ארכיון יומי: 27 באוקטובר 2014


לחיות עם האסלאם-רפאל ישראלי

לחיות עם האסלאם-רפאל ישראלי

הקדמה…..

 

מדוע חשוב להבין מהו אסלאם

אנו חיים בתקופה סוערת ורבת אירועים, שבה כל המתארע בקצה 4% האחד של העולם מהדהד מיד מסוף תבל ועד סופה. אחת התרבויות המייצרות אירועים הרי-חשיבות ורבי עניין באזורנו ובעולם, זו האסלאמית, מדברים אודותיה בקלישאות ברבים, אך לבד מן המומחים לדבר, ממעטים לחדור לעומקה. המדובר לא רק באירועים אלימים, המתקראים טרור בפינו, ושברובם המכריע מעורבים יסודות מוסלמיים מסוגים שונים, אלא גם בהתרחשויות מדיניות, תרבותיות וצבאיות שהכוח המניע שלהן הוא האסלאם. טבעי שיהא כך המצב, משעה שכשליש מכל מדינות העולם עשוי אסלאם (57 מתוך כ-180), ורוב שטחן של יבשות אסיה ואפריקה זרוע מדינות וקבוצות המזדהות כאסלאמיות.

כמיליארד ו-300 מיליון מאמינים מוסלמים נמנים עם דרי-עולם, כחמישית מכלל האנושות, והם פזורים לא רק במדינות האסלאמיות המאוכלסות קבוצות גזעיות ואתניות שונות, אלא הם מצויים, בהקפים מרשימים, גם כמיעוטים בארצות אירופה ואמריקה. כל עוד הם חיו לעצמם בארצותיהם, או שמרו על צללית נמוכה בארצות נכר וחיו ככל האדם, כלומר הפנימו את אמונותיהם לעצמם והחצינו את פניהם האזרחיות כלפי עם ועולם, לא היה אפשר או צריך להבדיל, ולכן גם לא נדרש איש להבדיל, בין מוסלמים לבין זולתם. אולם, משהרים קומתו האסלאם הרדיקאלי היסודני (פונדמנטליסטי), בעשרות השנים האחרונות, והביא לפוליטיזציה של חיי החברה, הדת והמדינה, וגם נהג מנהג אלימות וטרור באחרים, החלו לעלות קולות של סתירה והסלמה שבחשו במי-המנוחות והולידו סערות שלהן אנו עדים ברוב חלקי תבל.

מוסלמים אינם מצויים רק בארצות הלוז, שם הייתה חורתה ולידתה של הדת האדירה והמצליחה הזו, שסחפה אחריה את רוב הערבים ותרבויות הים התיכון, אלא בעיקר מעבר לתחומים אלה. לאמור, רק אחד מכל שישה מוסלמים הוא ערבי, וכל דרי אגן הים התיכון הדרומי והמזרחי, יחד עם אפריקה ומבואות המפרץ הפרסי, לרבות איראן ותורכיה הענקיות, אינם מהווים יותר מכדי שליש אחד של עולם האסלאם. שאר שני השלישים בתת- היבשת ההודית (כ-400 מיליון), והלאה משם בדרום-מזרח אסיה, במזרחה ובמרכזה, עוד כ-400 מיליון. אולם, הגם שהדת היתה לאוניברסאלית בתפוצתה וברעיונותיה, וכובד משקלה הדמוגרפי פנה מזרחה, נותרו ארץ לידתה, שפתה הקדושה (ערבית) ונושאי התרבות העיקריים שלה, ממוקמים במחוזות המכורה המקוריים שבמזרח התיכון ובעיקר במה שידוע כמשרק (ארץ מוצא השמש, ממש כיפאן – ניפון), לעומת המעירב (ארצות מבוא השמש, או המערב, שמן הקיבוצי של ארצות צפון אפריקה המוסלמיות).

המסגרת המצומצמת הנוכחית להתוודעות עם הדת הגדולה וחובקת העולם הזו תתמקד בעיקרה בארצות הלוז, בעוד שמחוזות הפריפריה יעניינו אותנו רק בהקשרים של הפעילות הבינלאומית הענפה, המקרבת את אפגניסטאן ואת אינדונסיה לזרם המרכזי של הכרוניקה הטרוריסטית האלימה. לא שלא היתה פעילות תרבותית ודתית מפוארת של האסלאם באסיה הקרובה והרחוקה, שהשאירה את רישומה בעושר האגדי של השושלת המוגולית האדירה, שהתנהלה בהודו במקביל למעצמה העותומנית באזורנו, אלא שלו באנו לדבר בה, אפילו בקצרה, היה הספר כלה והסיפור רק בתחילתו. מעניינת ביותר גם פריצת הדרך הדמוגרפית הגדולה של הגולות האסלאמיות למיניהן בלב יבשת אירופה, על כל ההשלכות החברתיות, הפוליטיות, התרבותיות והדתיות, שעוד יהדהדו ברמה בשנים הבאות. אלא שגם בכך לא נרבה לעסוק, לבד מאיזכורים אקראיים, כדי להדגים את סיפורינו המרכזיים.

אשר על כן, עיקר מעיינינו נתונים לבריאתה הכמעט-פלאית של דת חדשה זו שאנו, אנשי חוץ, מזהים אותה כיוצאת חלציהן של היהדות והנצרות הוותיקות ממנה, ואילו במונחים אסלאמיים תקינים, תהא זו כפירה לקרוא תיגר על מקוריותו של הנביא מוחמד. הפלא הוא שהגם שדת חדשה זו נשענה על ערביי חצי-האי-ערב, להם היא ניתנה בשפתם הערבית, היא חיש מהר אחזה כאש בשדה קוצים והיתה לדת עולמית, רב-גזעית, רב-תרבותית, רב- אתנית, רב-לשונית ובימינו גם רב-לאומית, שהמאחד שלה כה איתן עד כי הוא מסוגל ללכד סביב קונסנסוס רחב את כל העממים והארצות הללו, למרות הקנאות והתחרויות האישיות, האזוריות והאתניות הקורעות אותו מכל עבר.

