ארכיון יומי: 18 בספטמבר 2014


קריאה בתורה אצל י.מרוקו

 

מפטיר והפטרה פרשת ניצבים בנוסח יהודי מרוקו

ממזרח וממערב-כרך ג'-להשקפת עולמו ומשנתו של רבי וידאל הצרפתי השני פאס 1545 – 1619 – חיים בנטוב

1 – להשקפת עולמו ומשנתו של רבי וידאל הצרפתי השני פאס  1545 – 1619 – חיים בנטובתפילה בכותל

ספרייתו של רבי וידאל עשירה ומגוונת ביותר. היו בה יצירות כלליות ויצירות של מחברים יהודים ביהדות ובמדעים אחרים. נמצאו בה כתבי יד, וביניהם כנראה מדרש רות הנעלם. ממנו מצטט פעמים רבות, והיה בידו כנראה בכתב יד מדרש רבה.

הוא מביא המאמר באסתר רבה ד, ז : " כי יצא דבר המלכה אמר שמואל בלא דדין הוות צריכה " ואמר : " יגעתי ומצאתי בספר ישן נושן נוסחא אחרת והיא אשר הוכיחה האמת, וזו היא : " אמרו שמא בלאדרין היא צריכה…ואמר ממוכן, הדבר מעצמו יצא, לפי ששמא שלוחין צריך לשיכריז זה הדבר;

הוא מעצמו יצא…ובמקום שמא כתבו שמואל ותחת בלדארין כתבו בלא דדין והטעיות רבו כמו העונות " ומוסיף : " והנה על דעת בן עזרא פרשת תרומה כי שבוש נפל בדברי הימים בהזכירו תחת הקערות מזרקים ותחת הכפות כפורים רחמנא לישיזבן מהאי דעתא "

והרי רשימת ספרים חלקית של ספרים שהוא מצטט מהם ובחלקם מצוים היו בידו בוודאי רק בכתב יד: ספר אותות עליונות לאריסטו, מנחה חדשה על התורה, כבת בן כספי בספר השרשים, םירוש איוב לרבי יצחק הכהן, דרשות רבי יוסף בן שם טוב, שורש יש"י לרבי שלמה אלקבץ, אגרת תחית המתים לרמב"ם.

ספר ארון העדות, שלחן ערוך על התורה, ספר מבקש ה' פירוש אבות לרבי שמטוב בן שמטוב, צפנת פענח פירוש ההגדה לרבי יוסף ג'יקאטלייא, מגן אבות ח"ד להרב דוראן, ספר המשקל לרבי משה די ליאון, שער השמים מילי דאבות לרבי יוסף חיון, תולדות אדם, שמוש של תהלים.

משימושו הרב בספרי פילוסופים מצד אחד ובספרי קבלה וחסידים מצד אחר, עולה קו אחד בדרכו של רבי וידאל, והוא : שאינו פוסל שום ספר יהיה מחברו אשר יהיה, פילוסוף או רב, גוי או יהודי. את דברי כולם הוא מעריך ומקבלם אם דברים של טעם הם, בבחינת וקובל האמת ממי שאמרו.

יצירתו. ידועים לנו מרבי וידאל החיבורים הבאים :

1 – פירוש למדרש רבה. מבחר ממנו הודפס במדרש רבה, דפוס ואשה 1874.

2 – דרך הקדש. פירוש לספרא. נדפס בהוסיאטין, תרס"ח.

3 – צוף דבש – פירוש לתורה. נדפס באמסטרדם תע"ח.

4 – אוצר נחמד – פירוש לתהילים, נדפס עם צוף דבש

5 – פירוש למשלי – הזכירו בפירושו למגילת אסתר

6 – פירו למגילת אסתר ולמגילת רות, נדפס עם צוף דבש

7 – פירוש למגילת איכה.

מרשימת החיבורים רואים אנו, שכולם קשורים למקרא ולמדרשים. ודאי שאין בכך כל סימן שרבנו היה איש הגדה בלבד, ולא איש ההלכה, שהרי דיין היה. בקיאותו וחריפותו בהלכה עולה גם מתוך פירושו לספרא. אין זה אלא תופעה שכיחה בדור הגירוש ובדור שלאחריו.

