מורשת יהדות מרוקו

מתוך הספר " חכמות ערב 1001 משלים אמרות ופתגמים ערביים "רחמים רג'ואן

פרק האדם והחברה

اوعى تقاتل مطرح ما تكره

פתגם מצרי

אועָא תקאתל מטרח מא תוכְּרהּ

הישמר לך, פן תלחם במקום בו הינך שנוא.

כי אז לא תמצא מי שיסייע בידך.

شو احلى من الحلاوه ـ الصحبه بعد العداوه

פתגם מצרי

שו אחלא מן אלחלאוה ? אלצוחבא בעדי אלעדואה

מה מתוק יותר מן החלבה ? הידידות אחר האיבה

صلح حسران احسن من قضيه كسبانه

פתגם מצרי

צלח חוסראן אחסאן מן קאדייה קסבאנא

שלום עם הפסד עדיף על ריב עם רווח

אהוב את השלום ושנא את המחלוקת ( דרך ארץ , זוטא, פרק ט' )

גדול השלום ושנואה המחלוקת

عدو عاقل خير من صديق خاهل

פתגם כלל ערבי

עדו עאקל ח'יר מן סאדיק ג'אהאל

טוב אויב נבון מידיד בער

מפני האויב החכם ניתן להתגונן, אך לא מפני הידיד הטיפש

אל תיתן דופי בכל איש בהיותו אויביך ( דברי חכמים ה')

ש"ס דליטא –ההשתלטות הליטאית על בני תורה ממרוקו – יעקב לופו

הוצאת הקיבוץ המאוחד

4. תיקון החברה. התפתחותה של ״תנועת המוסר״ ותיקון החברה היא תופעה אופיינית וייחודית ליהדות מזרח אירופה, שלא התפתחה בקרב יהודי מרוקו או צפון אפריקה. ״תנועת המוסר״ נוסדה במזרח אירופה על ידי ר׳ ישראל סלנטר (1883-1810) שחש כי האידיאל המסורתי של לימוד התורה, שאותו טיפחו ״המתנגדים״ במאבקם בחסידות, אין די בו כדי להגן ולסוכך על הלומדים מפני השפעת ההשכלה והסביבה. ״ההשכלה מטעם״ – ניסיונה של הממשלה הרוסית (שנעשה באמצע המאה ה־19) לכפות על היהודים ללמוד בבתי ספר ממשלתיים – חוללה שינוי ביחסם של נאמני הדת להשכלה. הם הבינו שההשכלה היא האויב המסוכן ביותר של נאמני המסורת. התפתחותה של ״תנועת המוסר״ מסמלת הקצנה נוספת בתגובה האורתודוקסית להתפשטות ההשכלה וקבלתה. לימוד המוסר היה הדרך שבאמצעותה הטביעה ״תנועת המוסר״ את השפעתה על החברה ועסקה בתיקון מידותיה מתוך מגמה לעצור את הסחף שגרף את הצעירים מהיהדות החוצה.

בתחילת המאה ה־20, כשגברה הרוח המהפכנית באירופה, חדרה ההשכלה גם לישיבות לומדי התורה שהוקמו בהן ״תאים ציוניים״ והנביטו ״ניצני כפירה״. ״תנועת המוסר״ הרימה את נס המאבק בציונות, במינות ובכפירה ואט אט כבשה כמעט את כל הישיבות והן נסגרו מפני העולם החיצוני והמודרניזציה. בכל הישיבות אליהן הגיעו ״מוסרניקים״ הוכרז איסור על קריאה בעיתונים ובספרים חיצוניים, מונו משגיחים מיוחדים שעקבו אחר התנהגות התלמידים, וכל תופעות המהפכנות דוכאו ביד קשה, עד כדי גירוש תלמידים מהישיבות.

ואילו במרוקו, בתקופת פועלו של הרב הלפרין ובין שתי מלחמות העולם, לא התפתחה ״תנועת מוסר״ בכיוון הזה. הנהגת לימודי מוסר בישיבה והפיכתם למרכיב אימננטי במסלול הלימודים במשקל שאינו פחות מהלימוד עצמו (ובזרמים מסוימים אולי אף דומיננטי ממנו), התרחשה בקרב תלמידים במרוקו רק לאחר מלחמת העולם השנייה.

דווקא ״אליאנס״ היתה זו שראתה עצמה כ״תנועת מוסר״. אולם המוסר של ״אליאנס״ פעל בכיוון הפוך ונגדי. רשת ״אליאנס״ הגדירה את שליחותה האידיאולוגית בצפון אפריקה ובקרב יהודי המזרח במונחים ערכיים ומוסריים תוך ביקורת נוקבת על אופיו ואורח חייו של הפרט. מטרתה היתה לגרום לרגנרציה של היהודי, לשינוי אופיו ואורח חייו ולהפיכתו לבן תרבות איש המערב: ״לחשוב יותר במקום לגהור על טקסטים מקודשים מתמשכים ללא גבול ושאינם ניתנים להבנה״.

