ארכיון יומי: 5 בספטמבר 2014


ברית מס 32-יהודי מרוקו בקנדה

ברית 32

יהודי מרוקו בקנדה

בהוצאת אות ברית קודשdavid bensoussan

עורך : אשר כנפו

חברי המערכת :

פרופסור אריאל כנפו

נורברט בל-אנז'

נסים קיספיל

ד"ר מאיר נזרי

לפני עשור, ביקרתי לראשונה במונטריאול. הגעתי לשם כיושב ראש הנהלת התזמורת האנדלוסית הישראלית. התזמורת הוזמנה להופיע בהרכבה המלא בערב גאלה שנעל את הפסטיבל המקומי שנקרא "קנזיין ספרד", Quinzaine Sepharade  כלומר "שבועיים של יהדות ספרד".

"שבועיים של יהדות ספרד" הם פסטיבל שנערך במונטריאול על ידי הקהילה היהודית- ספרדית אחת לשנתיים. במשך השבועיים האלה מתקיימות מידי יום ביומו עשרות פעולות תרבות. בין הפעולות היו העלאת הצגות שנכתבו על ידי מחזאים מקומיים ובוימו במיוחד לצורך הפסטיבל, ערבים מוסיקליים מכל הסוגים החל בגיאז, דרך קונצרטים של מוסיקה קלאסית וכלה במופעי מוסיקת לדינו או מוסיקה ה'אלהז. למוסיקה האנדלוסית היה אז נציג מקומי מן המעלה הראשונה, רבי שלמה אמזלאג ז״ל, הלא הוא סמי אל־מוגרבי האגדי שבחר לגור במונטריאול אחרי שניסה לשווא להתאקלם בארצנו. היו שם הרצאות בנושאים שונים ומגוונים ובמיוחד על יהדות מרוקו. ערב מיוחד התקיים לכבוד תריסר מחברים מקומיים שהציגו את ספריהם החדשים שנכתבו במהלך השנתיים שקדמו לאירוע. תערוכות רבות של אמנים מקומיים ואמן אורח התקיימו במקומות שונים בעיר. ראויה לציון תערוכה גדולה במיוחד שהתקיימה בספרייה של הקהילה הספרדית. זאת הייתה תערוכה מקיפה על מרוקו, ההיסטוריה שלה והתרבות שלה. בתערוכה הוצגו מאות מוצגים עתיקים ממרוקו: כתבי יד, מסמכים, ספרים עתיקים, פרטי לבוש מהודרים, כלי קודש, תכשיטים וחפצי אמנות. כל המוצגים נשמרו היטב במשפחות שעלו ממרוקו והושאלו למארגני התערוכה. בתוך התערוכה הגדולה הייתה תערוכת כתובות מרהיבות ממוגדור שבמרוקו. מצפייה בתערוכה הזאת נולד שיתוף הפעולה שלי עם אחד ממארגני התערוכה, דוד בן שושן, לימים נשיא הקהילה. משיתוף פעולה זה, נולד ספרנו המשותף, אלבום הכתובות: חתונה במוגדור שיצא לאור בירושלים בשנת 2005.

כל מה שראיתי מסביבי במסגרת הפסטיבל הזה עורר את התלהבותי ואפילו את קנאתי. כן, קנאתי בשפע העצום של הפעילויות. איך קהילה שמונה רק שלושים אלף נשמות (אני מתכוון לקהילת יוצאי מרוקו) הצליחה במה שמאות אלפי יוצאי מרוקו בישראל לא הצליחו? שאלה זאת הטרידה אותי מאוד. ליהדות מרוקו בישראל יש ללא ספק הצלחות גדולות. יש לנו שרים, חברי כנסת, ראשי ערים, גנרלים, פרופסורים וכן הלאה וכן הלאה… מה שחסר לנו, זו פריצת דרך תרבותית. מה אנו עושים עם כל העושר של עברנו? היכן באה לביטוי התרבות שלנו? מה אנו מורישים לילדינו מתוך אוצרות הרוח של אבותינו? כל אלה הוזנחו בצורה קשה מאז הגיעו גלי העליה השונים מהארץ. הסיבות להזנחה זו הן רבות ולא כאן המקום לפרטן, אבל עבודות רבות כבר הוקדשו להן.

קהילת יהודי מרוקו שראיתי במונטריאול במהלך ביקור זה ובביקורים שבאו אחריו, היא קהילת מאוחדת, סולידארית וגאה, המתעקשת לחנך את בניה לכבד את הוריהם ואת מורשתם, לאהוב את עם ישראל ואת ארץ ישראל.

