ברית מס31- תפילאלת..המאמר מפורסם כאן באדיבות של מר נסים קריספל

התיישבות יהודית בתפילאלת

ביקורים בקצארים ובבתי הקברות היהודים של אזור התפילאלת

כל הצילומים במאמר הזה הינם מאת המחבר נסים קריספל

המאמר מפורסם כאן באדיבות של מר נסים קריספל

יהודי תפילאלת – אות ברית קודש

חוברת " ברית " בעריכת אשר כנפו הי"ו

חוברת " ברית מוקדשת כולה לעיר תפילאלת, חלקה בעברית חלקה בצרפתית…בקטגוריה זו יובאו המאמרים בעברית ובסיום המאמר יובא אותו מאמר בצרפתית לסירוגין

מלאח תיע'דווין

נסיעה של 7 ק"מ ממרכז העיירה ריצאני מביאה אותי אל מלאח תיעידווין השוכן בקבוצת הקצור של אלע'ורפא. תשעה במספר. המלאח שוכן בסמיכות למקום מגוריה של משפחת השורפה העאלווית. המשפחה אוחזת בשלושה רבעים של שטח הקצאר וברבע הנותר, נבנה המלאח. הכניסה הראשית המפוארת לקצאר, הייתה מדרום ונועדה לבני משפחת השורפה. היהודים נכנסו דרך שער שהיה בצד הצפון מערבי של הקצאר. בתי המלאח לא השתמרו. לטענת המקומיים, היהודים בקשו למכור את בתיהם למקומיים לפני שעזבו את המלאה. המקומיים לא היו מעוניינים בבתים אלא רק בעצים שקירו בהם את הבית. ומשעה שפירקו את העצים שנשאו עליהם את התקרה, הבתים החלו להתמוטט. לימים, גם משפחת השורפה נטשה את הקצאר, בשל התמעטות המים ונטישת האדמות החקלאיות. הם עברו לגור בעיירה ריצאני. ברבות השנים, גם בתיהם נהרסו. היום מתגוררת בקצאר רק משפחה אחת. המקומיים טוענים שהיהודים החלו לעזוב את המלאח בסוף שנות ה-40 והאחרונים שנותרו עזבו בתחילת שנות ה-60. חלקם עקר לריצאני, ארפוד וחלקם עבר לאלגייר.

בית הכנסת של מלאח תיע'דווין, אף שנהרס ברובו, המעט שנותר ממנו מעיד עליו שהיה גדול ומפואר. שטחו 8/10 מי. בלבו ארבעה עמודים מתומנים שנשאו עליהם שש קשתות. התיקרה התנשאה לגובה של חמישה מטרים. בקירות שנותרו יש גומחות להדלקת נרות. הכניסה לבית הכנסת היא ממזרח וייתכן שארון הקודש היה בגומחה מזרחית ששרדה. התקרה הייתה מקורה במרישי דקלים. מתחת למדרגות שהובילו לבית הכנסת יש חדרון קטן שבו אחסנו את המיטה של הנפטר. למרבה הפלא, היא נותרה שם עד עצם היום הזה.

החלק המרתק של המחקר בתיע'דווין מוביל לקשר הברור שבין המלאח הנוכחי למלאח האם העתיק 'גושן' השוכן כשני ק"מ דרומית לקצאר אלגראווה. שם, סמוך לקצאר, קברו היהודים את מתיהם. כשהחלו בתי הקצאר להתמוטט והייתה סכנה לחיי דייריהם, הקאיד של איית מרע'אד, מולאי עבדל מאלק בן מולאי איסמאעיל ממכנאס, החליט – מטעמי הגנה וביטחון – לאחד את תושבי הקצור המתמוטטים ולבנות לכולם קצאר גדול. וכך עברו היהודים של 'גושן' לקצאר תיע'דווין. אבל הם המשיכו לשמור אמונים לבית הקברות הישן שבו היו קבורים אבותיהם במרחק של ארבעה ק"מ ממלאה תיע׳דווין. המקומיים מכנים אותו בשם 'בית הקברות היהודי של אלגראווה',

ל בית הקברות העתיק-חדש של אלגראווה נוסעים כשני ק"מ עד קולג' אלע'ורפא החדש. הגישה אליו בדרך עפר קשה ולא מסומנת בין גובלי הערוגות. נוסעים עוד שני ק"מ עד קצאר אלגראווה ומשם עוד כקילומטר וחצי דרומה עד לבית הקברות. בהגיעי לבית הקברות, נכונה לי אכזבה. שום דבר לא העיד על כך שהשטח היה פעם בית קברות יהודי, למעט העדות של האינפורמנט מוחמד בן חמד מקצאר גראווה. במפגש עם שני אינפורמנטים מקומיים: בן עבדאללה קמוני בן 80 מקצאר אל גידיד ועם מוחמד בן חמד מקצאר אלגראווה, הם סיפרו לי אודות היהודים שהתגוררו כאן:

משה ווילד שלמה – היה סוחר, איש גבוה, עבר לארפוד

 איציחאק – בורסקאי – מעבד עורות. היה מתקין רסנים ואוכפים לסוסים

 אימו – דלאיווי – הזקן שבחבורה, הגיע ממלאח בוזמילה

 משה ווילד בואוטידה – היה חייט תופר גילאלב ו סילהאם

שלמה נוקרא מוויע'לאן, היה צורף לפי שמו

 שיחי ־ המנהיג היהודי- צורף שמייצר צמידים

 יוסף לוי – סוחר, לאישתו קראו עישה

מח'לוף – קסאס- גוזז צמר. ילדיו עברו לאלגייר

משה – זקן מאוד שהיה ארבאט, מתקן קדרות חומר

 באלה- היה ה"חזאן, ־ שוחט, מלמד

בבית האחרון שנותר כאן לפליטה בקצאר גר מולאי אלע'אלי.

בביתו של האינפורמנט עבדאללה קאמוני מקצאר אל ג'דיד, בחדר האירוח שלו שבמפלס העליון יש תקרה מצוירת מדהימה שצוירה על ידי יהודי בשם יהונתן. יהודי שחי באלקנדסה ליד קולומבשאר, בימיו של המלך מולאי חסן הראשון ומקצועו היה צייר תקרות. הוא היה חבר של אביו. הגיע לתיע'דווין לבקר את משפחתו וצייר לאביו של עבדאללה את התקרה.

המשך……..

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
ינואר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
רשימת הנושאים באתר