השקפת עולמם של מורי ומנהלי ״אליאנס״ נבנתה מתוך תחושת ייעוד ששליחותם עוסקת ב״תיקון החברה״, וזה עניין מוסרי כשלעצמו. בכל דו״ח שנשלח מטעם המנהלים, מכל מקום בו פעלה ״אליאנס״, היה סעיף שדן ב״מצב המוסרי״. מנהלי בתי הספר דיווחו תדיר על עמותות שהקימו עם בוגרי בתי הספר, מתוך מטרה לקדם את המצב המוסרי, וכן על עיסוקם בשינוי ובתיקון החברה והחיים היהודיים על פי השקפתם.

בנושא זה כוחם של ״מחזיקי התורה״ המקומיים לא עמד מול עוצמתה של ״אליאנס״. ״מחזיקי התורה״ המקומיים קיבלו אמנם סיוע ״חיצוני״ מידי הרב זאב הלפרין, אך לא היה בפעילות זאת עוצמה ועומק שיוכלו ליצור גל של ״תנועת מוסר״ נגדית כפי שנוצרה בנסיבות היסטוריות אחרות במזרח אירופה.

הנוער בעלייה.

תנועת שרל נטר במרוקו – יוסף שרביט.

המאגר האנושי של בוגרי שרל נטר בלט בקרב הפעילים שגויסו על ידי סם אביטל ואלי אוחיון. המפקדים הישירים היו השליחים, ואלפונסו צבע פעל כדרכו מאחורי הקלעים. " זה אינו איש שפחד להסתכן, הוא איש טהור ", כדברי אלי אוחיון.

השראתו של פול קלאמארו, נישא הפדרציה הציונית במרוקו, לא נעדרה אף היא. אלי אוחיון נהג לעדכנם באשר לפעילותו החשאית.

עדותו הבלתי אמצעית מאיירת את מפעלו החשאי רב השנים, שדרש לא מעט אומץ ותושייה – אודיסאה של ממש, כדבריו : " הייתי מכין אנשים בקזבלנקה המועמדים לעלייה. בקבוצות של חמישה עד שבעה אנשים היינו עולים לרכבת מקזבלנקה לאוג'דה.

היינו דואגים לפזר אותם בתוך הקרונות השונים כדי לא למשוך תשומת לב, ויורדים מהרכבת שוב באופן שמסיח את הדעת. היינו מסתתרים בבית העלמין של אוג'דה, עד הלילה. היינו מתאמים עם מורה דרך שהיה מעביר אותנו את הגבול לאלג'יריה ומשם היינו מתחברים לרכבת אלג'יראית אל עבר מחנה טנס.

" לא מעט הרפתקאות היו מנת חלקו : פעם, תוך כדי שהתקרבנו לגבול האלג'יראי בשעה חמש בבוקר, פגשנו שוטרים מרוקאים, שהסתבר כי הם מחפשים אחר רוצח שקרבנו נרצח סמוך לגבול. נעצרנו והובלנו המעצר לשלושה ימים. בתום המעצר נשלחנו חזרה לקזבלנקה.

הקבוצות היו קטנות בכוונת מכוון, שלולא כן מבצעים אלה היו נועדים לכישלון. המשטרה החלה להרגיש בתנועה הזו בשלב מסוים הייתה מחפשת אנשים בין פאס לאוג'דה.

נתפסנו גם באלג'יריה, במחנה טנס. אני, סם ומאות עולים, נעצרנו. אפרים הספיק לברוח ולהגיע לאלג'יר. יאני אבידוב נעצר אף הוא. שלא כאפרים, שידע שבע שפות, יאני לא ידע צרפתית. הוא התגורר במלון ג'ורג', החמישי באלג'יר.

כשנשאל על ידי שוטר צרפתי לשמו השיב ג'ורג' החמישי. ובתוך כל ההמולה הזו גם צחקנו. אפרים בן חיים הספיק להרעיש עולמות באלג'יר אצל הרשויות הצרפתיות ולהביא לשחרורנו ".

בפעילות ציונית כנציג הקק"ל במרוקו. מארבעה סניפים בהיכנסו לתפקיד התרחבה הפעילות לכדי מאות סניפים ברחבי מרוקו בשנת 1956. יפה הייתה הזהירות בפעילות זו. עם עצמאות מרוקו נסתיימה כל פעילות ציונית שם.

בשנה זו פתח אוחיון ספרייה יהודית, שפעלה עד שנהרסה ונשרפה במהומות בשנת 1965. " הקאדרים של שנות 1945 – 1948 שפעלו בעלייה ב' היו כבר שרופים, וזה מסביר מדוע אנשי ה " מסגרת " כלל לא יצרו עמנו קשר, כמובן מטעמים ביטחוניים. אחותו של אפרים בן חיים, יהודית נסיהו, פעלה " במסגרת ".

ארגון שרל נטר העניק לי את המסגרת לפעילות ציונית ואת ההשראה לפעילותה חשאית. " שרל נטר " היה מפעל נוער מפואר. הורי היו גאים בי ולא מעט מודאגים מהיעדרויותיי הממושכות והרבות. פעילות זו העשירה את חיי והסיפוק היה רב. הייתה זו אפופיאה כמעט משיחית ".

אֶפּוֹפֵאָה^ל, אֶפּוֹפֵּיָהל (נ') [מיוונית: epopoiie יצירה אפּית] אֶפּוֹס, יְצִירָה פִּיּוּטִית גְּדוֹלָה הַמְּתָאֶרֶת עֲלִילוֹת גְּבוּרָה וּמְאֹרָעוֹת.