נר המערב-י.מ.טולידנו

נר המערב

תולדות ישראל במרוקו

החוקר הרב יעקב משה טולידאנו ז"ל

הרב יעקב משה טולידאנו

איש טבריה ת"ו

וביום ד' בבקר למחרתי קראוה בבתי הכנסיות וקבלוה בחרם ונדוי ולערב בא שטן ועירבב השמחה שאירע מעשה שמלמד א' שמו רבי אברהן ביבאס אמרו שאמר שמה טוב ומה נעים הדבר שעשו התושבים והשיבו לו קצת מן המגורשים והרי חכמים שכבר מתו לא עשו כדבר הזה והיאך אלו עושים כן ואמרו שהשיב דברים מכוערים כנגד א' מהחכמים המתירים שכבר מת, ועמדו תלמידיו ועשו מעמד ונדוהו בהכרזה בשוק של האלמללאח וכמו כן באו נערים מנוערים מן המצות ומן המעשים מבני התושבים ואמרו דברים אשר לא כן על הקסטיליאנים שאוכלים טריפות.

וכשרו חכמי פאס זה כלם נתקבצו הלילה ליל ה' והסכימו ביניהם וגזרו נדוי על אלו שעשו ההסכמה שלא יזכה זה הדבר לעולם לאסור נפיחה ובבוקר שאלו התושבים ובראשם הנגיד על ידי שליח ששלח לי מה יראה לי בזה העניין בהסכמה שקיבלו עליהם התושבים ועל הנדוי שגזרו עליהם החכמים ובזה היום יום ה' בבוקר יום אשר חרה אף ה' בכפר אחד מתאפיללאלת על היהודים ששללום ובזזום הישמעאלים וכמו כן נמסרים ביד זרים נרמסים.

קרועים ושרופים מיד הישמעאלים שלחתי זאת ההסכמה הכתובה מעלה ביד החכם השלם רבי יהודה ביסייא שיתקבץ עם כל החכמים לראות מה יעשה בדבר המשפט מאחר שקדמה הסכמה לנדוי של החכמים והלכו ונתקבצו כלם בבית החכם רבי אברהם דילייא ( די ליאון ) וכשקראו להסכמת התושבים והגיעו לאות הסימן אפשר שטעו כלם בהברת אות הסימן בין גימל לדלת אז טעה הסופר בקביעת החודש בין א' לב'

ומפני זה כתבו בתשובה שלהם שאחר שגזרו עליהם חכמים נדוי בלילה הכריזו וקראו ההסכמה התושבים בה בבקר וזה אינו אמת שההסכמה נכתבה בג' בסיון וקראוה למחרתו, ודי בזה. והתשובה שלהם היא זאת חכם יצ"ו החתומים מטה תמהני עליך תמיהא גדולה איל לא יסרת והוכחת במילי שווטי לבעלי התקנה הזאת …….עניין הנפיחה הינו ארוך עוד יותר ולכן ברשותכם אדלג על כמה דפים ואמשיך הלאה.

וכל מה שנאמר בזה הקונטרס וכל הראיות שהבאתי לא הייתה כוונתי אלא לדחות ולהרוס מה שכתבו לי החכמים בפירוש ואמרו שהטריפות הם מדרבנן. והם עומדים בדבריהם כמו שלשה שנים ולזה לא סידרתי כל מחלוקת כלה שאירע לי בעניין הטריפה על סדר השנים בקונטרס הזה ולפי שיצא הקונטרס הזה מידי לקצת מקומות מקצוי המערב לזה לא יכולתי לחזור ולסדרו על פי השנים שאכתב להלן ועתה אני חוזר וכותב קצת מחלוקת שעברה עלי משנת הרפ"ו עד ששלחו לי הקונטרס שלהם.

ואשיב על ראיותם שאינם ראיות אלא הרים תלוים בשערות ואברא… ובשנת הרפ"ו בסיון י"ז בו יום ג' אחד שנתיעצו החכמים רבי יהודה עוזיאל ורבי נחמן ואולי גם החכמים האחרים נלוו עמהם והיו בעצתם ושלחו רבי יהודה ורבי נחמן הנזכרים למכנאס כי שם היה המלך מולאי בוחסן שבאותה שנה מלך והלך למכנאס כדי להתפייס עם בן אחיו השר והטפסר מולאי מסעוד מפני הסכסוך שהיה ביניהם וגם כן היה שם הנגיד עמי שם טוב הראש שבתקנה וגן רבי יעקב רוג'יליש שהוא גדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו.

הלכו החכמים הנכרים תלמידי הרב משה חליוואה כי הוא היה ראש המתירים והמקילים בזה הענין ורצו להעמיד דבריהם מצד המלך והשרים וגם מאת הנגיד עמי שם טוב והרב יעקב רוג'יליש וחסו על כבוד רבם שהוא ראש המחלוקת בראשונה עם רבי שלום זלה"ה.

ועל זסה החכם נאמרו אותם הדברים המכוערים ערב שבועות עד שנתקבצו כל החכמים הנזכרים ויגידו להרב אברהם ביבאס הנ"ל והם הם שקיבצו כל החכמים אותה הלילה ליל ערב שבעות וגזרו נידוי על כל תלמידי התושבים לבל ישובו לכסלה שמו שנאמר למעלה.

בואותה הלילה בעצמה ליל י"ח נתקבצו התושבים ועשו זאת ההסכמה וזה תורפה, ביום ד' י"ח סיון שנת הרפ"ו בשביל שיש לנו הסכמה על הנפיחה שגזרו הקהל י"צ שלא לאוכלה ואירע המחלוקת על ההסכמה הנזכרת בינינו ובין אחינו הקסטיליאנים יצ"ו על כן קיבלנו בשבועה ובנדוי ובחרם לדעת המקום ברוך הוא ולדעת הנשבעים בשמו באמת בלי עלילה ומרמה שאנו כל החותמים הסכמנו לדעת אחת ונתננו רשות גמור לרב שמואל בר מימון בן דאנאן והרב שאול בר סאלם בן דאנינש שילכו שניהם יחד למכנאס על הדבר הזה של הנפיחה להליץ ולטעון ולסתור דברי כל טוען ומערער ולהמליץ בעד ההסכמה שקיבלו עליהם הקהל י"צ ובכלל השבועה הנזכרת.