כתבים נבחרים – שמואל רומאנילי

שמואל רומאנילי – כתבים נבחרים – משא בערב – לקט שירים – קטעים מתוך מחזות –

ההדיר, הקדים ופירש – חיים שירמן. משא בערב 0002

מדי בואי לביתו כפעם בפעם ראיתי ערביאים באים לשאול  על האותיות ועל מסתריהם בגורלות אשר היה מפיל אליהם. עודם מאמינים בהבלי הוברי שמים.( חוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים, אַסְטְרוֹלוֹג: "הֹבְרֵי שָׁמַיִם" (ישעיה מז יג). "מִי שֶׁדַּעְתּוֹ קַלָּה בִּקְצָת סִפְרֵי הַהוֹבְרִים שֶׁכּוֹתְבִים בָּהֶם מִנְיְנֵי עֶשְׂרוֹת אַלְפֵי שָׁנִים" (כוזרי א סא). השואל לוחש שאלתו על העט, והנשאל על פי סך הנקודות אשר נוקד במקרה מבקש התשובה בלוח ספרו הרשום בצורות המזלות ושמות הכוכבים. גם ערביאים רבים מתעים את העם בדרך זו, וגם  בני ישראל יאמינו בגורלות כדבר אורים ותומים.

הערביאים עם סכל, אין דפוס ואין מחבר. א״ל קור״אן כצורתו הוא כל למודם. בדעות משונות רוח ה׳ דבר בכלם והכל אמת, והמשיב-דמו בראשו! רק המלמד יקח המפר וכותב לכל תלמיד פרקו על לוח עץ וביום מחר ימחנו ויכתוב  אחר תחתיו, בל יחללו דברי תורתם סחוב והשלך. כן סגר מחמ״יד בעדם דלת החכמות והחקירות למען החזיקם באמו­נתם. תחלת דבר אליהם: ׳הוי הבודאים מלבם ויאמרו נאם ה״. אבדה חכמת חכמיהם בכוכבים ברפואה ובמספר, לא ירשו רק הבנים זרים אשר ילדו. רחוקים מכל החכמות, ערומים מכל דעת, אין להפלא אם הטבעו בבץ ההבלים אשר אגיד לך.

ההוללים, הנואלים, נמהרי הלב וכל איש מֻכה בשגעון ובתמהון כקדושים אשר בארץ יאמנו: יכבדו אותם, נושקים על מצחם, לוקחים ברכתם, מלעיטים אותם, נשבעים בשמם, יכבדום במותם ובצר להם ישחרום. קבריהם מנוס לנרדפים, והאשה (שמכסה פניה בפני איש) כמאשרת תחשב כי תשיג לשכב אצלם.

כצאתי מבית המנחש והנה אחד קדוש פלמוני עובר, נוער כגורי אריות, מתהולל בידיו ובצרורות ויורד רירו אל זקנו,אוכל בשר ודג חי. ראיתי ואתמה: ׳הלזה תקרא קדוש?׳ ויאמרו לי: ׳על כי אינם בני חטא׳. עניתי: ׳כי אף לא בני צדקה הם, כי על כן אנחנו פוטרים אותם מן המצות! וכי גם חיתו שדי לא בני חטא הם, האם על זאת נזבח ונעבוד לבהמה או רמש כבני נוף ותחפנחס? וגם אלה לא על זאת תעו אחריהם, רק על פי תעלומות חרטומיהם׳. אז עמדו לא ענו עוד; ויהי לנס כי לא חיבו את ראשי למלך או אל קא״די(הוא העומד על הדת ר״ל קצין).

משפט כל דבר כפי הבחינה הנשקפה: הן בקדושיו יאמין הערבי לפי רוב סכלותם, הן לקדושיו יעבוד הנצרי לפי  נפלאותם (כאשר חשב); וקדוש ישראל מכובד הוא ההולך בדרך חכמה ויראת ה'.

כל משפטי הערביאים הלא לאמונתם נכֹנו. כל אשר נעשה תחת השמים משפטו חרוץ בשחק וחפץ אל שדי הוא, ואין חוקר מאין ולאין. האיש הזה משוגע? שגגה יוצא מלפני  השליט? אמא״ר ל״ה הו״אה, ר״ל נאם ה׳ הוא. וישישו כי חפץ בם ה׳ להפיק רצונו. על כן לא יתאבלו על מת ולא יבכו על הנהרג, על כן לא ילמדו מלחמה ולא ידרשו ברופאים. יקר בעיני ה׳ המותה לאיש הזה? או גזר אמר שיספה במלחמה? לשוא ירבה רפואות, שקר תחבולותיו וכל חכמתו תתבלע. אמר ה׳ חיה יחיה או לא יסוף בקטל? ה׳ יסעדנו על ערש דוי ולחומה יהיה לו בשטף הקרב. ולמה זה הבל ייגע לדעת עז הנטיעים – את תכונות הצמחים המספקים תרופות –  לכונן שקוי או לערוך מערכה?

