הספרייה הפרטית של אלי פילו-עולמו של הנביא מוחמד חברה ודת על פי החדית'-ערך ותרגם עמנואל קופלביץ
עולמו של הנביא מוחמד
חברה ודת על פי החדית'
מתוך אוסף המסורות של אל-בוח'ארי
ערך ותרגם עמנואל קופלביץ
העורך המתרגם, עמנואל קופלביץ, כיהן שנים רבות כמנהל מערכת החינוך הערבית בישראל. הוא היה מרצה לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב, ומרצה לחינוך במכללה לחינוך על שם דוד ילין בירושלים. הוא נודע כמתרגם של ספרי יסוד מערבית, ושל מחקרים על תולדות האסלאם מלשונות אירופה.
אנתולוגיה זו כוללת מבחר מגוון מתוך ספרית החדית׳ הערבית־אסלאמית.
ספרות החדית' היא מכלול עצום ורב של אמרות וסיפורי מעשה המיוחסים במסורת האסלאמית לנביא מוחמד. מסורות החדית׳ מהוות מקור מרכזי להלכה האסלאמית ולהנחיה למוסלמים בהתנהגותם בתחום הדת ובחיי החברה. תחילה הן הילכו כתורה שבעל־פה, אחרי כן הועלו על הכתב וכעבור כמאתיים שנה אחרי מות הנביא הן נאספו בקבצים.
אוסף החדיתיים היוקרתי ביותר הוא"אל־צחיח" של אל־בוחיארי. מתוכו בחר המתרגם 386 קטעים, תרגם וערך אותם לפי נושאים. בהצסרפותם הם נותנים תמונה מקפת של חיי הערבים, במאות הראשונות של האסלאם, בכל תחומי החיים הדתיים והחברתיים. במבואו המקיף סוקר המתרגם את התהוותו של החדית׳ ואת מקומו במסורת המוסלמית ובחקר תולדות האסלאם. פרק מיוחד הוקדש לקשרים שבין החדית׳ ובין התורה שבעל־פה היהודית.
מחבר הקובץ, מוחמד אבן אסמאעיל אל־בוח׳ארי, נולד בעיר בוח'ארה בשנת 810 לסה״נ. אחרי עלייה לרגל למכה הוא נדד ברחבי עולם האסלאם כדי לשמוע חדית׳ים מפי מוסריהם. הוא בדק ומיין עשרות־אלפי חדית׳ים, ובעבודה של 16 שנים כינס אותם בספרו. הוא חי כל ימיו בבוח'ארה ובנישאפור, ונפטר בשנת 870.
Yigal Bin-Nun- יגאל בן-נון
מבצעי הסברה בארצות הברית למען זכות ההגירה של היהודים ממרוקו
יגאל בן־נון
לדברי ג׳ו גולן תכננו ארגונים יהודיים לארגן לאורח קבלת פנים סוערת דוגמת ההפגנות שערכו למלך סעוד מערב הסעודית, וציין שהשלטים כבר הוכנו מראש עם ססמאות נגד מרוקו ומלכה. בעמל רב הצליח גולן לשכנע את ראשי הקונגרס היהודי האמריקני ואת חבריו בקונגרס היהודי העולמי לבטל את תכניותיהם ולקבל את מוחמד החמישי באהדה בעיתונות המקומית.
שגריר ארצות הברית ברבאט, דיוויד פורטר, דיווח לגולדמן ששלטונות מרוקו יכלו, לו רצו בכך, לחסל את המחתרת הישראלית ולהפסיק מיד את ההגירה הבלתי חוקית, אך הישראלים העדיפו להתעלם מדבריו. לדברי נחום גולדמן הפעילות המחתרתית הישראלית במרוקו פגעה בקהילה. הוא שכנע את אבא אבן השגריר באו״ם ואת שגריר ישראל בוושינגטון, אברהם הרמן, לא להעליב את המלך על ידי פעולות מחאה במהלך ביקורו, בזכות יחסו המסורתי החיובי ליהודי ארצו ומפני שרק בדרכים דיפלומטיות אפשר היה להבטיח את יציאת היהודים. גם שרגאי הסכים להמלצה לא לערוך הפגנות.
