הערצת הקדושים -יהודי מרוקו – י. בן עמי

הערצת הקדושים היא תופעה אוניברסלית, שמימדה הדתי עובר דרך כל הדתות המונותיאיסטיות והלא־מונותיאיסטיות. בתופעה זו באים לידי ביטוי אספקטים דתיים, היסטוריים, סוציולוגיים, פולקלוריסטיים, כלכליים, תרבותיים, פוליטיים ואחרים.

הדלת של החדר של הקדוש במחירים גבוהים מאוד, באיזה מוצאי שבת שהלכו אליו. אצל ר׳ דוד ומשה מוכרים נר וכוס עם ערק, שלוקחים הביתה כתרופה.

להלן תיאור של טקס מכירת נרות בהילולה של ר׳ אברהם אווריוור כפי שהקלטתי אותו בדאד שבמרוקו בל״ג בעומר תשמ׳׳א: הטקס התחיל בחצות ונמשך כשלוש שעות כשהוא מנוהל על־ידי כמה אנשים לסירוגין. התחיל מר דוד אמסלם שעמד על שולחן, כאשר חלק מן האנשים ישב על כסאות או ספסלים והרוב עמדו. מר אמסלם החזיק נר גדול בידיו והכריז על מחיר התחלתי של מיליון פרנקים (פרנקים ישנים). הנר נקנה על־ידי בנו ומר אמסלם זיכה אותו בברכת ״מי שבירך״ והקהל שר את השיר ״זכותו תכון מעאנא, חנא וישראל כוואנא…״ [זכותו תעמוד לנו, לנו ולכל ישראל…]. הוא התחיל את מכירת הנר השני לכבוד הקדוש בהכריזו: ביבה viva = biba מוואלין דאד! המחיר ההתחלתי היה 200,000 פרנקים. אחד הנוכחים העיר לי שהשנה אין עשירים בין הקהל, אחרת היו מתחילים ישר בארבעה או חמישה מיליוני פרנקים. במכירת הנר השלישי הכריזו על 100,000 והוא נקנה ב־150,000 פרנקים על־ידי יעקב רוימי. בנר הרביעי התחילו ב־100,000, המשיכו ל־126,000, 150,000, 200,000 ובסוף נמכר ב־250,000 פרנקים למר טהירי, מוסלמי שהשתתף בהילולה, שר ורקד ולפעמים אף סייע במכירת הנרות! לאחר מכן נודע לי שהוא בעל סוכנות נסיעות ואירגן באותה שנה נסיעה של יהודים ממרוקו לקברו של ר׳ יעקב אביחצירא בדמנהור.

זיכו אותו ב־״מי שבירך״ קצר מכרגיל. בנר החמישי התחילו ב־100,000 והוא נקנה ב־200,000 פרנקים על ידי הגב׳ עזיזה אמסלם. בסוף הכריז הכרוז: ״אללאה איפרחכום כאלכום, לי זא עלא שי חאזא אללאה יקדיהא לו [תרגום: ה׳ ישמח אתכם כולכם, מי שבא למען משהו, ה׳ ימלא את מבוקשו]; בהמשך שרו שיר לכבוד ר׳ יעקב אביחצירא והתחילו במכירת נרות על שמו. מחירו ההתחלתי של הנר הראשון היה 100,000 פרנקים והוא נמכר ב־200,000 להנרי קדוש, יו״ר הוועדה למקומות קדושים במרוקו, שנתן את המצווה ליצחק מרציאנו. באותו זמן שר הקהל עוד כמה שירים על ר׳ יעקב. בנר השני התחילו ב־100,000, עברו ל־200,000,150,000 והוא נקנה ב־250,000 על־ידי הגב׳ טהירי, מוסלמיה, רעייתו של מר טהירי. הנר השלישי נמכר ב־200,000 פרנקים: בנר הראשון לכבוד ר׳ עמרם בךדיוואן התחילו ב־100,000 , עברו ל־130,000 והוא נמכר ב־150,000 פרנקים לגב׳ אמסלם. ויסקי חולק לקהל על־ידי אנשים שהיו פעילים במכירה;

