ארכיון יומי: 16 באוגוסט 2014


פנטזיה מרוקאי-גבריאל בן שמחון

פנטזיה מרוקאית

תבשילים וסיפוריםפנטזיה מרוקאית

גבריאל בן שמחון

גבריאל בן שמחון הוא סופר, מחזאי, משורר ואיש קולנוע ומכהן כפרופסור לתיאטרון ולקולנוע באוניברסיטת תל אביב ב"פנטזיה מרוקאית " הוא מתייחס לבישול המרוקאי כאומנות " עם קצת דמיון הבישול יכול להתרומם לדרגה רוחנית, בדיוק בדרך שבה מין יכול להפוך מפורנוגרפיה לשירה, צלילים למוזיקה מילים לספרות, צבעים לציור או שתוקה לאהבה ".  " פנטזיה מרוקאית הוא בעיקר ספר של תשוקות, מסע אירוטי של סופר ישראלי למרוקו דרך נופיה תרבותה, תולדותיה, תבשיליה ונשותיה

פסטיית דגים

פרופי קליפורד גרץ, האנתרופולוג האמריקאי בעל השם הבינלאומי שחקר רבות את תרבות האיסלם, הקדיש קרוב לעשרים שנה לחקר אנתרופולוגי של ספרו, עיר הולדתי במרוקו. בתחילת שנת אלפיים ערכה לו ממלכת מרוקו כנס מיוחד בספרו לכבוד יום הולדתו השבעים.

לכנס הוזמנו אורחים רבים מכל העולם ואני ביניהם. היה זה אחד הכנסים המרתקים ביותר והטעימים ביותר, מאחר שהמארחים יצאו מגדרם כדי להנעים לחתן השמחה ולאורחיו את זמנם במטעמי המקום, שהיו חלק מתוכנו וממהותו של הכנס האנתרופולוגי.

המטעמים שהוגשו בו חרגו ממסגרת של תבשילי מטבח והמריאו לספירות של שירה וחזון, התחרו בנקטר ואמברוסיה – מאכלי האלים.

תקצר היריעה מלתאר את גן הטעמים, הבשמים והניחוחות של הכוסכוסים, הכבשים, התרנגולות והמופליטות, אבל אחת החוויות שהרקיעו שחקים היתה פסטיה לא של יונים, אלא של פירות ים. מבחוץ היא נראתה פסטיה רגילה לכל דבר. רק כשנפתחה פרצו ממנה אדים וריחות של הים ופירותיו. וכשהלשון נגעה בה היא נצרבה בחום התנור ולהט הפלפל. ההרצאות שנשמעו לפניה ואחריה לא המריאו לגובה שלה מאחר שהיא התעלתה על הכל וגנבה את כל החושים ואת כל הטעמים, והשאירה את העולם שמחוצה לה מחוסר כל טעם. אינני חושב שמישהו מהאורחים יזכור במה דנו ההרצאות החשובות, אבל איש מהם לא ישכח את הפסטיה, שיותר מכל אנתרופולוג העבירה לכל אחד מאיתנו דרך החושים מה שפרופ׳ גרץ ניסה להבין במשך עשרים שנה – את זהותו וטעמו של המקום ותרבותו. רבות התעניינתי בפרטי המתכון ואת מה שהצלחתי להשיג אני מביא כאן. ייתכן שהתוצאה לא תשווה לאותו חזיון מרהיב, אבל אולי לשם כך צריך לאכול את הפסטיה בחברתם של קליפורד גרץ והנסיכה מריה טרזה דו בורבון.

חומרים ל 6-8 מנות.

15-12 עלי בצק

400 גרם פירות ים או דגי מרלוזה

1 צרור קוסבורה קצוצה

 1 כוס מים

 1 כף רסק עגבניות

 150 גרם עלי סלק (מנגולד)

11/2כוס אטריות ביצים דקיקות

 

תבלינים.

