ארכיון יומי: 14 ביולי 2014


עליית צפרו.תרפ"א .1921. יעקב וימן

עליית צפרו – תרפ"א – 1921 – יעקב וימן

ותהליך קליטתה בארץ ישראל

עבודה סמיניורית בהדרכת ירון צור

במסגרת הקורס :

ציונות ועלייה מצפון אפריקהצפרו עלייה 1921

תשרי תשמ"ז – אוקטובר 1986

המביא לאתר : אלי פילו

באדיבותו של מר יעקב וימן

כבר בראשית ניסיונותי לאסוף חומר כתוב על העלייה הנזכרת נתקלתי בתופעה אשר הפתיעה אותי. בספרים המסכמים את העלייה השלישית, בזיכרונות אנשי אותה עליה ואף בספרים ומחקרים על העליות מצפון אפריקה, אין כמעט זכר לעבודה כי בין אנשי העלייה השלישית, היו רבים שהגיעו מארצות המזרח.

לכן הבסיס לעבודה זו הינם זיכרונות של שלושה מאנשי אותה עליה :

1 – יצחק בן מרדכי צבע שאביו היה מנהיג אותה קבוצה ואף הוא הגיע בעלייה זו עם אשתו ובתו.

2 – יונתן בן גדליה אסולין, אשר היה ילד בן 8, כאשר הגיע עם משפחתו לארץ.

3 – הרב יעקב בן מימון סודרי, אשר היה בן 5 שנים כאשר עלתה משפחתו.

תודתי הרבה ועמוקה נתונה לאנשים נכבדים אלו ולבני משפחותיהם אשר עזרו לי בהשגת חומר משפחתי, בהבנת החומר כאשר זה, היה כתוב בשפה המרוקאית היהודית.

סימוכין ותוספות לזכרונות אותם אנשים ניסיתי למצוא בעיתונות התקופה ובמסמכי הארכיון הציוני בירושלים. כדאי לציין כי במקורות אלו אין תמיד הפרדה לפי ארצות המוצא ובוודאי שלא לפי ערי המוצא.

הכתובים מדברים על יהודי צפון אפריקה, יהודים ספרדים, יהודים מזרחיים או יהודים מרוקנים. לכן, במספר מקרים, כאשר המקור התאים לזיכרונות האישיים הרשיתי לעצמי להניח כי המסמך המדובר מתאים גם לקבוצת העולים " שלי ", אולם תיק ידיעה כי עלולות ליפול בכך טעויות.

בעבודה זו אנסה לבדוק את פרשת עלייתם של יהודי צפרו בשנת תרפ"א. מסיפור עלייתם אנסה לתאר ולבחון מספר הביטים בקליטתם של יהודי המזרח בארץ ישראל בתקופת " העלייה השלישית ואנסה להגיע למסקנות בדברי קליטתם של עלי צפרו ושל עולה המזרח בארץ ישראל.  

אל עולם שאבד-לקט מאגדות מרוקו-י. פרץ

אל עולם שאבד

לקט מאגדות מרוקואל עולם שאבד

רשם העיר והאיר :

יחיא – בן ה-17 בשנת 1964

בת חכמה תשמח לב אב

לאב עני ותמים הייתה בת פקחת שלא הייתה כדוגמתה. באחד הימים חלם מלך המדינה חלום ובחלומו, והנה דמות עץ, שמספר ענפיו שנים-עשר, ובכל ענף שלושים עלה ושני תפוחים תלויים עליו: אחד לבן שני שחור. המלך התרגש מן החלום, אך לא ידע לפתור אותו. הוא קרא למכשפיו ואשפיו, ואף הם התקשו בפתרונו, הכריז במדינה, שהאיש אשר יפתור את חלומו המסתורי של המלך, יקבל ממון הרבה.

