הרב-א.אסולין-הלכות חכמי מרוקו

◆41' מס ◆ לאור חכמי מרוקו ◆ פרשת עקב ◆ תורת אמך
המלקט: הרב אברהם אסולין

והיה עקב תשמעון את המשפטים וכו' ושמר ה' אלוהיך לך וכו')ז, יב(.
כתב הגאון רבי ברוך אברהם טולידאנו זיע"א מו"ץ בעיר מכנאס ממרוקו בספרו
"אמרי ברוך" על התורה.
צריך ביאור מדוע נקט מלת "עקב" ולא אמר והיה אם תשמרון.
ואמרו חז"ל והיה עקב אלו מצוות שאדם דש בעקביו. ונאמר על הפסוק " –
כקטון כגדול תשמעון לא תגורו מפני איש )א, יז(. ואת דברי דוד המלך ע"ה
בתהלים )מט, ו(, "למה אירא בימי רע עוון עקבי יסובני" רוצה לומר אין אני
מתיירא שמא עברתי על שום מצווה מהחמורות, אך אני מתירא רק מהקלות פן
דשתי עליהם ולא חששתי. ולכאורה כיון שקלות הם ודאי עונשם מועט, ומה
פחד דוד המלך כל כך? ויש להסביר ע"פ דברי התנא )אבות ב' א'(, והוי זהיר
במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות, ורצונו לומר
שבאמת כלפי הקב"ה אין מצוות קלות וחמורות מצד עצמם ועל כולם יבוא
אלהים במשפט, ולכן אף מה שנראה בעיניך כקל, בעיני הבורא יתברך
חמור הוא ואפ' שאין אתה מבין, בדרך משל אם יש לאדם קטטה עם חברו,
יכול לומר בלבו מה בכך אם אשנא אותו בלבי דוקא אבל לא אעשה שום רע
בפועל, אבל טעותו מרה וגדולה שהר אמרו ז"ל )יומא ט' ב'(, לא נחרבה ירושלים
כי אם בעוון שנאת חינם, ובזה יובן שלכן דוד המלך דוקא מעבירות קלות,
שמכיוון שהיו בעיניו קלות זלזל בהן, אך באמת בעיני ה' חמורות היו. וכן מובא
ברמב"ם )פ"ד מהל' תשובה הל' ד' ה(, חמישה דברים העושה אותם אין חזקתו לשוב
מהם לפי שהם קלים בעיניו, ואלו הם: רכילות, לשון הרע מחשבות רעות, שנאת
בלב, ומתחבר לרשע. ומבואר שמפני שקלות הן לא שב האדם עליהם בתשובה
שלמה כמו על החמורות.
והיה עקב תשמעון את המשפטים וכו')ז, יב(.
אפשר לפרש אומרו "והיה עקב תשמעון", שבא ללמדנו שיהיה האדם עניו ושפל
ברך, שאין חושב עצמו כלום רק הוא השפל בעולם, וכעקב הזה שהוא האיבר
הכי תחתון בכל האיברים. וזהו אומרו "והיה עקב", ר"ל אם האדם ישפיל עצמו
כעקב, "תשמעון את כל המשפטים" ר"ל מעשה אני עליו כאילו קיים את כל
המשפטים ועשאם. ועוד איתא בגמרא )ברכות הע"א(, אם ראה אדם שיצרו מתגבר
עליו יזכיר לו יום המיתה, ואין הכוונה יזכיר להיצר הרע, שהרי יצר הרע הוא
מלאך המוות )ב"ב טז, ע"א(, אלא יזכיר לעצמו ולנפשו כי מעותד הוא למות ויתכסה
בעפר ותאכל אותו הרימה, ובזוכרו זה ודאי יחלש כוחו יצרו. וזה אומרו "והיה
עקב" ר"ל אם יזכר האדם בסופו ובאחריתו ודאי ישמור כל מצוות ה' ומשפטיו.
"והיה עקב תשמעון"
ביאר הגאון החסיד רבי יצחק אברז"ל זלה"ה ממרביצי התורה בעיר מרכאש,
בספר כפר ליצחק. "והיה עקב תשמעון" פירוש "והיה" פירוש שמחה ותשחק
הנשמה ליום אחרון שיש לך שכר לחלוק עם החכם כי "בצל החכמה בצל הכסף"
בשביל ש"תשמעון" לשון הבנה פירוש תבינו "את המשפטים האלה" פירוש כי
המצוה הזאת להחזיק ביד לומדי התורה השכל מחייבה על דרך "אם כסף תלוה
את העני עמך" "ושמרתם" כמו ואביו שמר מחשב אני עליך כאלו "ועשיתם
אתם" פירוש כאלו למדתו אתם התורה כי המחזיק נעשה חכם לעולם הבא
"ושמר ה' אלהיך" השכר "את הברית" שהיא התורה משום "ואת החסד" גמילות
חסדים שהחזקת ביד החכם ושמא תאמר דבר שאין לו קצבה לא משתעבד
ושכר עולם הבא הוא ארוך על דרך "מה רב טובך" לזה אמר "ושמר ה' אלהיך
לך" ולגבי הקב"ה הוי דהר שיש לו קצבה ועוד "אשר נשבע לאבותיך" ואם נשבע
משתעבד כי שבועה חמור.
והסיר ה' ממך כ חולי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך
ונתנם בכל שנאך)ז, טו(.
כתב הגאון החסיד רבי יחייא שניאור זצ"ל מרבני תאפילאלת ובארץ רב שכונת
מוסרה בי"ם, בספרו יש מאין ח"ג.