2 כפיות פפריקה מתוקה

1/4 כפית פפריקה חריפה

2 כפיות כמון

1/2 כפית פלפל שחור

3 כפיות חומץ

2 כפיות מלח

 

 אופן ההכנה

מבשלים את עלי הסלק עם כפית מלח עד שמתרככים ומסננים, מבשלים את האטריות עם מעט שמן וכפית מלח כשלוש דקות, עד שמתרככות ומסננים

מבשלים את הדגים, קוסבורה, רסק עגבויות ויתר התבלינים במשך כ-25 דקות על אש קטנה ומסננים (את הרוטב שננתר אפשר לחמם לפני הארוחה וללוות בו את הפסטיה)

מורחים כלי לעוגה עם שמן או מרגרינה, שמים שני עלי בצק למטה ועוד 5 עלים מסביב, כשהם עולים זה על זה והשוליים שלהם נופלים מחוץ לכלי(לצורך קיפול מאוחר) מורחים את אלה בקצת שמן ומוסיפים עליהם עוד שכבת עלים דומה

שופכים פנימה את המלית לפי הסדר הבא: האטריות ועליהם 2 עלי בצק מרוחים בשמן, מלית הדג ועליה 2 עלי בצק מרוחים בשמן ולבסוף את עלי המוגולד ועליהם 2 עלי בצק מרוחים בשמן

מקפלים את עלי הבצק החורגים ומדביקים אותם בחלמון של ביצה

מויחים מעל זה עוד שני עלי וורקה, מורחים בשמן או מרגרינה ומזהיבים עם חלמון מעורבב במים ומקבלים עוגה בעובי של 5-6 ס״מ

אופים בתוור חם (200 מעלות) במשך 20 דקות או עד שפני הפסטיה מזהיבים

מוציאים מהתנור, מורחים מלמעלה במחמאה והופכים את הפסטיה לצד השני, מורחים גם את הצד הזה במחמאה ומחזירים לתנור

ממשיכים לבשל עוד כ-15 דקות, עד שגם הצד הזה מזהיב ומוציאים

הופכים שוב את הפסטיה, מניחים על מגש עוגה.

אופן ההגשה: מגישים חם על קערת עוגה, חותכים לפלחים ואוכלים לוהט ישר מהתנור.

הערה: ניתן לתבל את מלית האטריות והמנגולד בקורט כמון ופלפל שחור לפי הטעם

במקום פירות ים או דגי מרלוזה ניתן להשתמש בדגים אחרים על פי הטעם ובלבד שיהיו נקיים מעצמות.

פעמים 82 – חכמת נשים-נשים מוסרות מידע, משכילות ומלומדות בתולדות האסלאם – רות רודד

 – חוברת פעמים מספר 82. חוכמת נשים…..

נשים מוסרות מידע, משכילות ומלומדות בתולדות האסלאם – רות רודד

שֻהְדָה בִּנְת אַבּוּ נַצְר אַחְמַד אַלְאִבַרִי – נפטרה 574 – 1178 – נחשבה בין המלומדים המצטיינים בתקופתה. היא לימדה למספר גדול של תלמידים את חיבורו של בח׳ארי, וכן יצירות אחרות שקיבלה מבני הסמכא הטובים ביותר, ״כך שהיא קישרה בין המוסרים של הדור החדש לאלה של העבר״. היא היתה נשואה לגבר אמיד ״ששירת את אביה״, אולם נראה שבעלה היה יותר פוליטיקאי מאשר מלומד. היא חיה אחרי בעלה עוד עשרים וחמש שנה ומתה כשהיתה בת למעלה מתשעים (קרובה למאה, לפי כמה מקורות). אשה מלומדת נוספת היא זינב בנת אלשַעְרי (נפטרה 1218/615) אשר נפגשה עם כמה מלומדים בולטים, למדה מהם וקיבלה אישור למסור את המידע שלהם. הביוגרף אבן ח׳ליכאן קיבל ממנה רישיון לפני שהיה בן שנתיים (תופעה שנדון בה בהמשך).

