מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

מלכי רבנן  לרבי יוסף בן נאיים זצ"ל

מו"ה אברהם סבע ז״ל –

 נולד בליסבעא בתחילרת המאה השלישית ובשנת רנ״ח בא בגלות פורטוגל לאנדריפולי בטורקי, – כן מצאתי במבוא לספר התנחומא מהחוקר הגדול מוהר״ ר שלמה באבער ז"ל, ואח״ך בא לפאס הוא וחביריו ר׳ שבש טוב לארמה ורבי יעקב לואל, והיה מקובל, וחיבר ס׳ צרור המור עה״ת, צרור החיים, צרור הכסף, אשכול הכופר על מגילת אסתר ורות, וחיבר פירוש על ההפלות על דרך הסוד כמ"ש רדב״ז בישנות סי׳ נ״ה וז"ל וכ״כ אחד מן החכמים המקובלים שמו ר׳ אברהם צבע שחיבר כמה ספרים ומכללם פירוש התפלות ע״ד הסוד, ובס׳ קרני ראם על פרש״י עה״ת פרשת חיי שרה כתב ראתה עיני לאבינו הראשון הגאון המופלא המקובל האלהי כמוהר״ד אברהם צבע ז״ל בספרו צרור המור וכו' וכ״כ שם בכ״מ וראיתי בס׳ צרור המור פ׳ בחקתי על פסוק והבאתי אותם בארצות אויבידתם וכבר היו שם נראה שהש״י הביאם בארץ אויביהם כרי שיוסרו בה וכשראה שהוסיפו בה על חטאתם פשע הביא אותם בארץ אויביהם שהם אויבים אחרים יותר אכזרים מהראשונים כמו שראינו שנתגרשו היהודים מקאשטילייא לפי שהיו בה כמלכים ובאו לפורטוגאל אל מלכות זדון מהרה תעקר ועשו מה שעשו לנו ולתורתינו ואחייך הנשארים הלכו אל מלכות ישמעאל (בכאן מקום חלק) ולגלילות אחרים יותר בפרט תמצא מה שנשארו בפורטוגאל שיריים של מצוה המעכבים את הפורענות שקדשו שם שמים בפרהסיא ומסרו עצמם על קידוש ה׳ ועמדו שם בבית האסורים ימים רבים החה״ש וקדוש ר׳ שמעון מימי ז״ל וחתניו לוקחי בנותיו אנשים צדיקים ואשתו הצדקת, ואנשים אחרים צדיקים גמורים ואע״פ שעישו להם שימירו דתם בעל כרחם (בכאן מקום חלק) עמדו על משמרתם ושמרו תורה ומצות על אפם ועל חמתם מהמלך ומהשרים עד שביני ביני נלב״ע הה״ר שמעון זצ״ל הנז׳ בזמן שלא היה יהודי בכל המלכות זולת אני והיהודים שהיו אסורים בבית האסורים עמי ובשביל זכות הצדיק נזדמן שם אב ובנו שהיו אנוסים והיו משמשים בבירת האסורים ולהם נתן השופט הגדול ושר בית הסוהר רשות שיוליכוהו חוץ לעיר ויקברוהו שם, ויוציאוהו ויניחוהו מחוץ לעיר והם הלכו להם מנגד ונתחברו יותר מארבעים אנשים צדיקים מהאנוסים שהמירו דתם בעל כרחם וקברוהו בבית הקברות של היהודים והספידוהו שם כראוי ובזכותו נתן להם המלך רשורת והביאוהו לארזיליא, אבל היהודים שהיו שם עם החכם לא רצה המלך לשלחם שאמר שכבר קבלו (בכאן מקום חלק) ונשארו בבית האסורים לעבדים והשי״ת נתנם לרחמים בעיני שר בירת הסוהר והיו שם בכבוד גדול, אח״ך שלחם המלך לארזילייא ליד האלוף הצר הצורר שיענה אותם בעבודות פרך לפי שראה שלא נעשתה עצתו והצר הצורר מענה אותם ומייסר אותם ביסורים כדי שיחללו השבת וילכו לעשות שיחין ומערות וכ״ז בעונותינו כי הם צדיקים גמורים וקדשו ש״ש ברבים והשי״ת הפגיע בם עון כולנו, ועל זה ועל כיוצא בזה אמר בכאן והנשארים בכם ימקו בעונם בארצות אויביהם שהם היהודים שנשארו באדץ אויביהם בלישבונא בעונות אבותם עכ״ל, ובם׳ צרור המור הנמצא אתי באוצר ספרי כתוב בסוף הספר בכ״י ישן נושן בזה״ל ובכאן נשלמה פרישת כל התורה איומה כנדגלות ובכוכבים מאירה וברוך אשר עזרני, והיתה השלמתו ביום א׳ לחדש ניסן ש׳ חמשת אלפים ומאתים וששים ליצירה בעיר המהוללה פאס המעמידה ע״כ, וקרוב אצלי שהוא כ״י המחבר בעצמו זיע״א כי בזה הזמן היה בפאס בהשערה, והגאון חיד״א זצ״ל כתב ובספר דברי יוסף כ״י כותב שהרב הנז׳ היה בא בספינה ועמד נחשול של ים לטובעם ורב החובל נתנפל^ל להרב הנז' להצילם, והשיבו שהוא יצילם אך בתנאי שאם ימות שלא ישליכוהו לים רק יביאוהו לאחת מערי ישראל ולא יהיה שום נזק, ונשבע לו רב החובל והתפלל לה׳ ונח הים ואחר ב׳ ימים נפטר הרב ז״ל והיה קרוב לעיר וירונא והשתדל רב החובל והגיע לוירונא וקברוהו ישראל שבוירונא