ככרוז במכירת הנרות לכבוד ר׳ שמעון בר־יוחאי שימשה הזמרת הישראלית ממוצא מרוקאי ריימונד, מאשדוד. בנר הראשון התחילו ב־100,000, 150,000, 200,000 והגיעו עד 300,000 פרנקים, כשריימונד שרה שיר מאוד מפורסם ״יא בידאווא״ [הו בני קזבלנקה!]. הקונה היה מרדכי מלול, תעשיין מקזבלנקה שהעביר את המצווה לבן דודו יוסף עמאר, ישראלי שביקר בהילולה. הנר השני, במחיר של 200,000 פרקים, נקנה על־ידי חיים בן-לולו, והנר השלישי, שמחירו ההתחלתי היה 200,000, נקנה ב־250,000 פרנקים על־ידי עמרם אביטבול:

 בנר הראשון לכבוד ר׳ מאיר בעל הנס התחילו ב־100,000 והוא נמכר ב־150,000 פרנקים לשלושה משתתפים, אשר אחד מהם הוא רופא בשם אליעזר אלופר, שעזר במכירת הנרות, וכן אשה אלמנה בשם אסתר: הנר הראשון על שם ר׳ דוד בי־ברוך מחירו ההתחלתי היה 200,000 והוא נקנה כ־ 250,000 פרנקים על־ידי חיים בן־לולו: הנר על שם ר׳ יחייא אלכדאר נמכר ב־100,000 פרנקים לגבריאל רוימי שכיבד במצווה את חיים בן־לולו: הנר לכבוד ר׳ ניסים בן־ניסים (ממוואלין דאד) נקנה ב־100,000 פרנקים על־ידי גבריאל רוימי שכיבד הפעם במצווה את מקסים קבסה! בנר על שם ר׳ דוד ומשה התחילו ב־52,000 והוא נמכר ב־70,000 פרנקים ליעקב אלביליה שזוכה בברכת ״מי שבירך״: הנר לכבוד ר׳ אברהם מול אנס נקנה ב־50,000 על־ידי משה אמסלם. הכרוז הודיע עתה על סדרה מיוחדת לצעירים והחל בנר ראשון על שם ר׳ שמעון בר־יוחאי במחיר התחלתי של 30,000, עבר ל־50,000, 56,000, 66,000, 75,000 ובסוף מכר אותו ב־100,000 פרנקים לזוג מקס רווח:

 בנר לכבוד ר׳ יחייא אלכדאר התחילו ב־56,000,26,000 והוא נקנה ב־75,000על־ידי דוד בוזגלו! המחיר ההתחלתי של הנר על שם ר׳ חיים פינטו היה 56,000 והוא נמכר ב־75,000 לג׳והנה בוזגלו! בנר לכבוד ר׳ אליהו מקזבלנקה התחילו ב־56,000, 100,000 והוא נקנה ב־110,000. הכרוז ריימונד ציינה שבנה נקרא על שם הקדוש והוסיפה ברכה שאומרים על אדם שאיננו נוכח במקום ״בלא באס מא יאכדו״ [תרגום: שלא ייפגע!]: בנר הראשון על שס ר׳ שלמה עמאר התחילו ב־56,000, 66,000, 75,000, 80,000 והוא נקנה ב־100,000 פרנקים על־ידי אליהו חפותה מבני מלאל (הקדוש קבור בבני מלאל), והנר השני נקנה ב־56,000 על־ידי יהודה אבטאן: בנר לכבוד אליהו הנביא התחילו ב־50,000,45,000,36,000,35,000,30,000 והוא נמכר ב־51,000 פרנקים ליצחק ועקנין אשר קנה גם את הנר על שם ר' יצחק אביחצירא במחיר של 55,000 (מחירים בהתחלה: 50,000 ו־52,000). הטקס עצמו נגמר בשעה 2.25 לפנות בוקר, אבל האנשים, מאוד ערים, נשארו עוד שרים ורוקדים. כמה אנשים בתוך הקהל נראו שיכורים. גם המוסלמים שבקהל רקדו יחד עם היהודים. מישהו רשם את המכירות וביקש ממני את ההקלטה כדי לבדוק את רישומיו.