד מבני השבטים היהודיים.

מוחמד אף הטיף בלהט לכל תומכיו מקרב ה׳מוהג׳רון וה׳אנצאר׳ לאמץ את כללי הדת היהודית ואת תורתם והדבר היווה אתגר אידיאולוגי ורסיס איתן להמשך דרכו המונותיאיסטית בעתיד.

עם חלוף הזמן עלה מעמדו של מוחמד למנהיג בעל כוח צבאי שהטיל את מרותו על תושבי המקום שהיו חסרי אונים מול כוחו הצבאי שהלך והתגבש מקרב תומכיו ממכה ה׳מוהג׳רון ומקרב מצדדי דרכו המקומיים, ה׳אנצאר׳.

כדי להתמקד במרכז העניינים ולהבהיר את מעמדו כמנהיג, פנה מוחמד בלויית נציגי השבטים המקומיים לשבטי היהודים אשר בניגוד לרצונם הסכימו למתן הכשר למעמדו של מוחמד כמנהיג וכמגן וכבעל זכות בלעדית בקביעת גורלם של תושבי האזור, כפי המתואר בהסכם ׳אהדל אומה׳.

׳אהדל אומה׳ או ׳כתב האומה׳ כפי שנכתב על ידי אבן-הישאם ויספרו ׳חיי מוחמד׳ אינו משקף נכונה את השתלשלות העניינים הנותנים למוחמד בהגיעו לאל-מדינה יתרונות שליטה כה רבים. מתוכן ׳כתב האומה׳ משתמע שמוחמד הוא השליט ועל פי דבריו יקום דבר ובלעדי הסכמתו לא תחתם ברית ולא יצאו למלחמה, תיאור שאינו קביל בהסתמך על דרכי הפעולה של מנהיגי אל-מדינה ושבטי האזור.

לדוגמא, אפשר לציין שמנהיג השבט הגדול באל-מדינה עבדאללה אִבן-אובי חתם עם מוחמד על הסכם שלום אך ורק לאחר ׳מלחמת חנדק׳, דהיינו, בשלהי שנת 627 לספירה ו׳כתב האומה׳ נחתם על פי המשוער בהגיעו של מוחמד לאל-מדינה בשנת 622 לספירה ואולי קצת מאוחר יותר.

ממזרח וממערב-כרך ה'- קהל התושבים בפאס מן המאה הט"ז ואילך – חיים בנטוב

קהל התושבים בפאס מן המאה הט"ז ואילך – חיים בנטוב

תקנה זו היא אישורו של מנהג שהיה מקובל מקדמת דנא בקהל אלבאלדיין, שלפיו ניכו בשעת הגבייה שליש מהסכום שהיה רשום בכתובה. אמנם חתומים עליה רק חכמי התושבים וטובי קהלם והיא נוסחה בערבית המדוברת ביניהם, אך לתת לה תוקף, חתום אתם הנגיד יעקב רותי מקהל המגורשים, ואילו נגיד התו­שבים שאול אבן רמוך לא חתום כלל, ועוד, חודשיים בלבד לאחר התקנה נזקקים הדיינים לפסוק דין הלכה למעשה באותו עניין.

על כל פנים, סדר הדורות שמן הגירוש ואילך

סלאת אלפאסיין

סלאת אלפאסיין

אין בו ספק, והראשון שאנו יודעים עליו לאחר הגירוש הוא ר׳ מימון, שנהרג על קידוש־השם ונקבר בפאס, והיו עולים להשתטח על קברו בעתות צרה (״דברי הימים״, עמי 13).

השני הידוע לנו הוא ר׳ שמואל בן מימון. נזכר לראשונה במחלוקת הנפיחה, ונשלח למכנאם, כנציג של התושבים בעניין זה. אחר־כך אנו מוצאים אותו חתום בתקנות בשנת ש״ה—ש״י (סי׳ יט—כד). ר׳ שמואל היה דיין בבית־הדין של העיר, שם ייצג את קהל התושבים.

את מקומו של ר׳ שמואל בהנהגת הקהל מילא בנו ר׳ סעדיה השני. אף הוא שימש דיין, וחתום על תקנות בשנות שכ״ח—של״ה. מפסק־הדין דלהלן אנו למדים, שכשנפטר ר׳ סעדיה זה היה שמואל בנו צעיר, ולא יכול למלא מקום אביו. במקומו מונה לחכם הקהל רבי נסים הכהן. משגדל ר׳ שמואל והיה תלמיד חכמים ותיק, פינה לו ר׳ נסים את מקומו ור׳ שמואל מונה כחכם־הקהל, ומאוחר יותר כדיין בבית־הדין. על פעילותו הרבה אין כאן המקום להרחיב את הדיבור ״. הוא הידוע כרשב״ד, וחתום על התקנות בשנות שנ״ב—שפ״ב, היא שנת פטירתו. בנו ר׳ סעדיה השלישי היה צעיר במות עליו אביו. לרשב״ד היו כמה אחים. ידועים לנו ר׳ שלמה ור׳ מימון. ר׳ שלמה מונה לאחר מות אחיו, ר׳ שמואל, כראש־הישיבה של התושבים וכדיין בבית־הדין, וחתום על פסקי־הדין משנת שפ״ו עד שצ״ח.

מהאח השני, ר׳ מימון, יש לנו רק רשימה היסטורית הכלולה בספר ״דברי הימים״. בדור זה היה גם ר׳ יעקב בן ד נא ן; תחילה היה סופר בית־דין, ולאחר־מכן דיין עם ר׳ שאול סירירו ובית-דינו,

אנו מוצאים בדור זה גם אברהם ן׳ דנאן (בן שמואל י). הוא חתום בתעודה על מכירת התפוחים של ספרי־תורה יחד עם ר׳ סעדיה. ומבנו, אף הוא נושא את השם סעדיה, יש רשימות כרונולוגיות ״.

ר׳ סעדיה (השלישי), בנו של הרשב״ד, מנהיגם של התושבים בזמן הריסת בית־הכנסת הגדול ובנייתו של בית־הכנסת השני, חתום על תקנות בשנים ת״ב— תל״ח. רשימות ממנו בענייני הלכה מצויות בידנו, ונדפסו בספר התקנות בחלקן. נפטר בשנת הת״מ. על שמו נכתב שטר המכר של בית־הכנסת של התושבים בשנת תי״ח. בזמנו היתה תנועת השבתאות, ויש התכתבות בנושא זה בינו לבין ר׳ יעקב ששפורטש.

בניו של ר׳ סעדיה (השלישי): ר׳ שאול — חכם־הקהל וממלא מקום אביו בדיינות, חתום על כמה פסקי־דין ועל תקנה משנת תמ״ח ״, נפטר בשנת תמ״ט ור׳ יהודה, שנסע לתיטואן, אביהם של ר׳ יונה ור׳ סעדיה, ובסוף ימיו חזר לפאס .

בני ר׳ שאול: ר׳ אברהם, ר׳ שמואל, ר׳ סעדיה ויעקב.

ר׳ אברהם מילא מקום אביו כחכם־הקהל וכדיין בבית־דינו של ר׳ יהודה אבן

עטר(ריב״ע) וחתום על כמה פסקי־דין.

ר׳ שמואל היה שוחט ובודק, והוא שכתב ואסף את ספר ״דברי הימים״ ״ הידוע.

סעדיה היה כנראה המבוגר שבאחים, אבל עסק במסחר ולכן לא שותף בשררה. לעת זקנתו חזר לבית־המדרש, ותבע וקיבל חלקו בשררה של בית־הכנסת.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
נובמבר 2013
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

רשימת הנושאים באתר