עליית צפרו.תרפ"א .1921. יעקב וימן

עליית צפרו – תרפ"א – 1921 – יעקב וימן

ותהליך קליטתה בארץ ישראל

עבודה סמיניורית בהדרכת ירון צורצפרו עלייה 1921

במסגרת הקורס :

ציונות ועלייה מצפון אפריקה

תשרי תשמ"ז – אוקטובר 1986

המביא לאתר : אלי פילו

באדיבותו של מר יעקב וימן

באותה תקופה התארח בעיר שד"ר מארץ ישראל. כמנהג המקום, התנהל מכרז בין אנשי הקהילה על אירוח השליח. הערת המעתיק – מנהג זה היה נפוץ בין יהודי מרוקו אשר ששו לארח שליח מארץ הקודש. שליח זה נחשב בעיני תושבי המקום כבקיא בתורה ובהלכה, ולא פעם השליח נדרש לפסוק דין או לפשר בין שני בעלי מחלוקת. עד כאן הערת המעתיק.

 תמורת 15 פרנק שהתחייב לשלם לחברת הזוהר בצפרו זכה מימון סודרי בכבוד האירוח. בחג הסוכות תר"פ הגיע השליח לבית המשפחה ולכבודו, ולכבוד שאר האורחים, נשחט כבש. אירוח השד"ר לא היה דבר פשוט.האב שהיה רוכל לא יצא לעבודתו כל תקופת שהותו של השליח בבית. שלושה חודשים המשפחה התקיימה מהמאכלים הרים שאוחסנו במרתף הבית – שקי קמח, חביות שמן , דבש ויין.

כאשר עמד השליח לעזוב, שאל את האב במה לברכו, ענה לו מימון : ברך אותי שאזכה לעלות בקרוב לירושלים. השליח ברכו ואכן זמן קצר אחר כך החל מימון סודרי בחיסול רכושו ושותפותו בעסק הרוכלות והמסחר. בראשית שנת תרפ"א עזבה משפחת סודרי את צפרו בדרכה לארץ הקודש.

כך ספרו יצחק צבע ויעקב סודרי על התנהגות משפחותיהם, ומשפחות נוספות מהקהילה, לקראת העליה לארץ ישראל. כל משפחה וסיפורה היא. אולם מטרתם הייתה אחת, ובשנת תרפ"א עלו מהעיר צפרו 24 משפחות לארץ ישראל. עליה זו משמשת נושא לעבודתי.

דוד כהן, המסכם את שנות שלטונו של גנרל ליוטה במרוקו, כותב ע " יציאת פאס " ומוסיף כי כוונתו לעליית יהודים מפאס וצפרו בשנים 1921-3. ניסיונה של עלייה זו להשתקע בארץ ישראל הוא, לדעת כהן, " כישלון חרוץ " גם צבי יהודה, הבודק את הארגון הציוני במרוקו עד קום המדינה, קובע כי העלייה מפאס ומצפרו בשנים 1921-23 ….נכשלה. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
יולי 2014
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  
רשימת הנושאים באתר