אמרה הבת לאביה: ״לך ופתור למלך את חלומו״. השיב האב הנבוך: ״איך אפתור חלום כה מסובך?״ ענתה לו – הנה הפתרון: עץ הנו השנה, כל ענף מסמל חודש, כל עלה מסמל יממה, התפוח הלבן מסמל את היום ואילו השחור את הלילה.״

הלך אל בית המלך ואמר למלך את פתרון החלום, שמע המלך את הפתרון ומצא חן בעיניו, נתן לזקן כסף רב.

בדרך חזרה הביתה פגש האב פרש על סוס אציל, וסיפר לו כי הוא פתר את חלומו של המלך. שאל הפרש: ״ומה נתן לך?״ ״ממון רב.״, השיב האב. ״תרצה להחליפו בסוסי?״ ״ודאי וודאי!״ ענה הזקן ועשו את החליפין. עוד הוא הולך והוא פוגש בחמר רכוב על חמורו, אמר לחמר: ״ וכי לא ראית? פתרתי את חלומו של המלך!״ ומה נתן לך?״ ״ממון רב״ ״איה הממון?״ ״החלפתיו בסוס״ ״התאבה להחליף סוסך בחמור״ ״ודאי״ ועשו את החליפין.

עוד הוא עובר והנה נקרה לפיו צייד עם כלבו. אמר לו הזקן: ״וכי לא ראית פתרתי את חלומו של המלך.״ ״ומה נתן לך?״ ״ממון רב״ ואיה הוא הממון״ ״החלפתיו בסוס״ ״ואיה הסוס״, החלפתיו בחמור״ ״והתאבה להחליף חמורך בכלבי״ ״ודאי״ ועשו את החליפין.

ובעודו בדרך פגע בו דרוויש עם תרבוש, אמר לדרוויש: ״וכי לא ראית, פתרתי חלומו של המלך״. ״ומה נתן לך״ ״ממון רב״ ״ואיה הממון״ ״החלפתיו בסוס״ ״ואיה הסוס״ ״החלפתיו בחמור״ ״ואיה החמור״ ״החלפתיו בכלב זה״ ״והתאבה להחליף את הכלב בתרבוש ?״ ״ודאי״ ועשו את החליפין. הלך האב על שפת הים, ורוח גדולה באה ונשאה את התרבוש אל המים. נשאר חשוף ראש.

בחליפין המוזרים צפו מספר עשירים מעל סיפון אונייתם, שנשאה מטען זהב ומרגליות. הם באו לאב ואמרו לו: ״איך תשוב לביתך, יהרגוך שם משידעו מה עשית בממון שהמלך נתן לך.״ ״ידידי״ – אמר להם – ״הבה נתערב: אם יגערו בי, תכרתו את ראשי. אם לא יגערו בי – תתחיבו לתת לי את אניותכם.״ תקעו כף, חתמו על חוזה וליווהו עד ביתו. והבת צופיה הכל בעיני רוחה. דפק האב על הדלת ואמר: ״ בתי, פתרתי חלומו של המלך.״ ״מה נתן לך כתמורה ?״ ״ממון רב.״

שמחה וששון – אבי הפך לעשיר. אך, בתי, המרתיו בסוס. אשמח ואעלוז, אבי הפך פרש. אך לא בתי, החלפתיו בחמור. אשמח ואגיל – אבי הפך לחמר. בתי, אך המרתיו בכלב. גדולה שמחה – אבי הפך לצייד. בתי, הכלב אינו עמי – החלפתיו בתרבוש.

שמחה וששון – אבי הפך לדרוויש. אך, בתי, התרבוש אינו עמי, כי הרוח נשאה אותו המימה. אבי, אם ראשך עדיין על כתפיך – אז הכפה תהא כפרתך.

שמעו זאת בעלי הצי, ומתו מצער על שהפסידו בהתערבותם – והאב הרויח ע״י חכמת בתו את האניה, והכסף שבה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 134 מנויים נוספים

יולי 2014
א ב ג ד ה ו ש
« יונ   אוג »
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

רשימת הנושאים באתר