החתונה היהו. המסורתית במרוקו י.ש
החתונה היהודית המסורתית במרוקו מסה הבדתית-תרבותית
יוסף שיטרית
3.1.1 הביטוס תרבותי מהו?
ההביטוס" התרבותי הקהילתי פועל כמעין מערכת שיח חברתית־תרבותית עם מכלול הוראות והכוונות ועם מסכת נמשכת של התנהגויות ופעולות המקיימות ומקדמות את החיים החברתיים. בחלקה האחד המערכת כוללת מערכים של אמונות, מיתוסים, פרדיגמות ותבניות, תסריטים, חוקים, כללים, עקרונות, נורמות וערכים המכוונים ואף מאפשרים את הפעילות החברתית התקינה של כלל הפרטים בקהילה בתחומי החיים הקהילתיים השונים. מערכים אלה גם מספקים בו בזמן את מסכת המשמעויות התרבותיות, הכלליות והמקומיות, להתנהגויות ולפעילות של בני הקהילה. למערכים מנחים ומכוונים אלה נקרא באן התקנה (קרי התקנה) התרבותית. הם כוללים:
– מיתוסי בראשית מייסדים ומכוננים ואמונות היסוד של הקהילה מתחומי המגיה, הדת והאידאולוגיה;
– נוהלי השליטה והבקרה החברתית והפוליטית המסדירים את כללי ההגמוניה הריבודית והפעלתה;
– ערכי הסולידריות והכבוד המווסתים את הליכוד החברתי ותוחמים את גבולות הפרט;
– עקרונות השילוב הבין-דורי והבין-מיני, סדרי העברת הסמכות ואסטרטגיות ההורשה;
– מגמות היצירה החומרית, האינטלקטואלית והאמנותית והעריכה התרבותית בתוך הקהילה.
–
בחלקו השני ההביטוס כולל את מסכת ההתנהגויות, הפעולות והפעילויות הממשיות המתנהלות יום יום בתוך הקהילה ומוציאות לפועל את מערכת הכללים והנורמות התקנתיים בצורה רקורסיבית ובצורה מובנית דרך הטקסים הקבועים והלא קבועים. למסכת הפעילויות הממשיות נקרא כאן הפָעֳלָה (קרי הפָעלה) החברתית על משקל התקנה והנהגה" התקנה מספקת תסריטים, נהלים, אסטרטגיות, מודלים ועקרונות פעולה הפועלים במעין הכוונות ואסטרטגיות תרבותיות עבור הקהילה. ואילו הפעלה היא מכלול הפעולות המכוונות המתנהלות בחברה שמטרתן השפעה ישירה או עקיפה על הסביבה האנושית, הטבעית והתרבותית, ועל מסכת האסטרטגיות והשיקולים שבני הקהילה מאמצים כדי להשיג את מטרותיהם דרך הפעילות וההתנהגויות שלהם. כללי התקנה של ההביטוס לעולם אינם מפורשים במלואם בצורת חוקים ונהלים פורמליים, כתובים או בלתי כתובים. מפורשות מלאה של ההביטוס אינה קיימת אפילו בחברות המודרניות והמתוקננות ביותר מבחינת סדרי החיים והחוקים הנוהגים בהן. בחברה המסורתית, ובכלל זה היהודית, הסדרים החברתיים מפורשים מעט בלבד, לבד בוודאי מן הסדרים הרשומים במערכי החוקים הדתיים או האזרחיים המסדירים חלק זה או זה בפעילות, כמו ההלכה היהודית המסועפת ביותר. כך, למשל, רבים מן הטקסים של החתונה היהודית במרוקו (כמו בקהילות אחרות) אינם רשומים ואינם מוזכרים כלל בהלכה; אפילו טקס החופה והקידושין, החשוב כל כך מבחינת ההלכה, אינו מפורש במלואו בהלכות הנישואין, וכל קהילה עורכת אותו על פי המסורת שהתפתחה בה.
הערת המחבר : המונח הביגזום habitue) הוחדר לספרות הסוציולוגית והתרבותית בידי הסוציולוג הצרפתי הידוע פייר בורדיו (2002-1930), אן קיבל בכתביו משמעויות אופרטיביות שונות והגדרות שונות. ראו למשל בורדיו, דיבור, עמי 83-82. וראו גם את הגיליון המיוחד של כתב העת Sciences Humaines, שיצא לאחר פטירתו.
כאן נעשה ניסיון להרחיב את משמעות המונח ולהפוך אותו למושג מרכזי בניתוח החיים החברתיים־התרבותיים של קהילה כלשהי. בעברית אני מציע לתרגמו במילה נהגה(קרי נוהגה).
אם התקנה החברתית־התרבותית של הקהילה אינה רשומה באופן מלא בצורה פורמלית, יש לשאול, מניין שואבים בני הקהילה את הידע שלהם בעניין המותר והאסור, התקין והבלתי תקין, המקובל והחריג, האפשרי והבלתי אפשרי, הראוי והבלתי ראוי במסורת הקהילתית שלהם? ההכשרה לכך מתקבלת מתוך ההתנסויות של החיים החברתיים־התרבותיים עצמם ודרך הידע המודע והבלתי מודע שבני הדורות המבוגרים צברו דרך התנסות זאת ושהם משתפים בו את בני הדור הצעיר. משום כך שלשלת הדורות והרצף העוקב ביניהם חשובים ביותר לקיומה ולתפעולה הסדיר, הכמו־טבעי, של מסורת תרבותית כלשהי. ניתוק בין הדורות ומניעת רצף שכזה משבשים ולרוב אף מסכנים את קיום המסורת, כמו שקורה לעתים קרובות בתקופת מעבר מחברה מסורתית לחברה מודרנית. ניתוק דור הילדים והנוער של הקהילה מן המסורת שקבעה את גורלם של אבותיהם, דרך החינוך המודרני למשל, מחולל תמורות הולכות ומעמיקות במסורת זו. כך קרה גם למערכי הטקסים והאירועים של החתונה היהודית במרוקו, שהיו יציבים עד לתחילת המאה ה־20 והלכו והשתנו עם חדירת החינוך הצרפתי(והספרדי) המודרני לקהילות העירוניות במיוחד. התמורות התרחבו עוד יותר לאחר התפזרות הקהילות והשתלבותם של יהודי מרוקו בצורה אקראית בחברות מודרניות שונות, כמו ישראל, צרפת, קנדה ועוד.