יחס דבדו -אליהו רפאל מרציאנו

יחס דבדו החדש. הצב"י אליהו רפאל מרציאנ

וַיִּתִילְדוּ על משפחותם לבית אבתם – במדבר א', י"ח. מפרש רש"י במקום : " נצטוו לביא ספרי יחוסיהם. עוד בשחר ימי עמנו צויינה אם כן חשיבותם של ספרי יחוס המשפחה, ובמסכת אבות פ"ו, משנה ו' : גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות שהמלכות נקנית בשלושים מעלות והכהונה בעשרים וארבע והתורה בארבעים ושמונה דברים ואלו הן, התלמוד. 

חתימת הרבנים ז"ל

משפחת בן שושן

תולדות המשפחה

משפחה רמה מהמיוחסות ביותר במשפחות יהודי ספרד. דברי רבינו הרמב״ן על הפסוק ( במדבר כ״ו, י״ג ) לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי, מעידים על יחוסה הרם של בני המשפחה ח״ל: .״ אבל העניין כי היה המנהג בישראל לעשות להם ראשי בתי אבות יתייחסו כל יוצאי מצרים לעולם אל האיש ההוא ויקראו על שמו לכבודו… וכל ישראל הדרים בארצם להקרא כולם למשפחות אבן עזרא, אבן שושאן… שלא יתערבו בגויים ויהיו ניכרים וידועים לשבטיהם… ותהי לחק בישראל… ע״כ.

מנהג בני ספרד ״ ותהי לחק בישראל ״ ( וזה אחד מסממני בני קהילות ספרד, מאז ומתמיד ) לקרוא למשפחה על שמו ולזכרו הטוב של אב קדמון: משפחת אבן עזרא נקראים ע״ש האב הראשון עזרא, ומשפחת אבן שושן לזכר מקור המשפחה הראשון: שושן הבירה, רבי אברהם ב״ר דוד אבן שושן המכונה ״האשל הגדול השר והטפסר מטוליטולא״ חיבר ספרים על הש״ס בשם עליות (ספר הקבלה להראב״ד, הוצאת נויבוער, ח״א, ע״מ 105). הרי שבני משמחת בן שושן בספרד ישבו בעיר טולידו.

ר׳ יעקב ב״ר יוסף אבן שושן דיין בטולידו בראשית המאה הארבע עשרה חתם על תקנה בברצלונה עד לימוד חכמות חיצוניות בשנת 1306.

רבי יוסף בן שושן מחכמי תורת הסוד שבספרד, היה בר פלוגתא של רבינו יצחק בר ששת ( הריב״ש ז״ל ) בעניינים העומדים ברומו של עולם, הריב״ש ז״ל טען כנגדו: ״אתם המקובלים מכוונים בברכה אחת לספירה אחת ובברכה אחרת לספירה אחרת״, ועל כך ענה לו הרב יוסף בן שושן: ״חלילה שתהיה תפילתנו כי אם לשם יתברך עילת העילות״ (שו״ת הריב״ש סי׳ קנ״ז).

 כשנפטר רבי מאיר בן רבי יוסף בן שושן בשנת 1415 נרשם על הקבר: … נגנז תחתיה נשיא קהל ועדה, חכם בחושי, נשיא כישי, ממשפחת שרים וקצינים, מהות וסגנים, ואבותיו ידועים מקדם לעמוד בפרץ, נשיאים מקצה הארץ והנזר והעדות על שושן עדות… .

משפחת בן סוסאן

מאורעות הדמים של שנת קנ״א (1391 למניינם ) שהם הגורם לבריחה ולגירוש אלפי יהודים מספרד, הביאו לפריחת חיי הקהילות באלג׳יריה. רבינו הריב״ש, באלג׳יר, כתב תשובות בהלכה לרב העיר מוסטגאנם הרב יעקב בן סוסאן ( שו״ת הריב״ש, סי׳ קע״ד ).

הרב יששכר בן רבי מרדכי בן סוסאן יליד העיר פאס עלה לארץ ישראל במאה השש עשרה, וישב בעיה״ק צפת. הרב, גאון עצום בחכמת עיבור השנים וחישוב תקופות ומולדות, הדפיס ספר יסודי בנושא זה בעיר שלוניקי בשנת שכ״ד (1564) תחת השם תקון יששכר (הספר נדפס מחדש בויניציה שנת של״ח (1578) תחת השם עיבור שנים ).

משפחת בן סוסאן מתייחסת לשבט בנימין, ומי לנו נאמן יותר מרבינו יששכר בן סוסאן הכותב כך: … שמי הקטן בן השם הגדול שם אדוני אבי נר״ו עם כנוי משפחתי הצעירה מכל משפחות שבטנו שבט בנימין בן יעקב ובו מתייחסת ונודעת בין משפחות בני ישראל… (הקדמת הרב המחבר, תיקון יששכר, דף ד^׳).

 הרב יששכר ז״ל חוזר על כך גם בחיבורו השני ״השרח״ תרגום חמשה חומשי תורה לערבית יהודית: … יששכר אבן אלסתאלד אלגליל החכם המעולה כה״ר מרדכי בן סוסאן זצ״ל רג׳ול בניאמיני (ראה על כך ספר יצירה ותולדות, חוצי משגב ירושלים, עמי 24) במרוקו היו משפחות כהנים ולוים עם כינוי בן סוסאן: רבי יהודה הכהן בן סוסאן מעיר פאס, ורבי אברהם הלוי בן סוסאן מעיר סאלי.

בני המשפחה בדברו דקדקו לכתוב אך ורק בן סוסאן, ולא שושן או בן שושן, ושמעתי לאמור שהקפידו על אדם אשר לא דייק לכתוב לפי מסורת המשפחה מדורי דורות, כמו כן בשטרות הקהילה רשום אך

ורק בן סוסאן.

המשפחה ידועה בדברו מראשית המאה השבע עשרה, החכם הראשון הידוע הוא הרב מכלוף בן סוסאן אשר חי סביב שנת 1750-1680. וכן הרב דוד בן משה בן סוסאן שחי בשנת תצ״ד (1734 למנ^׳) וכן המקובל, בעל המופתים, מומחה בקבלה מעשית הרב יעקב בן סוסאן די כולילף חי בסוף המאה השמונה עשרה ובראשית המאה התשע עשרה (השמועה אומרת שהרב יעקב היה אחד מרבותיו של הרב יעקב אביחצירא ז״ל בהיותו נער).

נאמנים עלינו דברי הגאון האדיר הרב יששכר בן סוסאן על התייחסות בני משפחת בן סוסאן לשבט בנימין ומקורם הקדמון מעיר הבירה שושן במלכות פרס, והרי שם פעל מרדכי היהודי, גואל האומה שעליו נאמר: איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני, וחז״ל אמרו: אמר רבי יהושע בן לוי אביו מבנימין ואמו מיהודה (מס׳ מגילה דף י״ג ע״ב).