מורשת יהדות מרוקו

תורת אמך ◆ פרשת שמיני ◆ לאור חכמי מרוקו ◆ מס' 46◆

המלקט: הרב אברהם אסולין

ויהי ביום השמיני קרא לאהרן ולבניו ולזקני ישראל(ט, א).

כתב הגון רבי מימון אדהאן זצ"ל ב

הרב אסולים הי"ו

ספרו מד"ו ב"ד, יש להקשות, למה עיכב משה רבנו ע"ה עד שבעת ימים ולא קרא אותם לאלתר, ועיכב עד שהשלים שבעה ימים וקרא אותם. פירש הרב יד שאול ז"ל, לפי שסרב בסנה שבעה ימים, לכך לא שימש וניטלה ממנו הכהונה, ולאפוקי סברות אחרות שאמרו ז"ל, ולי נראה למה המתין עד שבעה, לפי שהיה משמש בכהונה כמו החתן, והחתן אינו יכול לעשות שום דבר בשבעת ימי חתונה, לכך עכבם ולא קרא אותם לאלתר עד שהשלים שבעה ימים. אי נמי כשניטלה ממנו הכהונה היה מצטער, ומתוך הצער שהיה לו לא קרא אותם לאלתר עד שעבר הצער שלו. וכמו שמצינו ביעקב אבינו ע"ה, בשעה שהיה במצרים והיה מצטער על אותם י"ז שנה שלא היה יוסף עמו, ואפילו שאמרו רז"ל ויחי יעקב וכו', אפילו הכי היה מצטער על שלא היו כמו היום, לכך משה רבנו ע"ה היה מצטער על אותם שבעה ימים שסרב בסנה, והיה אומר  ולואי שהיו כמו היום, אי נמי היה מצטער שטעם כהונה גדולה וניטלה ממנו ונצטער עליה. משל לאדם שטעם טעם דבש וידע מתיקותו ופירש ממנו לו צער גדול עליו, וכן משה רבינו ע"ה, היה לו צער על שפירש מכהונה גדולה, עד שעבר הצער וקרא אותם.

ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימים ושהקרב לפני ה' (ט, ב).

כתה הגאון רבי יעקב טולידאנו זצ"ל בספרו אהל יעקב, רש"י ז"ל פירש להודיע, שמכפר לו הקב"ה על ידי עגל זה על מעשה העגל שעשה (תנחומא שמיני ד), מקשים הרא"ם, גור אריה ועוד, הרי אין קטגור נעשה סניגור (ברכות נט.), ואפשר שיש להקשות עוד, למה באהרן עשה העגל לחטאת ובישראל העגל לעולה. אלא בודאי, כי לגבי ישראל שעשו את העגל ממש ועבדוהו, עשו העגל לעולה ולא לחטאת, כי החטאת באה על חטא לכפרה ואין קטגור וכו'.  אבל אהרן שלא חטא בזה אלא שעשה אותם להם, וגם בזה היתה כוונתו רצויה, ככתוב (שמות לב, ה), וירא אהרן, פירש"י ז"ל ראה שהצליח מעה שטן, ולא היה לו פה לדחותם לגמרי, ויבן מזבח, פירש"י ז"ל לדחותם, שמא יבוא משה קודם שיבדוהו וכו'. לכן אף שיעהו לחטאת, לא שייך לומר בזה אין קטיגור נעשה סניגור.

ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה' (ט, ו).

כתב הגאון רבי שלום אבוחציריא זצ"ל בספרו כלי כסף, 'ויאמר משה', אל כל עדת בני ישראל. 'זה הדבר', זו הצדקה שנקראת דבר, כמו שכתוב (דברים טו, י), נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו, כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך וכו'. אשר צוה ה' תעשו', כמו שכתוב (בראשית יח, יט), ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט. ועל ידי זה, וירא אליכם כבוד ה', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ב"ב י), אדם נותן פרוטה לעני זוכה ומקבל פני השכינה, שנאמר (תהלים יז, טו), אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך, וזהו וירא אליכם כבוד ה'.

ויקחו את אשר צוה משה אל פני אהל מועד ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני ה' (ט, ה).

כתב הגאון רבי יצחק אברז'ל זצ"ל מרביץ תורה בעיר מרכאש, בספרו כפר ליצחק, ויקחו- נפש רוח נשמה של הצדיקים. את- היא התורה שמתחלת באלף ומסתיימת בתיו ועוד לקחו את אשר שצוה משה – בשביל שהיה פונה אל. אהל מועד- לכל חי על דרך יזכור לו יום המיתה ויקרבו כל העדה והספידו לו ועל ידי זה. ויעמדו לפני ה' – אחים לי בהספדאי דהאתם קאימנא:

כי אני ה' אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ (יא, מד).

כי אני ה' – פטירת הצדיק נעשה זווג. אני – שהיא השכינה עם שם הגדול המעלה אתכם מארץ מצרים על דרך ושם ינוחו יגיעי כח להיות לכם לאלהים יהיה לכם שכר מן הדין. אני ה' אליהכם – אבל בתנאי. והייתם קדושים – תחזרו בתשובה. כי קדוש אני – צריך להדמות לבוראו:

ברכת שבת שלום – הרב אברהם אסולין

לתגובות