מגילת היטלר – מיכל שרף

מגילת היטלר בצפון אפריקה – מיכל שרף

ספרות יהודית במרוקו ובתוניסיה על מפלת מפלגת הנאצים

מחקרים היסטוריים מקיפים וחשובים על חדירת הגרמנים לצפון אפריקה ועל היהודים שם במלחמת העולם השניי ה נתפרסמו לאחרונה^,  והנושאים שלא זכו עד כה לתשומת לבם של החוקרים, החלו אט אט להיחשף ולתפוס את מקומם בתמונה הרחבה של תולדות העם היהודי.

[1] מגלת המלחמה וישראל –

7. מגלת היטליר

חיבר אותה פ׳ חסין, מורה לעברית, הוא אשר חסין, ח״כ לשעבר, המתגורר כיום בבת ים. המגילה נדפסה בקזבלנקה, ועשויה בתבנית פיזית של מגילה(נייר מגולגל). אישור הצנזור: 2669 Visa de la Censure No. (אוסף מלג״ה. מכון הברמן למחקרי ספרות).

היצירה כתובה בשפה העברית, והיא פארודיה על מגילת אסתר. על פי עדותו של המחבר אף נהגו לקרוא אותה בבית הכנסת. וכה דבריו אל ידידיו הקוראים: ׳חושב אני כי חובה עלינו לקרוא מגלה זו בכל שנה ושנה באחד עשר לנובאמבר ולחג פורים קטן שאחרי שתגמר המלחמה נקבע אותו לפורים גדול.

המגלה הזאת לא למגלת התולים וצחוק תחשב כי אם למגלה רצינית, מגלה ממש, כי על פי סגנונה יכולים אתם להכיר שהיא מושפעת ממגלת אסתר שלנו ולכן צריך לקרותה בנגון כנגון מגלת אסתר. הערה: באמצע המגלה כתוב וירא היטליר כי בחדש כסליו אבל גדול היה ליהודים: מה היה?

מת רבנו הקדוש מת אליעזר בן יהודה מת הסופר הגדול יעקב אשר אברמוביץ ועוד הרבה סופרים וחכמים מתו בחדש זה… בני המן שמתו הם שנים עשר הקצינים שנאסרו באפריקא, כאשר תתחילו הקריאה ותשמעו שמות הארורים תכו ותצוו לבניכם להרעיש ברעשנים כמו שעושים בקריאת מגלת אסתר…׳

המגילה עשויה בתבנית מגילת אסתר, ופרקיה הם:

א.  ׳ויהי בימי היטליר הצבע הוא הקאפוראל המושל על כל גרמניא שבע עשרה מדינות…׳

ב.  ׳אחר הדברים האלה בראותו היהודים נסים וחמתו עודנה יוקדת בקרבו ונקמת זקניו אמר עוד לא נקמתי….׳

ג.   ׳אחר הדברים האלה גדל המושל היטליר את הימליר האגגי וינשאהו וירם את כסאו מעל כל שרי הגיסטאפו אשר לו.״׳

ד.  ׳ויהודי הערים האלה ידעו כל אשר נעשה, ויקרעו בגדיהם וילבשו שק ואפר כי יראו לנפשותם ויברחו מן הערים האלה בזעקות גדולות ומרות…׳

ה.         ׳ויהי בשנה השלישית למלחמה וילבשו האמריקאים נקמה ויבואו לעזרת בריטאניא…׳

ו.   ׳בלילה ההוא נדדה מנוחת השליט רוזווילט ויאמר להציל הערים האלה ולהגן עליהן…׳

ז.   ׳בחודש השני הוא חודש אייר בשלשה ימים בו נכנסו לתוניסיא וביזירת [Bizerte], מלטו האסורים והשביעו הרעבים…׳

לבסוף מונה המחבר את ׳עשרת בני המך, ביניהם היטלר, מוסוליני, הגסטאפו, יועצי היטלר ושונאי ישראל. הוא קובע את יום ה-11 בנובמבר ׳יום נצחון הצרפתים יהיה לחג גדול וקבוע ועתה נכפלה השמחה׳.

כידוע, מגילות ספרותיות היסטוריות נכתבו הרבה על ידי יהודי המזרח, וספרות המגילות היתה מן הסוגים הספרותיים הנפוצים הרבה בימי הביניים. וכבר עמד ד״ר צבי מלאכי בספרו ׳סוגיות בספרות העברית של ימי הביניים׳(תל־אביב תשל״א, עמי 83-11), על סוגי מגילות ספרותיות, כגון מגילת איגרת ומגילת סיפורי מעשה, ואף דן בהרחבה במגילות ספרותיות היסטוריות המצויות בספרותנו.