המת בעיר הולך למישרים בחיק מחמ״יד להתעלס באהבים אשר בגן עדן, כלו רצוף אהבה מבנות השמים; – הנערות היפות השמורות לצדיקים בגן עדן לפי השקפה מוסלמית –  והמת בשדה  מלחמה יתגלגל מתחת לארץ ויקיץ במקום אחר. נחש ינחשו בחסידה. כל בית אשר קננה חסידה על גגו, יצליח, ולא יזיד

איש החפץ חיים לצוד אותה, יען יריע מזל בעל הבית. כדרכי הקא״טוליק, איש מרמה ולשון יזעק רגשת ההמון בחוצות ויגיד להם נפלאות מחמ״יד וקדושיו, ומדי ישא שמותיהם על  שפתיו נושקים ידיהם לפיהם.

אם לאויל משוגע – למוחמד , הכינויים הנ"ל מצויים בספרות העברית, משוגע רומז אולי לאפילפסיה, שממנה סבל נביא האסלאם –  קדוש יאמר לו, מין נחלי בליעל ובעלי מרמה אשר להם כשעירים נחשבו, וייראו הנערים והנשים מגשת אליהם. הולכים מעיר לעיר ללכוד פתאים בערמם; דמות פניהם פני שעיר, יען כל הערביאים מגלחים ראשם –  ואלה יניחו צמת שערותם מסבכת ומגאלה. יהגו ויניעו ראשם סביב סביב להפחיד רואיהם, כאשר עושים כמרי ארץ קדמה לדמות תקופת השמש, אוכלים לעיניהם אבנים ונחשים, הם הנקראים בינותינו אוחזי העינים ובינותם א״ל איז״אווי, ר״ל בני עשו.

הערת המחבר : איזאווי — צ״ל אלעיסאוי, והכוונה למיסדר־נזירים מוסלמי שהוקם במארוקו במאה הט״ו ונקרא על שם מייסדו מוחמד בן־עיסא (ולפירושיו של רומאנילי אין שחר!) חברי המיסדר עשו נפלאות כדרך הדרווישים, היינו בלעו עקרבים, שכבו על מסמרים וכוי. למפרייר (לעיל א40) כותב על הקדושים במארוקו(עמי 91): idiots and Madmen

הרב-א.אסולין-הלכות חכמי מרוקו

אורי ישעי – חודש אלול

חודש אלול

ערב ר״ח אלול הכנה לחודש אלול

מנהגו של רבי יוסף טולידאנו ע״ה (בנו של רבי רפאל ברוך בעל קיצוש״ע) היה בכל ערב ר״ח להיות בתענית ולגמור את התהלים ג״פ ולעשות כל סדר 'תענית דיבור' המתוקן ע"י רבי יצחק אלפיה ע״ה. מנהג זה נהג עוד בהיותו במרוקו והמשיכו גם כאן בא"י עשרות בשנים עד סוף ימיו. אך בערב ר׳׳ח אלול יותר משאר ערבי ר׳׳ח הקפיד רבי יוסף ע׳ה שגם אנשי קהילתו ישתתפו עמו בתיקון זה לעשותו בכנופיא ולהכין את עצמם לקראת הימים הנוראים העומדים בפתח. דרשותיו על חובת ההתעוררות וההתחזקות בימים נוראים היו עושים מסילות בלב השומעים אינו דומה ר׳׳ה ויוה׳׳כ אצל מי ששמע דרשותיו של רבינו – לימים אלו, לזה שלא שמע… אשרי מי ששמע דבריו היוצאים מן הלב של האי חסידא ופרישא רבי יוסף צדיקא ע"ה.

כבר משבת מברכין, בה מכריזין את חודש אלול היה רבי יוסף מתייפח ורועד מאימת הימים הנוראים הממשמשים ובאים, היה מקפיד מאד על דרשת התעוררות אחר סדר ״ותשליך במצולות ים כל חטאותם״.