קשה מהו אשר ידעת? וגם למה לא כללם ביחד ויאמר כל חולי ומדוה מצרים
הרעים? ונראה לפי רבותינו ז"ל )דברים רבה, עקב(, כי עשר מכות שבאו על
המצרים, מקודם היו מסתלקים מהם תיכף באיים על המצרים, והנה חוץ ממכות
מצרים יש עוד כל מיני מחלות, ולכן מבטיח כאן השי"ת, שאם ישראל יעשו רצונו
ינצלו מן הכל. וזה שאמר "והסיר ה' ממך כל חולי", דהיינו כל מיני מחלות, וגם
"וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת", וטעמת מהם במצרים, גם כן "לא ישימם
בך", אפילו בהעברה בעלמא, כמו שהיה במצרים שבאים עליכם ותיכף
מסתלקים, אפילו כך, לא ישימם בך, אלא ונתן הכל על אויביך ועל שונאיך.
שמלתך לא בלתה מעליך ורגליך לא בצקה זה ארבעים שנה )ח, ד(.
כתב הגאון רבי שמואל עמאר זצ"ל בספרו שמע שמואל.
על פי הזוהר הקדוש )פרשת נח, סו(, ובמדרשים: כי מהמצות ומעשים טובים שאדם
עושה, נעשה לו מלבוש רוחני, והוא הנקרא חלוקא דרבנן, ובכל יום ויום נעשה
מעט עד שנגמר, ובגמרא אמרו, שיש מן הצדיקים שביקשו לראותו והראו להם
חלוק חסר, והוזקקו להשלימו בתיקון מעשיהם, וידוע גם שצריך להיזהר
מעבירות שאדם דש בעקביו, שאם לא כן בר מינן עבירה גוררת עבירה. ואם
יזכה למלבוש לנשמה שהוא חלוקא דרבנן, כדי שיוכל להסתכל באור החיים,
אשרי חלקו ואשרי הצדיקים.
ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש )ח, ח(.
ביאר הגאון החסיד רבי שלמה סלימאן פרץ זצ"ל בספרו חכמת שלמה.
מה שנאמר "ארץ חטה ושעורה וגפן" וכו' בלשון יחיד. אפשר לפרש, שפירות
שנשתבחה בהם ארץ ישראל משונים הם בגדלם מפירות של ארץ ארצות, כמו
שמצינו במרגלים שנאמר )במדבר יג, כג(, ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד,
שהביאו אשכול ענבים אחד ונטלוהו שמונה מהם, ואחד נטל רימון אחד, ואחד
נטל תאנה אחת. לכך אמר "חטה" בלשון יחיד, לפי שחיטה אחת בארץ ישראל,
חשובה כחיטים רבות של שאר ארצות , וכן שעורה.
וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל )ח, יח(.
ביאר הגאון החסיד רבנו חיים בן עטר זצ"ל מחמי סאלי במרוקו.
יש לפרש שצריך לתת לבו על טובתו כי מה' היתה לו, ודבר זה יעירהו תמיד
להכיר בוראו והשגחתו עליו. ותחילת תחבולות יצר האדם היא להשכיחו דבר זה
ודרך זה יכנס לאבדו. הא למדת, שזכירה זו גדר לעבודת השם יתברך,
ומחסרונה ידיחנו השטן ממדרגה למדרגה למטה ממנה.
ולמען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה )יא, כא(.
איתא בגמרא )ברכות ח' ע"א(, אמרו ליה לרבי יוחנן איכא סבי בבל פירוש
יש אנשים באים בימים בבל, תמה ואמר למען ירבו ימיכם על האדמה
כתיב )דברים יא כא(, אבל בחוץ לארץ לא, כיון דאמרו לו שהם מקדימים
ומערבים לבתי כנסיות אמר האי דאהנייא להו, והתמיה מבוארת והרי
סוף סוף על האדמה כתיב ומה הועיל שמשכימים ומערבין לבית
הכנסת לעניין זה.
ופירש הגאון ז"ל ע"פ מה שאמרו )מגילה כט ע"א(, עתידין כל בתי כנסיות
שבבבל להשתרבב ויקבעו בארץ ישראל. ולפי אתי שפיר שברגע
שהם בבית הכנסת שעתיד להקבע בארץ ישראל, שייך לקרוא בהם
על האדמה, וזוכים ע"י כן לאריכות ימים.
\
מעשה רב: אריכות ימים / רפואה שלימה. מהקונטרס "פניני המידות".
שהיתי בבית הרב הגאון רבי יהושע מאמאן שליט"א, שאלתי את הרב במה
הארכת ימים, הרב בראשית דבריו ציין שהכל בזכות התורה, שרציתי לשמוע
עוד, אז הרב סיפר שבאותה תקופה עם עליית הרבה יהודים ממרוקו לארץ,
אימי ע"ה, עלתה לארץ מרוב כיסופיה לארץ הקודש, וכאשר הרב קבל מכתב
שאין מי שידאג לאמו, הרב בתוך זמן קצר עזב את עולם הדיינות והרבנות,
למרות שהרב נועד עוד לגדולה, והרב עלה לטפל באמו, והוסיף הרב, ממש
שהצלתי את אימי ממוות לחיים, ועוד סיבה שהרב מקפיד מצעירותו על אמירת
ברכת אשר יצר בכוונה גדולה.
שבת שלום הרב אברהם אסולין