בגלל עומס פגישותיו של המלך בביקורו, החליטו שגרירות מרוקו בוושינגטון ומחלקת המדינה האמריקנית להפגיש את המלך עם משלחת יהודית אחת(כשלושים משלחות ביקשו להתקבל אצלו). סוכם שבראש המשלחת יעמוד נחום גולדמן, אך הפגישה לא יצאה לפועל והמשלחת נפגשה עם שר האוצר, עבד אל־רחים בועביד. בו בזמן נפגש נציג הקונגרס היהודי העולמי, מורים פרלצוויג, עם שר החוץ המרוקני, אחמד בלפרג, שהזמינו לביקור במרוקו והצהיר הסכמתו להתיר חופש תנועה ליהודים, בתנאי שלא יהפוך להגירה המונית. בפגישות אלה ביקשו נציגי הקונגרס משלטונות מרוקו לקבל מכסת הגירה של כ־500-400 נפש לחודש. נראה שהשרים בפמליית המלך לא התנגדו להצעה זו. בניו יורק הצהיר שוב מוחמד החמישי על התנגדותו לכל סוג של אפליה והבטיח בדיסקרטיות לנציגי הקונגרס היהודי העולמי על הסרת המגבלות בהענקת הדרכונים, כהבטחתו לנשיא אייזנהאור. המלך עמד בהבטחתו, ולפני ששב לארצו פרסם שר הפנים, דריס מחמדי, ב־28 בנובמבר 1957, הודעה לעיתונות כי לפי רצון המלך כל יהודי שירצה בכך רשאי להגר עם בני משפחתו. שבועיים לאחר מכן, ב־12 בדצמבר, קיבלו מושלי המחוזות הנחיות ברוח דומה משר הפנים ומראש שירותי הביטחון. על פי הדהיר (צו) החדש יבוטלו כל המגבלות על הנפקת דרכונים. כל אזרח מרוקני היה רשאי לקבל דרכון בכל עת ולנוע בחופשיות במדינה ומחוץ לה. עם זה הדגיש מוחמד לע׳זאוי כי הדהיר אין פירושו שמרוקו מעניקה היתר לציונים להמשיך לפעול במרוקו ולנהל תעמולה אנטי־מרוקנית בקרב יהודיה. הוא קרא לחשוף את זהות הסוכנים הציונים ולהעמידם לדין באשמת פגיעה באינטרסים החיוניים של המדינה.
למרות החלטות אלה ראו הארגונים היהודיים ונציגי משרד החוץ הישראלי בהיערכות לקראת ביקור מוחמד החמישי בארצות הברית כישלון. לא כל נציגי הארגונים היהודיים שוכנעו בחומרת מצבם של יהודי מרוקו. גם חומר שסיפקה להם הסוכנות היהודית בנושא לקראת הביקור היה מלא הטפות ״ציונות״ לא ענייניות ופחות עובדות וטיעונים משכנעים לגבי זכויות היהודים במרוקו. אף שהגורמים המטפלים בנושא החליטו לרכז את המאמץ בתקשורת הלא־יהודית והיהודית להפעלת לחצים דיפלומטיים התוצאות היו עגומות, שכן הנושא היהודי־מרוקני לא הוזכר בעיתונות. גם פגישת נשיאי הארגונים עם שגריר מרוקו בוושינגטון וביקור משלחת הוועד היהודי־אמריקני במחלקת המדינה האמריקנית לא הועילו. אלכסנדר איסטרמן, יועצו של נחום גולדמן, סבר כי הפגישה עם שגריר מרוקו בוושינגטון לא זו בלבד שלא הועילה אלא אף הזיקה, ולכן הוא התנגד לקיים פגישה דומה עם השגריר המרוקני בלונדון.
פתגמים ואמרות ממקורות שונים
4 – حنة ياحنة يامعطرة بروايح الجنة جيني في السيرة والسنــة لـي هـبل
hanna ya ahnina ya amaâtra bi arwayeh el djanna djini fi essira wa essana liya Ah'bal
ô henné, henné parfumée par l’odeur du paradis tu es dans mes pensées et l'attente est dure pour moi
5 – خرجت فـي نصـاف الـيالـي وطلـبت معبودي قلت يـاربـي اجمع شملي مع شمل محبوبي
Akhredjt fi anssef elyali wa atlebt maâboudi kolt :" ya rabbi adjmaâ chamli maâ chaml mahboubi "
Je suis sortie au milieu de la nuit et j’ai prié le bon dieu en lui disant :" mon dieu faites-moi rencontrer mon bien-aimé "