בכבוד גדול זיע׳׳א: 

ובמבוא למדרש תנחומא מר״ש באבער מלבוב, כתב על מוהר״א הנז׳ כי ספרו צרור המור נדפס ראשונה בקושטאנטינא ש׳ רע״ד, והוא החליף שו״ת עם רבי׳ אליהו מזרחי עיין שו״ת הרא״ם ח״א סי׳ נ״ב והביא בפ' לך לך את הר׳ יצחק קאנפוטון ז״ל הוא בעל פחד יצחק, ובפ׳ וירא הביא את הר׳ יצחק די ליאון הוא תלמיד בעל פחד יצחק וחבירו של מהר״י אבוהב (עיין שד,״ג ח״א סי׳ של״ג) וגם הביא בפ' וירא פי׳ התורה מרבינו נסים והביא את ספר הזוהר, ובפי ויצא הביא כי נגזל ממנו בגירוש פורטוגאל, ובריש צו ופי חקת הביא את מדרש השכם, ובסוף וישלח הביא כי דרש בקאשטיליא.

עוד מצאתי במבוא הנז׳ וז״ל ובפ' ואתחנן הביא וז"ל כמו שיקרה בגירוש פורטוגאל שגזרו שלא ידרשו ברבים ושלא ילמדו לתינוקות ולקחו כל הספרים והבתי כנסיות באופן שלא יתפללו ולא יעסקו בתורה עד שכמעט נשתכחה תורה מישראל כי איך ילמדו לבניהם בלי ספר ובלי מלמד ולא נשאר להם אלא שילמדום שמע ישראל וידעו איך ה׳ אחד ושראוי לאהבה ולמסור נפשו על קדושתו, והנה מלבד ס׳ צרור המור חיבר עוד פירוש על אבות והזכירו בפ' חיי שרה וז״ל ושם הארכרתי בפי׳ מס׳ אבות ואוי ואבוי כי מרגלית טובה היתה בידי ונאבדה ממני בפורטוגאל בעונותי וכן חיבר פירוש על חמש מגילות וקראו צרור הכסף, וראיתי בשם הגדולים ח״ב שכתב וחיבר ס׳ צרור הכסף על דינים, ומצאתי עוד בס׳ צרור המור בס׳ ויגש שהביא וז״ל ובס׳ צרור

הכסף הארכתי בזה בדיני אבלות עכ״ל, ופה המקום להביא את דבריו שכתב בקדושתו לס׳ צרור הכסף פי׳ על אסתר כפי שהעתיקם ידידי הרב החוקר הגדול מהר״א יעללינעק (כמב״ע של הרב פרנקל משנת 1863) וז״ל והנה בהיותי בפורטוגאל מגרוש קאשטילייא והנה עלה בדעתי לפרש חמש מגילות ופירשתי אותם ואז חרה אפו ה׳ בעמו בגירוש ב׳ של פרטוגל והנחתי כל הספרים בפורטוגאל ושמרתי עצתי להביא עמי ללישאבון פי׳ התורה שחיברתי בפורטוגאל עם פירוש המגילות ופי׳ מס׳ אבות עם חיבור הכסף שחיברתי בימי נעורי ובהגיעי ללישאבון באו אלי אנשי יהודה ואמרו אלי שעבר קול במחנה שמי שמוציא ספר אחד אחת דתו להמית ועוד הלכתי וטמנתי אותם תחת זית א׳ זית רענן יפה פרי תואר ואמרתי שהוא מר כלענה וקראתי לו אלון בכות, לפי ששם קברתי כל מחמד עיני לפי שפירושי התורה והמצות הנחמדים מזהב ומפז לפי שבהם הייתי מתנחם על ב׳ בני שהיו קירות לבי שלקחום בע״כ להמיר דהם, והייתי אומר הלא זה טוב לי מבנים ומבנות, ולא ראיתם יותר לפי שמיד השליכום לבית הסוהר ועמדתי שמקרוב לששה חדשים, ואחר שזיכני ה׳ בעבור זכות אבותי והביאני למלכות פאס עלה בדעתי להחזיר העטרה ליושנה ולזכור קצה ממה שהיה כתוב שם, וברוך ה׳ אשר זיכני לחזור ולפרש פי׳ התו׳ ופי׳ מס׳ אבות ופי׳ מגילת רות ומגילת איכה ומה׳ יתעלה אשאל עזר לגמור שאר מגילות ושאר ספרים שדעתי עליהם, ובימים הא׳ קראתי את המגילות אשכול הכופר ולפי שהספרים הראשונים הם צרורות כספי הראשון קראתיו צרור הכסף ופירוש התורה קראתיו צרור המור ופירוש מסכת אבות קראתיו צרור חיים, ולפי שכבר בטלו הצרורות קראתי שמם אשכול הכופר לפי שהם דומים קצת לצרורות כספי עד כאן. וכן הביא זה ידידי הרב החכם הכולל מוהר"ם הרב קייזערלינג בספרו קורות היהודים בפורטוגאל דף קל"ה עיין שם עוד דברים הנוגעים אל המחבר רבי אברהם סבע ז"ל.