אין ספק שמגילת אסתר, ׳אם המגילות׳, שימשה דוגמא למחברי המגילות הנדונות כאן, שרצו לספר ספור מעשה ועלילת דברים, ובחרו בצורה הספרותית הזו, שהיתה מקובלת ונפוצה בספרות העברית, ומוכרת להם. כבודה של המגילה הותיקה שרה גם על החדשות, ואיפשר החדרתן לבית הכנסת בטכסטים דתיים. ועוד, הכתיבה בצורת מגילת אסתר, שיש לה מנגינה לקריאה בציבור, איפשרה התאמת המגילות החדשות לקריאה בציבור באותה מנגינה ידועה. בשתי המגילות נמצא מאפיינים ספרותיים דומים: מחבר המגילה אינו מופיע כמדבר בגוף ראשון, ואינו עומד במרכז המגילה. הוא מוסר את עלילת הדברים באופן אוביקטיבי לכאורה, ובלי מעורבות אישית. מאידך גיסא, בהקדמה לקורא מובעת במפורש מטרתו של מחבר המגילה: ׳בשביל זה עשיתי מגלה זו כדי לבאר את הנם הנז׳ לזכור אותו תמיד שלא ישכח גם לדורות הבאים וראוי להיות נקבע לדורות ליום משתה ושמחה.״׳(מן ההקדמה ל׳מגלת המלחמה וישראל׳). וכן: ׳…חושב אני כי חובה עלינו לקרוא מגלה זו בכל שנה ושנה באחד עשר לנובאמבר ולחג פורים קטן…׳(מן ההקדמה ל׳מגלת היטליר׳).

המגילות עשויות בתבניתה של מגילת אסתר, פרקים פרקים כפרקי המגילה, משובצים בקטעי פסוקים ממגילת אסתר. כן מופיע מניין עשרת בני המן. ׳ברכה אחרונה של המגילה׳ ו׳סיכום פסוקי המגילה׳ מסיימים את המגילה, כאילו היתה מגילה מכתבי הקודש, שיש לספור מספר פסוקיה ולתת להם סימן בגימטריא…

שתי קינות ושתי גנאיית מתוניסיה

נרחיב כאן דברים על ארבע יצירות ספרותיות עממיות, שחוברו בתוניסיה בזמן מלחמת העולם השניה ואחריה. נביא כאן את היצירות מקרא ותרגום עם הערות קצרות.

1       אברהם הטל במאמרו: על גרמניה הנאצית בשירה עממית של יהודי תוניסיה, פעמים 28 תשמ״ו, עמי 130-126, מונה שתי יצירות נוספות: ׳קינת עדאב אליהוד פי אלמאניא – קינה באלקאפיה ואלתפנין׳. [קינה על סבלות היהודים בגרמניה – קינה בחרוזים ובמליצות] מחברה הוא שמעון די יעקב הכהן, והיא נדפסה בסביבות שנת 1933. ׳קינת היתליר – קינה תוצף היתליר שיך אלאמאן ומא פעל באליהוד נאס אלאלמאן נפסהו תבקנטת מעא נפס המן ואככרתהו בלא שף חיראן׳. [קינה על היטלר – קינה על מנהיג גרמניה ומה שעשה ליהודי גרמניה שנפשו דבקה בנפש המן וסופו ללא ספק יהיה כסוף קודמו]. נדפסה בסוסה בסביבות שנת 1938.        

2     שתי תעודות אישיות בשפה הערבית־יהודית העשויות כיומן אישי, חוברו בתוניסיה, והן שופכות אור על תקופה זו: הראשונה היא: ׳תדכרת אלכדדאמה אליהוד תחת גל אלמאניה פי תונס׳, [זכרון לפועלים היהודים (במחנות העבודה) שהיו תחת עול הגרמנים בתוניסיה] מאת פרגי חי גצטון בן אליהו גז, דפוס וזאן, תוניס 1946. הספר משלב יומן אישי של המחבר עם ספר זכרון לנופלים במלחמה. מצויים בו פרסים היסטוריים חשובים כגון: תאור כניסת הגרמנים לתוניסיה, השתלטותם על היהודים, הקמת מחנות עבודה וכן רשימת המקומות בהם הוקמו, מספר העובדים במחנה וסוג העבודה, יחס המוסלמים אל היהודים, שמות הנופלים במלחמה וסיבת המוות. הספר כתוב בערבית־יהודית ובצרפתית. התעודה השניה היא של יצחק מאמו מנאבל שבתוניסיה, שתרגם בתקופת פלישת הגרמנים לעירו, את הרומן ׳עיט צבוע׳ לאברהם מאפו. בהקדמה לתרגום, המצוי עדיין בכתב יד, מתאר מאמו את קורות העיר נאכל תחת שלטון הגרמנים. התאור הוא בשפה הערבית-יהודית, ותורגם לצרפתית על ידי אברהם הטל. ראה מאמרו: Les traductions en Judeo-Arabe tunisien des oeuvres d'Abraham' 139-142 .Mapu'. REJ 1975, p