רבי מכלוף עמאר, עדות אישית באוזני העורך

תענית תיקון כרת והדיון בערב ר״ח אלול

ליל ערב ריח אלול (כצ"ל) יעשה תיקון כרת ויתענה למחר ואע"פ שאינו זהיר בתענית שאר ערבי ראשי חדשים יזהר בזה שהוא זמן מסוגל לתשובה ויעשה פדיון לנפשו ולאנשי ביתו כפי כחו ויתן הפדיון ביד הגזבר שהיא המעלה

איורי חודש אלול אורי וישעי עי

המשובחת שבצדקה – שהנותן לא ידע למי נותן, והמקבל לא ידע ממי מקבל, ואחר הפדיון יתפלל מנחה בכוונה גדולה.

רבי ידידיה טולידאנו, יד ידידיה עמי 46

התרת נדרים ארבעים יום לפני יוה״כ

כאן בעיר אספי נהגו לעשות התרת נדרים בי״ט באב, ארבעים יום לפני יום הכיפורים, כיון שכתב בזוהר הקדוש, מי שנתחייב נזיפה או נידוי בבית דין של מעלה, זמן הנידוי הוא ארבעים יום, ומי שמנודה אין תפלתו נשמעת, לכן עושים התרה ארבעים יום קודם יום הכיפורים. ומכאן והלאה נזהרים לא לעשות שום דבר החייב עליו נידוי.

רבי ברוך אסבאג, קרבן מנחה פרק לח אות י•

בחודש אלול יתבודד האדם עם קונו ויפשפש במעשיו

יאות לאדם בימים אלו ימי הרחמים והסליחות שלא יתן שנה לעיניו ולעפעפיו תנומה ודורשי רשומות אמרו אני לדודי ודודי לי, ר״ת אלול, שבחודש זה יתבודד האדם עם קונו ויפשפש במעשיו, וכאשר בחודש ניסן – יכין צורכי גופו כי הוא חדש האביב. כן בחודש אלול – יכין צורכי נשמתו.

ונראה לרמוז זה בתיבת 'לי' שעולה בגימטריא ארבעים, הם מ' יום שמר״ח אלול עד יוה״כ, ולזה חלקם שלשים לבדם (ל), ועשרה לבדם (י), יען כי העשרה ימים שמר״ה עד יוה״כ יש להם יתר שאת על השלושים.

והלילה מסוגל יותר לקבול תפילה שעל כן אמר (איכה ב יט) ״קומי רוני בלילה לראש אשמורות, שפכי כמים לבך נכח פני ה׳״ ואמרו חז״ל (ע״ז ג:) שבאשמורת שט הקב״ה בעוה״ז על כן קמים באשמורת דווקא לסליחות הרי מצד הימים הם מסוגלים ביותר ״קראוהו בהיותו קרוב״. וגם בימים הזמן המובחר

אורי  חודש אלול ווי טעי
ג

"אשמורת הבוקר". הרי שלך לפניך תרתי לטיבותא, ומי זה יתן שינה לעיניו בזמן הנבחר שבימים המובחרים…

רבי רפאל ברדוגו, מי מנוחות פ׳ האזינו

לימוד הזוהר, התנ״ך, וסהרי מוסר בחודש אלול ועשי״ת

אזהרת חכמים ללמוד ספר התיקונים (תיקוני הזוהר) ארבעים יום מריח אלול ועד יוה"כ. והסגולה בקריאה זו שעוזרת לאדם לחזור בתשובה שלימה וגם זכותו של רשב"י עיה עומדת לו ביום הדין.

רבי שלמה מלול, לזכר עולם מע׳ תיקונים

בימי הסליחות היה מרבה רבינו (רבי ישראל אביחצירא – בבא סאלי ע"ה) לעסוק בתורת הסוד, היה לומד את תיקוני הזוהר ואת ספר אוצרות חיים.

ספר ישראל סבא עמי 260

ובימים אלו של חודש אלול רוב לימודם בספר תיקוני הזוהר אשר על כן נקרא 'תיקונים' שהוא ודאי מועיל לתקן פגמים שפגם בעוונותיו במידות העליונים

רבי ידידיה טולידאנו, יד ידידיה עמי 45

מנהג עירנו 'צפרו' ללמוד בספר התיקונים בחודש אלול.

רבי דוד עובדיה, נהגו העם עמי קכ

זה כמה כשהייתי לומד בספר התיקונים על הסדר בחדש אלול ראיתי בתיקון חד ועשרין…

רבי דוד הכהן סקלי, קרית חנה דוד ח״ב עמי קנה.