לא ייפלא אפוא שמערכת ברית מצאה לנכון להקדיש גיליון מיוחד לקהילה המופלאה הזאת, הקהילה הספרדית של מונטריאול. אשר כנפו

 

ד״ר דוד בן־שושן

עם ישראל חי!

קהילתנו מצויה בסיום מחזור אירועים סוער, אשר הקיף את המאה העשרים כולה: התקופה הקולוניאלית, תופעת הלאומיות, הציונית וההגירה. חברה שלמה, אשר ספגה את השפעת התרבות הצרפתית, הבריטית או האיטלקית, גם היא ידעה את המציאות הזאת, אם כי לגבי דידם של יהודי המזרח, ההגירה הייתה דרמטית יותר מאשר עבור יהודי מרוקו. למהפכות הטכנולוגיות והחברתיות שבעידן המודרני – כולל המהפכה באורח החיים ובמנהגים, התווספה זו של ההגירה לקנדה, אל תוך חברה אשר היא בעצמה בחיפוש אחר נרטיב לאומי בלב לבה של הקונפדרציה הקנדית. השיח הדמוקרטי המתרחש בה ראוי לשמש דוגמה לכלל אומות העולם. אולי הגיע הזמן לעמוד על פרטי התפתחותה של הקהילה ולבחון את הדרך הטובה ביותר לתכנן את העתיד. אתעכב להלן על התפתחות הקהילה היהודית המרוקאית המהווה את הרוב הגדול של הקהילה הספרדית הקוויבקית, אם כי ראוי לציין כי ההתפתחות בארצות האחרות של הגולה הספרדית דומה לה למדי.

בשלהי המאה ה- 19, היה מצבה של הקהילה היהודית המרוקאית מעורער ביותר, ללא אמצעי מגן בפני ההתנכלויות מכל סוג. נוסעים ותיירים שונים תיארו את קהילותינו. לבד ממיעוט זעום של בעלי ממון כטרף קל וחסר הגנה, ככורעת תחת עול העוני במללאחים צפופים עד להחריד. איך שהוא, התגברו הקהילה על תקופות הרעב, המחלות והפשיטות בזכות הארגון הקהילתי שלה ובאמצעיה הדלים השתדלה לבצע את הבלתי אפשרי. במובנים רבים, המנהיגות הקהילתית לא יכלה לגודלה של המשימה העומדת לפניה. למרבה המזל, נמצאו אנשים משכמם ומעלה, אשר גמרו אומר להקדיש את חייהם לשפר את מצבה של הקהילה במישורים החברתי והכלכלי. קל היה עבור אנשים רבים, אשר בנו לעצמם קריירה, לשקוד רק על האינטרס האישי שלהם ולהפנות עורף לבני עמם.

 אלא שנמצאו אנשים דגולים, אשר פעלו לעיצובה של יהדות מרוקאית חדשה ודאגו למקמה בתוך החברה ובתוך המאה. אוכל לציין כאן אך מעטים בין אלה אשר להם אנו חבים חוב עצום. משה נבון, דוד צמח, אליאס הרוש, אמיל סבן ורבים אחרים הקדישו את עצמם לחברת "כל ישראל חברים", אשר הייתה בעיני רבים לסמל של קדמה ושל תקווה לימים טובים יותר, והרוב המכריע של ההורים היהודיים שלחו את ילדיהם ללמוד שם.

שמואל ד. לוי יזם את הקמתם של אינספור מוסדות צדקה יעילים ביותר, אשר להם הקדיש את עצמו למשך כל חייו, כשהוא מהווה מקור השראה ושכנוע במשך מאה שלמה: עמותת גני הילדים, ארגון הסיוע לבתי ספר, המרכז ללוחמה נגד השחפת. הפדרציה של העמותות היהודיות במאבק נגד השחפת, המרכז לטיפול מוקדם בשחפת ע״ש בן אחמד, איחוד העמותות היהודיות של קזבלנקה, הוועדה ללימודים יהודיים, ארגון מד״א, בית הספר העברי להכשרת מורים של כי״ח, קרן המלגות מטעם אברהם ריבי, המרכז החברתי של המלאח, בית הספר המקצועי של אורט, ארגון הבריאות OSE  והרשימה עוד ארוכה. ומאידך, הוא היה לנשיא קרן היסוד במרוקו במשך 35 שנה.

ברית מס 32- יהודי מרוקו בקנדה

Brit 32

אשר כנפוLa revue bilingue des Juifs du Maroc

Aux lecteurs

"Hitsits venifga'", (II a entrevu et a ete touche), ce terme talmudique (Haguigua 14-2  est employe aujourd'hui dans le sens de "II a a peine vu et a ete immediatement conquis !" C'est ce qui m'est arrive quand j'ai rencontre a Montreal pour la premiere fois, voici exactement dix ans, la communaute juive des ressortissants du Maroc. J'etais en visite a Montreal avec l'Orchestre Andalou d'Israel. L'orchestre, dont j'etais le president, avait ete invite a se produire dans une soiree de gala qui cloturait la "Quinzaine Sepharade".

La "Quinzaine Sepharade" est un festival a multiples activites qui se passe a Montreal tous les deux ans. Pendant les deux semaines du festival organise par la Communaute Sepharade de Montreal, des dizaines d'evenements culturels avaient lieu tous les jours. II y avait des pieces de theatre ecrites specialement pour la "Quinzaine" et executees par des troupes locales, des soirees musicales de musique classique ou orientale, de jazz, des conferences sur le Judaisme marocain. Une douzaine d'auteurs locaux presentaient et signaient leurs livres ecrits pendant les deux annees qui precedaient la "Quinzaine". Plusieurs expositions de differents artistes pouvaient etre visitees a Montreal et dans les environs. Une d'entre elles, sur le Judai'sme marocain, avait ete organisee dans la Bibliotheque du Centre communautaire sepharade. On pouvait y voir des centaines d'articles de culte, des documents, des manuscrits, des livres rares, des parchemins, des effets vestimentaires typiques du vieux Maroc. Toutes ces pieces avaient ete pretees par les families de la communaute qui les avaient soigneusement preservees, entre autres, une magnifique collection de Ketoubot enluminees (actes de mariage) de Mogador. C'est elle qui a ete le point de depart d'une fructueuse collaboration entre David Bensoussan et moi-meme et qui a donne naissance a notre ceuvre "Un mariage juif a Mogador".

Tout ce que je voyais autour de moi pendant cette "Quinzaine" m'enthousiasmait. J'etais tout simplement jaloux ! Oui, jaloux de cette explosion d'activites ! Comment une communaute qui compte a peine trente mille personnes reussit a faire ce que n'ont pas reussi a faire les centaines de milliers de ressortissants du Maroc en Israel ? C'etait une question qui ne me laissait pas de repos. Le Judai'sme marocain a sans aucun doute de grandes reussites en Israel. Nous avons des magistrats, des maires, des directeurs de bureaux gouvernementaux, des membres du Parlement et des ministres. Notre armee ne manque pas de generaux marocains, et nos universites de Docteurs et de Professeurs originaires du Maroc. Ce qui nous manque, c'est ce foisonnement de culture, la culture de nos ancetres, les valeurs en vigueur chez nos parents, tout cela a ete gravement delaisse depuis l'implantation des Juifs du Maroc en Israel. Les raisons de ce laisser-aller sont nombreuses et maints travaux lui ont ete consacres.

Ce que j'ai vu a Montreal pendant ce passage et ceux qui l'ont suivi, c'est une Communaute unie et solidaire, resolument determinee a preserver les traditions et les valeurs du Judai'sme marocain, a elever ses enfants dans le respect de leurs parents et de leur patrimoine, tout cela sans oublier de leur inculquer l'amour de Am Israel et d 'Erets Israel. C'est pour ces raisons que j'ai trouve legitime et necessaire de consacrer un numero special de BRIT a cette magnifique communaute qu'est la Communaute Sepharade de Montreal.

Asher Knafo

החתונה היהו. המסורתית במרוקו י.ש

החתונה היהודית המסורתית במרוקוהחתונה היהודית במרוקו

אוניברסיטת חיפה 2003

מקדם ומים כרך ח

מאת יוסף שיטרית ואחרים

2 המגוון התרבותי של הקהילות היהודיות במרוקו

עד להתפזרותן במחצית השנייה של המאה ה־20 התקיימו מאות קהילות יהודיות במרוקו. ישנה עדות ארכאולוגית על קיומה של קהילה יהודית במאה השלישית בעיר הרומית וולוביליס Volubilis ), הסמוכה למכנאס של ימינו, אולם העדויות הראשונות המפורטות על קהילות יהודיות מאורגנות במרוקו מתחילות במאה התשיעית, היינו לאחר הכיבוש הערבי של הארץ. אין משמעות הדבר שלא התקיימו קהילות מאורגנות לפני כן, אלא שבמצב התיעוד העומד לרשותנו כיום אין אנו יכולים לתת תיאור כלשהו של חיים קהילתיים אלה.

מגוון המנהגים והטקסים שאפיינו את החתונה היהודית במרוקו נובע בעיקרו של דבר מן המגוון הרב של המסורות התרבותיות הקהילתיות שהתפתחו בארץ זו ומן התמורות שחלו בהן לאורך הדורות. מסורות אלה התפתחו תוך מגע מתמיד ביניהן ובין התרבות המוסלמית השכנה והתרבות הברברית השורשית לגווניה הרבים שהתקיימה במרוקו אלפי שנים לפני הכיבוש הערבי וממשיכה לשגשג בה עד היום; אולם המנהגים הפגניים שביסוד התרבות הברברית נמחקו ברובם עם הזמן לאחר אסלומה של צפון אפריקה כתוצאה מפלישת שבטים ערביים נוודים לצפון אפריקה במאה ה־11 והתיישבותם בחבלי הארץ השונים." גם מנהגי החתונה היהודית וטקסיה במרוקו התגבשו בקהילות השונות תוך מיזוג עיקרי ההלכה והמסורות היהודיות השורשיות, ששיאם הוא טקס שבע הברכות הכולל את ביצוע הקידושין וקריאת הכתובה, עם התנהגויות ומסורות מן הסביבה האנושית והתרבותית שהקהילות היו משולבות בה.

 התיישבותם של מגורשי ספרד ופורטוגל בקהילות שונות בסוף המאה ה־15 הביאה להקמתן של קהילות חדשות, שהמשיכו לקיים את המסורות הספרדיות, ולהתפתחותן של קהילות מעורבות; למסורות אלו היו השפעות רבות על מנהגי תושביהן הוותיקים. בסוף המאה ה־19 נפתחו בתי ספר מודרניים בקהילות החוף בידי חברת כל ישראל חברים(כי״ח) מפריס וכן בידי אגודת אחים שמושבה היה בלונדון, וחינכו לראייה מודרנית של החיים ולסיגול התנהגויות אירופיות. מגמה זו התחזקה במאה ה־20 בעטיין של הנוכחות הצרפתית שהיתה דומיננטית בחלק גדול ממרוקו והנוכחות הספרדית שהתקיימה בצפון הארץ, כתוצאה מן הפרוטקטורט שהטילו מעצמות אלה על מרוקו. אולם התמורות שחלו בעקבות נוכחות אירופית זאת פקדו ברובן את הקהילות העירוניות הגדולות, ולא השפיעו כלל על הקהילות הכפריות והבפריות למחצה הרבות שהיו מפוזרות בדרום מרוקו בעיקר.

מן הראוי לחזור ולציין כאן, ששאילת יסודות תרבותיים זרים בידי תרבות כלשהי וקליטתם בתוכה אין משמעותה שהיסודות השאולים נשארים כמו שהם בתרבותם המקורית. כלל הוא, שהטמעתם של יסודות תרבותיים מתרבות שכנה עד כדי הכלאתם עם היסודות העצמיים המקוריים כרובה בהתאמתם לערכים היסודיים של התרבות הקולטת ולמסכת המשמעויות שלה – במקרה דנן התרבות היהודית התשתיתית – על ידי כן שמוענקות להם משמעויות חדשותי ומובנסים בהם שינויים או תיקונים. לתהליך זה אני קורא רה-סמיוטיזציה –  של היסוד השאול והמוטמע.

כך התגבשו במרוקו במשך הדורות, כמו בכל העולם היהודי, תרבויות קהילתיות שונות, שיסודן בתרבות היהודית הרבנית האוניברסלית ובתרבות היהודית של ימי הביניים. במזרח התיכון, בספרד ובצפון אפריקה התפתחו התרבויות הקהילתיות בצל האסלאם. במרוקו נגעו ההבדלים התרבותיים בין הקהילות לא רק לשפות – הברברית, הערבית והספרדית – ששימשו תשתית לדיאלקטים היהודיים שהתפתחו בכל קהילה וקהילה ולתרבות החומרית השונה מאזור לאזור, אלא גם למנהגים ולהתנהגויות שהן שאלו מן הסביבה הברברית, המוסלמית או הספרדית. בגלל המגוון הרב של מנהגי החתונה בקהילות השונות והמורכבות התרבותית של מנהגים אלה בבל קהילה וקהילה במרוקו, אין הכוונה כאן לבדוק לעומקה ולו תרבותה של קהילה אחת מתוך מאות קהילות אלה, שאחדות מהן מוסיפות להתקיים בימינו בארץ זו. על מורכבות זו מעידים התיאורים המפורטים המתפרסמים באן בפרקי התיעוד.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 130 מנויים נוספים

ספטמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
« אוג   אוק »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  

רשימת הנושאים באתר