עליית צפרו.תרפ"א .1921. יעקב וימן

עליית צפרו – תרפ"א – 1921 – יעקב וימן

ותהליך קליטתה בארץ ישראלצפרו עלייה 1921

עבודה סמיניורית בהדרכת ירון צור

במסגרת הקורס :

ציונות ועלייה מצפון אפריקה

תשרי תשמ"ז – אוקטובר 1986

המביא לאתר : אלי פילו

באדיבותו של מר יעקב וימן

הדרך לארץ ישראל.

על ההבדלים בין העלייה לארץ בתקופת העלייה השלישית לבין העליות שקדמו לה, עומד אברהם אלמליח : לפנים, באו אל הארץ לחונן את עפרה ולנשק את אבניה, ולכל היותר – למות בה. והיום באים זקנים וצעירים כולם מלאים כוחות עלומים על מנת להשתקע בארץ, לעבוד בה, ולראות את כל האפשרויות של עבודה כלכלית ומעשית לשם בניין, לשם חיים "

הנגיד מרדכי ריכז סביבו משפחות רבות מצפרו אשר החלו לחסל את רכושן ועסקיהן והחלו להתארגן לקראת עלייה לארץ ישראל כשמטרתם היא הקמת יישוב חקלאי. הרב דוד עובדיה כותב : " כי הקבוצה מנתה 52 משפחות " . בנקודה זו כדאי לחזור ולהדגיש כי לא מצאתי בסיפורו של הרב יעקב סודרי ובסיפורים של בני משפחתו, כל קשר לקבוצה מאורגנת או לעלייה לשם התיישבות חקלאית.

אני מביא לכאן את הפרק שהמחבר ציין מתוך ספרו של רבי דוד עובדיה זצ"ל מתוך ספרו " קהלת צפרו " כרך ג' :

בשנת תרפ״א (1921) נתארגנו 52 משפחות לעלות לארץ ישראל. הם נסעו לפאס על מנת לקבל מהקונסול האנגלי דרכון ורשיון. אך הקונסול הערים עליהם קשיים והסכים לתת ויזה רק מפעל קדוש. זו היתה ההופעה הראשונה של נציג התנועה הציונית בצפרו״. הכמיהה לעלות לארץ ישראל חזקה היתד. תמיד בק״ק צפרו. רק ששעת כושר לא ניתנה להם.

בשנת תרפ״א נתארגנו 52 משפחות לעלות לארץ ישראל. הם נסעו לפאס על מנת לקבל מהקונסול האנגלי דרכון ורשיון. אך הקונסול הערים עליהם קשיים והסכים לתת ויזה רק למי שבידו סך אלף צ׳ורו במזומן. האמיד מבין הקבוצה היה הנגיד לשעבר מרדכי צבח. הלה הלווה מכספו לרבים מהם את הסכום הדרוש כדי לקבל את הרשיון. אותם שלא הצליחו לגייס את הסכום חזרו לצפרו בפחי נפש. עד כאן מתוך ספרו של רבי דוד עובדיה……פרק זה אינו כלול בעבודתו של מר יעקב וימן.

לאחר חג הסוכות בשנת תרפ"א יצאו 9 משפחות יהודיות מצפרו לארץ ישראל. בין חברי הקבוצה היו 10 נפשות ממשפחת סודרי ו-6 נפשות ממשפחת צבע שנשלחו כחלוץ לארץ. תחנתם הראשונה הייתה תוניס. בסיפורי עלייתה של משפחת סודרי שמור לתוניס מקום מיוחד. המשפחה המתינה לאוניה תקופה ממושכת ובמהלכה חלתה הסבתא – אימו של מימון סודרי.

הכסף והזהב אותם שמרה על גופה, במחשבה ששבה לא יגעו לרעה, נעלם כאשר הוזמן רופא לבדוק אותה. המשפחה נשארה בחוסר כל ונאלצה לקחת הלוואה משלמה פרץ, אף הוא מקהילת צפרו, אשר עלה אתם לארץ. האוניה שהגיעה הייתה מיועדת להובלת פחם. אנשי הקבוצה הפליגו בה ומזונם העיקרי של הנוסעים היו ערמונים אותם קנו לפני הנסיעה, היות ומחיר הכרטיס לא כלל מזון לנוסעים. באונייה זו הפליגו עד אלכסנדריה.

הקבוצה השנייה של העולים יצאה מצפרו לפאס, כדי לקבל את אישורי העליה מהקונסול האנגלי, מיד לאחר חג הפסח תרפ"א. מאורעות 1921אשר פרצו באותה עת בארץ ישראל הביאו להפסקת העלייה והמשפחות נשארו לשהות בפאס. לאחר התכתבות עם משרד החוץ הבריטי הגיעה הוראה לקונסול להתיר את העלייה רק למשפחות אשר בידם 10.000 פרנק ( יש גרסאות שונות באשר לסכום המבוקש על ידי הקונסול ) מרדכי צבע הלוווה לרבות מן המשפחות את הסכום הדרוש ובחג השבועות תרפ"א היגיעו היתרי העלייה לאנשים עבורם שולם הסכום….סך הכל 44 נפשות…….

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 134 מנויים נוספים

אוקטובר 2014
א ב ג ד ה ו ש
« ספט   נוב »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  

רשימת הנושאים באתר