הנך רואה שלתקון התשובה לא מצא עזר כנגדו בשום לימוד כי אם בלימוד הזוהר אף אין מבין קריאתו לפי שהן הן הדברים הנקנים באמירה ומכניע הקליפה בל יראה ובל ימצא ועל כן כתב הרב זכרונו לברכה (חמ"י) שעיקר הלימוד בימים האלה מראש השנה ועד יוה"כ הוא בספר הזוהר הקודש, וביותר

 
אורי  חודש אלול ווי טעי

בספרי התיקונים שסגולתם רבה היא מאד בימים האלה לתקן הנפש ושמם מוכיח עליהם כי המה שפר התיקונים משופרי שופרי.

רבי יוסף כנאפו, זך ונקי עמי קעג

בימים אלו יותר טוב להרבות בסליחות ותחנונים מללמוד וכמה רבנים העוסקים במשך השנה בגופי הלכות ובחבורים אבל בחודש אלול היו מניחים קצת מלימודם הרגיל כדי לומר סליחות ותחנונים (א״ה עיין מים חיים – משאש א רלא). ויש נוהגים ללמוד התיקונים בימים אלו להתחיל מר״ח ולסיים ביוה״כ.

רבי רפאל ברוך טולידאנו, קיצוש״ע ח״ב עמי רעח

יחידי סגולה נהגו בחודש אלול לעשות תיקון, על ידי שלומדים קריאת כל הזוהר הקדוש או קריאת תיקוני הזוהר.

רבי שמואל בן עמרם, ילקוט שבע ח״ה עמי קפ״א

נהגו ברוב תפוצות ישראל להרבות בעסק התורה בימים האלו שמר״ח אלול ועד יום כפור, ולקרות כל הכ״ד ספרים מבראשית ועד סוף דברי הימים. שהם תורה נביאים כתובים. וללמוד ששה סדרי משנה וספרי הזוהר ולהגהות בספרי מוסר כגון ראשית חכמה, של״ה, שבט מוסר. ובפרט בספר תיקוני הזוהר שעל כן נקראו תיקונים כי ודאי מועילים לעוסק בהם לתקן פגמיו ואם יש לו פנאי יעסוק ג״כ בס׳ זוהר חדש. ויגמור ספר תהלים לפחות פעם אחת בחודש אלול כולו, כי התורה מגנא ומצלא ועיקר התשובה עסק התורה וכמ״ש רז״ל: ״בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר הוא בדברי תורה״.

רבי אליעזר טולידאנו (ב״ר חביב), בתוך ספר אבות ראשונים עמי 52

מסע חיזוק בחודש אלול

בהגיע חודש אלול, יצא רבינו רבי משה אזאגורי זלה״ה, למסע התעוררות בכל כפרי מחוז תלוואת, ונשא דרשות חוצבות להבות, מתובלות בדברי תורה ומשלים, בהן קרא ועורר את הציבור לפשפש במעשיהם ולהתקרב אל הקב״ה בתשובה שלימה.

אורי  חודש אלול ווי טעי

חלק מן הדרשות הללו נדפסו בספרו "ירים משה".

כמו כן דירבן ועודד מאד את הציבור להתאמץ ולצום ברציפות ששה ימים וששה לילות. ואכן היו בעלי מדרגה גברים וגם נשים שקיבלו על עצמם לקיים הנהגה זו.

במסע קדוש זה היה לרבינו עוזר נאמן המשמשו במסירות רבה ושמו ר' שאול ביטון פעם בעת ששהו בכפר תמסינת שליד ווארזאזת הבטיח רבי משה לר' שאול בהבטחה מפורשת עם התחייבות שבזכות שימוש תלמידי חכמים במסירות כה רבה יזכה לגן עדן העליון ואכן כעבור שנים ור' שאול עלה לארץ ישראל והתיישב בחצור הגלילית הגיע יומו והתבקש בישיבה של מעלה, לפני פטירתו וחברא קדישא קוראים עמו ק׳׳ש התעורר ר' שאול וסיפר לסובבים כי הנה רבי משה בא לקראתו ובידו שטר התחייבות העומד להיפרע כעת…

ירים משה לרבי משה אזאגורי, בהקדמה – עמודים ח, יט

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 134 מנויים נוספים

ספטמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
« אוג   אוק »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  

רשימת הנושאים באתר