נראה שאם המוסרות מהדור הראשון רק העבירו הלאה מידע שקיבלו כתוצאה מקירבתן למקור או לבני סמכא אמינים, הרי הנשים המשכילות בדורות המאוחרים יותר היו מלומדות ומורות. הוראה זו לא נעשתה לשם פרנסה אלא לשם שמים. נשים אלה נהנו מיוקרה חברתית רבה, אך בכל זאת נזקקו למשאבים כלכליים כדי להקדיש את עצמן ללימוד. קשה לברר בוודאות את מקורות הפרנסה של הנשים המלומדות (או של מלומדים גברים), כיוון שהביוגרפים לא התעניינו בנושאים גשמיים כאלה. ידוע ממקורות אחרים שלנשים לא היתה גישה למשרות דתיות, שמשכורות בצידן, בעוד גברים מלומדים יכלו להתפרנס מהן. מאידך, הפטרונות והנדיבות של מסלמים עשירים, שראו במימון למדנות מצווה, ואשר היו מקור הכנסה לרבים מן המלומדים, לא נמנעו בהכרח מנשים מלומדות. כמו כן, נשים מלומדות יכולות היו לצרף פעילות מסחרית לעלייה לרגל ולמסעות אחר הלימוד, כפי שעשו עמיתיהן הגברים. לנשים היה יתרון כלכלי אחד על גברים בתחום הלימוד. לפי המשפט האסלאמי, אב נדרש לכלכל את בנותיו עד נישואיהן, ובעל היה חייב לדאוג לפרנסה ראויה לאשתו, בלי קשר להכנסותיה האישיות. כך, במובן מסוים, נשים מהמעמד הבינוני והגבוה שוחררו במידת מה מדאגה לבעיות כלכליות.

במאה השמינית/הארבע־עשרה עלה מספר הנשים המלומדות המתועדות באופן חד, בעיקר בזכות הגברים המלומדים שהקדישו את עצמם לסוגת הביוגרפיות. מתוך 191 נשים באוסף המוקדש למאה השמינית להג'רה, מאת אבן חג׳ר אלעסקלאני, 168 בערך למדו, קיבלו רשיונות להעביר את המידע שלהן, ולימדו. הביוגרפיות של נשים מלומדות מספרות בפירוט על המורים והתלמידים שלהן, ולפעמים גם על תוכן הלימודים. שבע־עשרה נשים למדו את כתבי בח׳ארי ומסלם, חלקם או כולם; שתים־עשרה אחרות קיבלו את התואר ״מֻסְנִדָה״, דהיינו מוסרת של קובץ מסורות. שלוש נשים היו המוסרות האחרונות של מוריהן בדורן! במקרה של אשה אחת, צוין התלמיד האחרון שמסר ממנה.

אבן חג׳ר למד אצל חמישים ושלוש נשים. זאת ועוד, המחקר האינטנסיבי שלו על הנשים מבין חברי הנביא, ועל אלו שבדורות הראשונים של המוסרים, השפיע אולי על יחסו כלפי הנשים הבולטות מהדור הקודם. לדעת אבן אלעמאד, מחבר בן המאה האחת עשרה/השבע־עשרה, רק תשע־עשרה מהנשים הללו היו חשובות דיין כדי להיכלל בהיסטוריה הביוגרפית שלו על אלף שנות אסלאם, אך הוא הוסיף עשר אחרות ממקורותיו. אלטבאח׳, היסטוריון של העיר חלב, ציין מוסרת מסורות אחת נוספת מעירו מתקופה זו.

405 נשים, בערך, מתוך 1075 (שלושים ושמונה אחוז) הנזכרות בקובץ הביוגרפי של אלסח׳אוי למאה התשיעית/החמש־עשרה, למדו, קיבלו רשיונות שהעידו על לימודיהן ולימדו אחרים. בין נשים אלה, ארבעים ושש משישים ושמונה הנשים שהמחבר למד אצלן העניקו לו אישור על לימודיו, ארבעים ושלוש לימדו את מורו, ולפחות תשע לימדו את חבריו. אחת־עשרה נשים היו תלמידותיו של אלסח׳אוי, ושתיים קיבלו רישיון ממורו. כללו של דבר, המספר הגדול של נשים מלומדות במילון זה נובע בחלקו מהמגעים האישיים של המחבר עימהן ועם תלמידיהן ומוריהן.

בין הנשים במילון הביוגרפי של אלסח׳אוי נזכרות מלומדות נודעות. אשה אחת למדה את כל ששת קובצי החדית׳ המקובלים ביותר, ועשרים ושמונה למדו אחד או יותר מהם. ארבע למדו חלק מהחיבורים האלה. שבע נשים למדו את קובץ המסורות ה "מסנדה " של אחמד אבן חנבל, ושתיים היו מכונות ״מסנדה״, כנראה בזכות בקיאותן בקבצים שלמים של חדית׳. חמש נשים מלומדות היו הקשר הישיר האחרון למוריהן. נאמר שמותה של אשה מסוימת הוריד את האיכות של מסירת מסורות במצרים.

