רבי ש.משאש ז"ל-אורה של ירושלים

אורה של ירושלים

פרקים מסכת חייו המופלאים של שר התורה והיראה

מרן הרב שלום משאש זצוק"ל

רבה הראשי וראב"ד ירושלים עיה"ק ת"ו

ראב״ד קזאבלנקא

אתן לך את המפתחות של העיר״ מלים אלו אמר ראב״ד קזבלנקא הרב משה חי אליקים המכונה המשמ״ח אלקים לרבנו, כדי לשכנעו שיבוא ליטול חלק בקבוצת הדיינים שבבית הדין שבראשותו, וכאמור שבכל זאת היה קשה לרבנו לעזוב את פעילותו הרוחנית שבמקנס, אלא שבשנת תשט׳ לאחר פטירת הראב״ד הרב משה חי אליקים זצ״ל בשנת תש״ח, היה מוכרח להענות לבקשת הדיינים והקהילה שבקזבלנקא ליטול על עצמו את עול הדיינות, ועל אף גילו הצעיר(40) נבחר לכהן בדיינות בעיר הגדולה קזבלנקא.

המילה קזבלנקא מקורה בספרדית, אמנם בערבית קראו לעיר: דאר לבידא וכוונת שני השמות היינו הבית הלבן ע״ש הבית היחיד שנשאר לאחר רעידת אדמה שפקדה את קזבלנקא לפני כ – 250 שנה, ונשאר בעיר רק בית אחד לבן.)

הכל הולך אחר החיתום ורק לאחר שעבר רבנו לקזבלנקא, אזי התעוררו אנשי מקנס לדעת את ערכו הגדול וחינו היקר של רבנו.

ולהודות על האמת, אמרו לו ׳הטוב לב שלך הוא שניצח אותנו׳ כלומר מה שראינו שכל מעשיך הם מטוב לב, זה הביא אותנו בסוף כל ויכוח להבין שאתה הוא הצודק.

רבנו כיהן בדיינות עם ידידו הרה״ג רבי יעקב בירדוגו זצ״ל ובראש ההרכב עמד הראב׳׳ד רבי חיים דוד אבן סוסאן זצ״ל. וכפי שכותב רבנו בראש הספר ״משיבת נפש״ לבנו של הראב״ד, שתענוג נפלא היה לו לשבת בבית הדין, עם הראב״ד הגאון הנ״ל, כי הוא היה שלם בתכלית השלימות. חכמה יש כאן, זקנה יש כאן, ענוה יש כאן. רבי חיים דוד הוא בנו של רבי אברהם שהיה רבה של העיר דבדו, רבי אברהם נפטר בשיבה טובה בשנת תש״א. בשנת תשט"ו נתמנה רבנו ליו״ר הב״ד, (מינוי זה של יו״ר הב״ד הוא למעשה בפועל כראש הב״ד, אלא מפני כבודו של הרב חיים דוד אבן סוסאן שהיה עודנו בחיים אלא שחלה, לכך לא ניתן לו עדיין את התואר של ראב״ד.) ובשנת תש׳׳ך לאחר פטירת הרב חיים דוד זלה״ה מינוהו לרבנו גם לרב הראשי לקזבלנקא וראב״ד.

רבנו היה האיש המתאים למשרה הרמה הזאת, הן מצד גדלותו העצומה והמעמיקה באבן העזר ובחושן משפט, והן מצד אישיותו המרשימה ומדותיו התרומיות ויראתו הקודמת לחכמתו, והן מצד גישתו המתונה בדין, וירידתו לעומקא דדינא וכח הכרעתו שהיתה ללא פקפוק. והן מצד כושר מנהיגותו הבלתי שכיח, ואף חברי בית דינו העריצוהו, ומסרו לידיו את הנהגת בית הדין, רבנו הוא שניהל את מהלך המשפט בבית דינו והכריע את הדין בצורה ברורה וללא כל היסוס, וכל פסקי בית דינו מבוססים על פי ההלכה הפסוקה, ולפי מנהגי רבותינו הגאונים גדולי הדורות הקדמונים אשר קבעו מסמרות בכל פרטי ההלכות בארבע חלקי השולחן ערוך, אשר היה רבנו בקי בהן ובשמותיהן, ולאורם היה הולך, ובתוקף כחה של תורה באה הכרעתו אם לשבט ואם לחסד.

יקוב הדין את ההר

מעשה שהיה בבית הדין במרוקו שבאו שני מתדיינים וכל אחד שטח טענותיו, כשהחלו הדיינים לצדד בטובת אחד המתדיינים, אחד מהדיינים הותיקים מבלי משים לב החל לספר שהוא מכיר את אמיתות המתדיין השני, וודאי שצריך לצדד לטובתו. קם רבנו שהיה עדיין צעיר וחדש בבית הדין ואמר לו ׳או שתשתוק, או שתפסל מלהיות דיין, שהרי אם תעיד הרי ׳אין עד נעשה דיין.׳…

מחברי בית דינו במשך השלושים שנה שהיה בקזבלנקא מוצאים אנו את הדיינים הרה׳׳ג מעוז ומגדול הרב משה מלכה זצ״ל שלימים נתמנה לרבה הראשי וראב״ד של פתח תקווה ומח״ס שו״ת מקוה המים חמשה חלקים, ס׳ דרש משה, וספר נטפי המים, נפטר יד׳ אדר תשנ״ז. הרה״ג רבי יצחק חזן זצ״ל שלימים נתמנה לחבר ביה״ד העליון מח׳׳ס שו״ת יחו׳׳ד ג״ח, כה לחי על הגדה של פסח, ליצחק עה׳׳ת, נפטר א׳ אייר תש"ןן. הרה״ג סיני ועוקר הרים׳ גדול המדקדקים והפרשנים במרוקו הגאון רבי חיים רפאל שושנה זצ׳׳ל נולד בשנת תרעב׳ נפטר יא׳ תשרי תשמ׳׳ו בסוף ימיו שימש ברבנות בבאר שבע הגיה וסדר מחדש את ספרי אוצר הפיוטים ״אעירה שחר״ בשלושה חלקים. הגאון רבי שמעון דיין זצ״ל שלאחר מכן היה דיין בירושלים ונפטר בדמי ימיו, הגאון רבי רחמים בן עמרא (עמר) לאחר שעלה לארץ נתמנה לרב בקרית מנחם ועיר גנים. הגאון רבי מימון מיארה והגאון רבי שמעון סויסה שליט״א..