אוצר מכתבים לרבי יוסף משאש ז"ל

אוצר המכתבים חלק ראשון. רבי יוסף משאש זצוק"ל.

כבוד גדול הוא להביא בפניכם, ידידי הטובים, את דבריו של הגאון המופלא והנבון רבי יוסף משאש זצ"ל. מסורת היא בידי גאוני משפחה מהוללה זו, להיות קשובים לשאלותיהם של רבים אשר פנו אליהם בבקשת עצה או בפסיקה מוחלטת.

ויש שהיה להם ספק בדבר מה בהלכה, ונזקקו המה לעצתם הנבונה של בני משפחת משאש. רבי יוסף הנזכר כאן, עשה זאת, לעתים מתוך חובה אך בשל דוחק השעה, דהיינו פרנסת ביתו. לא הוא אינו מסתיר זאת, ולעתים אנו רואים שבראש תשובתו למאן דהו, מביע תודה והוקרה על הסכום שהיה מצורף לשאלה.

סימן מב

סדר הנזכר, שנת תרס"ח לפ"ק.

ידידי החכם החשוב וכו'.., כהה"ר יעקב אדרעי הי"ו.

מכתבו הגיעני, בו מבקש סליחה על ענין המגילות וכו'.., סלחתי כדבריך, ואך לא אוסיף עוד עבור, אם תבקשני לקנות לך דבר, רק הרי לפניך שמות סופרי תפילין ומזוזות הנמצאים במחוזנו הקדוש, כתוב להם, והם ימלאו משאלותיך על צד היותר טוב.

והם א' בקדש, כמוהר"ר מרדכי אדהאן הי"ו, בן כבוד הרב יעקב ז"ל, כמוה"ר חיים הלואה הי"ו, כהה"ר חיים אדהאן הי"ו, כהה"ר שמואל ואזון הי"ו, כה"ר אברהם אלבאז הי"ו, ואודות ספר תורה, טוב לקנות מירושלים עיר הקודש כאשר אמרת, ושלום

אני היו"ם ס"ט

סימן מג

סדר במדבר, שנת תרס"ח לפ"ק.

אשר בידו נפש כל חי, ינחם נא רעי ואחי, ה"ה, החכם החשוב כהה"ר שמואל אמסלם, ואחיו הירא את דבר ה' שוכן שחק, כה"ר יצחק, אתה ה, תשמרם, וכצנה רצון תעטרם, אשר נפשם תאכל, על אביהם הזקן אשר סבל, יסורים קשים, שמשלש חדשים, ואחר הובל לקברות, ויהי לברות, לזוחלי ארץ, ויפרצוהו פרץ על פני פרץ, ץהיה צרורה נפשו, תחת כסא אל בקדשו, אמן.

אחי ורעי, שלשום שמעתי, בבית תפלתי כי אביכם הישר באדם, שכב וירדם, וימת אברהם….נשף חשקי היה לי לחרדה, על אדם פטדה, מלא כל מדה, טובה וחמודה, אחד היה אברהם…יגיד עליו רעו, על יופי טבעו, לכל עין היה תאווה, ולכל מצוה, רץ אברהם.

ידיד היה לכל, ומלא חסדים כאשכול, סתר היה לעניים פעל טוב בזירוז מתנים, וימהר אברהם…מלך שלם, אדון שמים, ישלם פעלו בכפליים, וצרור נשמתו בצרור החיים, ויתן שבעתיים, חסד לאברהם.

חי זך קיים יגן עליכם, ויברך אתכם, וסכותץ חסדו ויראתו הטהורה, תהיה צנה וסוחרה, על כל אנשי בית אברהם. אמן.

אני אנכי הוא המנחכם, הדואג עמכם, אחיכם

הצעיר, אני היו"ם ס"ט

סימן מד

ידידי החכם החשוב וכו', כהה"ר יעיש מלכא הי"ו.

מכתבו הבהיר הגיעני, אודות שני זוגי תפלין של רש"י ור"ת, בזה השבוע יגיעוך, דבר נאה וספר אהל יעקב עה"ת, אינו נמצא למכירה.

עוד ראיתי מה שכתב כבודו, על מה שכתוב בחולין דף צ"א ע|"ב, אמר רבי עקיבא שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באיטליז של אימאום, שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל, כתיב ויזרח לו השמש, וכי שמש לו לבדו וזרחה והלא לכל העולם זרחה ?

אמר רבי יצחק שמש הבאה ביבורו זרחה בעבורו, דכתיב ויצא יעקב וכו,,,עד כאן שלונו. והקשה כבודו, מדוע לא גלה ה"ס, מה תשובה השיבו רבן גמליאל ורבי יהושע לרבי עקיבא ? ואם לא השיבוהו דבר, למה האריך עלינו את הדרך בשאלה בלא תשובה ?

הול"ל, כתיב ויזרח וכו'…., וכי שמ וכו'….אמיר רבי יצחק וכו'.., ותול"ם ? ועוד מה בא ללמדנו שהייתה שאלתו באיטליז וכו'…, ושהלכו ליקח בהמה וכו'….

דע ידידי כי חפשתי במעט המפרשים אשר לפני, ולא מצאתי מי שנתעורר בזה, ולדעתי המעט נראה על קושיא קמא, דצריך להגיה ולהוסיף, ואמרו לי אמר רבי יצחק וכו……דהיינו שהשיבוהו בשם רבי יצחק, שהיה תנא בימיהם, או קודם להם, ואף שחפשתי הרבה ולא מצאתי שום תנא שנקרא בשם יצחק, מכל מקום אפשר שהיה, ולאאמר שום הלכה.

ולכן לא נזכר במשניות ולא בברייתות, כי אי אפשר שכל ימי משך התנאים לא נמצא חכם ששמו יצחק, או הסר משם תיבות אמר רבי יצחק, ותני במקומם רק ואמרו לי, או אפשר, שהיה כתוב אר"י בראשי תיבות, דהיינו אמר רבי יהשוע, שהוא שהשיב לרבי עקיבא, והמדפיסים או המעתיקים טעו, ועשו מהיו"ד במקום יהושע, יצחק. וזכורני שראיתי כיוצא בזה במפרשים, ואיני זוכר המקום.

ועל קושיא שנית, מה בא ללמדנו שהייתה שאלתו באיטליז וכו'…, לשון זה מצאתיו גם במסכת מכות דף י"ד ע"א, אמר רבי עקיבא שאלתי את רבן גמליאל ורבי יהושע באיטליז של עימאום, שהלכו ליקח בהמה וכו'…,

הבא על אחותו וכו'…, ואמרו לי וכו'…, עיין שם. ואפשר לדעתי, שבא לחזק ולאמת שמועותיו, שהוא זוכר הדבר היטב, שהרי הוא זוכר גם המקום והעסק. או אפשר דמילתא אגב אורחיה קמ"ל, שהייתה התורה חביבה עליהם כל כך, שאף שהיו מרדוים באיטליז, לא זזו מלעסוק בתורה. זהו הנראה לעניות דעתי בכל זה, וה' יאיר עינינו בתורתו, אמן

הצעיר. אני היו"ם ס"ט.