בתשע ביוגרפיות אלסח׳אוי מציין נשים שידעו קרוא וכתוב. העובדה שפרט זה נמצא ראוי לציון מצביעה על כן שידיעת קרוא וכתוב היתה מוגבלת למיעוט קטן של נשים, ואפילו מלומדים ומורים הסתמכו על מסירה שבעל פה. אבן אלעמאד, כלל בחיבורו רק עשרים נשים שצוינו לפניו על ידי אלסח׳אוי, אולם הוא הוסיף שתיים אחרות, שנתנו אישור לאבן חג׳ר.

בן דורו ויריבו המר של אלסח׳אוי, אלסֻיוטי(נפטר 1505/911), חיבר קובץ צנוע יותר של גדולי המאה התשיעית/החמש־עשרה, הכולל רק מאתיים ביוגרפיות, שמהן חמש מוקדשות לנשים: ארבע מהן היו נשים מלומדות המופיעות אצל אלסח׳אוי, ובכללן שלוש ממשפחה בולטת אחת. אלסיוטי למד מסורות מפי שלושים ושלוש נשים, המהוות יותר מרבע מהשיח׳ים שלו. בין יתר חיבוריו הרבים, חיבר אלסיוטי גם קובץ ביוגרפיות של פילגשים מפורסמות.לאור עניינו בחיי נשים, קשה להבין מדוע מעטות כל כך הנשים שמצא אותן ראויות להיכלל בקובץ הביוגרפיות שלו המוקדש למאה התשיעית להגירה, ולא הזכיר כמה נשים בולטות מאוד שאלסח׳אוי כלל בחיבורו.

הקובץ מהמאה העשירית/השש־עשרה מאת נג׳ם אלז־ין אלע׳זי כולל רק שתיכרעשרה נשים, מתוכן תשע נשים מלומדות. אחת מאלה היתה אמת אלח׳אלק (נפטרה 902/ 1496), אשר חיה עד גיל תשעים ושתיים והיתה האחרונה שמסרה את בח׳ארי מאנשי החג׳אז על פי מקורות מוסמכים.

פתגמים ואמרות ממקורות שונים

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו

מתוך הספר " יהדות מרוקו – פרקים בחקר תרבותם

יששכר בן עמי – הוצאת ראובן מס, ירושלים תשל"ואוצר פתגמים

פרסום זה מתבסס על כתב־יד יחיד ממרוקו, השייך לארכיון לפולקלור בישראל. אסף את הפתגמים, החל משנות העשרים של מאה זו, מר וואחנון יהודה, יליד העיר פאס (כיום כבן 85). רוב הפתגמים באו מקשישה אחת אשר מפיה רשם אותם. יש לנו איפוא ענייו עם פתגמים שרובם ככולם קשורים לעיר אחת, שהיא, כאמור, פאס 

==================================================

39 – אידא כסר לבאייע, רבח סארי

אם יפסיד המוכר, ירוויח הקונה

40 – אידא כרז ליהודי מן עידו, וויל בוה מן טאח פידו

כשיוצא היהודי מן החג, אוי לו למי שנופל־ לידיו

למחרת החג אין כסף ליהודי ואז הוא תובע בתוקף את מה שמגיע לו.

41 – אידא כתרו לכטורא, רפד כטארק נתין

אם ירבו הצלחות, קח את צלחתך

אם אנשים מרבים לעסוק באותו דבר, חפש משהו אחר. ל כ ט ו ר א : נופח אחר ״לכדורא״

(ירקות).

42 – אידא מא כאן לפדל, ימן גליד רקבא

אם אין רווח, יהא העורף שמן

על אדם שאינו עשיר, אבל יש לו קיום; אף שאין רווח, נשארת הקרן.

43 – אידא מא פוורתי, מא תאכלו

אם לא תבשל אותו [בישול מיוחד בעזרת אדים], לא תאכל אותו

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 134 מנויים נוספים

אוגוסט 2014
א ב ג ד ה ו ש
« יול   ספט »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר