ארכיון יומי: 13 בספטמבר 2014


חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראלהועתק 71

ימים נוראים……

שלל שופרות ממקומות שונים…ויש גם סדר ראש השנה בערבית יהודית …….

שופר מקאזבלאנקה ראשית המאה הכ'

שופר ממראכש ראשית המאה הכ'

שופר מפאס ראשית המאה הכ' 

וורקת לעסל

כולל סדר לליל ראש השנה

פאס ת"ש- תש"י – 1940-1950

מודפס על נייר 

אוסף יששכר בן עמי

פתגמים ואמרות ממקורות שונים

אלף פתגם ופתגם – משה ( מוסא ) בן-חיים

ألف المثل والمثل – موسى (موسى) بن – حاييم

אדם וחוהאוצר פתגמים

58 – بالنهار سبع وبليل ضبع

 

ב(אל)נהאר סבע ובליל צ׳בע.

 ביום אריה ובלילה צבוע.

אישה שמאוכזבת מבעלה, הוא חזק ביום וחלש בלילה(במיטה).

 

 

59 – بيت بلا مره كنه مقبره

בית בלא מרה כּנו מקברה.

בית ללא אישה דומה לבית קברות

. חשיבות נוכחות אישה בבית.

 

60 – تاخدش راي المره، ولا تتبع احمارة ورا

תאח׳דש ראי(א)למלה, ולא תתבע(א)לחמארה מן ווא.

אל תתחשב בדעתה של האישה ואל תלך מאחרי האתון כי היא תבעט בך.

61 – بيتها ما بترتبه راحت ع ـ الجامع تقشه         

ביתהא מא בתלתבו ראחת ע-(אל)ג׳אמע תקשו.

 את ביתה לא סדרה, הלכה לטאטא את המסגד.

 

62 – غناه من مرته وفقره من مرته       

ע׳נאה מן מרתו ופִקרו מן מרתו.

עושרו מאשתו ועוניו מאשתו.

מיחסים את העושר והעוני במשפחה לאישה, היא שר הפנים, האוצר והענינים הסוציאלים.

חלוצים בדמעה – ש. שטרית

יוסף אליהו שלוש

פרשת חיי -קטעים נבחריםארז ביטון 1

מזכרונותיו הראשונים של שלוש: החלוצים הראשונים מיוצאי אירופה

ייוסף אליהו שלוש התארס עם משפחת מויאל

בליל האירוסין, אחרי גומרי בסידור תלבושתי ותסרוקתי כיאות לכבוד היום, הלכתי בלוויית כל משפחתי לבית המחותנים. בדרך הרגשתי רעד וחלחלה בכל גופי וצמרמורת באיברי. כשנכנסנו לבית המחותנים, התאמצתי להתחזק אבל לא יכולתי להבליג על רגשותי העזים, גופי רעד וידי היו רטובות וקרות. האולם היה מלא אנשים ובחדר השני ישבו הנשים. את הכלה הושיבו על־ידי ונשארה לשבת במקומה עד תום התנאים. עלי ציוו לנשק את ידי הוריה והורי, גם אותה ציוו לנשק את ידי הורי והוריה, אולם, לנו לא הורשה, לא רק במגע כי אם גם בדיבורים, כל היחסים שביני ובין כלתי היו רק ראיה חטופה מרגע לרגע, שתוצאותיה היו שפני שנינו סמקו מבושה ומרגש, משום שהיינו צעירים ורכים לימים וטרם הבינונו היטב את החיים. משפחת אברהם מויאל היא משפחה אמידה שמוצאה ממרוקו וגרה ביפו, ראש המשפחה הזאת הוא הישיש המנוח ר׳ אהרן מויאל. לו היו ארבעה בנים, שהשני מהם היה אברהם מויאל אביו של שמואל והוא אב ארוסתי. בחייו התחבב סניור אברהם מויאל על התושבים, במעשיו הטובים שפעל ועשהבארץ ובמידותיו התרומות הנעלות שהצטיין בהן. הרבה סייע בידי בעלי־מקצוע מחוסרי אמצעים להתבסס ולחיות בכבוד בארץ אבות, מלבד לא לעזוב את ארץ־ישראל ולנוד לארצות אחרות. הוא פתח להם מחסנים וחנויות למסחרם ונתן להם את הדחיפה והיכולת החומרית והמוסרית להתקדם בעסקיהם. בזכרוני נשתמרו שלושה בעלי מקצוע שאברהם מויאל המנוח בא לעזרתם וביסס את עמדתם, הלא הם מאיר אלכימייסטר בעל בית־מרקחת ״כוכב: הזהב״, משה גולדברג בעל מחסן גדול לבגדים ומשפחת ביטון, שפתח לה בית־מסחר לאתרוגים. הוא בעצמו התעסק בענייני בנקים ועמד בקשרים כספיים עם חוץ־לארץ. יום־יום ביקרוהו ממיטב נכבדי העיר והשפעתו על הממשלה התורכית היתה כבירה.

כך פעל הא׳ מויאל לטובת אחיו, בלי לסגת אחור אף פעם מפני גדולים ושרים, במקום שענייני עמו וארצו דרשו זאת ממנו ורק הודות למרצו הכביר, כשרונותיו וידיעותיו את הליכות הארץ סייע בהרבה להתפתחותו והפרחתו של הישוב היהודי בארץ־ישראל.

את עבודתו החשובה לאין ערך של מויאל לטובת ״חובבי ציון״ בצעדיהם הרא­שונים הכירו והוקירו מאוד ראשי ״חובבי ציון״ ברוסיה י״ל פינסקר ומ״ל ליליינבלום. ובספרות של ״חובבי ציון״ מן התקופה ההיא הם הביעו לו לא פעם את תודתם העמוקה להאיש המורם מעם זה שעבד בלי לאות בשביל יסוד וביסוס המושבות העבריות הראשונות של ״חובבי ציון״ בארץ־ישראל. אבל לא ארכו השנים ול״חובבי ציון״ אבדה במותו הפתאומי של מויאל אבדה גדולה. הוא היה המפקח הכללי מטעם ״חובבי ציון״ והוא עמד בראש העבודה בארץ, הספיק להבליט את כשרונותיו המצוינים בהנהלת המושבות ולתת ל״חובבי ציון״ תקווה להרבה פעולות ותוצאות טובות בענייני הישוב, כי היה ״חובב ציון״ אדוק ומסור אל הרעיון בכל לב ובכל כוחו השתדל להיטיב עם האיכרים ולעמוד להם בשעת דוחקם. במותו הפתאומי של מויאל עלולה היתה כל פעולתם של ״חובבי ציון״ בארץ־ישראל שתלך לאיבוד. אלמלא נמצא להם ברגע קשה זד. איש אחר, ואף הוא בעל כשרון ורב־ פעלים, שניאות לבקשתם לקבל עליו את ניהול ענייני ״חובבי ציון״ בארץ־ישראל תיכף אחרי מותו של מויאל. האיש הזה לא היה אמנם ״חובב ציון״ נלהב ומסור כאברהם מויאל, אבל היו לו גם כמה מעלות חשובות. האיש הזה היה שמואל הירש הדירקטור של מקווה ישראל והמוציא ומביא את כל ענייני הברון אדמונד דה־רוטשילד בארץ־ישראל בצעדיו הראשונים בישוב הארץ.

Il etait une fois le Maroc il etait une foisTemoignage du passe judeo-marocain David Bensoussan

Il etait une fois le Maroc

Temoignage du passe judeo-marocain

il-etait-une-foisDavid Bensoussan

Les revirements de situation au cours de ce siecle furent radicaux..

Tout au long du XIXe siecle, l'autorite du sultan et du Makhzen aura decline. Au debut du siecle, un consul demandait la permission de pouvoir monter a cheval. Au milieu du siecle, des Musulmans se  mettaient sous la protection etrangere pour ne pas obeir au Makhzen. Le Maroc subit le bombardement de Tanger et de Mogador en 1844  la defaite d'Isly la meme annee, la prise de Tetouan par les Espagnols en 1860 L'Espagne exigea d'autres reparations suite a un incident frontalier a Melilla en 1893 La construction d'un fortin a proximite d'un sanctuaire venere par les Rifains en fut la cause premiere et, suite a des negociations, le deplacement du fortin finit par calmer les esprits. Les consulats menacaient le gouvernement marocain lorsque leurs citoyens etaient leses ou tues. Ce fut le cas de l'ltalie en 1880 de lAllemagne en 1895, de la France suite a l'attaque du poste frontalier algerien de Timimoun en 1901  des Etats-Unis en 1906 .

Le massacre de neuf Europeens en1907  fut suivi par l'occupation et le bombardement de Casablanca. Lorsque le rebelle Bou Hmara cerna la ville d'Oujda, le Makhzen demanda a la France de depecher des soldats algeriens portant habit marocain afin de venir en renfort a la ville (pourtant, on soupconnait alors la France de fournir des armes a Bou Hmara !) Les Rifains attaquerent en 1907  les travailleurs du rail espagnols qui oeuvraient a la construction d'une voie ferree entre la mine de Banu Infur et Melilla. Les pertes espagnoles furent grandes et le contingent militaire dut etre augmente a 40000 hommes.

Notons en effet le retournement de situation au debut du siecle, les  gouvernements etrangers achetaient la protection du souverain marocain contre les pirates. Tout au long du siecle, les concessions d'ordre economique furent arrachees une a une par les legations consulaires. Les indemnites de guerre finirent par oberer le tresor marocain. Aux yeux des puissances etrangeres, le pouvoir du sultan et du Makhzen devenait de plus en plus virtuel. II devint fort difficile au sultan et au Makhzen de mater les revoltes et les insoumis du royaume et on en vint a demander l'aide des Europeens pour policer le royaume.

 La prise du pouvoir par Abdelhafid laissa esperer un arret de la penetration europeenne, mais il finit par faire appel aux Europeens alors que les rebelles s'en prirent a la ville de Fes. Depite par son impuissance, le Protectorat fut instaure et le sultan dut abdiquer. Avant de se desister, Moulay Abdelhafid brula les symboles des sultants : le parasol ecarlate que l'on portait sur sa tete lors des ceremonies officielles et sa litiere. II s'assura une compensation de 80.000 dollars et une rente annuelle de 70.000 dollars de la part de la France.

Tableau 2 : Les souverains de la dynastie alaouite

1727 -1745 : Periode d'interregnes et de courts sultanats des enfants d'Ismail

La dynastie alaouite (en arabe, السلالة العلوية, al-Sulālah al-‘Alawiyyah) est une dynastie qui règne sur le Maroc depuis la seconde moitié du xviie siècle. Venus du Tafilalet, ses membres seraient des descendants de Mahomet. Les Alaouites deviennent sultans du Maroc à la suite d'une période d'instabilité ayant suivi le décès du dernier sultan de la dynastie des Saadiens en 1659 et où le pays est morcelé en plusieurs états indépendants, l'autorité centrale échouant aux mains des DilaïtesRachid ben cherif, troisième prince alaouite duTafilalet, réunifie le pays entre 1664 et 1669 et réinstaure un pouvoir central, marquant ainsi le début de la dynastie alaouite du Maroc, qui est toujours à la tête du royaume de nos jours.

Rachid    1666-1672

Ismail      1672-1727

Abdallah  1745-1757

Mohamed III  1757-1790

Yazid       1790-1792

Slimane    1792-1822

Abderrahmane   1822-1859

Mohamed IV      1859-1873

Hassan Ie        1873-1894

Abdelaziz        1894-1908

Abdelhafid        1908-1912

Youssef            1912-1927

Mohamed V     1927-1953      1955-1961

Hassan II         1961-1999

Mohamed VI      1999-

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 122 מנויים נוספים

ספטמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
« אוג   אוק »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  

רשימת הנושאים באתר