המקובלים במרוקו

המקובלים במרוקו – משה חלמיש – ממזרח וממערב כרך ב' ועוד מקורות שונים

מצבה של הקבלה ביהדות מרוקו טרם זכה למחקר ממצה, למרות שתפסה מקום חשוב בחיי היהודים במרוקו. בספרו " שבתאי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו " ציין גרשון שלום כי במרורו הייתה הקבלה גורם רוחני עצום, ולימודי הקבלה רגילים אצל רוב חכמיה. אנדריי שוראקי הפליג בכתבו, כי היהדות המוגרבית היא בעיקרה יהדות קבלית.

אברהם חליאאה  הראשון – מלכי רבנן.

זצ"ל אחד מחכמי מקנאס חי בסוף המצאה הרביעית ובתחילת החמישית בהשערה והיה לו יד ושם בנגלה ובנסתר כדמוכח בהקמת רבי אברהם חליוואה השני שבספר " קול יעקב " שכתב נין ונכד לאו"ץ בנגלה ובנסתר.

עוד חכמים אחרים היו במכנאס אז בחצי הראשון של המאה הזאת, והם, רבי משה טולידאנו בן רבי יעקב הנזכר בדור הקודם ולמעלה, ורבי יוסף בנו, רבי משה מאימראן, ורבי חיים בנו, רבי אברהם חילוואה הראשון ורב משה בנו, רבי יעקב אדהאן בן רבי משה אדהאן הנזכר בדור הקודם. רבי דוד בן רבי אהרן חסין, רבי אברהם אצבאן ורבי מסעוד ארוואח. – נר המערב.

אברהם עלון.

לפי בן נאיים היה ממקובלי העיר דרעא במאה ה-16

עוד חכם אחד חי אז בצפת, שהיה גם כן מחבל דרעא, ושמו רבי אברהם בן רבי שלמה עלון, והוא הוציא לאור ספר " דרכי הגמרא מר"י קונפטין. נר המערב. 

אהרן אלחדאד הכהן.

מחוז מראכש. רבני מוגאדור תיארוהו כהרב המובהק המקובל האלוהי חסידא קדישא ופרישא.

אליהו שוראקי.

בספרו " שבתאי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו " ציין גרשם שלום, כי במרוקו הייתה הקבלה גורם רוחני עצום, ולימודי קבלה רגילים אצל רוב חכמיה. אנדריי שוראקי הפליג בכתבו כי היהדות המוגרבית היא בעיקרה יהדות קבלית. ראה ספרו " קורות היהודים בצפון אפריקה "    

אלעזר אלחדאד הכהן. מחוז מראכש. מקובל חסיד וקדוש .

דוד דאנדא.

1800 בערך.מכפר קאקאווי מנוף סוס. מקובל חסיד ובעל מעשים. מחכמי ורבני מרוקו. חי בשנת 1800 בערך. רבי דוד דאנדא מכפר קאקאוי, כנראה אקקא, מנוף, מחוז סוס. נודע כמקובל וחסיד בעל מעשים. הוא חי במאה השישית לאלף השישי.

דוד הלוי.

ספר ששימש נושא לדיון בספרות המחקר הוא זה שמכונה " ספר המלכות " החיד"א מזכירו ומייחסו לרבי דוד. הרב יעקב משה טולידאנומצא כתב יד, ושיער שמחברו הוא רבי דוד הלוי, וכי שמו הוא ספר המלכות, על יסוד השערתו זה נדפס הספר בקזבלנקה, בצירוף מבוא משלו.

ברם כעבור עשרים שנה נוכח בטעותו וחזר בו. בעיה נוספת היא, שחיבור בשם " ספר המלכות " נדפס כולו או בחלקו עם פירוש רחב בתוך " מאור ושמש " של רבי יהודה קורייאט, אך בשער הספר הזה הוא מיוחס לרבי אברהם הלוי זאת ועוד , מרגליות בקאטאלוג של הספריה הבריטית, שיער כי רבי אברהם בן אליעזר הוא מחבר הפירוש.

 ברם, גרשם שלום דחה את ייחוס הספר עצמו והן את פירושו לרבי אברהם הלוי, תחת זאת קבע , כי ספר זה, הדן בחכמת הצירוף, חיברו בשנת 1400 בערך המקובל דוד הלוי מסביליה. ואילו זה שהדפיס הרב יעקב משה טולידאנו הוא חלק מספק " תולדות אדם "